פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:בינתיים העלו אפשרויות נוספות:
דוד (כנראה למעלה מ15 מחלקי גופו של המשורר מוזכרים בתהילים).
ואולי איוב (הוא מדבר הרבה על הגוף שלו)?

איוב - ראש, עור, עצמו, בשרו, כף רגלו, קדקדו, שפתיו, פיהו, בטן, נפשי, לשוני, חכי, עצמותי, גידים, לבך, כפך, ידך, פניך, אזן, עיני, שיני, רגלי, ערפי, כליותי, מררתי, עפעפי, דמי, רוחי, ערקי, מעי, כתפי, אזרועי, שכמי, (קנה הזרוע,) חלציך. ס"ה 35
אני בטוח ששכחתי כמה ואשרי המשלים

במסתרים כתב:

עזריאל ברגר כתב:יתיב

אפס כי לא תהיה תפארתך

אכן.

לבנון כתב:צמד מילים בהפטרה (בשלח), שמופיעות בחלומו של מישהו בתנ"ך, אך בניקוד אחר

לחם שערים (בהפטרה ה, ח "אז לחם שערים מגן אם יראה" וכו')
בחלום א' מאנשי מדין בימי גדעון שראה צליל לחם שערים מתהפך במחנה מדין

כדכד כתב:

לבנון כתב:צמד מילים בהפטרה (בשלח), שמופיעות בחלומו של מישהו בתנ"ך, אך בניקוד אחר

לחם שערים (בהפטרה ה, ח "אז לחם שערים מגן אם יראה" וכו')
בחלום א' מאנשי מדין בימי גדעון שראה צליל לחם שערים מתהפך במחנה מדין

אכן כן!
אָז לָחֶם שְׁעָרִים
וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן

הראב"ע מבאר שהמצוות בתחילת פרשת קדושים, מכוונות כנגד עשרת הדברות.
היכן מצינו בתהלים בסמיכות שני דברות (לא ממש כלשונם) אבל בסדר הפוך מהופעתם בחומש?

איזה דבר דוד המלך אמר שאין אותו, ועזרא הסופר אמר שיש אותו?
רמז: קשור לתקנת עזרא...

על מי בתנ"ך אפשר לומר שהוא עשה מעשה זמרי וקיבל שכר כפינחס?

לבנון כתב:איזה דבר דוד המלך אמר שאין אותו, ועזרא הסופר אמר שיש אותו?
רמז: קשור לתקנת עזרא...

מקוה - עזרא י, ב: "יש מקוה לישראל על זאת"
דוד, דברי הימים א, כט, טו: "כצל ימינו.. ואין מקוה"
אפשר להוסיף לחידה גם שבימי שלמה לקחו אותו במחיר (ומכאן רמז לבלני ימינו ודו"ק)

עזריאל ברגר כתב:על מי בתנ"ך אפשר לומר שהוא עשה מעשה זמרי וקיבל שכר כפינחס?

אני מתאר שכוונתך ליהוא בן נמשי

זיז שדי כתב:

עזריאל ברגר כתב:על מי בתנ"ך אפשר לומר שהוא עשה מעשה זמרי וקיבל שכר כפינחס?

אני מתאר שכוונתך ליהוא בן נמשי

מדויק

כדכד כתב:

לבנון כתב:איזה דבר דוד המלך אמר שאין אותו, ועזרא הסופר אמר שיש אותו?
רמז: קשור לתקנת עזרא...

מקוה - עזרא י, ב: "יש מקוה לישראל על זאת"
דוד, דברי הימים א, כט, טו: "כצל ימינו.. ואין מקוה"
אפשר להוסיף לחידה גם שבימי שלמה לקחו אותו במחיר (ומכאן רמז לבלני ימינו ודו"ק)

יפה!
אם היית מנקד את הפסוקים זה היה יותר טוב... לפחות את ה'מקוה'.

חידה חדשה (קצת לקראת פורים): מה המשותף ללוט מרדכי ודניאל (כרגע נדמה לי שזה רק אצלם אבל לא בדקתי)?

כדכד כתב:חידה חדשה (קצת לקראת פורים): מה המשותף ללוט מרדכי ודניאל (כרגע נדמה לי שזה רק אצלם אבל לא בדקתי)?

ולוט יושב בשער סדום
ומרדכי יושב בשער המלך
ודניאל בתרע מלכא

דוד ויקם המלך וישב בשער.
שרי מלך בבל,
צדקיהו, והמלך יושב בשער בנימין.
ובטוח שיש עוד, (לא כתוב שדניאל ישב)
ויעמוד משה בשער המחנה

דניאל לוט ומרדכי לא ישבו באופן מקרי ליד השער, אלא זה היה מקומם הקבוע (אצל לוט המינוי לשבת שם החזיק נעבעך יום אחד בלבד, אבל מדובר היה במינוי של קביעות), מה שאין כן אצל כל השאר.

