פורום אוצר החכמה

ברזלים כתב:

פרשיית הבראקל.pdf

מכתב תשובה ליחזקאל קפלן_2.pdf

נוטר הכרמים כתב:משמח ומרנין לב, שנעשתה ההפרדה הכ"כ פשוטה בין חילוקי הדעות ההלכתיים לבין הערכה וכבוד ל'מרא דאתרא', ונשארה במקומה לעת עתה ההכרעה ההלכתית.

לאלו שהרעישו והזקיקו את המכתב המשונה הזה, שבימים עברו היה בבחינת 'משנה שאינה צריכה', ניתן לשאול, לפני כחמש עשרה שנים עורר הגרמ"ש קליין שליט"א סערה בעולם ההלכתי בעקבות פסקו ולאחר מכן קונטרסו הארוך בענין 'לחמניות מזונות', שם טען כי אין מושג כזה, וכי ברכתם בכל צורת אכילה שהיא 'המוציא'. מורו ורבו בעל שבט הלוי זצ"ל ויבלח"א הגר"נ קרליץ סמכו את ידיהם בכל כוחם על הכרעה זו. דעת הגריש"א זצ"ל כפי ששמעתיה מהגר"צ פרידמן שליט"א נטתה שמידי ספק לא יצא, ויש לאוכלם בתוך הסעודה, אבל אין לברך עליהם המוציא בשופי. למרות הכל, הרב לנדא המשיך לספק את התויות של ה'מזונות' עד היום הזה, ע"פ הכללים שהתווה. מה נשתנה שאז לא סברו שזה צריך להיות מתואם עם המרא דאתרא ועם מערכת הכשרות שלו?

ברזלים כתב:אם מישהו יוכל להבינני מה ההיתר לאכול את העופות היום אחר שיש בירור (כמו שכתב הרב ווזנר) שהגויים מערבבים כל הזמן ומשביחים העוף ממינים בל ידעום (ואולי יש בהם מינים טמאים). ואם תאמר (כמו שהביאו בשם הגרי"ש זצ"ל) שלא ניכר שנשתנה צורת התרנגול בהדיא. (אם כי כו"ע מודים שיש שינו בגודל וכו') הרי לכא' זה כל ה"קונץ" שלהם שיודעים לעשות כל מיני הכלאות שאף אחד לא יכיר בהם ושלא יגנבו את הסודות איש מרעהו. זה כמו שנגיד שמותר לאכול כל גלידה שהיא שדומה לגלידה של הבד"ץ כיון שלא ניכר שנשתנה צורתו.

ואל תשיבני כמו שהביא הרב בוקנוולד שמדביקת ד.נ.א מוכח שכל הההכלאות הם ממין "התרנגול", הרי כו"ע מודים שיש תרנגולים טמאים וכמו שיש טוענים שהבראקל הוא טמא מחמת חילוק רגליו ורגליים צבעוניות. ומסתמא יש עוד הרבה מיני תרנגולים טמאים.

בשלמא לגבי היתר הכלאת הקורניש והרוק ניחא שכיוון שיש בו ג' סימנים וכדי לא להוציא לעז אנו אומרים שנקרא שיש בו מסורת, אבל אם עכשיו בשעה שאנו מדברים הגויים עושים בתרנגולות מה שליבם חפץ, איך שייך להכשיר לכתחילה? מה שייך להתיר מחמת שלא ניכר שינוי בהדיא?

שמחו כתב:מכתב הגרמ"ש

עמקן כתב:

שמחו כתב:מכתב הגרמ"ש

שים לב להשינויים בין המכתב בכת"י ובין נוסח המוקלד שמפרסמים.

נוטר הכרמים כתב:משמח ומרנין לב, שנעשתה ההפרדה הכ"כ פשוטה בין חילוקי הדעות ההלכתיים לבין הערכה וכבוד ל'מרא דאתרא', ונשארה במקומה לעת עתה ההכרעה ההלכתית.

