פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:

מקדש מלך כתב:

כדכד כתב:מה המשותף לאישים הבאים:
אברהם
יעקב
משה
כלב
דוד
ישעיהו
נבוכדנצר
זרובבל
המשיח?

כמדומה שחיסרת כאן את אליקים בן חלקיהו...

ואיוב,
ועם ישראל כולו, לכאורה.
(ע"פ https://www.hatanakh.com/content/%D7%A7 ... 7%99%D7%94 )

את איוב באמת שכחתי (ואין לי במי לתלות)
לגבי עם ישראל - זה פשט הכתוב אבל יש מקום לתלות שהכתוב מדבר על יעקב אבינו אשר נקרא שמו ישראל
חוץ מזה שאר החידה עוסקת באנשים פרטיים

כדכד כתב:לגבי עם ישראל - זה פשט הכתוב אבל יש מקום לתלות שהכתוב מדבר על יעקב אבינו אשר נקרא שמו ישראל

אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהֹוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה. (ישעיהו מ״ג:י׳)

התכוונתי לפסוק "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" אבל אולי גם בפסוק שהביא מר "ועבדי" בלשון יחיד ש מקום לפרשו על יעקב אבינו

לבנון כתב:מה המשותף בין שלושת הזוגות הללו:
נתן - יואב
אלימלך - נדב
שמעי - אלדד
(מהם מפורשים במקראות, ומהם במדרשים)

אקל את חידתי מעט בפירוט האישים:
נתן בן דוד המלך - יואב בן צרויה
אלימלך איש נעמי - נדב בן אהרן הכהן
שמעי בן גרשון בן לוי - אלדד חבירו של מידד

ועד שתימצא התשובה אנסה לחוד חידה אחרת
קבוצת אנשים אשר רצתה לעשות דבר שלילי אמרה "ונעשה לנו שם"
קבוצה אחרת של אנשים שרצו לעשות דבר חיובי אמרה "ונעשה לנו שם"
ההבדל בין החיוב לשלילי הוא בניקוד השם.
מי הקבוצות ומה ההבדל בניקוד?

השלילי זה דור הפלגה שאמרו שֵם צרויה.
החיובי זה .... שאמר שָם קמוצה. בכוונה לבית המקדש.

לגבי השלילי צדק מר וגם לגבי הניקוד של החיובי

נחומצ'ה כתב:השלילי זה דור הפלגה שאמרו שֵם צרויה.
החיובי זה .... שאמר שָם קמוצה. בכוונה לבית המקדש.

צ"ל שאמרו
צ"ל לבית המדרש

ואחזיר גם בחידה:

שני טורפים. במה תדמה. ובמה אתה שווה.

לבנון כתב:

נחומצ'ה כתב:השלילי זה דור הפלגה שאמרו שֵם צרויה.
החיובי זה .... שאמר שָם קמוצה. בכוונה לבית המקדש.

צ"ל שאמרו
צ"ל לבית המדרש

נכון
בני הנביאים תלמידי אלישע כשצר להם המקום רצו "ונעשה לנו שם" מקום שיוכלו לשבת ללמוד ממנו

חידה נוספת
בשני חזיונות שונים
של אנשים שונים
בספרים שונים במקרא
שני בעלי חיים שהושלכו ארצה
האחד חי רק משהושלך
השני חי רק עד שהושלך
מי האנשים ומי בעלי החיים

כדכד כתב:חידה נוספת
בשני חזיונות שונים
של אנשים שונים
בספרים שונים במקרא
שני בעלי חיים שהושלכו ארצה
האחד חי רק משהושלך
השני חי רק עד שהושלך
מי האנשים ומי בעלי החיים

הראשון מסתמא הוא הנחש אצל משה בפרשת שמות.

כדכד כתב:חידה נוספת
בשני חזיונות שונים
של אנשים שונים
בספרים שונים במקרא
שני בעלי חיים שהושלכו ארצה
האחד חי רק משהושלך
השני חי רק עד שהושלך
מי האנשים ומי בעלי החיים

אם בני אדם גם נחשבים לבעלי חיים, האיש שהושלך לקבר אלישע חי משהושלך.
אף שאני מניח שלא זה הפתרון לחידה. כי בחידה מתבקשים דברים שנראו בחזון הנבואה, ולא מקרים שנזכרו בדברי הנביאים.
ולכן נראה לי לשלול גם את הצעת קודמי.

נחומצ'ה כתב:ואחזיר גם בחידה:

שני טורפים. במה תדמה. ובמה אתה שווה.

הפיתרון:
אריה ונמר.
במה תְדַמֶה = הוי עז כנמר וגיבור כארי
ובמה אתה שווה = אדם מועד לעולם. ואריה ונמר הם מחמשת החיות המועדות [אין דין 'תם'].

