עמוד 3 מתוך 3

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

פורסם: א' אוקטובר 15, 2017 4:16 pm
על ידי איש_ספר
הנושא העקרוני הוא להפסיק לשטות בציבור, ולא לכתוב הזיות על סמך מקורות שאין בהם דבר.

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

פורסם: א' אוקטובר 15, 2017 4:21 pm
על ידי שעת הכושר
כנגד אתקפותיו של המנהל, אציין לתיקון שכתבתי כעת בהודעה הראשונה בה העליתי את הקובץ.

ימחל הרב הכותב, ויתנצל הרב אי"ס.

אף כי לא קרב זה אל זה, יקרא זה אל זה, התקבצו זה אל זה, גם זה לעומת זה, ולא תנח ידך מזה ומזה, לדעת מה זה ועל מה זה; ואת והב בסופה, וכל אשר לכם שלום.

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

פורסם: ג' אוקטובר 17, 2017 1:34 am
על ידי פרי יהושע
בקשר למנהג יוצאי גרמניה בהפסקת ג' שעות בין בשר לחלב. שמעתי מר' שכנא רותם ז"ל שהוא מגיע ממנהגם אחר קימתם ממנוחת צהרים לערוך מסיבת תה עם חלב וכדו'. ופי' לעצמי שממילא זה הזמן שנהגו להפסיק בין סעודה לסעודה. (ומש"כ בירושתינו לא ראיתי אולי זה גם ע"ד זו).

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

פורסם: ג' אוקטובר 17, 2017 2:17 am
על ידי שמר
אמירת ליהודים בהבדלה בקול ע"י הציבור, מנהג עם מקור הוא?, או שמא טעות שנשתרשה מחמת ההרגל לומר פסוק זה בקול קודם הבעל קורא במגילת אסתר.

Re: מקורות למנהגים / המתנת שלוש שעות בין בשר לחלב

פורסם: ג' אוקטובר 17, 2017 8:47 pm
על ידי פלוריש
פרי יהושע כתב:בקשר למנהג יוצאי גרמניה בהפסקת ג' שעות בין בשר לחלב. שמעתי מר' שכנא רותם ז"ל שהוא מגיע ממנהגם אחר קימתם ממנוחת צהרים לערוך מסיבת תה עם חלב וכדו'. ופי' לעצמי שממילא זה הזמן שנהגו להפסיק בין סעודה לסעודה. (ומש"כ בירושתינו לא ראיתי אולי זה גם ע"ד זו).

הרב אשר וייס (שו"ת מנח"א ח"א סי' מב אות ב) הציע שבאשכנז נהגו לאכול ארוחת ביניים בעשר בבוקר וארוחת ביניים בארבע אחר הצהריים, ולדידם מסעודה לסעודה הוא ג' שעות, ולכן נהגו כך. וכעין זה כתב הרב יהודה הנקין (הובא בבית אהרן וישראל (קמא [ג] עמ' עו): "לולי דמסתפינא, עצם המנהג של היום לאכול ג' ארוחות ביממה לעומת ב' ארוחות ביום שהיה המנהג בימי חז"ל והראשונים, נקרא צורך קצת, מכיון שהתרגלו לארוחות תכופות יותר, כידוע שתחושת הרעבון קשורה להרגל זמני האכילה" (ע"ש).

המקור הקדום ביותר למנהג זה הוא בהערת המעתיק בשולי כ"י פרמא 148 (פרמא-פלטינה 2226) של ספר שערי דורא (משנת 1492 למניינם), דף 82ב:
אבל אני הכותב חדל אישים ראיתי מעמודי השייש אשר העולם ראוי להשען עליהם פסקו לכל תלמידיהם שלא לאכל בשר אחר גבינה עד לאחר שלש שעות כלל, והמחמיר תבא עליו ברכה. וזאת הברכה אשר בירך משה, ואל תהי ברכת הדיוט קלה בעינכם, משה מערקיש.
(הביא זאת אביעד סטולמן בשם שמחה עמנואל, ALS Review 28/2, עמ' כד הערה 85)

איני זוכר כעת מה כתבו על זה בכמה מאמרים בירושתנו, אך זכור לי שלא מצאתי שם הרבה.

