פורום אוצר החכמה

צופה_ומביט כתב:

זיז שדי כתב:

זיז שדי כתב:ודרך אגב. מה המכנה המשותף בין דוד ושלמה לבלעם. (רמז - דואג האדומי)

הרב צופה ומביט, אנו מחכים לפתרונך

לא ידעתי למה זה אנכי.

עכ"פ, אולי כי כמדומה רק אצלם נזכר בתנ"ך שעמד/קם להם מישהו לשטן. והקשר לדואג אולי בתהלים קט.

כוונתי כי במקום להשקיע שעות לברר צופן שטותי כדאי להשקיע זמן בידיעת לשון תוה"ק על בוריה
מי מבואר שעמד על דוד לשטן? (מבואר שעמד שטן על ישראל, ומבואר שלא רצו שיהיה דוד לשטן)
ועכ"פ לא לזה נתכוונתי כי אם למכנה משותף יותר ברור

תודה על תוכחת המוסר, ועוד כשהיא באה מאיש אשר אלה לו.
וַיֹּאמֶר דָּוִד מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה כִּי תִהְיוּ לִי הַיּוֹם לְשָֹטָן

זיז שדי כתב:

כדכד כתב:אולי בחידה הראשונה אמר הפסוקים במקום שאינו נקי?...ץ

בחידה השניה יש מלא תרוצים, לדוגמא שורף קודם זמנו חמץ הראוי לאכילה ועובר משום לא תשחית את עצה, ..... וכו"

לא מצינו בשום מקום שהשורף חמץ הראוי לאכילה בערב פסח אף קודם זמן איסורו עור בלא תשחית
כיוון שהתורה אמרה "תשביתו" מצוותו לבער גם קודם זמן האיסור

א"כ אף ל' יום קודם החג כן, ולשיטתך נאמר דמיירי בשורף חמץ שהפקידו אחרים אצלו קודם ה' שעות.

צופה_ומביט כתב:תודה על תוכחת המוסר, ועוד כשהיא באה מאיש אשר אלה לו.
וַיֹּאמֶר דָּוִד מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה כִּי תִהְיוּ לִי הַיּוֹם לְשָֹטָן

לא כתוב שהם עמדו עליו לשטן, אלא שלא רצה שיהיו. ואעפ"כ כיוונתי לדבר שהוא יותר מפורש באותן המילות, ואם היית לומד תנ"ך כהוגן היה מוקשה לך למה זה נאמר עליהם.
ואוסיף לך עוד רמז והוא ירמיהו.

קודם כל זו לא שיטתי
זה ברור
וכ"ה מנהג העולם שאין מדקדקים לחכות לזמן האיסור לשרוף חמץ
חוטץ מזה, התורה אמר4ה "ביום הראשון תשביתו" ומה ענין ל' יום לכאן

צופה_ומביט כתב:חידה הלכתית:

איזה דבר [המצוי אצל כל אדם ובתדירות די גבוהה] מותר לאבא לעשותו, אבל אסור לאבא לומר לבנו קטן לעשותו, ולא רק מדין חינוך אלא אף מאיסור דאורייתא.

לכתוב תפילין ומזוזות לאחר

כדכד כתב:קודם כל זו לא שיטתי
זה ברור
וכ"ה מנהג העולם שאין מדקדקים לחכות לזמן האיסור לשרוף חמץ
חוטץ מזה, התורה אמר4ה "ביום הראשון תשביתו" ומה ענין ל' יום לכאן

מנהג העולם לשרוף חמץ שלא יוכלו לאכלו. וא"כ מושחת ועומד הוא, אך אני דיברתי בחמץ שהוא יכול לאכלו וראוי לאכילה אך רצונו להשחיתו. ויש לדון בזה טובא

התורה אמרה "תשביתו" ולא חילקה אם ראוי לאכילה ואפשר לאכלו או לא
ברור שגם השורף חמץ שראוי לאכילה בערב פסח מקים מצוה ולא עבירה גם אם יש זמן לאכלו וגם אם רצונו להשחית (למ"ד מצוות אין צריכות כוונה)