שומע חילוק קלוש.
השליש אשר המלך נשען על ידו?

זיז שדי כתב:שומע חילוק קלוש.
השליש אשר המלך נשען על ידו?

השליש לא קיבל מינוי של כבוד, אלא להיות שם שומר. ולכן גם בגתן ותרש לא נזכרו ברשימה זו.
משא"כ דניאל שהתמנה להיות יושב שם בקביעות על דרך גדולה וכבוד. כמו שמוכח למעיין הישר בכתובים, ומפורש שם במפרשים.

לבנון כתב:

זיז שדי כתב:שומע חילוק קלוש.
השליש אשר המלך נשען על ידו?

השליש לא קיבל מינוי של כבוד, אלא להיות שם שומר. ולכן גם בגתן ותרש לא נזכרו ברשימה זו.
משא"כ דניאל שהתמנה להיות יושב שם בקביעות על דרך גדולה וכבוד. כמו שמוכח למעיין הישר בכתובים, ומפורש שם במפרשים.

בגתן ותרש היו בסף ולא בשער, אבל לוט זה דרש, ויש לדון בבועז אם זה היה רק באותו יום או מקום ישיבתו, וכן בעלי ,

ודרך אגב. מה המכנה המשותף בין דוד ושלמה לבלעם. (רמז - דואג האדומי)

זיז שדי כתב:דוד ויקם המלך וישב בשער.
שרי מלך בבל,
צדקיהו, והמלך יושב בשער בנימין.
ובטוח שיש עוד, (לא כתוב שדניאל ישב)
ויעמוד משה בשער המחנה

התכוונתי למה שכתב הרב לבנון וכוונתי היתה ליושבים בשער דווקא
לא זכרתי שעל דניאל לא כתוב שישב

זיז שדי כתב:

לבנון כתב:

זיז שדי כתב:שומע חילוק קלוש.
השליש אשר המלך נשען על ידו?

השליש לא קיבל מינוי של כבוד, אלא להיות שם שומר. ולכן גם בגתן ותרש לא נזכרו ברשימה זו.
משא"כ דניאל שהתמנה להיות יושב שם בקביעות על דרך גדולה וכבוד. כמו שמוכח למעיין הישר בכתובים, ומפורש שם במפרשים.

בגתן ותרש היו בסף ולא בשער, אבל לוט זה דרש, ויש לדון בבועז אם זה היה רק באותו יום או מקום ישיבתו, וכן בעלי ,

ע"פ רש"י ודעימיה בגתן ותרש היו שומרי הכלים והסף הוא מלשון "ספות כסף" "הדם אשר בסף" ולא מלשון סף הבית כך שהם עוד יותר רחוקים מהענין
"

כדכד כתב:

זיז שדי כתב:דוד ויקם המלך וישב בשער.
שרי מלך בבל,
צדקיהו, והמלך יושב בשער בנימין.
ובטוח שיש עוד, (לא כתוב שדניאל ישב)
ויעמוד משה בשער המחנה

התכוונתי למה שכתב הרב לבנון וכוונתי היתה ליושבים בשער דווקא
לא זכרתי שעל דניאל לא כתוב שישב

כפי שכתבתי לך, הרבה אנשים ישבו בשער, ביניהם (לפי המדרשים) כמה באופן קביעות.
בועז
עלי הכהן
דוד
שרי מלך בבל
ירמיהו
צדקיהו
ועוד'

כדכד כתב:ע"פ רש"י ודעימיה בגתן ותרש היו שומרי הכלים והסף הוא מלשון "ספות כסף" "הדם אשר בסף" ולא מלשון סף הבית כך שהם עוד יותר רחוקים מהענין.
"

לימא כתנאי, לגבי "הדם אשר בסף" יש מחלוקת תנאים במכילתא האם הוא כלי או שהוא פתח הבית ואת הדם שמו בגומא שנחפרה בקרקע של פתח הבית, ולגבי בגתן ותרש ישנם כמה מחלוקות שתלויות במח' זו.

1. שומרי הפתח או שומרי הכלים
2. מפני מה בקשו להרוג את אחשורוש, מפני שמיום שבאה זו לא ראינו שינה בעינינו או מפני שמרדכי ישב והם עמדו.
3. כיצד בקשו להרוג את אחשורוש, בחרב או ברעל.
4. כיצד נודע הדבר למרדכי, ברוה"ק או ע"י ששמע אותם מדברים בלשון טרסי.
5. כיצד התאמתה מזימתם, ע"י נתינה לכלב לשתות מן המים או ע"י שהחליפו משמרותיהם.

דוק ותשכח שכל הנ"ל בפלוגתא דהני תנאי.