Re: מקורות למנהגים / המתנת שלוש שעות בין בשר לחלב

פורסם: ג' אוקטובר 17, 2017 8:58 pm
על ידי בברכה המשולשת
פלוריש כתב:
פרי יהושע כתב:בקשר למנהג יוצאי גרמניה בהפסקת ג' שעות בין בשר לחלב. שמעתי מר' שכנא רותם ז"ל שהוא מגיע ממנהגם אחר קימתם ממנוחת צהרים לערוך מסיבת תה עם חלב וכדו'. ופי' לעצמי שממילא זה הזמן שנהגו להפסיק בין סעודה לסעודה. (ומש"כ בירושתינו לא ראיתי אולי זה גם ע"ד זו).

הרב אשר וייס (שו"ת מנח"א ח"א סי' מב אות ב) הציע שבאשכנז נהגו לאכול ארוחת ביניים בעשר בבוקר וארוחת ביניים בארבע אחר הצהריים, ולדידם מסעודה לסעודה הוא ג' שעות, ולכן נהגו כך. וכעין זה כתב הרב יהודה הנקין (הובא בבית אהרן וישראל (קמא [ג] עמ' עו): "לולי דמסתפינא, עצם המנהג של היום לאכול ג' ארוחות ביממה לעומת ב' ארוחות ביום שהיה המנהג בימי חז"ל והראשונים, נקרא צורך קצת, מכיון שהתרגלו לארוחות תכופות יותר, כידוע שתחושת הרעבון קשורה להרגל זמני האכילה" (ע"ש).

המקור הקדום ביותר למנהג זה הוא בהערת המעתיק בשולי כ"י פרמא 148 (פרמא-פלטינה 2226) של ספר שערי דורא (משנת 1492 למניינם), דף 82ב:
אבל אני הכותב חדל אישים ראיתי מעמודי השייש אשר העולם ראוי להשען עליהם פסקו לכל תלמידיהם שלא לאכל בשר אחר גבינה עד לאחר שלש שעות כלל, והמחמיר תבא עליו ברכה. וזאת הברכה אשר בירך משה, ואל תהי ברכת הדיוט קלה בעינכם, משה מערקיש.
(הביא זאת אביעד סטולמן בשם שמחה עמנואל, ALS Review 28/2, עמ' כד הערה 85)

איני זוכר כעת מה כתבו על זה בכמה מאמרים בירושתנו, אך זכור לי שלא מצאתי שם הרבה.


יש מקור קדום לזה, כפי כתבתי בס"ד בספרי הראשון ונכב"ב

Re: מקורות למנהגים / המתנת שלוש שעות בין בשר לחלב

פורסם: ה' אוקטובר 26, 2017 6:47 am
על ידי פלוריש
בברכה המשולשת כתב:
פלוריש כתב:
פרי יהושע כתב:בקשר למנהג יוצאי גרמניה בהפסקת ג' שעות בין בשר לחלב. שמעתי מר' שכנא רותם ז"ל שהוא מגיע ממנהגם אחר קימתם ממנוחת צהרים לערוך מסיבת תה עם חלב וכדו'. ופי' לעצמי שממילא זה הזמן שנהגו להפסיק בין סעודה לסעודה. (ומש"כ בירושתינו לא ראיתי אולי זה גם ע"ד זו).

הרב אשר וייס (שו"ת מנח"א ח"א סי' מב אות ב) הציע שבאשכנז נהגו לאכול ארוחת ביניים בעשר בבוקר וארוחת ביניים בארבע אחר הצהריים, ולדידם מסעודה לסעודה הוא ג' שעות, ולכן נהגו כך. וכעין זה כתב הרב יהודה הנקין (הובא בבית אהרן וישראל (קמא [ג] עמ' עו): "לולי דמסתפינא, עצם המנהג של היום לאכול ג' ארוחות ביממה לעומת ב' ארוחות ביום שהיה המנהג בימי חז"ל והראשונים, נקרא צורך קצת, מכיון שהתרגלו לארוחות תכופות יותר, כידוע שתחושת הרעבון קשורה להרגל זמני האכילה" (ע"ש).

המקור הקדום ביותר למנהג זה הוא בהערת המעתיק בשולי כ"י פרמא 148 (פרמא-פלטינה 2226) של ספר שערי דורא (משנת 1492 למניינם), דף 82ב:
אבל אני הכותב חדל אישים ראיתי מעמודי השייש אשר העולם ראוי להשען עליהם פסקו לכל תלמידיהם שלא לאכל בשר אחר גבינה עד לאחר שלש שעות כלל, והמחמיר תבא עליו ברכה. וזאת הברכה אשר בירך משה, ואל תהי ברכת הדיוט קלה בעינכם, משה מערקיש.
(הביא זאת אביעד סטולמן בשם שמחה עמנואל, ALS Review 28/2, עמ' כד הערה 85)

איני זוכר כעת מה כתבו על זה בכמה מאמרים בירושתנו, אך זכור לי שלא מצאתי שם הרבה.