לבנון כתב:

כדכד כתב:חידה נוספת
בשני חזיונות שונים
של אנשים שונים
בספרים שונים במקרא
שני בעלי חיים שהושלכו ארצה
האחד חי רק משהושלך
השני חי רק עד שהושלך
מי האנשים ומי בעלי החיים

אם בני אדם גם נחשבים לבעלי חיים, האיש שהושלך לקבר אלישע חי משהושלך.
אף שאני מניח שלא זה הפתרון לחידה. כי בחידה מתבקשים דברים שנראו בחזון הנבואה, ולא מקרים שנזכרו בדברי הנביאים.
ולכן נראה לי לשלול גם את הצעת קודמי.

קודמו הרב עזריאל כן כיון לבקשתי
לא כתבתי חזיונות של נבואה
כדי לכלול את שני המאורעות באותו ענין
אך לא התכוונתי למעשים שהיו בדברי הנביאים ולא התכוונתי לאדם

לבנון כתב:

לבנון כתב:מה המשותף בין שלושת הזוגות הללו:
נתן - יואב
אלימלך - נדב
שמעי - אלדד
(מהם מפורשים במקראות, ומהם במדרשים)

אקל את חידתי מעט בפירוט האישים:
נתן בן דוד המלך - יואב בן צרויה
אלימלך איש נעמי - נדב בן אהרן הכהן
שמעי בן גרשון בן לוי - אלדד חבירו של מידד

הפתרון הוא, כל הזוגות בני דודים.
א. צרויה היתה אחותו של דוד, כמו שנאמר ואחיותיהם צרויה ואביגיל וגו'.
ב. אלימלך היה בנו של נחשון בן עמינדב, ונדב היה בן אלישבע אחות נחשון.
ג. בתרגום הנקרא יונתן בן עוזיאל כתוב שאלדד ומידד היו בני יוכבד בת לוי.

מה היה קורה בכל יום מימי השנה [כמעט] חוץ מבשמונת ימי חנוכה?

רמז: ד"ז קרה בין במקדש בין שלא במקדש

הארי החי כתב:מה היה קורה בכל יום מימי השנה [כמעט] חוץ מבשמונת ימי חנוכה?

רמז: ד"ז קרה בין במקדש בין שלא במקדש

מן הסתם לא לזה התכוון השואל, אבל בכ"ז אביא, והוא מענייני דיומא:

שו"ת חוות יאיר סימן קכו:

מנהג קדום הנהוג שלא לשחוק כל השנה רק בימי חנוכה

צופה_ומביט כתב:

הארי החי כתב:מה היה קורה בכל יום מימי השנה [כמעט] חוץ מבשמונת ימי חנוכה?

רמז: ד"ז קרה בין במקדש בין שלא במקדש

מן הסתם לא לזה התכוון השואל, אבל בכ"ז אביא, והוא מענייני דיומא:

שו"ת חוות יאיר סימן קכו:

מנהג קדום הנהוג שלא לשחוק כל השנה רק בימי חנוכה

נחמד - אבל כוונתי היה לדין מעמדות - ז"ל הרמב"ם (פ"ו מכלה"מ ה"ח) שמונת ימי חנוכה לא היו אנשי מעמד עושין מעמד בשחרית וכו' והוא מהסוגיא בתענית דף כו.

צופה_ומביט כתב:

הארי החי כתב:מה היה קורה בכל יום מימי השנה [כמעט] חוץ מבשמונת ימי חנוכה?

רמז: ד"ז קרה בין במקדש בין שלא במקדש

מן הסתם לא לזה התכוון השואל, אבל בכ"ז אביא, והוא מענייני דיומא:

שו"ת חוות יאיר סימן קכו:

מנהג קדום הנהוג שלא לשחוק כל השנה רק בימי חנוכה

זה מסתמא לא היה בבית המקדש...

כמובן, וכללתי זאת במה שכתבתי שמן הסתם לא לזה התכוון השואל.

כדכד כתב:חידה נוספת
בשני חזיונות שונים
של אנשים שונים
בספרים שונים במקרא
שני בעלי חיים שהושלכו ארצה
האחד חי רק משהושלך
השני חי רק עד שהושלך
מי האנשים ומי בעלי החיים

כפי שכתב הרב עזריאל לעיל הראשון הוא המטה שנהפך לנחש כאשר משה רבנו השליכו ארצה
השני הוא האיל אשר ראה דניאל בחזון בשנת שלוש לבלשאצר שכשהצפיר בעל הקרן הגדולה נגש אליו השליכו ארצה ולא היה כח באיל לעמוד לפניו

כדכד כתב:

