פורום אוצר החכמה

חידה ותשובה:
יש בפרשת השבוע (פינחס) פסוק שבכל מילה ממילותיו נמצאת האות פ'.

לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי

וזה המקום היחיד בתנ"ך.
וזה גם המקום היחיד שיש בו שש תיבות רצופות שמכילות אות זו.

לבנון כתב:

עזריאל ברגר כתב:

יאיר כתב:גם הרש"י הארוך בש"ס ביבמות

איה מקומו?

ט ב

תודה.

את בני לא עניתי ואת אבי האומות לא עזרתי,
על ריעי אוציא דבה, ובצבעי ללילה דמיתי
אל בית אחי האב ירדתי, ועל מקדש אל לא הושבתי
בראשית הימים נשלחתי למגיד באחרית הימים

מי אני?

יעקב?

מיללער כתב:את בני לא עניתי ואת אבי האומות לא עזרתי,
על ריעי אוציא דבה, ובצבעי ללילה דמיתי
אל בית אחי האב ירדתי, ועל מקדש אל לא הושבתי
בראשית הימים נשלחתי למגיד באחרית הימים

מי אני?

העורב

את בני לא עניתי = לבני עורב אשר יקראו
ואת אבי האומות לא עזרתי = נח אבי האומות (שנקראים בני נח) לא עזרתי כששלח את העורב לדעת הקלו המים

על ריעי אוציא דבה = לא לחנם הלך הזרזיר אצל העורב אלא מצא מין את מינו

ובצבעי ללילה דמיתי = שחורה כעורב
אל בית אחי האב ירדתי = הביא בשר ולחם מטבחי דבי אחאב

ועל מקדש אל לא הושבתי = עשו כליא עורב על בית המקדש שלא ישבו העורבים שם

בראשית הימים נשלחתי למגיד באחרית הימים = עתיד היה לשליחות אחרת כבר מראשית הימים בימי נח, לעזור לאליהו הנביא שהוא יהי' המגיד לנו לבשר באחרית הימים

טעיתי לחשוב ללא התבוננות יתירה.
בני - שריחק את ראובן שמעון ולוי.
ולא סייעתי לאברהם, אב המון גויים, כלשון הפסוק בנביא. (דומני).
אוציא דיבה - אנכי עשו בכורך.
לילה דמיתי - שתיקן ערבית.
ירדתי לבית לבן, אמנם אחי אמו, אבל גם ממשפחת אביו.
על מקדש אל - עבר במקום המקדש ולא עכבוהו עד דיהיב דעתיה.
בראשית הימים שנוסף ויו שינטלה מאליהו המבשר אחרית הימים.

.השוחט כתב:טעיתי לחשוב ללא התבוננות יתירה.
בני - שריחק את ראובן שמעון ולוי.
ולא סייעתי לאברהם, אב המון גויים, כלשון הפסוק בנביא. (דומני).
אוציא דיבה - אנכי עשו בכורך.
לילה דמיתי - שתיקן ערבית.
ירדתי לבית לבן, אמנם אחי אמו, אבל גם ממשפחת אביו.
על מקדש אל - עבר במקום המקדש ולא עכבוהו עד דיהיב דעתיה.
בראשית הימים שנוסף ויו שינטלה מאליהו המבשר אחרית הימים.

גאוני!

דור הדעה קיימו שתי מצוות למרות שלא היו מחויבים, ואנו זכינו להיות מחויבים בשתיהן.
מהן המצוות?

עזריאל ברגר כתב:דור הדעה קיימו שתי מצוות למרות שלא היו מחויבים, ואנו זכינו להיות מחויבים בשתיהן.
מהן המצוות?

ומה התשובה?

פסוק באיכה שנמצא בתהלים בסדר מילים שונה.
(בתהלים זה לא פסוק שלם).

לבנון כתב:

עזריאל ברגר כתב:דור הדעה קיימו שתי מצוות למרות שלא היו מחויבים, ואנו זכינו להיות מחויבים בשתיהן.
מהן המצוות?

ומה התשובה?

א. מניעת החמץ ואכילת מצה כל שבעת ימי הפסח.
ב. ספירת העומר.
("דור דעה" - הוא כינוי לדור-המדבר)

לבנון כתב:פסוק באיכה שנמצא בתהלים בסדר מילים שונה.
(בתהלים זה לא פסוק שלם).

איכה ג' ו': במחשכים הושיבני כמתי עולם.
תהילים קמ"ג' ג': הושיבני במחשכים כמתי עולם.

מרב ישראל אהרן קלצקין שליט״א:

שמואל דוד כתב:מרב ישראל אהרן קלצקין שליט״א:

3C0C2172-0B24-4AC1-9B0E-06A96B714116.jpeg

אמר לפניו פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי פרטא הגדול.
[גיטין לג]

גם אני חשבתי כן. אולם אינו פשוט כ״כ, עיין תוספות כתובות ק. וע״ע ספר יברך ישראל במסכת גיטין שהאריך בזה.

כוונת הרב היה לעירובין כ״א. אמר רב חסדא למרי בריה דרב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא

שתי מילים בפרשת ראה, שוות באותיותיהן ובניקודן, מלבד אות אחת שמתחלפת ביניהן. האות המתחלפת היא מאותה מוצא. (לדוגמה: תַּעֲלֶה תַעֲנֶה) וגם שתי המילים קצת קרובות בעניינן.
שתי המילים לא מופיעות בשום מקום בתנ"ך, מלבד בפרשת ראה.

תקבץ ותקפץ.

גלאגוזים כתב:תקבץ ותקפץ.

יפה!

