פורום אוצר החכמה

דף ג' ע"ב, בתוס' ד"ה ואימא ה"מ קטנה "וא"ת והא לקטנה לא איצטריך, השתא זבוני מזבין לה וכו' דכה"ג ‏אמרי' גבי מעשה ידיה וכו' עכ"ל. נ'[ראה] ליישב קושייתם, דהא לכאורה קשה מאי משני התם, אכתי קשה ואימא ‏קרא בקטנה והיכא דקידשה לאחר תחלה, ונתארמלה או נתגרשה וחזרה אלי'[ו], דקי"ל לקמן דף י"ח ע"ב ‏שאין רשאי למכרה לשפחות אחר אישות, ואפ"ה גלי לן התורה דמעשה ידי' שלו. והאמת, הדין כן הוא [ד]כל ‏זמן שלא נישאת חזרה לרשות אבי' כמבואר בשאה"ע סי' לו. אלא דזה לאו קושיא הוא, כיון דעיקר קושיות ‏רבי "ואימא ה"מ קטנה, דמצי מזבין לה", וכיון דסוף סוף אתה צריך לאוקמי בקטנה שאין יכול למוכרה, הדר ‏אין חילוק בין קטנות לנערות. ומ"מ הכא מקשה שפיר "ואימא ה"מ קטנה", וקרא איצטריך לקטנה שכבר ‏קידשה ונתארמלה וחזרה אלי'[ו], אף דלא מצי לזבין אפ"ה יוכל לקדשה ומטעם שאין לה יד לקדש עצמה, אבל [נערה] דאית לה יד איהי תקדש נפשה ותשקול כספא, ודוק.‏

מורה צדק כתב:ראשי התיבות:

שב"א / וק"ל שב"א

בסוף קטע או ביאור.

אוהב אוצר כתב:ממש לא בבירור כי זה נמצא לפני שם משפחה ולא שם האב.

הסרפד כתב:השערה בעלמא: ה"ן פלוני = הנקרא ן' פלוני (להפריד בין ן' 'אמיתי' שכוונתו "בן" ממש, ובין ן' שהוא שם משפחה - כי כנראה כך הבנתו בדוגמאות שהבאתם.)

הסרפד כתב:כן, למה לא?

סליחות כתב:

הסרפד כתב:כן, למה לא?

כי אמרו לומר דברים בשם אומרם ולא בכינוי אומרם...