פורום אוצר החכמה

לייטנר כתב:אני התכוונתי ל'ממממני', אבל העיקרון הובן.

יאיר כתב:

לייטנר כתב:אני התכוונתי ל'ממממני', אבל העיקרון הובן.

מה פירוש המילה? לא אומרים ממימוני?

יאיר כתב:היכן בפרשה ישנן 3 מילים רצופות ששתי האותיות הראשונות בהן זהות? (דוגמא: אחד אחי אחר).

עוקר הרים כתב:

יאיר כתב:

לייטנר כתב:אני התכוונתי ל'ממממני', אבל העיקרון הובן.

מה פירוש המילה? לא אומרים ממימוני?

קבלתי את זה ממממני (מזה שמממן אותי).

יאיר כתב:יפה. יש עוד אחד שכולן באותו פס'.

עוקר הרים כתב:חידה נוספת:
כמה שמות בתנ"ך ישנם שנקראים מסופם לתחילתם כמתחילתם לסופם?

לייטנר כתב:

עוקר הרים כתב:חידה נוספת:
כמה שמות בתנ"ך ישנם שנקראים מסופם לתחילתם כמתחילתם לסופם?

אגב, לאב יש צאצא שגם שמו הוא פלינדרום.

לייטנר כתב:

עוקר הרים כתב:חידה נוספת:
כמה שמות בתנ"ך ישנם שנקראים מסופם לתחילתם כמתחילתם לסופם?

בתנ"ך יש סב, אב ונכד ששמם הוא פלינדרום.
אגב, לאב יש צאצא שגם שמו הוא פלינדרום.

יאיר כתב:

לייטנר כתב:

עוקר הרים כתב:חידה נוספת:
כמה שמות בתנ"ך ישנם שנקראים מסופם לתחילתם כמתחילתם לסופם?

בתנ"ך יש סב, אב ונכד ששמם הוא פלינדרום.
אגב, לאב יש צאצא שגם שמו הוא פלינדרום.

ישי,דוד ונתן.

ספרא כתב:נון; גוג (ד"ה א ה ד);

(ויש גם חנך ועדה :))

יאיר כתב:

ספרא כתב:נון; גוג (ד"ה א ה ד);
ר' עוקר מהם השניים החסרים?

עוקר הרים כתב:

יאיר כתב:

ספרא כתב:נון; גוג (ד"ה א ה ד);
ר' עוקר מהם השניים החסרים?

בבקשה:

(שמואל ב כג, יא) וְאַחֲרָיו שַׁמָּא בֶן אָגֵא הָרָרִי וַיֵּאָסְפוּ פְלִשְׁתִּים לַחַיָּה וַתְּהִי שָׁם חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה עֲדָשִׁים וְהָעָם נָס מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים:

(דה"א ז, לה) וּבֶן הֵלֶם אָחִיו צוֹפַח וְיִמְנָע וְשֵׁלֶשׁ וְעָמָל:

ספרא כתב:
(ויש גם חנך ועדה :))

לייטנר כתב:ומה עם:

(במדבר ג כד) וּנְשִׂיא בֵית אָב לַגֵּרְשֻׁנִּי אֶלְיָסָף בֶּן לָאֵל?

(דברי הימים א ז לח) וּבְנֵי יֶתֶר יְפֻנֶּה וּפִסְפָּה וַאְרָא

עוקר הרים כתב:

לייטנר כתב:ומה עם:

(במדבר ג כד) וּנְשִׂיא בֵית אָב לַגֵּרְשֻׁנִּי אֶלְיָסָף בֶּן לָאֵל?

(דברי הימים א ז לח) וּבְנֵי יֶתֶר יְפֻנֶּה וּפִסְפָּה וַאְרָא

יפה מאוד. החכמתני. ואם כבר - האם יש עוד?

יאיר כתב:מהו שם הספר הארוך ביותר באוצר? (במילה אחת)

לייטנר כתב:על כך שהאתב"ש קיים בתנ"ך אין עוררין. כך מוזכרת בבל בתור 'ששך' (ירמיה נא מא)

צביב כתב:

לייטנר כתב:על כך שהאתב"ש קיים בתנ"ך אין עוררין. כך מוזכרת בבל בתור 'ששך' (ירמיה נא מא)

כן כתב רש"י
ואומנם שנער בגימטריה ששך

לייטנר כתב:

צביב כתב:

לייטנר כתב:על כך שהאתב"ש קיים בתנ"ך אין עוררין. כך מוזכרת בבל בתור 'ששך' (ירמיה נא מא)

כן כתב רש"י
ואומנם שנער בגימטריה ששך

מעניין, אך הרמזים הגימטריים לא שייכים בתקופה זו.

עוקר הרים כתב:

לייטנר כתב:

צביב כתב:ואומנם שנער בגימטריה ששך

מעניין, אך הרמזים הגימטריים לא שייכים בתקופה זו.

הרמזים הגימטריים שייכים גם לפני תקופה זו, הן במילי דאגדה הרמוזים בתורה דוגמת "ונושנתם", והן במילי דהלכה דוגמת "יהיה" של נזיר.
ועי' במבוא התלמוד, מידה י"ט מל"ב מידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.

עוקר הרים כתב:חידה נוספת:
כמה שמות בתנ"ך ישנם שנקראים מסופם לתחילתם כמתחילתם לסופם?

צביב כתב:מהו לא היו שייכים בתקופה זו
הרי נתקבלה מסיני
ומה שלא מצינו כן זה משום שבמקום זה היה עדיף להם רמז אחר

ומשום שמדובר כאן בנבואה
[עיין בזוה"ק תחילת ויקרא כיצד משה קיבל כל מילה בנבואה
ובספר הברית ביאר מעט בענין זה]
הרי מכיון שנמסר כך ללמוד את לשון הקודש, יכלו גם ללמוד את דבריו בדרך גימטריה

לייטנר כתב:
אין כאן אמירה שאצל הקב"ה לא שייכת גימטריה בתקופה הזו, ח"ו; אלא הבנה שאם ירמיהו פונה אל קהל שומעיו, הם אמורים להבין את מה שהוא אומר. מכך מובן שכנראה אתב"ש היה מקובל באותה תקופה (לפחות ברמה כזו או אחרת, וכבר ציינתי באשכול אחר את הקשר בין השם 'תחו' לשם 'אסף'). קשה לומר כן גם על הגימטריה, הגם שכפי שנכתב זהו כלי ללימוד משהו נסתר יותר שלא הובא במפורש בכתובים, כמו 'סתם נזירות'.
מעצמך תבין, שאם הייתי שואל אותך 'ששך' בגימטריה לאיזו ממלכה הכוונה, לא היית מגיע לזה.

עוקר הרים כתב:אם הבנתי נכון את דבריך, אזי כוונתך שבגימטריא השמים הם הגבול מה אפשר להדביק לה, אבל בא"ת ב"ש, הרי יש כללים איזו מילה מתקבלת.
בכל זאת עדיין קשה במקצת, כיצד על העם השומע לדעת באיזו תיבה יתכוון המשורר לא"ת ב"ש, מתוך הטקסט הארוך של הנבואה. הרי הוא לא אמר להם שבתיבה ששך מסתתר רמז, אם כן כיצד ידעו לפענחה.