הר"ש סיריליו וקבלה - <סדרי טהרות>

[אוצר החכמה]

היפך, דברי הרש"ס באים לישב שלא יהיה דבר שבמציאות להיפך מהש"ס שלנו, וכדבאר שם הרב ליהמן בהגהותיו מאיר נתיב.

לא מצאתי בדברי המאיר נתיב שום התייחסות לגמרא שהבאתי ברכות ב ב שמבואר שם שהזמן שעני נכנס מאוחר מכהן ומתוך הסוגיא גם יוצא שה"ה לבני אדם בע"ש. והראייה שהביא מזכרהו בכניסתו, אע"פ שגם בטור כתב כשיבא לביתו מייד יקדש, להשתית מזה שלא יתכן שאנשים היו מתעכבים מאיזה סיבה זה תמוה מאד, בפרט שגם לר"ש סירליאו בני הכפרים היו מתעכבים בגלל בהמותיהם.

[במסתרים]

לא מזמן ראיתי אנשהו על ליקוט שנערך, בצורת דף הגמ', על מסכת אבות ואף זכה להסכמת מעתיקי השמועה. לא ראיתי את המסכת גופא אלא דומני שקראתי עליה משהו בקולמוס או במקום אחר. האם מישהו כאן ראה את הנידון? וכיצד זכה להסכמות?

ובדורנו י"ל "תלמוד בבלי" עמ"ס שקלים.

[חנבין]

היפך, דברי הרש"ס באים לישב שלא יהיה דבר שבמציאות להיפך מהש"ס שלנו, וכדבאר שם הרב ליהמן בהגהותיו מאיר נתיב.

לא מצאתי בדברי המאיר נתיב שום התייחסות לגמרא שהבאתי ברכות ב ב שמבואר שם שהזמן שעני נכנס מאוחר מכהן ומתוך הסוגיא גם יוצא שה"ה לבני אדם בע"ש. והראייה שהביא מזכרהו בכניסתו, אע"פ שגם בטור כתב כשיבא לביתו מייד יקדש, להשתית מזה שלא יתכן שאנשים היו מתעכבים מאיזה סיבה זה תמוה מאד, בפרט שגם לר"ש סירליאו בני הכפרים היו מתעכבים בגלל בהמותיהם.

לא יוצא מתוך הסוגיה שבנ"א בע"ש מאוחר לכהן, וראה מהרש"א (ברש"י ד"ה נכנסים, האחרון בדף ב ע"ב) שהבין שבנ"א בע"ש מוקדם לכהן.
ומה שתמהת, שהבין מזכרהו שלא יתכן שיהיו אנשים שיתעכבו, מאיפה ראית שכך אומר? הוא מדבר בסתמא, ואף הירושלמי הקשה בסתמא, אלא שאומר שלמרות שכרגיל אכן זמן הסעודה בע"ש מוקדם (ועל זה אומר המאיר נתיב שזה כהבבלי שמדבר גם כן בסתמא - בכניסתו), אצל בני הכפרים זה אחרת ועליהם דיבר ר' חייא.

[אוצר החכמה]

עדיין נ"ל כדלעיל, כי הירושלמי מדבר על נכנסין לאכול פיתן וזה דעת ר"מ בבבלי (ובירושלמי תני ר' חייא) וע"ז הלא רש"י מפורש הוא בריש ג ע"א שהוא מאוחר משל כהן. והמהרש"א שהבאת הוא על דעת ר' אחאי של נכנסין להסב וזו דעה אחרת כמבואר בתוס' שם.

ולכאורה המהרש"א הוא היפך הראיה כמו שאני הבנתי שיש להביא (ולכן כתבתי שמוכח בגמרא) כי בגמרא מבואר שבין קידוש היום לזמן הכהנים אי אפשר להכניס עוד זמן אחר (כי הגמרא אומרת דאם עני מוקדם לכהנים ע"כ שזה כר' אליעזר שהוא זמן שקידש היום בע"ש) וא"כ איך הבין המהרש"א שזמן ר' אחאי מוקדם מכהן, דא"כ לכאורה ר' אחאי היינו ר"א שסובר שזה משעה שקידש היום.
וי"ל שסובר המהרש"א שקדש היום זה אחר הערב שמש (כמבואר בתוספות שאין אנשים ממהרים להכנס להסב קודם הערב שמש) ור' אחאי הוא אחר הערב שמש וקודם קידש היום, ואח"כ קידש היום , ואח"כ כהנים, ואח"כ נכנסים לאכול פיתם כמ"ש רש"י. ולפי"ז הכל מבואר. וההבדל הוא ברור שנכנסים להסב יכול להיות קודם קידש היום אבל לאכול את פיתם אין אוכלים רק אחר שקידש היום.

