פורום אוצר החכמה

הכהן כתב:לא נכנסתי לקובץ, אבל שאלה אשאל:
היום התפללתי מנחה בבימ"ד חסידי, בחדר הצמוד לביהמ"ד, וכדרך החסידים התחילו דקותיים לפני השקיעה והמשיכו הלאה...
בזמן השקיעה בדיוק, סגרו יושבי בית המדרש את ספריהם ויצאו החוצה.

וכאן הבן שואל ממ"נ: אם 'שקיעה לא נושכת', אז למה קמתם בדיוק בשקיעה? ואם לא - איך התפללתם מנחה אחר השקיעה?

מסורת ישראל כתב:להלן מצורף הקונטרס "ניטל מנהגים ומסורות"
נבקש מכל הקוראים שיואילו לשלוח הערותיהם והארותיהם המחכימות למייל amasoret@gmail.com.

הכהן כתב:לא נכנסתי לקובץ, אבל שאלה אשאל:
היום התפללתי מנחה בבימ"ד חסידי, בחדר הצמוד לביהמ"ד, וכדרך החסידים התחילו דקותיים לפני השקיעה והמשיכו הלאה...
בזמן השקיעה בדיוק, סגרו יושבי בית המדרש את ספריהם ויצאו החוצה.

וכאן הבן שואל ממ"נ: אם 'שקיעה לא נושכת', אז למה קמתם בדיוק בשקיעה? ואם לא - איך התפללתם מנחה אחר השקיעה?

בדיעבד כתב:אומרים בשם איזה אדמו"ר אמירה צחה על דרך זה. גם בניטל מקיימים מצוות תלמוד תורה, כי מקיימים מנהג ניטל, ומנהג ישראל תורה.

ארזי ביתר כתב:פעם ששמעתי, שה'אמרי אמת' נהג בליל ניטל, לחתוך נייר טואלט לכל שבתות השנה. יש אימות לכך?

בדיעבד כתב:אומרים בשם איזה אדמו"ר אמירה צחה על דרך זה. גם בניטל מקיימים מצוות תלמוד תורה, כי מקיימים מנהג ניטל, ומנהג ישראל תורה.

לוי כתב:לספר דבר כזה על הגר"א הוא דבר מופרך ומגוחך.

ארזי ביתר כתב:הלהקניטם אתה בא? שאלה זו שייכת במקרים נוספים. שקיעה לא נושכת, ואף בהלכה מוזכר היתר מסוים, של י"ג מינוטי"ן אחר השקיעה. ענין ניטל, לנוהגים בו, הוא חמור מאוד. אין קשר בין הדברים.

גימפעל כתב:

לוי כתב:לספר דבר כזה על הגר"א הוא דבר מופרך ומגוחך.

למה ?

חובב_ספרים כתב:יום אידם אינם ביום היארצייט של אותו איש. בגמ' שהוא נהרג בערב פסח, ולדעתם ביום א' של פסח. יום אידם הוא היום שהם אומרים שנולד בו, הגם שכמובן אין שום טועם לקחת זה ברציניות יתירה. יום אידם של עע"ז מובאים בתחילת מסכת ע"ז, וכמה מהם אומצו אח"כ ע"י הנוצרים, אלא שהם נתנו הסבר חדש להם. בגמ' שם שמקור ניטל היה חג שעשה אדם הראשון לשם שמים, ואח"כ נשתנה ע"י העע"ז לחג לע"ז.

בברכה המשולשת כתב:

גימפעל כתב:

לוי כתב:לספר דבר כזה על הגר"א הוא דבר מופרך ומגוחך.

למה ?

הנלענ"ד (ובודאי שדבריי אינם מחייבים את הרב לוי שליט"א)
א.כי לא מצאנו שאדוננו הגר"א בכלל נהג במנהג הזה של אי לימוד תורה בזמן הנ"ל.
ב. וגם לא יצוייר כלל שבזה ישקיע אדוננו הגר"א את זמנו- שכן גם במקומות האסורים בלימוד תורה עסק ברקחות וטבחות

יבנה כתב:גם לנוהגים מנהגי היארצייט של ישו, אין לכך שום מקום בארץ ישראל שכמעט לא פוגשים בחגיגות הנוצרים. ונאבד שם הע"ז ולמה לחדשו. והרי התורה דברים י"ב ב' וג' ועוד הרבה מקומות מצווה על איבוד ע"ז ואיבוד שמן, ובאים אלו ומזכירים למי שאבוד מהם עניינן. וגם לצד הרוחות רעות וקליפות, י"ל שזה שייך דוקא במקומות שיש את טומאת ע"ז הזאת. ואם כבר אולי יש לנהוג ניטל בחגי המוסלמים. והרי ישו לא היה הרשע וע"ז הראשון או אחרון, ולמה אינם חוששים להשאר. אלא הענין שמציינים היארצייט שלו מצד שגרו במקומות שעבדו אותו, ובארץ ישראל לא שייך טעם זה.