יש מקור קדום לזה, כפי כתבתי בס"ד בספרי הראשון ונכב"ב

תודה על ההפניה!
בספר (נמצא באוצה"ח) בהערה 3568 מובא מתשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת (סי' כג): "כדרך בני אדם לאחר שאכלו אין דרך לאכול עד שיתעכל המזון הראשון במיעיהן ושיעור זה מפורש בפ' אלו דברים על משנה מי ששכח ולא בירך עד כמה יחזור ויברך כדי שיתעכל המזון במיעיו ומפר' בגמ' כמה שיעור ר' יוחנן אמ' כל זמן שאין רעב וריש לקיש כל זמן צמא למים אחר אכילתו...וקיימ' לן כר' יוחנן דאמ' כל זמן שאין רעב והכל לפי אכילה בין מרובה בין מועטת צריך לשהות וכפי מה שאדם מרגיל עצמו ואף רי' לקי' לא שיער אלא כדי מהלך ד' מילין שיעור מועט כזה אלא מפני שהדרך מעכל את האכילה".
ובהערה 3578 הובאו דברי הרוקח (מעש"ר): "וקיימא לן כרב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה עד כדי עיכול".
ובמאמרו בהכי אתמר ג' הערה 120 כתב הררב בברכ"מ: "את מנהג יוצאי גרמניה ניתן להסביר על פי השיטה שיש להמתין שיעור עיכול (כמצויין לעיל). זאת, מפני שזמן הליכת ארבעת מילים (72 דקות) הוא הקוטב הקצר ביותר, ואילו בדרך כלל זה זמן ארוך הרבה יותר (כפי שנאמר במפורש בתשובות ופסקים, הנ"ל), וייתכן שבשלב מסויים התקבע מנהג ההמתנה על זמן קבוע של שלוש שעות, שהוא זמן רגיל לתחושת רעב שאחרי סעודה".

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

פורסם: ה' פברואר 22, 2018 10:06 pm
על ידי עושה חדשות
הנזהרים לכבות נר עם רוח הפה, יש מקור?

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

פורסם: ה' פברואר 22, 2018 10:09 pm
על ידי פלגינן
עושה חדשות כתב:הנזהרים לכבות נר עם רוח הפה, יש מקור?

viewtopic.php?f=7&t=10218&p=113018#p96908
viewtopic.php?f=17&t=33786
viewtopic.php?f=17&t=15619

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

פורסם: ב' מאי 28, 2018 8:16 pm
על ידי עושה חדשות
במקום אחר כאן צוטטו דבריו של הגרי"ש זילברמן בענין ההתנגדות ל'חסידות',
ובתוכם אמר כך -

מה שאומרים שיש עניין ללמוד ביאר צייט פרק יש מעלין זה שקר גמור,
אין שום הבדל בין זה לבין שאר המשניות,
האם אתה יכול להוכיח שזה עניין גדול? התשובה היא לא. אז אתה שקרן.


האמנם זהו דבר חסר שורש ומקור קדום?

Re: מקורות למנהגים / המתנת שלוש שעות בין בשר לחלב

פורסם: ה' אוקטובר 18, 2018 7:55 pm
על ידי פלוריש
פלוריש כתב:הערת המעתיק בשולי כ"י פרמא 148 (פרמא-פלטינה 2226) של ספר שערי דורא (משנת 1492 למניינם), דף 82ב:
אבל אני הכותב חדל אישים ראיתי מעמודי השייש אשר העולם ראוי להשען עליהם פסקו לכל תלמידיהם שלא לאכל בשר אחר גבינה עד לאחר שלש שעות כלל, והמחמיר תבא עליו ברכה. וזאת הברכה אשר בירך משה, ואל תהי ברכת הדיוט קלה בעינכם, משה מערקיש.
(הביא זאת אביעד סטולמן בשם שמחה עמנואל, ALS Review 28/2, עמ' כד הערה 85)


כעת שמתי לב שלא מדובר כאן על גבינה אחרי בשר אלא על "בשר אחרי גבינה".
ואם כן, לא רק שאין זה מקור למנהג של 3 שעות אלא שיש כאן חומרא גדולה ולא מוכרת (לי הקטן, על כל פנים).
ושמא זו טעות סופר וכוונתו גבינה אחרי בשר?