אולי במקום להגיד ברור תביא ראיה כי לי ברור להיפך. ונוכל לעשות הלוך חזור, כן, לא. ואולי תפנה לריעיך חברי הפורום למען יעזרוך

זיז שדי כתב:

צופה_ומביט כתב:חידה הלכתית:

איזה דבר [המצוי אצל כל אדם ובתדירות די גבוהה] מותר לאבא לעשותו, אבל אסור לאבא לומר לבנו קטן לעשותו, ולא רק מדין חינוך אלא אף מאיסור דאורייתא.

לכתוב תפילין ומזוזות לאחר

לא

זיז שדי כתב:

כדכד כתב:

לבנון כתב:איזה דבר דוד המלך אמר שאין אותו, ועזרא הסופר אמר שיש אותו?
רמז: קשור לתקנת עזרא...

מקוה - עזרא י, ב: "יש מקוה לישראל על זאת"
דוד, דברי הימים א, כט, טו: "כצל ימינו.. ואין מקוה"
אפשר להוסיף לחידה גם שבימי שלמה לקחו אותו במחיר (ומכאן רמז לבלני ימינו ודו"ק)

מצחיק מאוד. לא עזרא הסופר אמר, כי אם שכניה בן יחיאל. ואם אמר תאמר כי עזרא הסופר אמרו כאשר הוא כתב את ספרו, אז תזכור שהוא גם כתב את דברי הימים וא"כ אפשר לומר איזה 'דבר' (או פעולה) אמר עזרא (או נחמיה) שאין ואמר עזרא שיש.

צודק. טעות שלי

זיז שדי כתב:

כדכד כתב:התורה אמרה "תשביתו" ולא חילקה אם ראוי לאכילה ואפשר לאכלו או לא
ברור שגם השורף חמץ שראוי לאכילה בערב פסח מקים מצוה ולא עבירה גם אם יש זמן לאכלו וגם אם רצונו להשחית (למ"ד מצוות אין צריכות כוונה)

אולי במקום להגיד ברור תביא ראיה כי לי ברור להיפך. ונוכל לעשות הלוך חזור, כן, לא. ואולי תפנה לריעיך חברי הפורום למען יעזרוך

לי ברור וא"צ ראיה
לך ברור הפוך
לחיי
אבל למה צריך הלוך חזור. אפשר להשאיר את המצב כך
אלא אם יביא מישהו ראיה וישכנע אחד משנינו בטעותו או בצדקתו

זיז שדי כתב:

כדכד כתב:

לבנון כתב:איזה דבר דוד המלך אמר שאין אותו, ועזרא הסופר אמר שיש אותו?
רמז: קשור לתקנת עזרא...

מקוה - עזרא י, ב: "יש מקוה לישראל על זאת"
דוד, דברי הימים א, כט, טו: "כצל ימינו.. ואין מקוה"
אפשר להוסיף לחידה גם שבימי שלמה לקחו אותו במחיר (ומכאן רמז לבלני ימינו ודו"ק)

מצחיק מאוד. לא עזרא הסופר אמר, כי אם שכניה בן יחיאל. ואם אמר תאמר כי עזרא הסופר אמרו כאשר הוא כתב את ספרו, אז תזכור שהוא גם כתב את דברי הימים וא"כ אפשר לומר איזה 'דבר' (או פעולה) אמר עזרא (או נחמיה) שאין ואמר עזרא שיש.

למה לפתוח ב"מצחיק מאד,
אפשר לכתוב שזה לא נכון
אלא אם כן כוונתך לבדיחה שרמזתי בסוגריים

צופה_ומביט כתב:

זיז שדי כתב:

צופה_ומביט כתב:חידה הלכתית:

איזה דבר [המצוי אצל כל אדם ובתדירות די גבוהה] מותר לאבא לעשותו, אבל אסור לאבא לומר לבנו קטן לעשותו, ולא רק מדין חינוך אלא אף מאיסור דאורייתא.