משולש כתב:

בברכה המשולשת כתב:הנלענ"ד (ובודאי שדבריי אינם מחייבים את הרב לוי שליט"א)
א.כי לא מצאנו שאדוננו הגר"א בכלל נהג במנהג הזה של אי לימוד תורה בזמן הנ"ל.
ב. וגם לא יצוייר כלל שבזה ישקיע אדוננו הגר"א את זמנו- שכן גם במקומות האסורים בלימוד תורה עסק ברקחות וטבחות

למה אתה מוכיח ככה? צריך להוכיח הפוך: מזה שלא מוזכר כלום סימן שנהג במנהג הנפוץ בכלל ישראל (באירופה).

חובב_ספרים כתב:

משולש כתב:

בברכה המשולשת כתב:הנלענ"ד (ובודאי שדבריי אינם מחייבים את הרב לוי שליט"א)
א.כי לא מצאנו שאדוננו הגר"א בכלל נהג במנהג הזה של אי לימוד תורה בזמן הנ"ל.
ב. וגם לא יצוייר כלל שבזה ישקיע אדוננו הגר"א את זמנו- שכן גם במקומות האסורים בלימוד תורה עסק ברקחות וטבחות

למה אתה מוכיח ככה? צריך להוכיח הפוך: מזה שלא מוזכר כלום סימן שנהג במנהג הנפוץ בכלל ישראל (באירופה).

אינו מובן איך אפשר להביא כאן הנהגת הגר"א כשלא ידוע לנו כלל. ממ"נ אם נאמר דמאחר שנהגו כן מסתמא הוא נהג כהמנהג א"א להביא vנהגת הגר"א לחזק המנהג מאחר שלא ידוע לנו שהוא נהג כן אלא רק מכח המנהג, ועל זה גופא אנו דנים. איך אפשר להוכיח הנהגת הגר"א מכח המנהג, ושוב לחזור לחזק המנהג מכח הנהגת הגר"א.
וכן להיפך, אם באנו לשלול הקפדת הגר"א במנהג ניטל משום שלא כתוב הנהגתו בשום מקום, זה בא מהנחה שאם הוא נהג כן זה היה חידוש שהיה צריך להיות רשום באיזה מקום. אבל גם על זה גופא אנו דנים. אולי לא כתבו זה כמו שלא כתוב בשום מקום שהוא בירך העץ על תפוחים.

חובב_ספרים כתב:מאחר שחלק גדול של הנידון כאן מתייחס אם הנהגה תלוי בליהות בסביבה של נוצרים אולי יש לדון אם יש מקום להנהגה זו לגבי ע"ז אחרות. האם היהודים בהודו נהגו שלא ללמוד ביום אידם של עע"ז במקומם. וכן בזמן הגמרא כמעט כל היהודים גרו בין עע"ז. האם יש איזה רמז בשום מקום להנהגה מעין מנהג ניטל.

משולש כתב:

חובב_ספרים כתב:מאחר שחלק גדול של הנידון כאן מתייחס אם הנהגה תלוי בליהות בסביבה של נוצרים אולי יש לדון אם יש מקום להנהגה זו לגבי ע"ז אחרות. האם היהודים בהודו נהגו שלא ללמוד ביום אידם של עע"ז במקומם. וכן בזמן הגמרא כמעט כל היהודים גרו בין עע"ז. האם יש איזה רמז בשום מקום להנהגה מעין מנהג ניטל.

לא ידוע לי.
ואכן יש אומרים שזה קשור בכלל לתקופה ולא לנצרות. (וי"א שהעובדה שיושקע נולד אז זה חלק מהטומאה של אותו לילה).

