פורום אוצר החכמה

מחצד חקלא כתב:בבקשה מאמר של ב. ז'ק "תורת המוסר של ר' משה קורדובירו - כמה הערות" (בתוך ספר יובל, לכבוד ש. הלר ולינסקי)

מחצד חקלא כתב:זקוק לספר תומר דבורה שנדפס עפ"י כתב יד הרמ"ע מפאנו (מוסד הרב קוק 775).
פרטים על המו"ל, וצילום הקדמה / מבוא וכמה עמודים מהספר.
פרטים אודותיו ראיתי באתר 'מכירות ספרים' - תורה שלימה,
שם רב הסתום על המפורש.
מצורף קישור https://tora-shlema.co.il/product/%D7%A ... %A8%D7%94/
תודה רבה

כותר ספר תומר דבורה / ... מהרב ... משה קורדובירו ...
כותרים נוספים תמר דבורה. תשס"ב
מהדורה יוצא לאור מחדש על פי כתבי-יד ודפוס ראשון בהוספת מקורות והערות / [בצלאל בזק ונעם סמט].
מקום קשור Jerusalem (Israel)-place of publication
יוצרים נוספים בזק, בצלאל
סמט, נעם, 1979-
מוציא לאור ירושלים : [ב' בזק ונ' סמט] (הפצה - קולמוס)
שנה תשס"ב
הערות העותק שבבספריית שלום הינו צילום
היקף החומר פ עמודים
21 ס"מ.
שפה עברית
סימול 462.3
מספר מערכת בספרייה הלאומית 990022429130205171

עניו כמשה כתב:ספרים בהוצאת בקאל
האם ניתן להשיגם בקובץ?
ומי מוכר אותם כיום מי האחראי על ספרים אלו ליצירת קשר עמו

מן הסתם כתב:כזוך צו קויפן א סעט שו”ע פון בלויז מחבר און רמ”א אין איין באנד. איז בכלל פארהאנן אזאנס?

ישראליק כתב:

מן הסתם כתב:כזוך צו קויפן א סעט שו”ע פון בלויז מחבר און רמ”א אין איין באנד. איז בכלל פארהאנן אזאנס?

כן, נמצא בחניות ספרים.
כפי שאני ראיתי יש זוה"ק בכרך אחד גדול, רמב"ם, שולחן ערוך, ותנ"ך

יורה דעה כתב:מה הוא זה ואיזה הוא ספר "מסורה גדולה", אשר נזכר בספרי הקדמונים? ומה הוא לעומתו, ספר "מסורה קטנה", האם מחבר אחד להם?

יגלו החכמים את האבן מעל פי הבאר, וישקו את העדרים ממעיינות החכמה.

מן הסתם כתב:

יורה דעה כתב:מה הוא זה ואיזה הוא ספר "מסורה גדולה", אשר נזכר בספרי הקדמונים? ומה הוא לעומתו, ספר "מסורה קטנה", האם מחבר אחד להם?
יגלו החכמים את האבן מעל פי הבאר, וישקו את העדרים ממעיינות החכמה.

גם אני מצטרף להנ”ל
פונעם פירוש הטור איז ברור אז מהאט גע’דרש’נט די מסורות. איז פארהאנן ערגעץ וואו מקען איינהאנדלען די ספרים מסורה גדולה וקטנה? איז דאס געוועזן פון איין בעל מחבר? אדער א ליקוט פון אסאך ספרי בעלי מסורה במשך הדורות? אויב יא וועלכע ספרים פון בעלי מסורה קען מען היינט געפונען?

מן הסתם כתב:

יורה דעה כתב:מה הוא זה ואיזה הוא ספר "מסורה גדולה", אשר נזכר בספרי הקדמונים? ומה הוא לעומתו, ספר "מסורה קטנה", האם מחבר אחד להם?

יגלו החכמים את האבן מעל פי הבאר, וישקו את העדרים ממעיינות החכמה.

גם אני מצטרף להנ”ל

פונעם פירוש הטור איז ברור אז מהאט גע’דרש’נט די מסורות. איז פארהאנן ערגעץ וואו מקען איינהאנדלען די ספרים מסורה גדולה וקטנה? איז דאס געוועזן פון איין בעל מחבר? אדער א ליקוט פון אסאך ספרי בעלי מסורה במשך הדורות? אויב יא וועלכע ספרים פון בעלי מסורה קען מען היינט געפונען?

עניו כמשה כתב:

מן הסתם כתב:

יורה דעה כתב:מה הוא זה ואיזה הוא ספר "מסורה גדולה", אשר נזכר בספרי הקדמונים? ומה הוא לעומתו, ספר "מסורה קטנה", האם מחבר אחד להם?

יגלו החכמים את האבן מעל פי הבאר, וישקו את העדרים ממעיינות החכמה.