צמד מילים שנמצא שלשה פעמים בתנ"ך, אחד מהם בפרשת השבוע (שופטים), ואחד מהם בהפטרה (אנכי אנכי).

לבי במערב כתב:ובמקום השלישי נשתנו טעמיו.

אמת!
ובפרשתנו משמעותו שונה.

באיזה מצב אדם אחד חייב לקבל שש עליות לתורה ביום אחד?
בלי טריקים ובלי שטיקים

תלמוד_ישן כתב:באיזה מצב אדם אחד חייב לקבל שש עליות לתורה ביום אחד?
בלי טריקים ובלי שטיקים

כהן בשמחת תורה שחל בשבת, ואין לוי בבית הכנסת. הוא יעלה פעמיים בליל ש"ת (למנהגנו שקוראים בתורה גם בלילה) כהן ובמקום לוי, יעלה פעמיים בבוקר כנ"ל, ופעמיים נוספות במנחה כנ"ל.

לבנון כתב:

תלמוד_ישן כתב:באיזה מצב אדם אחד חייב לקבל שש עליות לתורה ביום אחד?
בלי טריקים ובלי שטיקים

כהן בשמחת תורה שחל בשבת, ואין לוי בבית הכנסת. הוא יעלה פעמיים בליל ש"ת (למנהגנו שקוראים בתורה גם בלילה) כהן ובמקום לוי, יעלה פעמיים בבוקר כנ"ל, ופעמיים נוספות במנחה כנ"ל.

יפה מאד!

מה שכתב הרב

לבי במערב כתב:ובמקום השלישי נשתנו טעמיו.

השלישי היינו הנוסף על פרשת שופטים והפטרתה
אבל בסדר התורה נביאים הוא מוקדם יותר לשנים אלו

אכן.

בך חותמין, זו הבטחה וברכה
ואם יזכה לומר זה, לא יאמר זה
אחת, כל אב מייחל
ואחת, כל אח לא מאחל

נחומצ'ה כתב:בך חותמין, זו הבטחה וברכה
ואם יזכה לומר זה, לא יאמר זה
אחת, כל אב מייחל
ואחת, כל אח לא מאחל

במקום שאין איש [גם רמז גם תשובה...].

השם אברהם אבינו מוזכר בנוסח ב' ברכות
האחת, בברית מילה 'להכניסו בבריתו של אברהם אבינו'.
ואחת במצות חליצה מברכים 'בחוקים של אברהם אבינו' (ויש נידון אם בשם ומלכות).
וכשיש בן, אין חליצה [אם יזכה לומר וכו']

נחומצ'ה כתב:

נחומצ'ה כתב:בך חותמין, זו הבטחה וברכה
ואם יזכה לומר זה, לא יאמר זה
אחת, כל אב מייחל
ואחת, כל אח לא מאחל

במקום שאין איש [גם רמז גם תשובה...].

השם אברהם אבינו מוזכר בנוסח ב' ברכות
האחת, בברית מילה 'להכניסו בבריתו של אברהם אבינו'.
ואחת במצות חליצה מברכים 'בחוקים של אברהם אבינו' (ויש נידון אם בשם ומלכות).
וכשיש בן, אין חליצה [אם יזכה לומר וכו']

גברא אגברא קא חדית?
גם מי שיש לו בן - יכול לחלוץ ליבמתו!

עזריאל ברגר כתב:

נחומצ'ה כתב:

נחומצ'ה כתב:בך חותמין, זו הבטחה וברכה
ואם יזכה לומר זה, לא יאמר זה
אחת, כל אב מייחל
ואחת, כל אח לא מאחל

במקום שאין איש [גם רמז גם תשובה...].

גברא אגברא קא חדית?
גם מי שיש לו בן - יכול לחלוץ ליבמתו!

צודק. שינוי נוסח קל 'ואם יזכו לומר זה, לא יאמרו זה'
[העיקר זה כלפי אשת האח, שאם יהיה לה בן, לא יצטרכו וכו']

חידה חדשה:
בענין מסוים מצינו עדיפות לארבע כאשר כל אחד מהם לחוד על פני שלא כל אחד לחוד
ואילו בענין אחר יש עדיפות להלכה לארבעה כאשר הם יחד על פני כשהם כל אחד לחוד.
אלו הענינים והעדיפויות?

הראשון ארבע כוסות שצריכים להפסיק בינהם.
השני ארבעת המינים שצריכים להיות אגודים יחד

בשני כוון מר למה שחשבתי, שיש בהם מעלה כשאגודים מאשר כשאינם אבל יצא ידי חובה גם בכל אחד לחוד
אבל בראשון כוונתי למשהו שיש עדיפות למה שעושים כל אחד מהארבע לחוד על פני שלא כולם לחוד אבל יש גם אופנים שעושים לא כ"א לחוד וז"א בד' כוסות שאין יוצאים שלא על הסדר

חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

כדכד כתב:חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

אתן רמז. את המילה שבפרשה אם תשנה את נקודותיה תקבל שם של בע"ח, ואם תחזור ותשנה את הניקוד תקבל שם של בע"ח נוסף (שני בעלי החיים מהתנ"ך).

פיוט לשבת שיש לו אזכור גם בפרשה וגם בהפטרה (בשבת האחרונה).

כדכד כתב:חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה
פורה דרכתי לבדי

לבנון כתב:פיוט לשבת שיש לו אזכור גם בפרשה וגם בהפטרה (בשבת האחרונה).

דרור יקרא??

לבנון כתב:פיוט לשבת שיש לו אזכור גם בפרשה וגם בהפטרה (בשבת האחרונה).

ברוך ה' יום יום.