חובב_ספרים כתב:

משולש כתב:

חובב_ספרים כתב:מאחר שחלק גדול של הנידון כאן מתייחס אם הנהגה תלוי בליהות בסביבה של נוצרים אולי יש לדון אם יש מקום להנהגה זו לגבי ע"ז אחרות. האם היהודים בהודו נהגו שלא ללמוד ביום אידם של עע"ז במקומם. וכן בזמן הגמרא כמעט כל היהודים גרו בין עע"ז. האם יש איזה רמז בשום מקום להנהגה מעין מנהג ניטל.

לא ידוע לי.
ואכן יש אומרים שזה קשור בכלל לתקופה ולא לנצרות. (וי"א שהעובדה שיושקע נולד אז זה חלק מהטומאה של אותו לילה).

קשה להאמין שהוא אכן נולד ביום זה כש"כ. יש כמה עבודות זרות שקדמו לנצרות שיש להם מסורת די דומה שהע"ז נולד ביום זה, ובכלל קביעות יום זה ליום חג הוא ע"פ אדם הראשון, כמבואר בע"ז (דף ח ע"א). לכן ברור שהנוצרים העתיקו יום אידם של של הגוים והלבישו עליו ענין נוצרי. מלבד זאת, גם אם נקבל שהוא אכן נולד ביום זה, הרי אצלינו הולכים אחר שנת הלבנה ואילו יום האיד נקבע ע"פ שנת הלבנה. מהיכא תיתי שהטומאה הולך אחר שנת החמה כהנהגתם ולא אחר שנת הלבנה כמו כל דבר.

משולש כתב:

יבנה כתב:גם לנוהגים מנהגי היארצייט של ישו, אין לכך שום מקום בארץ ישראל שכמעט לא פוגשים בחגיגות הנוצרים. ונאבד שם הע"ז ולמה לחדשו. והרי התורה דברים י"ב ב' וג' ועוד הרבה מקומות מצווה על איבוד ע"ז ואיבוד שמן, ובאים אלו ומזכירים למי שאבוד מהם עניינן. וגם לצד הרוחות רעות וקליפות, י"ל שזה שייך דוקא במקומות שיש את טומאת ע"ז הזאת. ואם כבר אולי יש לנהוג ניטל בחגי המוסלמים. והרי ישו לא היה הרשע וע"ז הראשון או אחרון, ולמה אינם חוששים להשאר. אלא הענין שמציינים היארצייט שלו מצד שגרו במקומות שעבדו אותו, ובארץ ישראל לא שייך טעם זה.

אם הבנתי אותך נכון, אין בא"י נוצרים ולכן אין טעם במנהג הניטל.
אז לפי מיטב ידיעתי יש בא"י מאות אלפי נוצרים, (פלוס למעלה ממאה כתות מסיונריות בארץ) ומאות כנסיות נוצריות שונות. הכנסיות מפוזרות למשל בערים יפו, חיפה, נצרת, טבריה, רמלה, ירושלים, ועוד ישובים רבים, (והרי הנצרות כולה מקורה מא"י, וישו עצמו קבור כאן בירושלים). ולצערנו יש גם אלפי או עשרות אלפי יהודים תועים שמציינים וחוגגים את היום הזה. (בפרט שכל התאריכים הרשמיים בא"י בנויים על התאריך הנוצרי שמונה ללידת הרשע ימ"ש).

כמובן שעדיין הנצרות כאן היא מיעוט קטן ביחס למצב באירופה, אך בהחלט המציאות קיימת ומי קובע כמה נוצרים צריכים לגור כאן כדי שהמנהג יצטרך להשמר?

ואזכיר שגדולי ישראל במשך הדורות הקפידו מאוד על מנהג זה עד כדי מסירות נפש ממש כידוע. (שנכנסו כמה פעמים לסכנת חיים בשביל קיום מנהג זה).

אמנם ידוע דעתם של כמה מגדולי ישראל (שגרו באיזורים חרדיים לחלוטין) שלמדו בליל זה. אך ידוע שהסטייפלר לא למד אז מתוך ספר כדי לא לפגוע באלו שנוהגים בו. (למרות שבדברים אחרים לא היה נושא פנים לאף אחד).

חובב_ספרים כתב:מאחר שחלק גדול של הנידון כאן מתייחס אם הנהגה תלוי בליהות בסביבה של נוצרים אולי יש לדון אם יש מקום להנהגה זו לגבי ע"ז אחרות. האם היהודים בהודו נהגו שלא ללמוד ביום אידם של עע"ז במקומם. וכן בזמן הגמרא כמעט כל היהודים גרו בין עע"ז. האם יש איזה רמז בשום מקום להנהגה מעין מנהג ניטל.