כדכד כתב:חידה נוספת
בשני חזיונות שונים
של אנשים שונים
בספרים שונים במקרא
שני בעלי חיים שהושלכו ארצה
האחד חי רק משהושלך
השני חי רק עד שהושלך
מי האנשים ומי בעלי החיים

כפי שכתב הרב עזריאל לעיל הראשון הוא המטה שנהפך לנחש כאשר משה רבנו השליכו ארצה
השני הוא האיל אשר ראה דניאל בחזון בשנת שלוש לבלשאצר שכשהצפיר בעל הקרן הגדולה נגש אליו השליכו ארצה ולא היה כח באיל לעמוד לפניו

לא מפורש שהאיל מת.
ויש להביא ג"כ את חזונו של זכריה פרק ה' על האשה אשר בתוך האיפה, ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה. מיהו שם ביתר שאת אין משמעות שמתה.

השאלה היתה על בעלי חיים והרשעה שראה זכריה אינה בכלל בעלי חיים
לא כתבתי שהאיל מת. כתבתי שהוא חי רק עד שהושלך. בפסוק כתוב "ויך את האיל וישבר את שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמוד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו" אני חושב שבהבנה הפשוטה של הפסוק אפשר להבין שהאיל חי רק עד שהושלך.
למעשה, הלא הכל היה בחזיון וכיוון שהאיל לא חי ממש ממילא גם לא מת ממש

חידה חדשה
מי היה המנהיג (במקרא) שמתנגדיו פנו אליו ולאנשיו בטענה בלשון: "מה הדבר הזה אשר אתם עשים?"
והוא פנה לקבוצת אנשים אחרת בטענה: "לא טוב הדבר הזה אשר אתם עשים"
ולקבוצה אחרת הוא פנה: "מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים?"

כדכד כתב:חידה חדשה
מי היה המנהיג (במקרא) שמתנגדיו פנו אליו ולאנשיו בטענה בלשון: "מה הדבר הזה אשר אתם עשים?"
והוא פנה לקבוצת אנשים אחרת בטענה: "לא טוב הדבר הזה אשר אתם עשים"
ולקבוצה אחרת הוא פנה: "מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים?"

נחמיה (ב:יט) וַיִּשְׁמַע֩ סַנְבַלַּ֨ט הַחֹרֹנִ֜י וְטֹבִיָּ֣ה ׀ הָעֶ֣בֶד הָֽעַמּוֹנִ֗י וְגֶ֙שֶׁם֙ הָֽעַרְבִ֔י וַיַּלְעִ֣גוּ לָ֔נוּ וַיִּבְז֖וּ עָלֵ֑ינוּ וַיֹּאמְר֗וּ מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֔ים הַעַ֥ל הַמֶּ֖לֶךְ אַתֶּ֥ם מֹרְדִֽים
(ה:ט) ויאמר [וָאוֹמַ֕ר] לֹא־ט֥וֹב הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֑ים הֲל֞וֹא בְּיִרְאַ֤ת אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ תֵּלֵ֔כוּ מֵחֶרְפַּ֖ת הַגּוֹיִ֥ם אוֹיְבֵֽינוּ
(יג:יז) וָאָרִ֕יבָה אֵ֖ת חֹרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וָאֹמְרָ֣ה לָהֶ֗ם מָֽה־הַדָּבָ֨ר הָרָ֤ע הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֔ים וּֽמְחַלְּלִ֖ים אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת

בתחילה עלה במחשבה לכיוון יתרו....

ידוע מאמר העולם ששדכן ר"ת שקר דובר כסף נוטל.
כמה "שקרים" אמר השדכן הראשון?
רש"י מציין לפחות אחד ולכאורה מצאתי עוד אחד.

עזריאל ברגר כתב:ידוע מאמר העולם ששדכן ר"ת שקר דובר כסף נוטל.
כמה "שקרים" אמר השדכן הראשון?
רש"י מציין לפחות אחד ולכאורה מצאתי עוד אחד.

כמה שינויים יש, חוץ מנתינת הנזם והצמידים לפני ששאל אותה מי היא.
א. בסיפור כתוב 'ותמלא כדה ותעל', ומכאן למדו חכמים שהמים עלו לקראתה (עיין בשפתי חכמים), שלכן רץ אליה, והוא לא סיפר כן, אלא 'ותרד העינה ותשאב'.
ב. הוא ביקש ממנה 'הגמיאיני נא מעט מים מכדך', ז"א להשקותו ישירות מהכד, שלכא' יש בזה מן העזות לבקש כזאת בקשה מנערה, וכך היא עשתה 'ותורד כדה על ידה ותשקהו'. ופרט זה העבד העלים מאביה ואחיה, 'ואומר אליה השקיני נא' (שזה יכול להיות על ידי כלי קטן), 'ותאמר שתה'.
ג. הוא לא סיפר שהיא הזמינה אותו לביתם, 'גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון'.