הקישור למח' במכילתא לא מדידי אלא שמעתי פעם, אבל לא עם כל המחלוקות שתלויות בזה.

זיז שדי כתב:

כדכד כתב:

זיז שדי כתב:דוד ויקם המלך וישב בשער.
שרי מלך בבל,
צדקיהו, והמלך יושב בשער בנימין.
ובטוח שיש עוד, (לא כתוב שדניאל ישב)
ויעמוד משה בשער המחנה

התכוונתי למה שכתב הרב לבנון וכוונתי היתה ליושבים בשער דווקא
לא זכרתי שעל דניאל לא כתוב שישב

כפי שכתבתי לך, הרבה אנשים ישבו בשער, ביניהם (לפי המדרשים) כמה באופן קביעות.
בועז
עלי הכהן
דוד
שרי מלך בבל
ירמיהו
צדקיהו
ועוד'

כיוונתי לכאלה שישבו בשער לפי פסוק מפורש. לא לפי המדרש.
יתכן שברשימה שהבאת יש גם כאלה שנכתבו במפורש. כתבתי שלא בדקתי

כדכד כתב:ע"פ רש"י ודעימיה בגתן ותרש היו שומרי הכלים והסף הוא מלשון "ספות כסף" "הדם אשר בסף" ולא מלשון סף הבית כך שהם עוד יותר רחוקים מהענין

רש"י - לא על הפסוק, אלא על הש"ס (ע"ז לח,ב), והארכנו בזה באשכול ייעודי - viewtopic.php?p=437871

כוונתי לרש"י על התורה בפרשת במדבר וכפי שכתבתי באשכול שציין מר

כדכד כתב:כיוונתי לכאלה שישבו בשער לפי פסוק מפורש. לא לפי המדרש.
יתכן שברשימה שהבאת יש גם כאלה שנכתבו במפורש. כתבתי שלא בדקתי

כל אלה מפורש בפסוק שישבו בשער, (המדרשים דנים אם זה היה מקומם הקבוע)

כדכד כתב:כוונתי לרש"י על התורה בפרשת במדבר וכפי שכתבתי באשכול שציין מר

צודק. אתה הוכחת מפירוש המילה "שומרי" ואני הבאתי את דבריו על "הסף", ומיני ומינך תסתיים שמעתתא.

זיז שדי כתב:

כדכד כתב:כיוונתי לכאלה שישבו בשער לפי פסוק מפורש. לא לפי המדרש.
יתכן שברשימה שהבאת יש גם כאלה שנכתבו במפורש. כתבתי שלא בדקתי

כל אלה מפורש בפסוק שישבו בשער, (המדרשים דנים אם זה היה מקומם הקבוע)

נכון
אחרי שכתבתי את ההודעה הקודמת בדקתי וראיתי שמפורש בפסוקים כדבריך
בגלל שציינת את המדרשים בהתחלה חשבתי שכוונתך גם לעצם הישיבה.

עתה הסתבר לי שהפתרון לחידה היה שכתוב עליהם "ישב בשער" (י' חלומה וש' צרויה) אך זה אינו כולל את דניאל שכתוב עליו בארמית וכדבריך, לא כתוב לשון ישיבה כלל.
אם לא נתעקש שהחולם בי' חסר אז יש להוסיף את דוד ואת צדקיהו שכתוב עליהם "יושב בשער" (על מרדכי כתוב מלא רק בדברי המן "וכ"ז איננו שוה לי")

תודה ליהודי היקר הי"ו שהפנה אותי לאשכול הזה,

אוסיף חידה אחת שחשבתי עליה אתמול

א.
איך יתכן יהודי שבירך בבקר ברכת התורה כראוי, ואומר כמה פסוקים מהתורה, ומכוון כוונות טובות, ומקיים מצוה באמירת הפסוקים,
ובכל זאת אומרים לו שגם עבר עבירה באמירת הפסוקים הללו. ולא מדובר שהפריע למישהו, עבירה בין אדם למקום.

ב.
ומצאתי בפורום אחר, שהכנסתי חידה לפני שנים, ולא ענו לי, וכעת איני זוכר מה הפיתרון.
אולי למישהו כאן יעלה רעיון, כמובן שזה צריך להיות משהו מחודש, לא תשובה שאין בה כל חידוש.

אדם שורף את החמץ בערב פסח, והנה הוא עובר עבירה בזה ששורף את החמץ.
היתכן? הרי הוא מקיים מצוה?