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

פורסם: ה' אוקטובר 18, 2018 8:17 pm
על ידי עתניאל בן קנז
עושה חדשות כתב:במקום אחר כאן צוטטו דבריו של הגרי"ש זילברמן בענין ההתנגדות ל'חסידות',
ובתוכם אמר כך -

מה שאומרים שיש עניין ללמוד ביאר צייט פרק יש מעלין זה שקר גמור,
אין שום הבדל בין זה לבין שאר המשניות,
האם אתה יכול להוכיח שזה עניין גדול? התשובה היא לא. אז אתה שקרן.


האמנם זהו דבר חסר שורש ומקור קדום?


מה פירוש קדום?
לפני החסידות לא!
המקור הראשון הוא האדמו"ר מהר"ש מבעלזא. הוא הורה ללמוד רק את ארבעת המשניות האחרונות, בהם אותיות נשמה.
המקור השני הוא האדמו"ר מקומרנא בשם רבותיו. שהורה ללמוד את כל הפרק. הוא נותן טעמים ורמזים שונים על פי קבלה, לכך.

ומשם נפוצו לספרי המלקטים.

האם הרי"ש זילברמן הוא בר-פלוגתא להנ"ל. זה שאלה נוספת.

[כלומר, לומר שאין לזה מקור, לחיי.
אבל לומר שזה 'שקר גמור', רק בגלל שאינך מוכן לקבל את הענינים הקבליים שנתבאר בספרי החסידות. זה כבר נושא אחר]

Re: מקורות למנהגים / המתנת שלוש שעות בין בשר לחלב

פורסם: ה' אוקטובר 25, 2018 2:12 am
על ידי פלוריש
פלוריש כתב:
פלוריש כתב:הערת המעתיק בשולי כ"י פרמא 148 (פרמא-פלטינה 2226) של ספר שערי דורא (משנת 1492 למניינם), דף 82ב:
אבל אני הכותב חדל אישים ראיתי מעמודי השייש אשר העולם ראוי להשען עליהם פסקו לכל תלמידיהם שלא לאכל בשר אחר גבינה עד לאחר שלש שעות כלל, והמחמיר תבא עליו ברכה. וזאת הברכה אשר בירך משה, ואל תהי ברכת הדיוט קלה בעינכם, משה מערקיש.
(הביא זאת אביעד סטולמן בשם שמחה עמנואל, ALS Review 28/2, עמ' כד הערה 85)


כעת שמתי לב שלא מדובר כאן על גבינה אחרי בשר אלא על "בשר אחרי גבינה".
ואם כן, לא רק שאין זה מקור למנהג של 3 שעות אלא שיש כאן חומרא גדולה ולא מוכרת (לי הקטן, על כל פנים).
ושמא זו טעות סופר וכוונתו גבינה אחרי בשר?

הפנו אותי אל צילום כתב היד כאן ואכן כתוב שם 'בשר אחרי גבינה', כך שזו לא ט"ס של סטולמן או עמנואל, אלא שיטה מחודשת או ט"ס של הכותב עצמו.

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

פורסם: ה' אוקטובר 08, 2020 6:27 am
על ידי ישראליק
איננו ברור אם קטע זה מקומו באשכול זה, אבל לא מצאתי אשכול יותר מתאים...

נעתק מהסכמת הרה"ג ר' אהרן וויעדער ז"ל, אב"ד לינץ, ודומ"ץ צאנז קלויזנבורג, לספר שו"ת מהרז"ך:
דבר גדול עשה בזה להוציאם לאורה כי הם מתורתן של הראשונים כמלאכים, מחכמי אשכנז הקדושים.
וידוע שרבינו הגה"ק הד"ח זי"ע ועכ"י אמר פעם אחד שאמרו לו איזה מנהג אשכנז אשר הי' מוזר בעיניהם, על זה ענה להם, חכמי האשכנז הקדושים כל מנהגם הי' עפ"י הקבלה, באידיש: "אה יאה, דיא הייליגע חכמי אשכנז אלע מנהגים זייערע זענען עפ"י קבלה".


האם יש עוד מקורות לאימרא זו?

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

פורסם: ב' ינואר 30, 2023 12:41 pm
על ידי יהודהא
משולש כתב:
לבנון כתב:
מוישי כתב:בקידוש לבנה ראיתי נוהגים לומר שלום עליכם לג' אנשים שונים, ....
....שלום עליכם, זו לא אמירה, אלא ברכה. לברך את חבירו בשם השלום. ומה הענין לחזור ע"ז ג"פ לאותו אדם?


אני מזדהה יותר עם מוישי. וכי מה העניין בכלל לומר "שלום עליכם" באמצע קידוש לבנה?? מי שאמר את העניין הזה אמר גם לומר ג"פ לאותו אדם (אם אכן המקורות אומרים כן).


