פורום אוצר החכמה

גימפעל כתב:

צונאמי כתב:

עתניאל בן קנז כתב:מעולם לא טען אדם שיש מסורת על ניגון זה או אחר שהוא משירת הלווים.

אלו שמביאים מגדולי החסידות, שייחסו ניגון זה או אחר ללוים. בהנחה שלא התכוונו ללשון מליצה - הרי כוונתם היתה שגילו להם ברוח הקודש משירי הלווים.

מי שמאמין שהיו מגדולי החסידות שהיה להם רוח הקודש, יכול לדון ולהתלבט האם אכן כוונתם היתה כפשוטה או בלשון מליצה.

כמובן מי שאינו מאמין בכך... אין כאן מקום לדיון.

בכל אופן השוואה בין גדולי החסידות לבין פורקי עול - בין אם חזרו בתשובה או לא חזרו, ואפילו כמשל בעלמא, מקוממת מאוד.

זה לא רוח הקודש זה נבואה.
ואינך חשוד בעיני לייחס את רבותיך כמקבלי הנבואות שלאחר החורבן.
החזו"א כתב מה הכוונה במושג רוה"ק, וזה משהו אחר לגמרי.
צא ולמד, שגם על המגיד של רבי יוסף קארו אמרו שכיזב לו.

בהגהות מיימוניות הלכ' ע"ז ה"ח, מביא מהיראים שלא לומר שמעתי מן השמים שלא יהיה נביא שקר.

עזריאל ברגר כתב:אבל הראב"ד כן כתב לשונות כאלו. כגון: "נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים" (השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פרק ח הלכה ה. וראה שם הל' בית הבחירה פרק ו הלכה י"ד וראה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז הלכה ז).
ויש אומרים שאכן בו התקיימו דברי הרמב"ם שתחזור נבואה לישראל בסוף האלף החמישי.

היו קוראים לזה אדם הראשון׳ס ניגון, בגלל שכל הזקנים שהיו ניגשים ליאהרצייטים היו שרים את זה על לכה דודי, לא תבושי, קל אדון, ממקומך, קדיש, ועל זמירות שבת.
כי הכירו רק את הניגון הזה.