אולי בחידה הראשונה אמר הפסוקים במקום שאינו נקי?
בחידה השניה - הפתרון הפשוט הוא שמדובר בער"פ שחל בשבת אך בזה אין חידוש ולא מסתבר שלזה כוונתו

חידה נוספת - תפקיד מסויים שנזכר גם לגבי נביא
אך נזכר שלש פעמים אצל שני מלכים שונים ובכולם (אצל המלכים) בקשר מסויים למורד או מרידה במלכות

זיז שדי כתב:ודרך אגב. מה המכנה המשותף בין דוד ושלמה לבלעם. (רמז - דואג האדומי)

הרב צופה ומביט, אנו מחכים לפתרונך

כדכד כתב:אולי בחידה הראשונה אמר הפסוקים במקום שאינו נקי?
בחידה השניה - הפתרון הפשוט הוא שמדובר בער"פ שחל בשבת אך בזה אין חידוש ולא מסתבר שלזה כוונתו

לא היה זה שום מצווה אם אמר במקום שאינו נקי. הייתי אומר שמדובר שקרא שמע ב' פעמים. וכיוצא בזה.

בחידה השניה יש מלא תרוצים, לדוגמא שורף קודם זמנו חמץ הראוי לאכילה ועובר משום לא תשחית את עצה, שורף חמץ שכתוב עליו השם, ע"פ שחל להיות בשבת, מזיק את חבירו בעשן השרפה, וכמו בגמרא מכות יש חורש תלם אחד..... ולחשוב נמי..... וכו"

התשובה לחידה א

בסימן כ"ה סעיף ד' נאמר: " צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפלה:".
ובמשנה ברורה ס"ק י"ד נאמר: " ואמרינן בגמרא כל הקורא ק"ש בלי תפלין הרי הוא כאלו מעיד עדות שקר בעצמו ח"ו. ופירשו בתוספות, לפי שאומר וקשרתם לאות וגו', ואין קושר. ואף שבדיעבד יצא ידי ק"ש מ"מ יש לו עבירה מצד אחר, שמראה על עצמו שאין רוצה לקיים רצון הש"י, וזהו עדות שקר שמעיד על עצמו".

כדכד כתב:חידה נוספת - תפקיד מסויים שנזכר גם לגבי נביא
אך נזכר שלש פעמים אצל שני מלכים שונים ובכולם (אצל המלכים) בקשר מסויים למורד או מרידה במלכות

לכאורה התירוץ הוא 'ימית' אך לא נזכר ג"פ אלא ב' אצל מלכים.

והנה הפסוקים. וַיֻּגַּ֤ד לִשְׁלֹמֹה֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּה֙ אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ יָרֵ֖א אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וְ֠הִנֵּה אָחַ֞ז בְּקַרְנ֤וֹת הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לֵאמֹ֔ר יִשָּֽׁבַֽע־לִ֤י כַיּוֹם֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה אִם־יָמִ֥ית אֶת־עַבְדּ֖וֹ בֶּחָֽרֶב.

וְהָיָ֗ה הַנִּמְלָ֛ט מֵחֶ֥רֶב חֲזָאֵ֖ל יָמִ֣ית יֵה֑וּא וְהַנִּמְלָ֛ט מֵחֶ֥רֶב יֵה֖וּא יָמִ֥ית אֱלִישָֽׁע.

לא כיוונתי לפועל (ע' פתוחה) שאמר המלך למישהו לעשות בעתיד אלא למשהו שנזכר בלשון הווה, פועל (ע' צרויה)

כדכד כתב:

לבנון כתב:איזה דבר דוד המלך אמר שאין אותו, ועזרא הסופר אמר שיש אותו?
רמז: קשור לתקנת עזרא...

מקוה - עזרא י, ב: "יש מקוה לישראל על זאת"
דוד, דברי הימים א, כט, טו: "כצל ימינו.. ואין מקוה"
אפשר להוסיף לחידה גם שבימי שלמה לקחו אותו במחיר (ומכאן רמז לבלני ימינו ודו"ק)

מצחיק מאוד. לא עזרא הסופר אמר, כי אם שכניה בן יחיאל. ואם אמר תאמר כי עזרא הסופר אמרו כאשר הוא כתב את ספרו, אז תזכור שהוא גם כתב את דברי הימים וא"כ אפשר לומר איזה 'דבר' (או פעולה) אמר עזרא (או נחמיה) שאין ואמר עזרא שיש.

זיז שדי כתב:

זיז שדי כתב:ודרך אגב. מה המכנה המשותף בין דוד ושלמה לבלעם. (רמז - דואג האדומי)

הרב צופה ומביט, אנו מחכים לפתרונך

לא ידעתי למה זה אנכי.

עכ"פ, אולי כי כמדומה רק אצלם נזכר בתנ"ך שעמד/קם להם מישהו לשטן. והקשר לדואג אולי בתהלים קט.

חידה הלכתית:

איזה דבר [המצוי אצל כל אדם ובתדירות די גבוהה] מותר לאבא לעשותו, אבל אסור לאבא לומר לבנו קטן לעשותו, ולא רק מדין חינוך אלא אף מאיסור דאורייתא.