בעקבות מצוות קידוש החודש בפרשת בא - עיינתי באשכול.
ולשאלה הנ"ל -וכי מה העניין בכלל לומר "שלום עליכם" באמצע קידוש לבנה?

יש לציין א. שאכן הספרדים אומרים זאת רק בסוף כל סדר קידוש לבנה.
ב. גם לנוסח האשכנזים - הוא נאמר בסוף הסדר . האיך ??

סדר קידוש הלבנה התגבש בשלושה חלקים\ וזמנים.
1. חלקו הראשון - הברכה עצמה בגמרא בסנהדרין מב ,א.
2. חלק שני - מברוך יוצרך...ועד ולכל ישראל אמן. על פי מסכת סופרים פרק כ, ב.
3. חלק שלישי - מקול דודי וכו ואילך בעיקרו על פי השלה ובעלי הקבלה.

והיות שמשך כאלף שנה סדר קידוש הלבנה הסתיים בחלק השני . הרי לפני שכל אחד נפנה לביתו .
טמרו \ונענו בשלום עליכם . דהיינו היה זה בסיום התפילה - ולא באמצעו !

ולכאורה משתמע כך גם מלשון מסכת סופרים: "ואומר ג' פעמים שלום, ויילך לביתו בלב טוב".
וכך זה גם בטור ובשבלי הלקט.

ולנושא ברכת הלבנה ועל כל המסתעף ממנה - בכלל - יש לציין את הספר בן כ 500 עמודים שכולו מוקדש לכך.
ספר " ברכת איש" של הר איתן שושן בני ברק.

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

פורסם: ב' ינואר 30, 2023 12:49 pm
על ידי צופה_ומביט
לפי מה שכתבת לא מובן למה אנו אומרים זאת לפני "סימן טוב" ולא אחריו.

כמדומה בטעמי המנהגים מובא טעם לאמירת שלום עליכם לעומדים לפניו [דייקא, ולא אחריו] היכן שאנו אומרים אותה, היינו אחרי "תיפול עליהם אימתה ופחד" [דוד מלך ישראל הוא כמו סיום לאמירה הנ"ל, שעליהם תיפול אימה ופחד ודוד מלך ישראל חי וקיים], והוא: כי זה עתה אמר "תיפול עליהם אימתה ופחד", ובא לומר שלא התכוון בזה לעומדים כאן לפניו, ולא להם אמר זאת, אלא להם יהיה שלום.
לפי זה מובן היטב מדוע אומרים לג' אנשים שונים. כי כל מי שלפניו היה בכלל ההו"א ש"תיפול עליהם" קאי עליהם. ולומר ליותר מג' לא הטריחו, וג' הוא ריבוי גמור, ואחרי שאמר לג' אנשים שמלפניו שלום עליכם מובן כבר שכשאמר תיפול עליהם לא התכוון לאף אחד מהעומדים לפניו.
לפי הטעם הזה, מי שעומד בשורה הראשונה ואין איש מלפניו לכאורה לא צריך לומר זאת, אלא שכנראה לא חילקו, ולכן הוא אין לו אלא לומר לעומדים לצדדיו או אחריו. אבל מי שבשורות יותר אחוריות - יקפיד לומר לעומדים לפניו דייקא, מטעם הנ"ל.

גילוי נאות: לא עברתי על מה שדובר בזה לעיל באשכול.

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

פורסם: ב' ינואר 30, 2023 2:03 pm
על ידי באמונתו
צופה_ומביט כתב:לפי מה שכתבת לא מובן למה אנו אומרים זאת לפני "סימן טוב" ולא אחריו...

בסידור אזור אליהו באמת מעיר ש"סימן טוב" בכל סידורים ישנים ליתא. אף במס' סופרים מופיע בתחילת הפסוקים, לא בסופם, וכן נוסח הספרדים...

Re: מקורות למנהגים / מנהגים ללא מקור

פורסם: ב' ינואר 30, 2023 2:10 pm
על ידי יהודהא
באמונתו כתב:
צופה_ומביט כתב:לפי מה שכתבת לא מובן למה אנו אומרים זאת לפני "סימן טוב" ולא אחריו...

בסידור אזור אליהו באמת מעיר ש"סימן טוב" בכל סידורים ישנים ליתא. אף במס' סופרים מופיע בתחילת הפסוקים, לא בסופם, וכן נוסח הספרדים...

ישכח הקדמתני - וכדבריך בעוד מקורות.