ולענ"ד הר"ש סירליאו באמת פירש שהירושלמי חולק על הבבלי ולהירושלמי אנשים מקדשים מוקדם כמו רב צלי בע"ש וכמו שמבואר בדבריו דהא כי אין השמש נראה על הארץ מתפללים ערבית (שזה קודם בין שמשות לשיטתו שנראה שהולך כדעת ר"ת) ולפעמים קודם
וזה הפך דברי התוספות שהזכרתי שהוא לדעת הבבלי.

[חנבין]

עדיין נ"ל כדלעיל, כי הירושלמי מדבר על נכנסין לאכול פיתן וזה דעת ר"מ בבבלי (ובירושלמי תני ר' חייא) וע"ז הלא רש"י מפורש הוא בריש ג ע"א שהוא מאוחר משל כהן. והמהרש"א שהבאת הוא על דעת ר' אחאי של נכנסין להסב וזו דעה אחרת כמבואר בתוס' שם.

הדבר ברור, שאם ננקוט כפי מה שכתב רש"י בפירושו השני שר' אחאי מדבר על ערבי שבתות, אזי ר' אחאי הינו כתנא הראשון אליבא דר"מ שאומר "משעה שבנ"א נכנסין לאכול פתן בע"ש".
מה שמשמע מתוס' בדף ג. ד"ה קשיא דר"מ, שר' אחאי לפי' ב' ברש"י הנ"ל אינו כר"מ, היינו כתנא בתרא דר"מ שאומר משעה שהכהנים טובלין, שהרי מובא באותו ברייתא של ר' אחאי ולא יתכן ששניהם יאמרו אותו דבר, וזה מה שאומרים התוס' שאם שני התנאים אליבא דר"מ אומרים אותו דבר, הרי ר' אחאי שסובר כתנא הראשון אליבא דר"מ היינו כתנא בתרא אליבא דר"מ.
ולכן המהרש"א שהבאתי הוא גם על ר' אחאי לפירוש השני של רש"י, וגם על התנא הראשון אליבא דר"מ הסובר משעה שבנ"א נכנסין בע"ש, שהוא כאמור כר' אחאי לפי' ב' ברש"י.
דוק היטב ותראה שכך הוא

[אוצר החכמה]

אני מצטער אבל לא מצליח להבין
ברש"י ג א כתוב בפירוש לעיל אמר משעה שב"א נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות והוא מאוחר משל כהן
וכוונתו משל כהן שאוכל בתרומתו כמו לשון הגמרא קודם ואח"ז כתב והכא אמר משעת טבילה וכולי.
.
לעומת זאת תוספות כותב שלא מצינו למימר שבני אדם נכנסין וכהן (היינו כהן הטובל) חד שיעורא הוא (בתוספות חייבים לומר שכהן כוונתו לטובל כי הרי רצה לתרץ שלא תיקשי ר"מ אר"מ) וע"ז כתב דא"כ (שנפרש זמן אכילה כזמן המוקדם של טבילה) ר' מאיר היינו ר' אחאי כי מדובר בזמן המוקדם יותר וכמ"ש שזמן הכניסה להסב קרוב לזמן הטבילה שהוא מוקדם) כי עכשיו נפרש שכניסה להסב ולאכול היינו הך היא. אבל אליבא דאמת אינו כן כי בנ"א אינם נכנסים כ"כ מוקדם כמו שממשיך התוספות ומבאר והשתא חזרנו לדברי רש"י שהוא שיעור מאוחר משל כהן.

אני חושב שאתה מפרש שרש"י שאני מדבר עליו הוא רק לדעה הראשונה ברש"י ותוספות לדעה השנייה, אבל לי לא נראה כן דאם רש"י סבר שידעינן שזה מאוחר אין זה תלוי בשתי הלישנות ברש"י ועיין תוספות ד"ה ואי ס"ד ובמהרש"א שם.

באמת בדברי המהרש"א יותר נוח לפרש כדבריך אבל איני יודע איך תפרנס דברי רש"י המפורשים.