יבנה כתב:

משולש כתב:

יבנה כתב:גם לנוהגים מנהגי היארצייט של ישו, אין לכך שום מקום בארץ ישראל שכמעט לא פוגשים בחגיגות הנוצרים. ונאבד שם הע"ז ולמה לחדשו. והרי התורה דברים י"ב ב' וג' ועוד הרבה מקומות מצווה על איבוד ע"ז ואיבוד שמן, ובאים אלו ומזכירים למי שאבוד מהם עניינן. וגם לצד הרוחות רעות וקליפות, י"ל שזה שייך דוקא במקומות שיש את טומאת ע"ז הזאת. ואם כבר אולי יש לנהוג ניטל בחגי המוסלמים. והרי ישו לא היה הרשע וע"ז הראשון או אחרון, ולמה אינם חוששים להשאר. אלא הענין שמציינים היארצייט שלו מצד שגרו במקומות שעבדו אותו, ובארץ ישראל לא שייך טעם זה.

אם הבנתי אותך נכון, אין בא"י נוצרים ולכן אין טעם במנהג הניטל.
אז לפי מיטב ידיעתי יש בא"י מאות אלפי נוצרים, (פלוס למעלה ממאה כתות מסיונריות בארץ) ומאות כנסיות נוצריות שונות. הכנסיות מפוזרות למשל בערים יפו, חיפה, נצרת, טבריה, רמלה, ירושלים, ועוד ישובים רבים, (והרי הנצרות כולה מקורה מא"י, וישו עצמו קבור כאן בירושלים). ולצערנו יש גם אלפי או עשרות אלפי יהודים תועים שמציינים וחוגגים את היום הזה. (בפרט שכל התאריכים הרשמיים בא"י בנויים על התאריך הנוצרי שמונה ללידת הרשע ימ"ש).

כמובן שעדיין הנצרות כאן היא מיעוט קטן ביחס למצב באירופה, אך בהחלט המציאות קיימת ומי קובע כמה נוצרים צריכים לגור כאן כדי שהמנהג יצטרך להשמר?

ואזכיר שגדולי ישראל במשך הדורות הקפידו מאוד על מנהג זה עד כדי מסירות נפש ממש כידוע. (שנכנסו כמה פעמים לסכנת חיים בשביל קיום מנהג זה).

אמנם ידוע דעתם של כמה מגדולי ישראל (שגרו באיזורים חרדיים לחלוטין) שלמדו בליל זה. אך ידוע שהסטייפלר לא למד אז מתוך ספר כדי לא לפגוע באלו שנוהגים בו. (למרות שבדברים אחרים לא היה נושא פנים לאף אחד).

התכוונתי לומר שהיהודים בארץ כמעט לא פוגשים את חגיגות הנוצרים, ואם לא למנהגי הניטל הם לא היו נזכרים בכלל שיש באותו יום איד נוצרי. ובפרט בהתחשב בכך שהחסידים הם היחידים שנוהגים בניטל, כמה חסידים בארץ גרים עם נוצרים המקיימים את אידם בפרהסיה? ברור שיש נוצרים בא"י, אך אין לכך שום נ"מ לענינינו.
נמצא שהע"ז שכוחה ונאבד שמה אצל קהילות אלו, ובאים ומזכירים לרבים את ענייני הע"ז היפך רצון התורה שתאבד זכר הע"ז.
מה שנהגו בחו"ל יש בזה טעמים שונים השייכים לכך שחיו במציאות שהיו את החגיגות האלו, אך אין מזה סיבה לנהוג כן במקומות אחרות. ובפרט ביטול לימוד תורה שבאותו יום הוא דבר מאד תמוה, והבו דלא להוסיף עלה.

מה שהזכרת מגדולים שמסרו נפשם לא ללמוד תורה, מי הם ואיזה הגיון יש למעשיהם, וכי זה א' מג' עבירות חמורות?

בענין הגר"א, הגר"א לא חשש למנהגי ביטול תורה, וכפי שמצינו בערב ט' באב סי' תקנ"ג ס' ב', וכ"ש כאן.