לאלו שהרעישו והזקיקו את המכתב המשונה הזה, שבימים עברו היה בבחינת 'משנה שאינה צריכה', ניתן לשאול, לפני כחמש עשרה שנים עורר הגרמ"ש קליין שליט"א סערה בעולם ההלכתי בעקבות פסקו ולאחר מכן קונטרסו הארוך בענין 'לחמניות מזונות', שם טען כי אין מושג כזה, וכי ברכתם בכל צורת אכילה שהיא 'המוציא'. מורו ורבו בעל שבט הלוי זצ"ל ויבלח"א הגר"נ קרליץ סמכו את ידיהם בכל כוחם על הכרעה זו. דעת הגריש"א זצ"ל כפי ששמעתיה מהגר"צ פרידמן שליט"א נטתה שמידי ספק לא יצא, ויש לאוכלם בתוך הסעודה, אבל אין לברך עליהם המוציא בשופי. למרות הכל, הרב לנדא המשיך לספק את התויות של ה'מזונות' עד היום הזה, ע"פ הכללים שהתווה. מה נשתנה שאז לא סברו שזה צריך להיות מתואם עם המרא דאתרא ועם מערכת הכשרות שלו?

עמקן כתב:

שמחו כתב:מכתב הגרמ"ש

שים לב להשינויים בין המכתב בכת"י ובין נוסח המוקלד שמפרסמים.

קאצק כתב:

ברזלים כתב:

שכר המדי כתב:נו באמת?!
יודעי דבר יודעים היטב מה היתה דעת מרן החזו"א [ובעקבותיו מרן בעל שבט הלוי] בענין גלימת ה'מרא דאתרא' שמשפחת לנדא רצתה ליטול לעצמה.
בכל מקרה, בנוגע להגרמי"ל זו ודאי בדיחה לא מוצלחת, ר"א שטרן נחשב כבר יותר ל'מרא דאתרא' של ירושלים, מאשר שהראשון ייחשב כ'מרא דאתרא' של בני ברק.

נא להפסיק מיד לדון לגופם של אנשים, למנהל היקר נא למחוק ההודעה או לנעול את הנושא.

אתה צודק, אין להם גבול לחוצפה.
הם עשו צחוק ולעג מכל עם ישראל עם הפאות, עכשיו חזרו לנסיון נוסף , להאכיל את עם ישראל בעופות טמאים.

ברזלים כתב:אם מישהו יוכל להבינני מה ההיתר לאכול את העופות היום אחר שיש בירור (כמו שכתב הרב ווזנר) שהגויים מערבבים כל הזמן ומשביחים העוף ממינים בל ידעום (ואולי יש בהם מינים טמאים). ואם תאמר (כמו שהביאו בשם הגרי"ש זצ"ל) שלא ניכר שנשתנה צורת התרנגול בהדיא. (אם כי כו"ע מודים שיש שינו בגודל וכו') הרי לכא' זה כל ה"קונץ" שלהם שיודעים לעשות כל מיני הכלאות שאף אחד לא יכיר בהם ושלא יגנבו את הסודות איש מרעהו. זה כמו שנגיד שמותר לאכול כל גלידה שהיא שדומה לגלידה של הבד"ץ כיון שלא ניכר שנשתנה צורתו.

ואל תשיבני כמו שהביא הרב בוקנוולד שמדביקת ד.נ.א מוכח שכל הההכלאות הם ממין "התרנגול", הרי כו"ע מודים שיש תרנגולים טמאים וכמו שיש טוענים שהבראקל הוא טמא מחמת חילוק רגליו ורגליים צבעוניות. ומסתמא יש עוד הרבה מיני תרנגולים טמאים.

בשלמא לגבי היתר הכלאת הקורניש והרוק ניחא שכיוון שיש בו ג' סימנים וכדי לא להוציא לעז אנו אומרים שנקרא שיש בו מסורת, אבל אם עכשיו בשעה שאנו מדברים הגויים עושים בתרנגולות מה שליבם חפץ, איך שייך להכשיר לכתחילה? מה שייך להתיר מחמת שלא ניכר שינוי בהדיא?