לבנון כתב:

עזריאל ברגר כתב:ידוע מאמר העולם ששדכן ר"ת שקר דובר כסף נוטל.
כמה "שקרים" אמר השדכן הראשון?
רש"י מציין לפחות אחד ולכאורה מצאתי עוד אחד.

כמה שינויים יש, חוץ מנתינת הנזם והצמידים לפני ששאל אותה מי היא.
א. בסיפור כתוב 'ותמלא כדה ותעל', ומכאן למדו חכמים שהמים עלו לקראתה (עיין בשפתי חכמים), שלכן רץ אליה, והוא לא סיפר כן, אלא 'ותרד העינה ותשאב'.
ב. הוא ביקש ממנה 'הגמיאיני נא מעט מים מכדך', ז"א להשקותו ישירות מהכד, שלכא' יש בזה מן העזות לבקש כזאת בקשה מנערה, וכך היא עשתה 'ותורד כדה על ידה ותשקהו'. ופרט זה העבד העלים מאביה ואחיה, 'ואומר אליה השקיני נא' (שזה יכול להיות על ידי כלי קטן), 'ותאמר שתה'.
ג. הוא לא סיפר שהיא הזמינה אותו לביתם, 'גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון'.

יפה. אבל יש עוד אחד, שהוא סותר את דברי עצמו!

אולי זו הסתירה שאליה מתכוון הרב עזריאל:
מצד אחד אליעזר אומר פעמיים שאברהם ציוה אותו לקחת ממשפחתו, ומצד שני אומר שעשה את מבחן שאיבת המים בלי תלות בייחוס של האשה.

עוד אפשרות:
מצד אחד אליעזר אומר: "ויתן לו את כל אשר לו", כלומר גם אליעזר שייך ליצחק.
אחר כך אליעזר אומר "ותלד שרה אשת אדוני", כלומר שאליעזר שייך לאברהם.

אליעזר_טויק כתב:עוד אפשרות:
מצד אחד אליעזר אומר: "ויתן לו את כל אשר לו", כלומר גם אליעזר שייך ליצחק.
אחר כך אליעזר אומר "ותלד שרה אשת אדוני", כלומר שאליעזר שייך לאברהם.

יותר מדויק:
בפתיחת דבריו "עבד אברהם אנכי" והמשפט האחרון שלו שמצוטט בפרשה הוא על יצחק "הוא אדוני".

בארגון שעודד לימוד תורה לילדים, לפני למעלה מחמשים שנה, ערכו חידון לילדים, אחת השאלות היתה היכן יש בתהלים מילה שיש בה 3 פעמים נו"ן.
התשובה היתה 'חננני'.
נעמד הילד בן ציון רבינוביץ, לימים בעל הפסקי תשובות, ואמר- יש עוד פעם- לכו נרננה.
האמת היא שיש מילה שלישית, מהי?

חלא בר חמרא כתב:בארגון שעודד לימוד תורה לילדים, לפני למעלה מחמשים שנה, ערכו חידון לילדים, אחת השאלות היתה היכן יש בתהלים מילה שיש בה 3 פעמים נו"ן.
התשובה היתה 'חננני'.
נעמד הילד בן ציון רבינוביץ, לימים בעל הפסקי תשובות, ואמר- יש עוד פעם- לכו נרננה.
האמת היא שיש מילה שלישית, מהי?

"ידיך עשוני ויכוננוני"
השתמשתי ב'תורת אמת', מקווה שזה חוקי כאן בשרשור.
היתרון שלו על פני פרויקט השות הוא שאפשר לחפש חלקי מילים ולא מילים שלמות.
חיפשתי "ננ" בתהילים, וכך מצאתי.

ואני הכנסתי בפרויקט השו"ת *נ*נ*נ* בתהלים, והיו תוצאותי:

לכאו' כוונת ה'חד' המקורי הייתה למילה עם ג' נונין רצופין.

כמה עמודים היו במשכן ובחצר המשכן?
זהירות, עוקץ

קשר בין הדף היומי שבוע פרשת ויגש. לפרשה?

חלא בר חמרא כתב:כמה עמודים היו במשכן ובחצר המשכן?
זהירות, עוקץ

לכאורה 65 (ועוד ארבעה מחוץ לחצר).

יפה, והעוקץ הוא לא שלי, אלא כתוב כבר במדרש רבה פ' נשא, בקרבן נשיא שבט שמעון- מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש, כנגד שבעים עמודים שהיו במשכן, שהם שבעים עם עמוד הענן...

וזה מתאים עם השבעים נפש שג"כ הקב"ה השלים המנין, וכן כאן עמוד הענן השלים המנין, ועיין שפ"א ויגש תרל"ז, ואין מקומו באשכול זה...