פורום אוצר החכמה

יורה_דעות כתב:אינו יכול להיות יהודי בלי ברית ואפילו מתו אחיו הנכרים מחמת מילה

עובדת כוכבים שנתגיירה והיא מעוברת, בנה אין צריך טבילה.

בפרק הערל ע"ח א' אמרו גיורת מעוברת שטבלה בנה אין צריך טבילה והרי עכשו קדמה טבילה למילה? שאני התם שאינו ראוי לכך בשעת הגרות ואף כשנולד ולא מלוהו ישראל הוא לכל דבריו כישראל שלא מל

משחק הקלפים בחנוכה וחשש ביטול תורה בזה

בענין אשר בימי החנוכה וכדומה נמצאים שמקילים לקבוע את עצמם במשחק וכדומה, וגם רוצים לתלות את הדבר אשר נשמע דכמה בני תורה נהגו כן, וצ"ע דאיזה תועלת יש בזה אשר לא יהא עוון ביטול תורה.

ובענין זה צריך ביאור בפשטות הדברים שכתב הרמ"א (או"ח סימן תמ"ז סעיף י"ב), יש נמנעים לשחוק על השולחן עם קלפים הנקראים קרטי"ן בפסח וכו', ולא עורר כלל ע"ד ביטול תורה וכו'.

תשובה: כבר ציינתי פעם הש"ס ב"ב צ"א ע"ב) דהוי טיילי טליא וטלייתא כבר שב עשרי וכו', נראה שהיה להם שעות לשחוק, כנראה שהיה להם בזה חוק קבוע, אפשר לצורך הבריאות. וכן נראה ביבמות קי"ד ע"א) דבר טליא וטלייתא, אלא ששם בקטנים, אבל בב"ב מיירי מגדולים, ואפשר הוא בכלל עת לשחוק, וכנראה שהיה להם זה כדי שיעסקו בדבר שלא ילכו בטלים כי הבטלה מביאה וכו', ולאו כל אדם מסוגל לישב עה"ת בקביעות, ולכך לא מיחו בידם. וגם בזה אני אומר שאין להרהר אחר מנהג ישראל עם קדוש, כי עי"ז לא פנו לדברים אחרים יותר גרועים לשמוע חדשות וכדומה.

גיס כתב:רחמים אתה מכיר את "שים שלום" מנתיב,
אז זה אני ואני בן 10

רחמים כתב:אם ליל ניטל זה מספיק סיבה טובה כדי להפטר מחיוב והגית בו יומם ולילה וממילא להתיר משחק, על אותה הדרך אפשר למצוא במשך השנה עוד המון סיבות טובות לכך.

חשבונות רבים כתב:

עתניאל בן קנז כתב:גם בשבועות פרק ח' אין מחלוקת, ויש גם פרקים נוספים...

אכן. הסיבה ששאלתי היא שהביאו הפוסקים בסי' נ' שאומרים דוקא פרק איזהו מקומן כי אין בו מחלוקת אבל כאמור ישנם עוד פרקים כאלו וצ"ל שזה רק בצירוף לטעמים האחרים.

איש רגיל כתב:איזה איסור דרבנן* אם תבשלו בפני עצמו ישאר אסור מדרבנן, אך אם תבשלו עם כל היתר שהוא, ישתנה דינו ויהיה אסור מדאורייתא.

* יש מחלוקת אם האיסור נשוא החידה אסור מדרבנן או מדאורייתא, ואנן קיי"ל שהוא אסור מדאורייתא, השאלה היא אליבא דמ"ד שאיסורו מדרבנן.

ראובן קלצקין כתב:

איש רגיל כתב:איזה איסור דרבנן* אם תבשלו בפני עצמו ישאר אסור מדרבנן, אך אם תבשלו עם כל היתר שהוא, ישתנה דינו ויהיה אסור מדאורייתא.

* יש מחלוקת אם האיסור נשוא החידה אסור מדרבנן או מדאורייתא, ואנן קיי"ל שהוא אסור מדאורייתא, השאלה היא אליבא דמ"ד שאיסורו מדרבנן.

בשר עוף בחלב.

נאשער כתב:אולי כוונתך למין במינו ויש רוב שזה הוא דרבנן, ואם מבשלו עם היתר שאינו מינו הוי ליה מין באינו מינו (שלכאורה לזה התכווונת שקיי"ל דהוי דרבנן) ובאינו מינו חייבים שישים מדאו' אי אמרי' טעם כעיקר דאו' (אה, לזה נתכוונת דקיי"ל דהוי דרבנן!), צריכים שישים באינו מינו. אבל אם כנים דבריי, הלא ידוע לך הדין של סלק, וא"כ תו הו"ל דרבנן?

ארי במסתרים כתב:למ"ד חצי שיעור אינו אסור מה"ת, אם בישלו יחד עם היתר אחר נהיה כל הכזית איסור דאו' מדין נהפך דטעם כעיקר או מדין היתר מצטרף לאיסור

ארי במסתרים כתב:וגם צלי קדר שכתבו לעיל הוא פתרון נפלא

איש רגיל כתב:לא לזה התכוונתי, אבל יתכן שאתה גם צודק.
אולי תרחיב ותסביר לטובת מי שלא מונח בסוגי'.

ארי במסתרים כתב:יש מחלוקת אם האיסור לאכול את הפסח צלי קדר הוא מדאו' או מדרבנן (ותלוי במחלוקת אי ילפי' איסור שאר משקין מ'ובשל מבושל' או מק"ו. ואכמ"ל) ולפי"ז למ"ד דצלי קדר הוא דרבנן אם יבשלו אם מים יהיה איסור דאו' מדין מבושל.

איש רגיל כתב:איזה מלאכה בשבת אפשר להתחייב רק ע"י שני אנשים?

איש רגיל כתב:איזה מלאכה בשבת אפשר להתחייב רק ע"י שני אנשים?

מצד ההגינות והדייקנות יש להבהיר שיש לו קשר לכנף בתורה, לקרן בש"ס ומופיע במגילה פעמיים.

הכהן כתב:היכי תמצי שיש לאדם שני מיני אוכלין בצלחת, ואם יאכל אחד מהם (לא משנה איזה), ייאסר באכילת השני עד למחרת בערב?
היכי תמצי שמותר לאדם לאכול סלט ירקות ואסור לאכול חביתה?

אמסטרדם כתב:

הכהן כתב:היכי תמצי שיש לאדם שני מיני אוכלין בצלחת, ואם יאכל אחד מהם (לא משנה איזה), ייאסר באכילת השני עד למחרת בערב?
היכי תמצי שמותר לאדם לאכול סלט ירקות ואסור לאכול חביתה?

אני מניח שאין כוונתך לנדר או שבועה...

בן החבורה כתב:בסעודה המפסקת של ערב ת"ב ויש לפניו שני תבשילין אם יאכל האחד אסור לאכול את השני באותה סעודה וממילא עד למחרת בערב בגלל הצום.
אבל לענ"ד לא דק שהרי יכול לאכול שניהם ולברך ברהמ"ז וליטול ידיו שנית ואז לאכול רק תבשיל אחד. ויש לדחוק דאיירי בדאין שהות.

כמו"כ אם אכל כבר תבשיל אחד אסור לאכול חביתה אבל מותר לאכול סלט ירקות.