פורום אוצר החכמה

יהודה בן יעקב כתב:

ברוך ברמ-ד כתב:ושמא ספר "תולדות יעקב גדול" הוא אחד מ"הספרים האבודים"?

מתוך מה שמציין שם מס' דף ומס' עמוד, נראה שהספר נדפס.
האם ישנם ספרים שנדפסו ונאבדו ??

אישצפת כתב:

יהודה בן יעקב כתב:

ברוך ברמ-ד כתב:ושמא ספר "תולדות יעקב גדול" הוא אחד מ"הספרים האבודים"?

מתוך מה שמציין שם מס' דף ומס' עמוד, נראה שהספר נדפס.
האם ישנם ספרים שנדפסו ונאבדו ??

יש כאלו שעותקים מדפוסים ראשונים לא שרדו אבל יש מדפוס שני ואילך.

שבענו מטובך כתב:הכוונה לספר שארית יעקב שחיבר ר' יעקב מאטאלון, שאלוניקי שנ"ז. עיי"ש שאחרי 71 דף מתחיל הספר 'תולדות יעקב'.

ברוך ברמ-ד כתב:בספר "אסף המזכיר", שיצא לאור בונציה בשנת תל"ו, והוא מפתח לביאורים על אגדות, מתוך ספרים שנדפסו עד אז, מצוין (בדף א ע"ב) ספר "צדקת תמים" על איכה.
לא מצאתי את הספר ברשימות ובקטלוגים.
האם מישהו יודע לאיזה ספר הכוונה?

ברוך ברמ-ד כתב:בספר "אסף המזכיר" דף ב ע"ב מוזכר ספר "זבחי אלקים".
לא מצאתי ספר בשם זה לפני שנת ת"ל בקטלוגים וברשימות.
האם מישהו יכול לסייע באיתור הספר?

אוהב עמו כתב: ומנחת יהודה שם

נחלי אפרסמון כתב:נראה לי בס"ד שכתב בספר ירושלים סגולה לבלי תשלוט עין הרע באיש יחשבו הספרדים בירושלים ככל יתר בני ארץ הקדם.
מיהו ס' ירושלים?

מצליח כתב:בויואל משה מאמר ישוב אר"י אות קח מצטט פעמיים מס' ח(י)בת הארץ, שנתחבר ע"י הקאלאניסטען, מי יודע איפוא ניתן להשיג או לראות הספר
וכנראה גם לא לכת"ע שיצא בירושלים אז

אוהב עמו כתב:לאיזה קובץ המאסף התכוון הדברי יהושע כאן

משהד כתב:עוד מרבה שם לצטט מדברי עצמו "בחי' פוסקים שלי". האם נדפסו חי' אלו פעם?

יהודה בן יעקב כתב:

משהד כתב:עוד מרבה שם לצטט מדברי עצמו "בחי' פוסקים שלי". האם נדפסו חי' אלו פעם?

בספרו "אשל אברהם" בתחילת כל מסכת נכתב "חידושי הלכות", אולם בספר זה אין עמ"ס כתובות.
בספרו "תולדות אברהם" חיפשת ??

משהד כתב:הג"ר אברהם ברודא (1717-1650), בשני מקומות (שו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל = שמעתא חדתא כתובות כב, ב) דן בדברי רבינו תם (מובא בתוספות כתובות שם), ומזכיר קושיא מסויימת בשם "רבי' מקשי' וגם המפרשי' הרגישו" או "דהמפרשים הקשו".

כמובן, בדקתי במהרש"ל, מהרש"א, מהר"ם וכו' ולא מצאתי.

מהו שאר מפרשי כתובות שקדמו לתקופת הנ"ל?

עוד מרבה שם לצטט מדברי עצמו "בחי' פוסקים שלי". האם נדפסו חי' אלו פעם?

ושא_נס כתב:

משהד כתב:הג"ר אברהם ברודא (1717-1650), בשני מקומות (שו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל = שמעתא חדתא כתובות כב, ב) דן בדברי רבינו תם (מובא בתוספות כתובות שם), ומזכיר קושיא מסויימת בשם "רבי' מקשי' וגם המפרשי' הרגישו" או "דהמפרשים הקשו".

כמובן, בדקתי במהרש"ל, מהרש"א, מהר"ם וכו' ולא מצאתי.

מהו שאר מפרשי כתובות שקדמו לתקופת הנ"ל?