מטעים כתב:דעת הרב יהודה עמיחי.
http://www.srugim.co.il/211201-211201

הוד_והדר כתב:

עמקן כתב:

שמחו כתב:מכתב הגרמ"ש

שים לב להשינויים בין המכתב בכת"י ובין נוסח המוקלד שמפרסמים.

לפי הנאמר מכתב זה המוקלד מזוייף הוא.

דרומי כתב:נוטר הכרמים העלה שאלה מעניינת, ולכאורה התשובה פשוטה.

המוציא או מזונות היא שאלה אישית פרטית של כל אחד. יש עוד חילוקי דיעות בענין ברכות הנהנין, ופשוט שהרב מרא דאתרא אינו מחייב כל אחד מתושבי העיר לברך כמו שהוא נוהג (לדוגמא: לדעת הרב בסדר ברכות הנהנין ברכת בייגלה היא המוציא, ואעפ"כ רובא דעלמא מברכים מזונות ולא יעלה על הדעת למנוע זאת מהם).

לעומת זאת נושא העופות הנידון כעת הוא ענין ציבורי, שהרי לא כימים ההם הימים האלה, והיום האוכל משווק בצורה סיטונאית וכו', וכל פירצה בנושא זה יש לה השלכות הרות גורל.

גבול ים כתב:

דרומי כתב:בלי כל קשר לתגובתי הקודמת, מוכרחני למחות על אותם צבועים העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. נתלים כביכול באילן גדול, בעל שבט הלוי זצ"ל, אך מנסים לטשטש ולעמעם את העובדה הפשוטה - שלא ראיתי חולק עליה! - שהוא עצמו אכל בכל השנים משחיטתו של המרא דאתרא. מה יכול להיות יותר חזק ממעשה רב?

אבל מה לעשות שמרן הגרש"ה לא אכל שנים רבות עופות משעה שנתעורר לערעור הנ"ל ועד שנותיו האחרונות בהם הוכרח לאכול מחמת מצב בריאותו.

דברתי עם חתנו של הגרמ"ש קליין ואמר לי שהמכתב המודפס הינו מזויף !

דרומי כתב:(לדוגמא: לדעת הרב בסדר ברכות הנהנין ברכת בייגלה היא המוציא, ואעפ"כ רובא דעלמא מברכים מזונות ולא יעלה על הדעת למנוע זאת מהם).

הוד_והדר כתב:

נוטר הכרמים כתב:משמח ומרנין לב, שנעשתה ההפרדה הכ"כ פשוטה בין חילוקי הדעות ההלכתיים לבין הערכה וכבוד ל'מרא דאתרא', ונשארה במקומה לעת עתה ההכרעה ההלכתית.

לאלו שהרעישו והזקיקו את המכתב המשונה הזה, שבימים עברו היה בבחינת 'משנה שאינה צריכה', ניתן לשאול, לפני כחמש עשרה שנים עורר הגרמ"ש קליין שליט"א סערה בעולם ההלכתי בעקבות פסקו ולאחר מכן קונטרסו הארוך בענין 'לחמניות מזונות', שם טען כי אין מושג כזה, וכי ברכתם בכל צורת אכילה שהיא 'המוציא'. מורו ורבו בעל שבט הלוי זצ"ל ויבלח"א הגר"נ קרליץ סמכו את ידיהם בכל כוחם על הכרעה זו. דעת הגריש"א זצ"ל כפי ששמעתיה מהגר"צ פרידמן שליט"א נטתה שמידי ספק לא יצא, ויש לאוכלם בתוך הסעודה, אבל אין לברך עליהם המוציא בשופי. למרות הכל, הרב לנדא המשיך לספק את התויות של ה'מזונות' עד היום הזה, ע"פ הכללים שהתווה. מה נשתנה שאז לא סברו שזה צריך להיות מתואם עם המרא דאתרא ועם מערכת הכשרות שלו?

כל דרדק מבין, ופשוט הוא, שלא על הפסק השונה מהמרא דאתרא יצא הקצף, מותר לחלוק, הקצף יצא על אופן הכתיבה, וד"ל והרוצה להבין יבין.