[עט סופר]

ברור שהרש"ס נשאר נאמן למקור, וברובא דרובא של המקומות הוא הביא רק את הירושלמי ובתוספת הגהות מכת"י שהוא חיקר ואיזן.
ודרך אגב הרש"ס עצמו לא זכה שמפעלו וספרו יתפרסם במשך מאות שנים, אך הוא זכה שהכסף משנה המלאכת שלמה השדה יהושע הביאו את דבריו מילה במילה, ותורתו הוא נחלת כל לומדי זרעים. כמו כן כשציינתי תבונה התכוונתי מ"מ לחפצים לבדוק זאת, אך כאמור באמת חשוב לציין את האמונת יוסף שזמין באוצר, וכן ברכות ופאה שזמין בסוף ירושלמי.

א. נוסח הרש"ס ברובו הוא הגהה מסברא ורק במקומות בודדים הסתייע או הגיה מכת"י.
ב. ירושלמי מוצל מאש גם הוא נמצא באוצר.
ג. הכס"מ מזכיר את הרש"ס פעמיים ואולי שלוש לכל היותר[/quote]

א. אשמח מאד לשמוע מנין לך, שמעתי דבר זה מפי כמה שאמורים להבין בענין, שאלתי אותם מנין להם דבר זה, ואיש לא הצליח לשכנע אותי מנין להם שהרוב מוגה מסברא וכי לא היו תח"י די כת"י, וכי למדפיסי ונציה היו יותר כת"י, ויותר מוסמכים. זה ברור שהרש"ס אסף כת"י, והגיע לכת"י, וזה ברור שבהרבה מאד מקומות הוא לא מבאר שיש כאן שינוי גירסא ע"פ סברא. ומעתה מי חכם ויבין וידע מה היה לפניו. עד כמה שהתרשמתי מדובר בהשערה פרועה של חוקר אחריו וכולם עונים אחריו אמן, אם יש לכך מקור חזק אני אשמח מאד להחכים.
ב. אני שמח לשמוע, אין לי מימון לעדכונים השוטפים, גם רכישת התוכנה הראשונית דרשה ממני מאמץ ניכר ומה שבידי יש רק אמונת יוסף.

[איש_ספר]

עט סופר מהיר. אם תרצה לברר את הענין עד תומו תמצא דרכים יותר מועילות מאשר למדני כל התורה כולה על רגל אחת.
ואם אין ברצונך מדברי מחקרים עיין בפתיחה הקצרה והממצה לפירוש הרש"ס שנוספה בראש פירושו שבמהדורת תבונה והיא נכתבה בידי הגרד"מ שמידל.
ואגב, אם תמצה עומק וכו' תבין כי הלהיטות לייחס את כל הגהות הרש"ס לכתבי יד היא גם השפעה של מחקרים, בעיני ת"ח הגהות שהם פרי סברא של תנא דירושלמאה עולות על הסתמכות על כתבי יד שלאו מר וכו'. ותל"מ.

[חנבין]

אני מצטער אבל לא מצליח להבין
ברש"י ג א כתוב בפירוש לעיל אמר משעה שב"א נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות והוא מאוחר משל כהן
וכוונתו משל כהן שאוכל בתרומתו כמו לשון הגמרא קודם ואח"ז כתב והכא אמר משעת טבילה וכולי.
.
לעומת זאת תוספות כותב שלא מצינו למימר שבני אדם נכנסין וכהן (היינו כהן הטובל) חד שיעורא הוא (בתוספות חייבים לומר שכהן כוונתו לטובל כי הרי רצה לתרץ שלא תיקשי ר"מ אר"מ) וע"ז כתב דא"כ (שנפרש זמן אכילה כזמן המוקדם של טבילה) ר' מאיר היינו ר' אחאי כי מדובר בזמן המוקדם יותר וכמ"ש שזמן הכניסה להסב קרוב לזמן הטבילה שהוא מוקדם) כי עכשיו נפרש שכניסה להסב ולאכול היינו הך היא. אבל אליבא דאמת אינו כן כי בנ"א אינם נכנסים כ"כ מוקדם כמו שממשיך התוספות ומבאר והשתא חזרנו לדברי רש"י שהוא שיעור מאוחר משל כהן.