משולש כתב:לפחות תסכים אתי שבערים כמו ירושלים וחיפה הדין בדיוק כמו בחו"ל. (ובנוגע למנהג החסידים, דעתם שיש בזה סכנה רוחנית וע"כ אין נ"מ היכן נמצאים. והרי הסטייפלר וויתר על לימוד מתוך ספר כדי לא לזלזל במנהגם).
ואינו נחשב להזכרת הע"ז כי מזכירים אותה לגנאי. (וכמו שמזכירים את עמלק או המן למרות המצווה לאבד זכרם).

אין לי כרגע את הסיפורים על מצבים שהגיעו לפיקוח נפש, אקווה להשיג אותם בהמשך בע"ה. והם ידועים מאוד, אולי חברי הפורום האחרים יודעים. (הגויים כעסו מאוד על המנהג הזה, כי ראו בו זלזול בדתם).
עכ"פ לא מדובר במצב של יהרג ואל יעבור, אלא סכנה בעלמא.

בנוגע לגר"א, אי אפשר לקבוע ש"הגר"א לא חשש למנהגי ביטול תורה" על פי מה שפסק שם. (תקנג) שמא רק בערב ת"ב דעתו שמותר ללמוד אבל בזמנים אחרים לא. (וכי נלמד מכאן שהגר"א יתיר ללמוד בת"ב או בשבעה ל"ע?)

יבנה כתב:דוקא אם הם נמצאים במצב שרואים את החגיגות של הנוצרים וניכרים עניינם, וגם אז יש לדון שאינו דומה להמצב שבחו"ל. ולדבריך ברחוב היהודים או בתוך הגטו שאין גויים היה מותר גם בחו"ל?
ולענין הסכנות הרוחניות, י"ל שתלויים קשר בל ינתק למציאות הפיזית, ואם במציאות אין שם ע"ז אז גם טומאת הע"ז אינה נמצאת. בוודאי, זוהי דעתם של השוללים, אך יש גם חולקים שאומרים שכן שייך בא"י.
ברור שאין בזה איסור של לא ישמע על פיך וכדומה, ובכ"ז לא אינו מתיישב עם רצון התורה לאבד את זכר הע"ז מן העולם. רצון התורה הוא "שאל אביך ויגדך" ואל תיטוש תורת אמך.
ומה שמסרו עצמם לסכנה מצד קפידת הגוים, תמוה דמפני איבה הותרו כמה איסורי דרבנן עי' ע"ז ו: וכו. ועוד, כ"ש שיש לבטל מנהג מחמת איבה.

ראה כאן viewtopic.php?f=7&t=3154&start=40#p202363 בקובץ המצורף מעשה על המהרש"א שניצל מסכנה שבאה לו ע"י מניעת הלימוד. (מופיע גם כאן viewtopic.php?f=7&t=3154#p23401 )
דברי הגר"א שהבאתי הם במקום שמצד הדין אין מקום לבטל תורה, אך המנהג החמיר לבטל, והגר"א לא חשש למנהג. ושוה לכאן שמצד הדין מותר ללמוד, והמנהג חידש בזה איסור. ואינו ענין לאופן שמצד הדין צריך לבטל תורה.
ידעתי שתחלק חילוקים. אך אם תכנס לחילוקים יש גם חילוק בין ניטל לבין ערב ת"ב.

חובב_ספרים כתב:במאמרו על ניטל מהרב יוסף ליברמן (מוריה תשרי תשמ"ו) הזכיר בעמ' קל"ט שתלמידי הגר"א לא חשו לניטל ומתחילה לא קיבלו עליהם לנהוג מנהג זה, ומשמע א"כ שזה היה הנהגת הגר"א. אבל לא מבואר שם מקורו, ואולי הוא מידיעת הנהוג בא"י.
אגב מש"כ שהוא טעם נוסף להקל בא"י, אולי צ"ל ירושלים. שהרי הוא כתב שהחסידים שבאו אח"כ נגררים אחריהם ואחר הספרדים שקדמם. דומני שהחסידים באו לא"י לפני תלמידי הגר"א, אבל בירולשים תלמידי הגר"א היו הראשונים.

משולש כתב:מאחר שמצאנו שכותב שם "ומתלמידי הבעש"ט ז"ל נובע מנהג זה של מניעת הלימוד" והיום ידוע לנו שזה אינו כלל וכלל, והיה נוהג מאות שנים קודם. על כן יתכן שגם קטע זה שהבאת הוא נובע מאותה שגיאה.