לכתוב תפילין ומזוזות לאחר

לא

תגיד שלא לכך התכוונת.
דרך אגב אם התירוץ לחידתי היה כמו שאמרת הייתי צריך להוסיף אף את יהושע הכהן הגדול

זיז שדי כתב:אם התירוץ לחידתי היה כמו שאמרת הייתי צריך להוסיף אף את יהושע הכהן הגדול

לא נכון.

צופה_ומביט כתב:

זיז שדי כתב:אם התירוץ לחידתי היה כמו שאמרת הייתי צריך להוסיף אף את יהושע הכהן הגדול

לא נכון.

ולמה לא? כי שם לא מבואר לשטן אלא לשטנו? גם בשלמה לא כתוב לשטן אלא ויקם.... שטן.
ועכ"פ זה לא התשובה.

איך אמרת, תלמד תנ"ך כהוגן תבין למה לא...

צופה_ומביט כתב:איך אמרת, תלמד תנ"ך כהוגן תבין למה לא...

ב"ה את התנ"ך אני יודע כהוגן. אדרבה תמצא אתה את התשובה האמיתית והראה את 'ידענותך'

מעולם לא אמרתי או התיימרתי שאני ידען. להבדיל וכו'.
עכ"פ במקרה זה להבנתי אתה מערבב שני נושאים שונים.

צופה_ומביט כתב:מעולם לא אמרתי או התיימרתי שאני ידען. להבדיל וכו'.
עכ"פ במקרה זה להבנתי אתה מערבב שני נושאים שונים.

היכן ה'להבדיל'? עכ"פ דרך הגבתך כאן הוא בדרך יודע הכל,
למה אתה מתכוון שאני מערבב שני נושאים?
ושוב אשאל את החידה מה מכנה משותף בין בלעם לדוד ושלמה? (רמז דומה לדואג (וירמיהו?)
אין זה חידה כל כך קשה וכל לומד תנ"ך כהוגן היה עומד עליה בכוחות עצמו.

זיז שדי כתב:

צופה_ומביט כתב:מעולם לא אמרתי או התיימרתי שאני ידען. להבדיל וכו'.
עכ"פ במקרה זה להבנתי אתה מערבב שני נושאים שונים.

היכן ה'להבדיל'? עכ"פ דרך הגבתך כאן הוא בדרך יודע הכל,
למה אתה מתכוון שאני מערבב שני נושאים?

סליחה שאני מתערב, אבל עד עכשיו האשכול הזה היה מקום שנעים לשוטט בו, נא להשאירו כך (וכבר העירו ע"ז קודמי).

זיז שדי כתב:ושוב אשאל את החידה מה מכנה משותף בין בלעם לדוד ושלמה? (רמז דומה לדואג (וירמיהו?)

נאום הגבר שתום העין, נאום הגבר הוקם על, נאום הגבר לאיתיאל, אני הגבר ראה עני, הנה הגבר לא ישים

לבנון כתב:

זיז שדי כתב:ושוב אשאל את החידה מה מכנה משותף בין בלעם לדוד ושלמה? (רמז דומה לדואג (וירמיהו?)

הגבר

יפה מאוד. ובאמת התירוץ הוא 'נאם הגבר' שנכתב רק על שלשתם. והרמז הוא דואג (וירמיהו?) היחידים שנקראו בשם הגבר ללא נאם.
ובאמת צ"ב אמאי השתמשו רק שלשתם בלשון של נאם הגבר, ואשמח מאוד למ"מ בזה

זיז שדי כתב:יפה מאוד. ובאמת התירוץ הוא 'נאם הגבר' שנכתב רק על שלשתם. והרמז הוא דואג (וירמיהו?) היחידים שנקראו בשם הגבר ללא נאם.
ובאמת צ"ב אמאי השתמשו רק שלשתם בלשון של נאם הגבר, ואשמח מאוד למ"מ בזה

ראה במדרש הגדול במדבר כד ג.

