פורום אוצר החכמה

והמילה אסור?

בכל אופן אם יש עוד דוגמאות, אשמח לשמוע.

במדבר ל,ד. ואסרה אסר.
ובשופטים טו,יג. כי אסור נאסרך. וברש"י לא נהרוג אותם כי אם אסור נאסרך:

יאיר כתב:והמילה אסור?

בכל אופן אם יש עוד דוגמאות, אשמח לשמוע.

ראה גם תניא פרק ח או ט, איני זוכר בדיוק, שמדבר שם על הקשר בין אסור = דבר איסור לאסור = כלוא.

מלך אסור ברהטים

יפה מאוד.

כפי הנראה אין את המילה המדוייקת 'אסור' במובן 'אסור לעשות'.

הדוגמא משה"ש עדיפה מזו שבשופטים משום ששם הניקוד שונה.

(גם המילים שהבאתי שתיהן מהתורה).

כתונת_פסים כתב

כתונת_פסים כתב:במדבר ל,ד. ואסרה אסר.

יאיר כתב

יאיר כתב: כפי הנראה אין את המילה המדוייקת 'אסור' במובן 'אסור לעשות'.

וגם כאן עצם השימוש הכפול נגזר ממשמעות המילה, ואין כאן שתי משמעויות.

לייטנר כתב:וגם כאן עצם השימוש הכפול נגזר ממשמעות המילה, ואין כאן שתי משמעויות.

הרב לייטנר כבר קדמך כתונת_פסים

כתונת_פסים כתב:גם פטר יש במשמעו גם פותח וגם פטור, כלומר, מותר, ואפשר שהיינו הך. כלומר, פטור הוא היפך האסור, כאחד האומר מתיר ופותח את האסור את האסורים.

כתונת_פסים כתב:כתונת_פסים כתב

כתונת_פסים כתב:במדבר ל,ד. ואסרה אסר.

יאיר כתב

יאיר כתב: כפי הנראה אין את המילה המדוייקת 'אסור' במובן 'אסור לעשות'.

אני רוצה את המילה 'אסור' לא 'אסר'.

גם תחת ומקום: שבו איש תחתיו = במקומו (הפיזי), ישב עבדך תחת הנער = במקום (תחליף).
גם מעיל ובגד שייכים לאותה מחלקה (הלבשה), ונגזרים מהם פעלים במחלקה זהה = מעילה ובגידה.
וכהנה רבות

כמו, ויפגע במקום = התפלל במקום - פגעו לי בעפרון לשון הפצרה.
ויש גם ויפגע לשון פגישה.

יש דוגמא כמו 'מטה' ו'שבט' ששניהם עפ"י הפשט (ולא רק לפי פירוש מסויים) מופיעות בצורתן זו (ולא בהטיה נגזרת) מפורשות בתנ"ך?(עדיף מהתורה).

כתונת_פסים כתב:

לייטנר כתב:וגם כאן עצם השימוש הכפול נגזר ממשמעות המילה, ואין כאן שתי משמעויות.

הרב לייטנר כבר קדמך כתונת_פסים

כתונת_פסים כתב:גם פטר יש במשמעו גם פותח וגם פטור, כלומר, מותר, ואפשר שהיינו הך. כלומר, פטור הוא היפך האסור, כאחד האומר מתיר ופותח את האסור את האסורים.

הרב כתונת_פסים, כבר קדמך לייטנר

לייטנר כתב:קשה לומר שלשתי המילים הללו יש משמעות כפולה.
זו משמעות תנינית הנגזרת מתוך השימוש בחפץ הנושא שני שמות.

היכן מצינו שאיסור אכילה מתיר איסור שתיה?

יאיר כתב:היכן מצינו שאיסור אכילה מתיר איסור שתיה?

שבת בבוקר לפני התפילה

יפה!!

חשבונות רבים כתב:

יאיר כתב:היכן מצינו שאיסור אכילה מתיר איסור שתיה?

שבת בבוקר לפני התפילה

בעניי, לא זכיתי להבין... איזה איסור אכילה מתיר את איסור השתיה?

לפני קידוש אסור לאכול אבל לפני תפילה אין זה זמן קידוש ולכן מותר לשתות לפני התפילה בשבת.
(איסור אכילה לפני קידוש מתיר שתיה לפני קידוש ותפילה).

איך אוכלים בקהילות חסידיות מסוימות בצפרא דשבתא קודם התפלה?

ארזי ביתר כתב:איך אוכלים בקהילות חסידיות מסוימות בצפרא דשבתא קודם התפלה?

