פורום אוצר החכמה

זה לעומת זה כתב:

כדכד כתב:חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה
פורה דרכתי לבדי

נחומצ'ה כתב:חידת 'היום'.
שנים שיצאו מאחד - כשר.
שנים שיצאו מאחד - תלוי.
אחד שיצא משנים - פסול.
אחד שיצא משלוש - כשר.

אור עולם כתב:

לבנון כתב:פיוט לשבת שיש לו אזכור גם בפרשה וגם בהפטרה (בשבת האחרונה).

ברוך ה' יום יום.

כדכד כתב:

זה לעומת זה כתב:

כדכד כתב:חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה
פורה דרכתי לבדי

אכן לזה כיוונתי

עתניאל בן קנז כתב:

נחומצ'ה כתב:חידת 'היום'.
שנים שיצאו מאחד - כשר.
שנים שיצאו מאחד - תלוי.
אחד שיצא משנים - פסול.
אחד שיצא משלוש - כשר.

מסתמא להגדרות 'כלליות' כאלו, ימצאו הרבה פתרונות והצעות.

שנים שיצאו מאחד - כשר.
שנים שיצאו מאחד - תלוי. חתיכה א' משתי חתיכות חייב באשם תלוי.
אחד שיצא משנים - פסול. לולב דסליק בחד הוצא. / כוי - פסול לכמה דיני תורה כי יצא משני מינים / מי ששומע קול שופר משני אנשים לא יצא
אחד שיצא משלוש - כשר. כל ביטול 'חד בתרי', והוציא חתיכה אחת רשאי לאכלה. / מי ששומע מגילה והלל אפילו משלשה אנשים יצא.

לבנון כתב:

כדכד כתב:

זה לעומת זה כתב:

כדכד כתב:חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה
פורה דרכתי לבדי

אכן לזה כיוונתי

ולזה רמזתי לעיל:
שהמילה פֹּרֶה בשינוי נקודות, יכולה להיות פָּרָה, ויכולה אף להיות פֶּרֶה (אמנם ברוב המקומות בע"ח מסתיים באל"ף, אבל בירמיה ב כד הוא בה"א).

זה לעומת זה כתב:

לבנון כתב:

כדכד כתב:

זה לעומת זה כתב:

כדכד כתב:חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה
פורה דרכתי לבדי

אכן לזה כיוונתי

ולזה רמזתי לעיל:
שהמילה פֹּרֶה בשינוי נקודות, יכולה להיות פָּרָה, ויכולה אף להיות פֶּרֶה (אמנם ברוב המקומות בע"ח מסתיים באל"ף, אבל בירמיה ב כד הוא בה"א).

באמת תהיתי בדבריך וחשבתי אולי פרה והפר - היינו פר עם ה' הידיעה.
ובמחכ"ת רוב פרשני המקרא מפרשים פרא מלשון פראי והיינו שהוא גדל פרא כחיות הבר ואי"ז חיה בפ"ע.

לבנון כתב:

זה לעומת זה כתב:

לבנון כתב:

כדכד כתב:

זה לעומת זה כתב:

כדכד כתב:חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה
פורה דרכתי לבדי

אכן לזה כיוונתי

ולזה רמזתי לעיל:
שהמילה פֹּרֶה בשינוי נקודות, יכולה להיות פָּרָה, ויכולה אף להיות פֶּרֶה (אמנם ברוב המקומות בע"ח מסתיים באל"ף, אבל בירמיה ב כד הוא בה"א).

באמת תהיתי בדבריך וחשבתי אולי פרה והפר - היינו פר עם ה' הידיעה.
ובמחכ"ת רוב פרשני המקרא מפרשים פרא מלשון פראי והיינו שהוא גדל פרא כחיות הבר ואי"ז חיה בפ"ע.

הרד"ק אומר שהוא חמור הבר, וכן תרגם יונתן ערודא. ז"א שזה מין בע"ח, אלא שנקרא פרא ע"ש היותו במדברות.

כדכד כתב:חידה חדשה:
בענין מסוים מצינו עדיפות לארבע כאשר כל אחד מהם לחוד על פני שלא כל אחד לחוד
ואילו בענין אחר יש עדיפות להלכה לארבעה כאשר הם יחד על פני כשהם כל אחד לחוד.
אלו הענינים והעדיפויות?

נחומצ'ה כתב:חידת 'היום'.
שנים שיצאו מאחד - כשר.
שנים שיצאו מאחד - תלוי.
אחד שיצא משנים - פסול.
אחד שיצא משלוש - כשר.

האויצרניק כתב:בלת"ק

פסוק שנאמר בו צמד מילים ג' פעמים ברצף

אליהו חיים כתב:

האויצרניק כתב:בלת"ק

פסוק שנאמר בו צמד מילים ג' פעמים ברצף

וכפתור תחת שני הקנים ממנה (שמות כ"ו ל"ה, שם ל"ז כ"א)
חידה יותר קשה היא מה הם ר"ת בלת"ק?

האויצרניק כתב:בלת"ק
פסוק שנאמר בו צמד מילים ג' פעמים ברצף

אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה

.השוחט כתב:

נחומצ'ה כתב:חידת 'היום'.
שנים שיצאו מאחד - כשר.
שנים שיצאו מאחד - תלוי.
אחד שיצא משנים - פסול.
אחד שיצא משלוש - כשר.

שנים שיצאו מאחד שתקע "תקיעה", זה צריך לפניה וזה לאחריה.
שנים ששמעו מאחד בבור, תלוי אם נשמע קול הברה.
יצא משנים שתקעו לו יחד זה תקיעה וזה תרועה, וכדומה.
יצא משלוש, כל אחד תקע לו שליש מהתקיעות הנצרכות.