נוטר הכרמים כתב:זה ממש לא מדויק. שיווק מוצר עם תוית 'מזונות' זה בודאי 'לפני עור' משמעותי לדעת הגרמ"ש קליין, זה נפ"מ לכמה מילי מלבד איזה ברכה לברך, לברכת המזון דאורייתא וזימון ועוד, הגם שבדיעבד כמדומה שניתן לצאת בברכה מעין ג' לדעת כמה פוסקים.

אגב, אכן ביקורת רבה הושמעה על הרב לנדא שבנידונים מסוימים פוסק לפי הגר"ז או מנהג מסוים, אף שאין הכל נוהגים כן.

א. חיים כתב:ראוי לציין שלפי הגר"ז לא שייך כמעט לגמרי לחם מזונות.

סגי נהור כתב:

א. חיים כתב:ראוי לציין שלפי הגר"ז לא שייך כמעט לגמרי לחם מזונות.

לא נודעה כוונתך בזה, כי לפי פסקיו הנגלים לנו ולבנינו כל שנילוש ברוב מי פירות ואינו כשיעור שש ביצים ברכתו מזונות כשאינו שבע ממנו (מלבד לבעל נפש).

א. חיים כתב:

סגי נהור כתב:

א. חיים כתב:ראוי לציין שלפי הגר"ז לא שייך כמעט לגמרי לחם מזונות.

לא נודעה כוונתך בזה, כי לפי פסקיו הנגלים לנו ולבנינו כל שנילוש ברוב מי פירות ואינו כשיעור שש ביצים ברכתו מזונות כשאינו שבע ממנו (מלבד לבעל נפש).

האם הכשרי הרב לנדא אינם מיועדים ל'בעל נפש' ? באם הוא חושש לדעת הגר"ז היה עליו לכתוב: ברכתו מזונות לא למהדרין ...

דרומי כתב:עזבו את הדוגמא שנקטתי בה ואינה קשורה כ"כ לענין.

בכל מקרה, השאלה אם מזונות או המוציא היא שאלה של הגברא, האם הוא מחמיר ומברך המוציא או שמיקל ומברך מזונות. גם על הבד"צ העדה החרדית יש תלונות על מוצרים שכתוב עליהם שהכל ויש פוסקים שהם מזונות. יש גם המתלוננים על איורים שונים שעל העטיפות שאינם מספיק חינוכיים. זה הכל דברים צדדיים. זה לא נוגע בעצם החפצא האם הוא כשר או פסול.

ע"ד משל: מותר לרב קהילה לומר לבני קהילתו שלדעתו העירוב העירוני אינו לכל השיטות וראוי לירא שמים להחמיר ולא לטלטל. אולם אין בסמכותו להתחיל לגעת בחוטי העירוב עצמם ולשנותם כרצונו ללא התייעצות עם רב העיר.

נוטר הכרמים כתב:לאלו שהרעישו והזקיקו את המכתב המשונה הזה, שבימים עברו היה בבחינת 'משנה שאינה צריכה', ניתן לשאול, לפני כחמש עשרה שנים עורר הגרמ"ש קליין שליט"א סערה בעולם ההלכתי בעקבות פסקו ולאחר מכן קונטרסו הארוך בענין 'לחמניות מזונות', שם טען כי אין מושג כזה, וכי ברכתם בכל צורת אכילה שהיא 'המוציא'. מורו ורבו בעל שבט הלוי זצ"ל ויבלח"א הגר"נ קרליץ סמכו את ידיהם בכל כוחם על הכרעה זו. דעת הגריש"א זצ"ל כפי ששמעתיה מהגר"צ פרידמן שליט"א נטתה שמידי ספק לא יצא, ויש לאוכלם בתוך הסעודה, אבל אין לברך עליהם המוציא בשופי. למרות הכל, הרב לנדא המשיך לספק את התויות של ה'מזונות' עד היום הזה, ע"פ הכללים שהתווה.