ואיך הם גם מתפללים אחרי זה לאחר זמן תפילה?

זה לא קשור. ישנה קהילה מסוימת שלא ננקוב בשמה, בכדי לא להקפיץ כאן כמה אנשים... שמתפללים באריכות גדולה, מקפידים על זמן תפלה, אך לפי הוראת רבותיהם, הם אוכלים לפני התפלה.

אנשים מסוימים ה"עובדים" הגדולים שבחבורה, שקבלו הוראה מיוחדת ליטול ידים ולאכול פת לפני התפלה, כן מקדשים לפני אכילתם.

היכן כתוב בש"ס בבלי שזה טוב כשיורדים גשמים בסוכות

צביב כתב:היכן מובא בש"ס בבלי שזה טוב כשיורדים גשמים בסוכות

נמצא בברכות דף ס' סוף עמוד ב

צביב כתב:היכן מובא בש"ס בבלי שזה טוב כשיורדים גשמים בסוכות

מחילה, השאלה לא נוסחה כראוי...

חידה:
כמה אנשים כתוב עליהם בחז''ל שנולדו מהולים ?

רחמים כתב:חידה:
כמה אנשים כתוב עליהם בחז''ל שנולדו מהולים ?

משה ושם.
יש עוד?

לי יש בנתיים רשימה של 14 איש אני מחפש עוד ...

איש רגיל כתב:

רחמים כתב:חידה:
כמה אנשים כתוב עליהם בחז''ל שנולדו מהולים ?

משה ושם.
יש עוד?

גם נח כמדומני.

רחמים,
שאלתך אינה מתאימה לאשכול. תעביר את שאלתך לאשכול עצמאי. אולי יוכלו יותר לעזור (לא כולם נכנסים לאשכול הנוכחי).

היה אפשר לשאול כך: מהיכן יש ראיה ברורה שאברהם ויצחק לא נולדו מהולים?....

ולעצם הענין גם גד נולד מהול.

בס"ד
אם תאסוף את כל השיטות תגיע ל16: אדם שת נח יעקב יוסף משה איוב גד מלכי-צדק בלעם שמואל דוד זרובבל ירמיה תרח ישעיה.
עיין באוצר ספר: יד אפרים - שו"ת <לקט> עמוד 257.
(משום מה הוא לא נפתח לי ואיני יכול להעלותו.)

לכאורה שם משמע 26 (ואולי יותר):
http://www.otzar.org/aspcrops/11587_256 ... 612014.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/11587_257 ... 612014.asp

בס"ד
רוב השמות כפולים.

כתב חידה:

פנימי ומוצפן, חדש אך ישן,
לתשעה, לעשרה ולאחד עשר,
אחרי שני לבנים
מתוך זהובים הופכים שחורים.

כל אחת משניים, וכולן מעשרים וארבעה.
שתיים של שש, והכל מעשרים וארבע,
לחדשים שש או שבע
לישנים חמש או שש.

אחד מעשרה, ללא בעיה,
בחמישי מאבותינו תמצאנו.

ספינת המבול שבורה
או סירת יונה מחוֹללת.
הגורמים נקיים אך רקובים,
והמצרים מעופשים ושבורים.

נכנס על אבן, יוצא על מתכת,
כי הכיוון שם הוא חד סטרי.

על מה מדובר, ומה פשר כל מילה בכתב החידה?

גיס כתב:שלום שמעתי שיש איסור לשחק שחמט, חוץ מב"ניטל" (ליל אידם של הנוצרים) האם יש לכך מקורות,
דחוף מאד

קודם כל לא נראה שזה מתאים לאשכול הזה.
דבר שני מאוד קשה לי להאמין שיש מי שאומר שאסור לשחק שח-מט בבין הזמנים למשל...

אם ליל ניטל זה מספיק סיבה טובה כדי להפטר מחיוב והגית בו יומם ולילה וממילא להתיר משחק, על אותה הדרך אפשר למצוא במשך השנה עוד המון סיבות טובות לכך.

רחמים כתב:חידה:
כמה אנשים כתוב עליהם בחז''ל שנולדו מהולים ?

כל גר נולד מהול כיון שהוא כקטן שנולד

שרוליק כתב:כל גר נולד מהול כיון שהוא כקטן שנולד

לא מדוייק כיון שיתכן שגוי יהיה קודם יהודי ע''י טבילה ורק אחר כך יעשו לו ברית.

אינו יכול להיות יהודי בלי ברית ואפילו מתו אחיו הנכרים מחמת מילה