פורום אוצר החכמה

הגהמ כתב:עוד דוגמא לפיענוח אשכנזי שגוי לר"ת הרגיל בכתבי הספרדים.

הגהמ כתב:הפתרון הנכון הוא 'ישמרהו צורו וגואלו'...

יעקובי כתב:

הגהמ כתב:הפתרון הנכון הוא 'ישמרהו צורו וגואלו'...

הרי"ח בספרו בן יהוידע (סוכה מה ע"א ד"ה שם יופי לך מזבח) כותב כי פתרונו 'ישמרהו צורו ויחייהו'.

מה שנכון נכון כתב:הרמב"ם בתחלת אג"ת כותב "ועל אודות ידידנו תלמידנו רבי שלמה... יצ"ו ויהיה כגן פורח".
וכך נפתחו ראשי התיבות בהוצאת לו"א.

אגת.GIF

הגהמ כתב:עוד דוגמא לפיענוח אשכנזי שגוי לר"ת הרגיל בכתבי הספרדים, מקו' נחל דמעה מאת ר"ב הלוי עפשטיין (מח"ס תורה תמימה ומקור ברוך) הפותר "יצ"ו" כ'יחיה צדיק וזרעו':

יצו.jpg

הפתרון הנכון הוא "ישמרהו צורו וגואלו' (ע"ש הכתוב ה' צורי וגואלי, ויתכן שנשתרבב ע"י שאנשים הורגלו לחתום אחר שמותם שלהם עצמם יצ"ו כר"ת ה' צורי וגואלי) אבל כיום יש שכותבים כן כשכוונתם לר"ת ישמרהו צורו ויחייהו.

מה שנכון נכון כתב:ולפענוח רב"א יש ליישב כתענית ה ע"ב...

פלגינן כתב: רמב"ן שמות טז א: "וטעם אשר בין אלים ובין סיני - להפריש בין מדבר סין זה למדבר צין האחר (במדבר כ א) הכתוב בצד"י שבאו שם בשנת הארבעים, ותמת שם מרים, ולכך הזכיר שם ויחנו שם במדבר צין היא קדש (שם לג לו), להפרישו מזה".
האם דבריו קשורים לניד"ד; מהיכ"ת שיחליפו בין 'סין' ל'צין'?

ישראל אליהו כתב:אולי כוונתם להחליף את הכ"ף בקו"ף.

מנצפך כתב:עלה בדעתי,
התיבות 'וזאת לתעודה' המופיעות בראש תעודות הערכה רבות, הן בעצם מליצה מהתיבות 'וזאת ליהודה' הכתובות בפרשת השבוע, או שהן כבר מופיעות כשלעצמן במקורות?

מנצפך כתב:עלה בדעתי,
התיבות 'וזאת לתעודה' המופיעות בראש תעודות הערכה רבות, הן בעצם מליצה מהתיבות 'וזאת ליהודה' הכתובות בפרשת השבוע, או שהן כבר מופיעות כשלעצמן במקורות?

כל הגוים תמיד - גירסת בעל 'מאיר נתיב' - 'סביב', שכן הביאו בשרש 'סבב' ובשרש 'שתה', ולא הביאו בשרש 'תמד' וכן כתב רבינו דוד קמחי - 'ישתו כל הגוים סביב - פירוש תמיד בלי הפסק'. וגם המכלל יופי הלך אחריו. וקרוב להיות שכן נמצא באיזה ספר. וגם אני מצאתי בספר קדמון, שבתחלה היה כתוב 'סביב', ואחרי כן 'תמיד'. אמנם בכל שאר ספרים שלפני כתוב 'תמיד', וכן יהיה תמיד עד שיבא אליהו, וכן תרגם יונתן תדירא, והוא תרגום המלה עצמה, ולא לפירוש כמו שחשב רד"ק.
אחר זמן שכתבתי כל זה אתחזי לי אליהו, ואמר שעל פסוק ושתו כל הגוים ושתו ולעו נמסר עליו מטעין ביה ספרי למכתב כל הגוים סביב פי' שהסופרים מטעין את הקוראים. מסורת המסורת סוף מאמר ח':

מעט דבש כתב:כתב במנחת שי (עובדיה א, טז):

כל הגוים תמיד - גירסת בעל 'מאיר נתיב' - 'סביב', שכן הביאו בשרש 'סבב' ובשרש 'שתה', ולא הביאו בשרש 'תד' וכן כתב רבינו דוד קמחי - 'ישתו כל הגוים סביב - פירוש תמיד בלי הפסק'. וגם המכלל יופי הלך אחריו. וקרוב להיות שכן נמצא באיזה ספר. וגם אני מצאתי בספר קדמון, שבתחלה היה כתוב 'סביב', ואחרי כן 'תמיד'. אמנם בכל שאר ספרים שלפני כתוב 'תמיד', וכן יהיה תמיד עד שיבא אליהו, וכן תרגם יונתן תדירא, והוא תרגום המלה עצמה, ולא לפירוש כמו שחשב רד"ק.
אחר זמן שכתבתי כל זה אתחזי לי אליהו, ואמר שעל פסוק ושתו כל הגוים ושתו ולעו נמסר עליו מטעין ביה ספרי למכתב כל הגוים סביב פי' שהסופרים מטעין את הקוראים. מסורת המסורת סוף מאמר ח':

וראיתי מי שכתב, שבעל מנחת שי מעיד כאן שזכה לגילוי אליהו, וגילה לו מסורה שנעלמה ממנו...
אך לא ברור אם כך, מהו הסיום של המנחת שי 'מסורת המסורת סוף מאמר ח'.