אני חושב שאתה מפרש שרש"י שאני מדבר עליו הוא רק לדעה הראשונה ברש"י ותוספות לדעה השנייה, אבל לי לא נראה כן דאם רש"י סבר שידעינן שזה מאוחר אין זה תלוי בשתי הלישנות ברש"י ועיין תוספות ד"ה ואי ס"ד ובמהרש"א שם.

באמת בדברי המהרש"א יותר נוח לפרש כדבריך אבל איני יודע איך תפרנס דברי רש"י המפורשים.

נתחיל בזה, שזה באמת רעיון לנתק את ר' אחאי ללישנא ב' דרש"י מר' מאיר לתנא א', ואפשר ליישב כך כמה דברים, אבל לא נראה שיתכן לומר כך, כי כאשר שני תנאים אומרים אותו דבר, מה"ת לומר שהתכונו לשני דברים אחרים, אם תאמר שר' אחאי נוקט "רוב" שלא כר"מ, הרי לא יתכן שר' מאיר כשאומר כשבני אדם נכנסים לאכול כונתו למיעוט האנשים. (אמנם ר"מ חייש למיעוטא, אבל ברור שחייש יותר לרובא ולא יתכן שנתן סימן לפי המיעוט). ובפרט שלגירסתנו ברש"י (ב: ד"ה קס"ד) גם ר"מ מדבר ברוב, ויש שכתבו שם שכך גירסתו בגמ' בדברי ר"מ.
עכ"פ התוס' (ג. ד"ה קשיא) ודאי לא סברו כך, שכתבו שאילו תנא בתרא אליבא דר"מ ששיעורו כהן הטובל, סובר כתנא א' אליבא דר"מ משעה שבנ"א נכנסין בע"ש היינו דר' אחאי לפי' ב' דרש"י.
גם הרשב"א ותוס' רא"ש חולקים על לישנא ב' דרש"י דר' אחאי היינו בע"ש, כי סוברים שלמסקנה שעני וכהן לאו חדא שיעורא הדרינן לקס"ד דעני ובנ"א בע"ש חדא שיעורא, וא"כ ר' חנינא היינו ר' אחאי, ומשמע להדיא שהבינו דללישנא ב' דרש"י ר' אחאי כתנא א' אליבא דר"מ. אמנם אילו היינו אומרים כדבריך יש ליישב בזה דברי רש"י, (אך לא התוס' שהביאו דבריו, כי הם ודאי לא סוברים כך כפי שהתבאר), אבל לא נראה לי מהטעם שביארתי.
גם בשפ"א הבין שר' אחאי ללישנא ב' דרש"י הוא כר"מ לתנא א'. שבאר דברי רש"י (ג. ד"ה קשיא) שפשיטא ליה שבנ"א בע"ש מאוחר לשל כהן כי כדברי הרשב"א הנ"ל למסקנה שעני וכהן לאו חדא שיעורא הדרינן לקס"ד דעני ובנ"א בע"ש חדא שיעורא. וא"כ הרי מסקינן שעני מאוחר לכהן הנכנס לאכול. (ולפי זה שנאמר שגם רש"י סובר כן שלמסקנה שעני וכהן לאו חדא שיעורא הדרינן לקס"ד, יותר קשה כיצד פירש"י בל"ב דר' אחאי איירי בע"ש. אכן השפ"א לא בא ליישב שם דברי רש"י, אלא כתב שהרשב"א אכן מה"ט דחה דברי התוס' והיינו מה שהביאו בשם רש"י ל"ב הנ"ל.)