עוד חידה:
מה המשותף רק למלכים יואש ויאשיהו מלבד האותיות י' א' ש' ושעל שניהם נאמר שפיקחו על בדק הבית של המקדש

כדכד כתב:מה המשותף רק למלכים יואש ויאשיהו מלבד האותיות י' א' ש'

אות ו' :)

שניהם מלכו כילדים [בן 7 ובן 8].

צופה_ומביט כתב:שניהם מלכו כילדים [בן 7 ובן 8].

לפי ברייתא דסדר עולם, שלמה מלך בגיל 12

עדיין יש הבדל בין מופלא הסמוך לאיש לבין קטנים ממש.
ועוד, שאצלם הוא מפורש בכתוב.

כדכד כתב:עוד חידה:
מה המשותף רק למלכים יואש ויאשיהו מלבד האותיות י' א' ש' ושעל שניהם נאמר שפיקחו על בדק הבית של המקדש

שניהם מלכו אחרי מרד: יואש אחרי המרד על עתליהו, ויאשיהו אחרי המרד על אמון

לא לזו כוונתי
גם אמציה מלך אחרי המרד ביואש

צופה_ומביט כתב:שניהם מלכו כילדים [בן 7 ובן 8].

זה נכון אבל לא לזה כוונתי

לבנון כתב:

צופה_ומביט כתב:שניהם מלכו כילדים [בן 7 ובן 8].

לפי ברייתא דסדר עולם, שלמה מלך בגיל 12

אגב, גם מנשה מלך בגיל 12, ואצלו זה מפורש בכתוב.

כדכד כתב:חידה נוספת - תפקיד מסויים שנזכר גם לגבי נביא
אך נזכר שלש פעמים אצל שני מלכים שונים ובכולם (אצל המלכים) בקשר מסויים למורד או מרידה במלכות

הפתרון הוא: "הצפה".
נזכר בשמואל ב פרק יג, לד לגבי חזרת בני המלך ממשתה אבשלום בו הרג את אמנון והיה התחלה של מרד בדוד:
וַיִּבְרַ֖ח אַבְשָׁל֑וֹם וַיִּשָּׂ֞א הַנַּ֤עַר הַצֹּפֶה֙ אֶת־עינו עֵינָ֔יו וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֨ה עַם־רַ֜ב הֹלְכִ֥ים מִדֶּ֛רֶךְ אַחֲרָ֖יו מִצַּ֥ד הָהָֽר:
ונזכר שוב לגבי אבשלום בסיום המרד לאחר שנהרג אבשלום:
שמואל ב פרק יח, כד- כז:
וְדָוִ֥ד יוֹשֵׁ֖ב בֵּין־שְׁנֵ֣י הַשְּׁעָרִ֑ים וַיֵּ֨לֶךְ הַצֹּפֶ֜ה אֶל־גַּ֤ג הַשַּׁ֙עַר֙ אֶל־הַ֣חוֹמָ֔ה וַיִּשָּׂ֤א אֶת־עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִ֖ישׁ רָ֥ץ לְבַדּֽוֹ:
וַיִּקְרָ֤א הַצֹּפֶה֙ וַיַּגֵּ֣ד לַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ אִם־לְבַדּ֖וֹ בְּשׂוֹרָ֣ה בְּפִ֑יו וַיֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וְקָרֵֽב:
וַיַּ֣רְא הַצֹּפֶה֘ אִישׁ־אַחֵ֣ר רָץ֒ וַיִּקְרָ֤א הַצֹּפֶה֙ אֶל־הַשֹּׁעֵ֔ר וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־אִ֖ישׁ רָ֣ץ לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ גַּם־זֶ֥ה מְבַשֵּֽׂר:
וַיֹּ֙אמֶר֙ הַצֹּפֶ֔ה אֲנִ֤י רֹאֶה֙ אֶת־מְרוּצַ֣ת הָרִאשׁ֔וֹן כִּמְרֻצַ֖ת אֲחִימַ֣עַץ בֶּן־צָד֑וֹק וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אִֽישׁ־ט֣וֹב זֶ֔ה וְאֶל־בְּשׂוֹרָ֥ה טוֹבָ֖ה יָבֽוֹא:

ובפעם השלישית לגבי המרד של יהוא ביהורם בן אחאב:
במלכים ב פרק ט, יז -יח וְהַצֹּפֶה֩ עֹמֵ֨ד עַֽל־הַמִּגְדָּ֜ל בְּיִזְרְעֶ֗אל וַיַּ֞רְא אֶת־שִׁפְעַ֤ת יֵהוּא֙ בְּבֹא֔וֹ וַיֹּ֕אמֶר שִׁפְעַ֖ת אֲנִ֣י רֹאֶ֑ה וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹרָ֗ם קַ֥ח רַכָּ֛ב וּֽשְׁלַ֥ח לִקְרָאתָ֖ם וְיֹאמַ֥ר הֲשָׁלֽוֹם:
(וַיֵּלֶךְ֩ רֹכֵ֨ב הַסּ֜וּס לִקְרָאת֗וֹ וַיֹּ֙אמֶר֙ כֹּֽה־אָמַ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ הֲשָׁל֔וֹם וַיֹּ֧אמֶר יֵה֛וּא מַה־לְּךָ֥ וּלְשָׁל֖וֹם סֹ֣ב אֶֽל־אַחֲרָ֑י וַיַגֵּ֤ד הַצֹּפֶה֙ לֵאמֹ֔ר בָּֽא־הַמַּלְאָ֥ךְ עַד־הֵ֖ם וְלֹֽא־שָֽׁב:
לגבי נביא נזכר ביחזקאל לג

כדכד כתב:

כדכד כתב:חידה נוספת - תפקיד מסויים שנזכר גם לגבי נביא
אך נזכר שלש פעמים אצל שני מלכים שונים ובכולם (אצל המלכים) בקשר מסויים למורד או מרידה במלכות

הפתרון הוא: "הצפה".
נזכר בשמואל ב פרק יג, לד לגבי חזרת בני המלך ממשתה אבשלום בו הרג את אמנון והיה התחלה של מרד בדוד:
וַיִּבְרַ֖ח אַבְשָׁל֑וֹם וַיִּשָּׂ֞א הַנַּ֤עַר הַצֹּפֶה֙ אֶת־עינו עֵינָ֔יו וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֨ה עַם־רַ֜ב הֹלְכִ֥ים מִדֶּ֛רֶךְ אַחֲרָ֖יו מִצַּ֥ד הָהָֽר:
ונזכר שוב לגבי אבשלום בסיום המרד לאחר שנהרג אבשלום:
שמואל ב פרק יח, כד- כז:
וְדָוִ֥ד יוֹשֵׁ֖ב בֵּין־שְׁנֵ֣י הַשְּׁעָרִ֑ים וַיֵּ֨לֶךְ הַצֹּפֶ֜ה אֶל־גַּ֤ג הַשַּׁ֙עַר֙ אֶל־הַ֣חוֹמָ֔ה וַיִּשָּׂ֤א אֶת־עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִ֖ישׁ רָ֥ץ לְבַדּֽוֹ:
וַיִּקְרָ֤א הַצֹּפֶה֙ וַיַּגֵּ֣ד לַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ אִם־לְבַדּ֖וֹ בְּשׂוֹרָ֣ה בְּפִ֑יו וַיֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וְקָרֵֽב:
וַיַּ֣רְא הַצֹּפֶה֘ אִישׁ־אַחֵ֣ר רָץ֒ וַיִּקְרָ֤א הַצֹּפֶה֙ אֶל־הַשֹּׁעֵ֔ר וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־אִ֖ישׁ רָ֣ץ לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ גַּם־זֶ֥ה מְבַשֵּֽׂר:
וַיֹּ֙אמֶר֙ הַצֹּפֶ֔ה אֲנִ֤י רֹאֶה֙ אֶת־מְרוּצַ֣ת הָרִאשׁ֔וֹן כִּמְרֻצַ֖ת אֲחִימַ֣עַץ בֶּן־צָד֑וֹק וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אִֽישׁ־ט֣וֹב זֶ֔ה וְאֶל־בְּשׂוֹרָ֥ה טוֹבָ֖ה יָבֽוֹא:

ובפעם השלישית לגבי המרד של יהוא ביהורם בן אחאב:
במלכים ב פרק ט, יז -יח וְהַצֹּפֶה֩ עֹמֵ֨ד עַֽל־הַמִּגְדָּ֜ל בְּיִזְרְעֶ֗אל וַיַּ֞רְא אֶת־שִׁפְעַ֤ת יֵהוּא֙ בְּבֹא֔וֹ וַיֹּ֕אמֶר שִׁפְעַ֖ת אֲנִ֣י רֹאֶ֑ה וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹרָ֗ם קַ֥ח רַכָּ֛ב וּֽשְׁלַ֥ח לִקְרָאתָ֖ם וְיֹאמַ֥ר הֲשָׁלֽוֹם:
(וַיֵּלֶךְ֩ רֹכֵ֨ב הַסּ֜וּס לִקְרָאת֗וֹ וַיֹּ֙אמֶר֙ כֹּֽה־אָמַ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ הֲשָׁל֔וֹם וַיֹּ֧אמֶר יֵה֛וּא מַה־לְּךָ֥ וּלְשָׁל֖וֹם סֹ֣ב אֶֽל־אַחֲרָ֑י וַיַגֵּ֤ד הַצֹּפֶה֙ לֵאמֹ֔ר בָּֽא־הַמַּלְאָ֥ךְ עַד־הֵ֖ם וְלֹֽא־שָֽׁב:
לגבי נביא נזכר ביחזקאל לג

ואני לתומי הבנתי שהמלך או הנביא הוא נושא התפקיד

צופה_ומביט כתב:חידה הלכתית:

איזה דבר [המצוי אצל כל אדם ובתדירות די גבוהה] מותר לאבא לעשותו, אבל אסור לאבא לומר לבנו קטן לעשותו, ולא רק מדין חינוך אלא אף מאיסור דאורייתא.

להכות מישהו שבא להזיק לאב או לגזול אותו
לאב מבואר בחו"מ ד שמותר לעשות דין לעצמו ולהכות במקרה שאין דרך הצלה אחרת
אבל נראה שאסור לומר לבנו לעשות.
אבל כיוון שכתב "המצוי אצל כל אדם ובתדירות די גבוהה" לא נראה שלזה כוונת החידה

נכון, וגם לא לכתוב תפילין ומזוזות עבור מישהו כמו שהציעו לעיל...

כבר אכתוב את התשובה בס"ד.

צופה_ומביט כתב:חידה הלכתית:

איזה דבר [המצוי אצל כל אדם ובתדירות די גבוהה] מותר לאבא לעשותו, אבל אסור לאבא לומר לבנו קטן לעשותו, ולא רק מדין חינוך אלא אף מאיסור דאורייתא.

זה לשונו של רבי דוב לנדו שליט"א [הערות שרשם בענייני שיעורים, וצירף לספר "מבוא לשיעורי תורה" שיצא לאור לאחרונה, בסוף הסכמתו לספר]:

עירובין מח, א דאיכא ננס באבריו. בענין קטן לענין ד"א ברה"ר, לכאורה בדידיה משערינן ד' אמותיו, לפי מש"כ שעה"צ שמ"ט סק"ד דננס גם בגופו בדידיה משערינן ד' אמותיו. ואם כן אף דאביו גופיה שרי בהאי שיעורא מכל מקום לומר לבנו קטן אסור, וגם מחמת לאו דלא תעשה כל מלאכה וכו', ודוק.

עכ"ל.

אפשר תרגום?