לבנון כתב:

האויצרניק כתב:בלת"ק
פסוק שנאמר בו צמד מילים ג' פעמים ברצף

מסתמא כוונתך לירמיה ז ד

אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה

נחומצ'ה כתב:

עזריאל ברגר כתב: . . וכשיש בן, אין חליצה [אם יזכה לומר וכו']

גברא אגברא קא חדית? גם מי שיש לו בן - יכול לחלוץ ליבמתו!

נחומצ'ה כתב:צודק. שינוי נוסח קל 'ואם יזכו לומר זה, לא יאמרו זה' [העיקר זה כלפי אשת האח, שאם יהיה לה בן, לא יצטרכו וכו']

זיז שדי כתב:והנה מילה יחודית הנמצאת בפני עצמה רק בשלש ברכות הסמוכות זו לזו, כאשר מאוד קל למצוא ההקשר למרות שלכאורה אין למילה שום שייכות לברכה.
המילה נמצאת בעוד שלש ברכות אך תמיד בסמיכות למילה אחרת ובעוד נוסח תפילה שלאו דווקא ברכה.

כדכד כתב:ברוך שאמר, לפי הנוסח שאומרים "ברוך עושה בראשית" ולא "עושה מעשה בראשית".

כדכד כתב:ברור שהכוונה למעשה בראשית
אבל לא אומרים את זה
גם במזו"ש הכוונה למעשה בראשית

לבנון כתב:שלושה אנשים בתנ"ך, הוא ובנו ובן בנו, שנאמר עליהם שהיו גיבורים?

לבנון כתב:א. שלשה אחים, ששמותיהם מתחילים באותה האות, ומסתיימים באותה האות (האות הראשונה והאחרונה לא בהכרח שוות). שתי תשובות לשאלה זו.
ב. אב וכל בניו (לפחות שנים) ששמותיהן מתחילות ומסתיימות באותה האות כנ"ל.

זיז שדי כתב:

לבנון כתב:א. שלשה אחים, ששמותיהם מתחילים באותה האות, ומסתיימים באותה האות (האות הראשונה והאחרונה לא בהכרח שוות). שתי תשובות לשאלה זו.
ב. אב וכל בניו (לפחות שנים) ששמותיהן מתחילות ומסתיימות באותה האות כנ"ל.

1 סבא סבתא סבתכא

עזריאל ברגר כתב:

זיז שדי כתב:

לבנון כתב:א. שלשה אחים, ששמותיהם מתחילים באותה האות, ומסתיימים באותה האות (האות הראשונה והאחרונה לא בהכרח שוות). שתי תשובות לשאלה זו.
ב. אב וכל בניו (לפחות שנים) ששמותיהן מתחילות ומסתיימות באותה האות כנ"ל.

1 סבא סבתא סבתכא

כן הוא בדברי הימים (א א ט) אך בפרשת נח "סבתה".

זיז שדי כתב:

לבנון כתב:שלושה אנשים בתנ"ך, הוא ובנו ובן בנו, שנאמר עליהם שהיו גיבורים?

ר"ת קי"ש וזה שמו

זיז שדי כתב:

עזריאל ברגר כתב:

זיז שדי כתב:

לבנון כתב:א. שלשה אחים, ששמותיהם מתחילים באותה האות, ומסתיימים באותה האות (האות הראשונה והאחרונה לא בהכרח שוות). שתי תשובות לשאלה זו.
ב. אב וכל בניו (לפחות שנים) ששמותיהן מתחילות ומסתיימות באותה האות כנ"ל.

1 סבא סבתא סבתכא

כן הוא בדברי הימים (א א ט) אך בפרשת נח "סבתה".

כמדומני שלזה כיוון לבנון. אם לא שידוע לך על אחד שפספסתי

לבנון כתב:א. שלשה אחים, ששמותיהם מתחילים באותה האות, ומסתיימים באותה האות (האות הראשונה והאחרונה לא בהכרח שוות). שתי תשובות לשאלה זו.
ב. אב וכל בניו (לפחות שנים) ששמותיהן מתחילות ומסתיימות באותה האות כנ"ל.

כדכד כתב:האב תיאר עושה מעשה מסויים מקבל עליו עונש
הבן כתב שעושה המעשה הזה יקבל עליו את אותו העונש (במלה נרדפת)
מי האב מי הבן ומה מעשה

לבנון כתב:

כדכד כתב:האב תיאר עושה מעשה מסויים מקבל עליו עונש
הבן כתב שעושה המעשה הזה יקבל עליו את אותו העונש (במלה נרדפת)
מי האב מי הבן ומה מעשה

האב: בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל.
הבן: חופר גומץ בו יפול.

כדכד כתב:

לבנון כתב:

כדכד כתב:האב תיאר עושה מעשה מסויים מקבל עליו עונש
הבן כתב שעושה המעשה הזה יקבל עליו את אותו העונש (במלה נרדפת)
מי האב מי הבן ומה מעשה

האב: בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל.
הבן: חופר גומץ בו יפול.

אכן
אני אמנם התכוונתי לפסוק במשלי כו, כז "כרה שחת בה יפול" אולם אח"כ נזכרתי בקיומו של הפסוק שהביא כת"ר שכמובן מביע את אותו רעיון ועונה על החידה

כדכד כתב:חידה מעניני דיומא:
שני נביאים ניבאו על חורבן עזה.
מי הם (אולי יש יותר. לי ידוע על שנים)

עזריאל ברגר כתב:

כדכד כתב:חידה מעניני דיומא:
שני נביאים ניבאו על חורבן עזה.
מי הם (אולי יש יותר. לי ידוע על שנים)

יחזקאל (אשר למדנוהו במסגרת הנ"ך היומי בשבועות האחרונים) ועמוס.