אבל הביא שם בשפ"א שהתוס' (ב. ד"ה מאימתי) חולקים וסוברים שבנ"א בע"ש מוקדם לצאת הכוכבים היינו כהן האוכל, שכתבו להדיא שאנו סומכים על השיטות המקדימות לצה"כ ומנו בשיטות אלו בני אדם נכנסים להסב, ואילו השפ"א היה סבור כדבריך שאפשר לנתק את ר' אחאי ללישנא ב' דרש"י מר' מאיר, לא היה עושה מחלוקת בכדי בין רש"י לתוס', והיה אומר שכונת התוס' לר' אחאי כלישנא ב' דרש"י, ובפרט שנקטו יותר דומה ללשונו שהעתיקו "נכנסים להסב", אלא ודאי שאף הוא הבין שאין לומר כך, ובעצם להתוס' ודאי אין לומר כך כדהוכח לעיל מדברי התו' (ג. ד"ה קשיא).
עכ"פ עולה מכאן שלתוס' בנ"א נכנסים לאכול בע"ש מבעוד יום, קודם לכהן האוכל, ולדבריהם ע"כ לא הדרינן למסקנא לומר שעני ובנ"א בע"ש חדא שיעורא. (ולכן לא קשה על דבריהם קו' הרשב"א ותו' הרא"ש דר' אחאי היינו ר' חנינא, משא"כ לרש"י שלדברי השפ"א מודה לרשב"א שלמסקנא הדרינן לס"ד דעני ובנ"א). וא"כ הרש"ס יכול לסבור בשופי כדברי התוס' ודבריו אינם סותרים את הבבלי.
בענין דברי המהרש"א, אין לומר שסובר דר' אחאי בל"ב דרש"י לאו היינו דר"מ לתנא א', מלבד הנימוק שכתבתי לעיל, הרי הוא הסתמך על דברי התוס' (ג. ד"ה קשיא) שכאמור לעיל ודאי לא סוברים כך. וראה כיצד מפרש דבריו בגנזי יוסף המובא במהד' עו"ה, וזה נראה הפירוש הנכון בדבריו (אלא שיכל להוכיח ממ"ש התוס' בהדיא שבנ"א בע"ש מוקדם כדברי התוס' הנ"ל דף ב.). אלא שמ"מ תמוה כיצד מביא ראיה לדברי רש"י מדברי התוס' כאשר רש"י חולק ע"ז בהדיא (להלן ג. ד"ה קשיא) וסובר שכהן מוקדם לבנ"א בע"ש. ואין לי אלא לדחוק ולומר שהמהרש"א הבין שרש"י איירי שם בכהן הטובל, שלא כהבנה הפשוטה שכתבת אתה וכמוה הבין השפ"א. ואולי לא רצה לומר כהשפ"א, דא"כ קשה קו' הרשב"א והרא"ש כנ"ל, ואם תימא דמ"מ אף שרש"י לא סבר שלמסקנא הדרינן לס"ד דעני ובנ"א, מ"מ סבר דכהן האוכל מוקדם מבנ"א מע"ש, א"כ מנליה לרש"י לומר כן שבנ"א בע"ש מאוחר לשל כהן, בפרט למה שכתב רש"י לעיל (ב: ד"ה בערבי שבתות) שהכל ממהרין אז, לכן פירש למרות הדוחק בלשון רש"י, שאיירי בכהן הטובל, שהוא ודאי מוקדם יותר לבנ"א בע"ש כדכתבו התוס' (שם ד"ה קשיא).
ואם כנים אנחנו בהבנת דעת המהרש"א אם כן לפי דעתו הרש"ס סובר כהבבלי גם לרש"י.
ומ"מ יש לעיין בדברי המהרש"א, שגורס ברש"י (ב: ד"ה והי מינייהו מאוחר) "לכולם" (ולכן מוחק בדיבור הקודם), וכיצד יתכן לומר שעני מאוחר לכולם לפי לישנא א' של רש"י, שר' אחאי בחול, והרי לדברי רש"י (לעיל ד"ה משהעני) עני מקדים לשאר בנ"א.
כמו כן להרשב"א ולתו' הרא"ש שכתבו להדיא שלמסקנה הדרינן לומר שעני ובנ"א בע"ש חד שיעורא, ודאי הבבלי אינו כרש"ס.