גם אני מצטרף להנ”ל

פונעם פירוש הטור איז ברור אז מהאט גע’דרש’נט די מסורות. איז פארהאנן ערגעץ וואו מקען איינהאנדלען די ספרים מסורה גדולה וקטנה? איז דאס געוועזן פון איין בעל מחבר? אדער א ליקוט פון אסאך ספרי בעלי מסורה במשך הדורות? אויב יא וועלכע ספרים פון בעלי מסורה קען מען היינט געפונען?

יש ספר שיצא בהוצאת אקדמיה ללשון מחברו אהרן דותן
לא ראיתי את הספר אבל הבנתי שהוא ליקט את כל בעלי המסורות למקום אחד
כדאי לבדוק
נקרא אוצר קונטרסי המסורה: מכמני לשון מני קדם
מצורף קישור
https://hanut.hebrew-academy.org.il/%D7 ... %81%D7%95/

חד ברנש כתב:לא נכון. הספר הוא קובץ של חיבורים במסורה (עם מבואות וכו' כמובן, אבל עיקרו 'טקסטים')

באמונתו כתב:רשימה מלאה ומסודרת של כל המסורות שבמקרא

במסתרים כתב:

באמונתו כתב:רשימה מלאה ומסודרת של כל המסורות שבמקרא

יש ספר שכתבו מין
https://archive.org/details/Ginsburg_Th ... _1880-1905
כנראה מצוי באוצר.

viewtopic.php?t=2772

באמונתו כתב:

מחצד חקלא כתב:זקוק לספר תומר דבורה שנדפס עפ"י כתב יד הרמ"ע מפאנו (מוסד הרב קוק 775).
פרטים על המו"ל, וצילום הקדמה / מבוא וכמה עמודים מהספר.
פרטים אודותיו ראיתי באתר 'מכירות ספרים' - תורה שלימה,
שם רב הסתום על המפורש.
מצורף קישור https://tora-shlema.co.il/product/%D7%A ... %A8%D7%94/
תודה רבה

כותר ספר תומר דבורה / ... מהרב ... משה קורדובירו ...
כותרים נוספים תמר דבורה. תשס"ב
מהדורה יוצא לאור מחדש על פי כתבי-יד ודפוס ראשון בהוספת מקורות והערות / [בצלאל בזק ונעם סמט].
מקום קשור Jerusalem (Israel)-place of publication
יוצרים נוספים בזק, בצלאל
סמט, נעם, 1979-
מוציא לאור ירושלים : [ב' בזק ונ' סמט] (הפצה - קולמוס)
שנה תשס"ב
הערות העותק שבבספריית שלום הינו צילום
היקף החומר פ עמודים
21 ס"מ.
שפה עברית
סימול 462.3
מספר מערכת בספרייה הלאומית 990022429130205171

https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALE ... 205171/NLI

האמת אדרוש כתב:מחפש דפים פ-פ״א מהספר אזניים לתורה על ספר דברים, שהשמטו מהספר הנמצא באוצר.

613מצו כתב:

האמת אדרוש כתב:מחפש דפים פ-פ״א מהספר אזניים לתורה על ספר דברים, שהשמטו מהספר הנמצא באוצר.

בבקשה

סלקא דעתך כתב:דרוש לי "חידושי הגרי"ז על התורה - "הוספות על פרשת שופטים", בעניין וכתב לו את משנה התורה הזאת 'פתשגן אורייתא' ומח' רש"י ותרגום אונקלוס בעניין.
כך כתוב בספר שלפני (ארטסקרול על תרגום אונקלוס חומש דברים).
היש מי שיודע מהם ה"הוספות" הנ"ל? ויוכל לצלם לי?
בספר הרגיל זה לא נמצא.
תודה רבה

והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר (יז, יח)
ופירש"י את משנה התורה, שתי ספרי תורות, אחת שהיא מונחת בבית גנזיו ואחת שנכנסת ויוצאת עמו, ואונקלוס תרגם פתשגן פתר משנה, לשון שנון ודבור.
ודברי התרגום צ"ב דאיך מתפרש הלשון "משנה תורה" דהיינו פתשגן שהוא לשון שנון ודבור.
ונראה לבאר, דהנה בכמה מקומות מבואר שמקרא הוא תורה שבכתב ומשנה הוא תורה שבע"פ [הובא בחידושי מרן רי"ז הלוי עה"ת פ' ואתחנן עה"פ והיו הדברים], והנה בגיטין (דף ס ע"א) נחלקו אי התורה חתומה ניתנה או מגילה מגילה ניתנה, והנפק"מ היא שאם מגילה מגילה ניתנה, הרי תיכף שנאמרה ניתנה להכתב, וממילא נחשבת מיד כתורה שבכתב, אבל אם תורה חתומה ניתנה, הרי כל זמן שלא נגמרה כל התורה כולה, לא ניתנה להכתב, ונמצא שכל זמן שלא נחתמה התורה חשובה התורה לתורה שבע"פ.
ולפי"ז י"ל דהתרגום אונקלוס אזיל אליבא דמ"ד תורה חתומה ניתנה, וא"כ עד שנאמר "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת", היתה חשובה התורה כתורה שבע"פ, לכך נצטווה המלך "וכתב לו את משנה התורה הזאת" כלומר דאף שעתה קודם חתימת התורה היא חשובה רק כ"משנה תורה" היינו תורה שבע"פ, מ"מ כיון שלאחר מכן כשתחתם התורה תחשב תורה שבכתב, לכן כבר עתה נצטווה לכתוב לו את התורה, אשר עדיין היא נקראת "משנה תורה", וזהו כוונת אונקלוס בתרגמו "משנה תורה" מלשון שינון ודיבור דהיינו תורה שבע"פ.
אכן רש"י מפרש אליבא דמ"ד תורה מגילה מגילה ניתנה, וא"כ כבר היא חשובה תורה שבכתב, לכן אינו יכול לפרש כאונקלוס, אלא כפשוטו (עפ"י הגמ' בסנהדרין כא) ש"משנה תורה" היינו שתי תורות.
אולם עדיין פי' רש"י צ"ב, כיצד ניתן לצוות כעת על המלך שיכתוב שני ספרים, מאחר שעדיין לא נצטוו ישראל על כתיבת ס"ת, והרי אם אינו חייב בספר תורה של הדיוט, כיצד יתחייב בשתי תורות.
ואשר ע"כ נראה לבאר, דרש"י בא לפרש כאן את גדר המצוה של כתיבת ס"ת של מלך, דהוא, שיהיה זה הספר השני שלו מלבד הספר שכל הדיוט חייב בו, דהיינו שבאמת אין המלך חייב לכתוב שני ספרים כי אם אחד, רק שיהיה בבחינת ה"משנה תורה" שלו דהיינו הספר השני, ונמצא לפי"ז שאם אח"כ אבד לו הס"ת הראשון של הדיוט חייב הוא לכתוב אחר, דאל"כ גם את מצות ס"ת של מלך לא קיים.
ולפי"ז מדוקדק היטב לשון הרמב"ם (בפ"ז מהל' ס"ת ה"ג) שכ' לא היה לו ס"ת לעצמו קודם שימלוך, צריך לכתוב לו אחר שמלך שני ספרי תורה, ולכאורה מאי קמ"ל כאן הרמב"ם, הלא כבר כתב בה"ב שם שלמלך צריך להיות שני ספרי תורה א' משום הדיוט וא' משום מלך, אולם לפי דברינו ניחא דכאן בא הר"מ לכתוב את גדר המצוה של ס"ת של מלך, שהוא הספר השני שלו, ולפיכך עתה שנעשה מלך וצריך לקיים המצוה של כתיבת ס"ת של מלך, אם אין לו ס"ת של הדיוט חייב עתה לכתוב לו גם ס"ת של הדיוט, דאל"כ לא יוכל לקיים גם את המצוה של ס"ת של מלך.
ובזה מבואר גם מש"כ הרמב"ם (בפ"ג ממלכים ה"א) בעת שישב המלך על כסא מלכותו, כותב לו ס"ת לעצמו, יתר על הספר שהניחו לו אבותיו. ובכ"מ תמה מדוע שונה המלך מכל הדיוט שהדין הוא שאינו יוצא ידי חובה בס"ת שהניחו לו אבותיו, אך לדברינו מבואר כי באמת המלך יכול לצאת ידי חובת כתיבת ס"ת מדין הדיוט גם בס"ת של מלך, אלא שיש דין בס"ת של מלך שצריך להיות השני אצלו, וא"כ כיון שיש לו מה שהניחו לו אבותיו הרי הס"ת שכותב כמלך הוא כבר השני שלו, וע"כ יכול לצאת בו גם ידי חובת ס"ת של הדיוט.
ולפי"ז מבוארים היטב דברי רש"י, דאין כוונתו לומר החיובים שיש על המלך, אלא כוונתו רק לבאר את גדר המצוה של כתיבת ס"ת של מלך, שכל קיום מצוה זו הוא דוקא אם יש לו גם ס"ת של הדיוט, אבל אה"נ מתי יוכל לקיים המצוה בפועל, רק בעת שיצטוו כלל ישראל במצות כתיבת ס"ת, שאז יוכל לכתוב הס"ת הראשון שלו מצד הדיוט, וממילא גם את השני מדין מלך.
(מכתבי ג"א זצ"ל מתלמידי מרן זצ"ל)

באמונתו כתב:חדושי הגרי"ז - הוספות פרשת שופטים:

יושב_ודורש כתב:האם יש למישהו שיחות הבית ישראל ׳בלתי מוגה׳?
תודה מראש!

עניו כמשה כתב:ר' שוחט, פירוש הגר"א מווילנא למשנת חסידים: משל ונמשל בכתבי האר"י, קבלה ג (תשנ"ח),
בבקשה

חד ברנש כתב:נראה לי שנמצא באוצר.
היא כתבה גם עבודת ד"ר באנגלית על התשובה בשיטת חסידי אשכנז וכרך ב של עבודתה הם חיבורים וקטעי חיבורים בענייני תשובה.