עוד מרבה שם לצטט מדברי עצמו "בחי' פוסקים שלי". האם נדפסו חי' אלו פעם?

הייתי מציע לך לבדוק בחידושי ר' דוד אופנהיים כ"י לכתובות (F 11467 במתכ"י)

משהד כתב:הג"ר אברהם ברודא (1717-1650), בשני מקומות (שו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל = שמעתא חדתא כתובות כב, ב) דן בדברי רבינו תם (מובא בתוספות כתובות שם), ומזכיר קושיא מסויימת בשם "רבי' מקשי' וגם המפרשי' הרגישו" או "דהמפרשים הקשו".

פרנצויז כתב:

משהד כתב:הג"ר אברהם ברודא (1717-1650), בשני מקומות (שו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל = שמעתא חדתא כתובות כב, ב) דן בדברי רבינו תם (מובא בתוספות כתובות שם), ומזכיר קושיא מסויימת בשם "רבי' מקשי' וגם המפרשי' הרגישו" או "דהמפרשים הקשו".

תשובת הג"ר אברהם ברוידא הזאת נדפסה גם בשו"ת חכם צבי סי' ב' (ותשובת החכ"צ ע"ז שם בסי' ג'), וראה בליקוטי הערות שנדפסו בסוף חכם צבי ח"א (מהדורת דובב מישרים), אולי העירו משהו על תשובה זו.

משהד כתב:הג"ר אברהם ברודא (1717-1650), בשני מקומות (שו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל = שמעתא חדתא כתובות כב, ב) דן בדברי רבינו תם (מובא בתוספות כתובות שם), ומזכיר קושיא מסויימת בשם "רבי' מקשי' וגם המפרשי' הרגישו" או "דהמפרשים הקשו".

פרנצויז כתב:

משהד כתב:הג"ר אברהם ברודא (1717-1650), בשני מקומות (שו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל = שמעתא חדתא כתובות כב, ב) דן בדברי רבינו תם (מובא בתוספות כתובות שם), ומזכיר קושיא מסויימת בשם "רבי' מקשי' וגם המפרשי' הרגישו" או "דהמפרשים הקשו".

כדאי שתעתיק את לשון הקושיא/הקושיות המסויימות שאתה מחפש להם מקור, כדי שיוכלו למצוא יותר בקלות.

. . . כי רבי' מקשים וגם המפרשי' הרגישו אמאי לא מתרצי' תו' דאין כאן חזקת א"א שתכף שבאו שני' שאומרי' מת התירוה הב"ד שמותרת להנשא וכמבואר בפוסקי' שבזה יצאה מחזקת א"א . . .

. . .דהמפרשים הקשו אמרי לא מתרצים התוס' דאין כאן חזקת א"א שתכף שבאו השנים שאמרו מת התרוה הב"ד להנשא כמבואר בפוסק' שבזה התירה יוצאה מחזקת א"א. . .

שייף נפיק כתב:בספר עונג שבת לבעל ילקוט ראובני בפרק שחרית של שבת אות לט מ מביא מספר הקולות. אין באוצר כזה ספר מישהו יודע על מה מדובר??

ובזה מיושב מה שדקדקתי בגליון 'גינת ורדים' (פר' בלק תשס"ה לפ"ק) במדור 'מאוצר המנוצר' גל' ד', הערה ב, ע"ש והבן

ושא_נס כתב:

שייף נפיק כתב:בספר עונג שבת לבעל ילקוט ראובני בפרק שחרית של שבת אות לט מ מביא מספר הקולות. אין באוצר כזה ספר מישהו יודע על מה מדובר??

בתוך קובץ כתב יד של חיבורים המיוחסים לרוקח. ראה בקטלוג הספריה הלאומית.
מן הסתם הדברים נמצאים שם. סבירות של 95%.

שייף נפיק כתב:

ושא_נס כתב:

שייף נפיק כתב:בספר עונג שבת לבעל ילקוט ראובני בפרק שחרית של שבת אות לט מ מביא מספר הקולות. אין באוצר כזה ספר מישהו יודע על מה מדובר??

בתוך קובץ כתב יד של חיבורים המיוחסים לרוקח. ראה בקטלוג הספריה הלאומית.
מן הסתם הדברים נמצאים שם. סבירות של 95%.

אין לי גישה ועכ''פ תודה רבה מאוד עזרת לי!