אך פשוט, שאין כאן אלא מליצה, וכוונת המנחת שי בדבריו 'אתחזי לי אליהו' היא, שלאחר זמן הגיע לידו ספר 'מסורת המסורת' של רבי אליהו בחור, וממנו מצטט את המסורה ש'מטעין ביה ספרי' (והמליצה מתקשרת יפה עם מה שכתב בתחילה 'וכן יהיה תמיד עד שיבא אליהו').

רפה ידים, ויט שכמו עד כל מרבה רגלים, מתהלך בתומו, כאלו נחש כרוך על עקיבו, ובקש להלמו

יהודה בן יעקב כתב:בשו"ת מלפני 300 שנה, כתב בסיום התשובה:

רפה ידים, ויט שכמו עד כל מרבה רגלים, מתהלך בתומו, כאלו נחש כרוך על עקיבו, ובקש להלמו

אמנם חלק מהדברים פשוטים, אך אשמח לקבל הסבר על מליצות אלו. [מקורות הלשונות ברורים, אך לא נתבררה לי כוונת אומרם].

יהודה בן יעקב כתב:בשו"ת מלפני 300 שנה, כתב בסיום התשובה:
"רפה ידים, ויט שכמו עד כל מרבה רגלים, מתהלך בתומו, כאלו נחש כרוך על עקיבו, ובקש להלמו"
אמנם חלק מהדברים פשוטים, אך אשמח לקבל הסבר על מליצות אלו.

מה שנכון נכון כתב:הכל צריך להתחרז עם 'פרימו'.
ובקש להלמו - להכותו.
ראה גם סו"ס י די"ט ע"ב.

וונדרבר כתב:באיזה ספר מדובר?

מה שנכון נכון כתב:

וונדרבר כתב:באיזה ספר מדובר?

כהנת עולם.
בשל עיסוקו של השואל בספר זה שיערתי שהתכוין אליו, ואינני יודע למה לא הבהיר זאת בעצמו. וכבר נואשתי מלהעיר על כך.

וונדרבר כתב:

מה שנכון נכון כתב:

וונדרבר כתב:באיזה ספר מדובר?

כהנת עולם.
בשל עיסוקו של השואל בספר זה שיערתי שהתכוין אליו, ואינני יודע למה לא הבהיר זאת בעצמו. וכבר נואשתי מלהעיר על כך.

יישר כח.
השואל התכוין כנראה לסוף סי' (י"ז) [יח],
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=54&book=101322
ושם נדפס: "להלמו".
אך בסוף סי' י', וכן בתשובת מהר"י אלגאזי שהובאה בפרי האדמה הנ"ל, כתוב: "להולמו".
וכלשון זה כתוב בסנהדרין כ"א ע"ב: שביקש להולמו ולא הולמתו.
ואלי יש אפשרות "להולמו".

יהודה בן יעקב כתב:

וונדרבר כתב:השואל התכוין כנראה לסוף סי' (י"ז) [יח],
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=54&book=101322
ושם נדפס: "להלמו".
אך בסוף סי' י', וכן בתשובת מהר"י אלגאזי שהובאה בפרי האדמה הנ"ל, כתוב: "להולמו".
וכלשון זה כתוב בסנהדרין כ"א ע"ב: שביקש להולמו ולא הולמתו.
ואולי יש אפשרות "להולמו".

הרב וונדרבר- לא הבנתי את המילים המודגשות.

וונדרבר כתב:[ויש בדיחות ידועות ע"ז. יהודי ליטא היו מספרים על אחד שאמר "סיר הסירים אסר לסלמה. יסקיני בנסיקות", וכששאלו אותו "האם אין ש' בשיר השירים" הוא ענה "כן, לשוששי ברכבי פרעה דימישיך רעישי". ומקבילתה בין יהודי מרוקו, אחד אמר "יום הסיסי ויכולו הסמים והארץ" והיכן היה מבטא ש' "שברי מרנן"].

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שבראש הספר מלכי תרשיש יש רשימת מליצות

אחר כל אלה עמד איש לא נודע מי הוא זה, ואמר שהכלה קרובתו ספרה לו כי דחקו רגלה בצאתה לקראת החתן בג'ילווא שעושים לכלות עד היום במצרים. ויחרד כל העם מקצה לאמר אין זה כי אם מאנשי החברה המתופפים בתופים ומשוררים כפי התקנה, ועל זה גזרו חרם שלא יתופפו אנשי החברה בחופות כלל עד כלות חמש שנים