[מבקש חכמה]

הוזכר כאן הגאון המופלא רא"י צוקער וגם נזכר שהוא חולה (רפו"ש!).
אפשר לפרט במי מדובר ומה הם חיבוריו?

היום ראיתי ברשימה שמפרק יא עולה שמחברה הוא הרב אליהו סולוביצ’יק
פרק ד:

יצאתי לסייר במכוני הוצאת ספרי הקדמונים. פגשתי את הרב הילמן משבתי פרנקל שהוא ת"ח, קנאי גדול, אנטי ציוני, קורא ערבית יהודית, נחשב כמומחה-על עם חשיבה מקצועית בשאלות נוסח. על שאלות מסוימות שלח אותי לידידו הרב צוקר שפרסם עשרות מאמרים בעילום שמו ובין השאר מוציא לאור את מדרש ההלכה 'תורת כהנים' על פי כתבי יד. את הרב צוקר תפסתי בעזרת נשים של 'מרכז הרב' בירושלים. מתברר שהגיע לכמה ימים למכון לתצלומי כ"י, וחבל לו על זמן הנסיעה הלוך ושוב לב"ב וחיפש בית מדרש הקרוב ביותר לספריה לשהות שם כמה ימים. השיחה אתו היא חוויה בפני עצמה, מתברר שהוא כמעט לא ישן וחי על קפה, בקי בכל התורה כולה, ענוותן ושפל ברך. חדרו (בישיבת פונוביז) מלא בספרים עליהם רשום "ספר שאינו מוגה" ("הסטייפלר התיר לי להחזיקם בתנאי זה") הוא מכיר את כל הספרות המקצועית בכל תחומי המחקר התלמודי ויש לו דעה מגובשת משלו בכל מכל כל. לדבריו בתורת כהנים מושקעים שני מדרשי הלכה מבית מדרשו של רבי עקיבא ומשל רבי ישמעאל, וכן שני משניות קדומות משני בתי המדרשות הנ"ל והוא למד להכיר את מקור כל הלכה והסתייע בכך לקביעת נוסח הפנים של התורת כהנים.

[תיקו]

מאמריו בעילום שם?

[איש_ספר]

כנגד השגות הראדזינער על הגר"א התחברו ב' ספרים אחד נזכר פה, בית יעקב, והשני נשמט מזכרוני. מפי הגאון המופלא רא"י צוקער שלא נשא פני איש, שמעתי שהוא התחקה אחרי כל השגותיו של הראדינזער על הגר"א ומצא שפעמים (שיעור הדברים לא אדע) שיבש וסירס הראדינזער דברי הגר"א כדי שיהיו נוחים להיות מטרה לחציו. מי שמכיר את החכם הנ"ל יודע שלא מוציא מפיו דברים שכאלו, בלתי אם הם מבוררים לגמרי. לדבריו הוא הראה הכל לר' דב לנדו והוא נותר כאיש נדהם מבלי מענה.

במבוא לתוס' נזיקין, מהדורת הר"ח פריימן, שיצא אחר מותו, נדפס מבוא מרתק, רק שחבל שלא נסדר כראוי, כי הדברים שם אינם מסודרים כדבעי. ומ"מ בין שאר הדברים מצאתי שם ביקורת חריפה (אם כי בסגנון מעודן ההולם את הכותב, נפש נקי וצדיק), ובהיות וכידוע היה הוא זצ"ל לחברותם עם רעהו הגרא"ישיח', יש לשער שהן הן הדברים. ואני מעתיקם בזה:

גם בספר סדרי טהרות הביא הרבה מהגהות הגר"א לתוספתא . דרכו להביא את התוספתא כנוסח שהביאה הר"ש שהעתיק רוב התוספתא טהרות בתוך פירושו על המשניות בכותרת: תניא בתוספתא. אמנם יש הרבה מקומות ששינה נוסח התוספתא לפי דעתו. כגון בדף פ ע"א בספרו על כלים הביא תוספתא מב"ק דתוספתא כלים פ"ב ה"ד: בית התבלין וכו' ואין ליזבז נטמא אחד מהן במשקה הוא טמא וחבירו טהור. אמנם בכ"י וינה ובדפוס ראשון הגירסה: וחבירו טמא, וכן נדפסה בדפוס וינה תרל"ב וכן נדפסה במהדורה ראשונה של דפוס וילנא בשנת תר"ה עם סימן (*) והר"ש לא הביא תוספתא זו. וכתב הסד"ט שם בד"ה נפלו: עי' בהג' הגר"א על התוספתא שהגיה בזו הברייתא טובא ואנו אין דעתינו נוחה לשנות הגרסה ובעזה"י כבר ביארתי היטב בלי שום הגהה עכ"ל. וזה תמוה איך נהפך טמא לטהור בלא הגהה.

ובד' קלג ע"א שם הביא תוספתא דב"מ דכלים פ"ג ה"ו: המסמרות והסניפין שבו חיבור לטומאה ולהזאה דיופי טמא נחלק לשנים טהור. וכתב בגליון שם: בכל התוספתא שבש"ס הגי' המסמרות לבתר דיופי, ובתוספתא אחת מצאתי הגי' כמו שכתבתי כאן. אמנם בכ"י וינה ובפוס ראשון ובשני הדפוסים הנ"ל סדר הבבות כמו בשאר התוספות ואיה איפה התוספתא אחת שמצא.