חובב_ספרים כתב:

משולש כתב:מאחר שמצאנו שכותב שם "ומתלמידי הבעש"ט ז"ל נובע מנהג זה של מניעת הלימוד" והיום ידוע לנו שזה אינו כלל וכלל, והיה נוהג מאות שנים קודם. על כן יתכן שגם קטע זה שהבאת הוא נובע מאותה שגיאה.

עי' במה שהעליתי, שמצורף שם תגובת הרב המבורגר שהעיר מזה. אבל למעשה הוא לא שגה כ"כ. יש מקורות לניטל שקדמו לחסידים, אבל החסידים היו הראשונים שעשו עסק גדול כ"כ לזה ונתנו לו טעמים כמו מה שהם נתנו. חוץ מבעדת החסידים יש ללקוט זעיר שם וזעיר שם, אבל לא כמו שהוא אצל החסידים.
יש אפילו הטוענים שכל המניעה מללמוד בניטל היה מצד סכנה, או כדי ללמוד מחצות לבטל קטרוג בשעה שהגוים ערכו פולחן, ולא שיש ענין לא ללמוד דוקא. לא שמעתי שיש מקורות זולת מחסידים שלא ללמוד גם בלי טעמים אלו. אבל אני לא בדקתי את זה ואיני לוקח עליו אחריות.

חובב_ספרים כתב:

ארזי ביתר כתב:הלהקניטם אתה בא? שאלה זו שייכת במקרים נוספים. שקיעה לא נושכת, ואף בהלכה מוזכר היתר מסוים, של י"ג מינוטי"ן אחר השקיעה. ענין ניטל, לנוהגים בו, הוא חמור מאוד. אין קשר בין הדברים.

זה קושיא לא תשובה. אני האחרון לזלז במנהגים אבל ברור שחיובי תורה וגם חיובים דרבנן חמורים יותר ממנהגים ואינו צריך לפנים. למה אנשים מדקדים על מנהגים, חשובים ככל שהם, יותר מעל דברים שהם מעיקר הדין. יש הרבה מה להאריך בזה, אבל אני מפחד שזה יתפרש באופן לא נכון.

ארזי ביתר כתב:בדברים שהם מעיקר הדין, יש היתרים מעיקר הדין. אבל כאשר מתחילים להתעסק ב'יניקת החיצונים והקליפות' וכו', שם כבר לא כדאי לשחק.

חובב_ספרים כתב:אדרבה תביא לנו כל המקורות לא חסידיות לניטל ונראה. ממש"כ הרב המבורגר לא התשמתי שזה היה מנהג גדול שלא ללמוד, אבל אולי הוא כתב רק בקיצור. איני בקי גדול במנהג ניטל, אבל ברור שהוא מצטייר בעיקר כמנהג חסידי. אם לדעתך זה אינו נכון אפשר לאזן הרושם ע"י הבאת מקורות לזה.

משולש כתב:אם המקור חיים מזכיר מנהג שלא ללמוד בליל חוגא פלוני. זה כבר מראה שזה מנהג מוכר וידוע. והצורה שהוא מתבטא כ"כ בקיצור וברמז מראה שפחדו לדבר על זה, ולכן לא כתבו על זה הרבה למרות שנהגו בזה.
הסיפור שהובא על המהרש"א בקישורים שהבאתי.
יש סיפור על ר' טעבלי שייער ממגנצא (הובא באיזראליט אני צריך לחפש את זה שוב). רבו של החת"ס.
ר' נתן אדלר בפרנקפורט. ותלמידו החתם סופר שם.

חושבני שביחס לסכנה ולפחד מהגויים אז המקורות הם די והותר. (מלבד מקורות לומר אז עלינו בקו"ר כמו מנהגי רא"ט, ועוד כמה ספרי מנהגים ופוסקים).

האם אתה צריך שכל הפוסקים כולם יקדישו כל אחד עמוד שלם כדי להוכיח שאכן המנהג הזה היה?

חובב_ספרים כתב:

משולש כתב:אם המקור חיים מזכיר מנהג שלא ללמוד בליל חוגא פלוני. זה כבר מראה שזה מנהג מוכר וידוע. והצורה שהוא מתבטא כ"כ בקיצור וברמז מראה שפחדו לדבר על זה, ולכן לא כתבו על זה הרבה למרות שנהגו בזה.
הסיפור שהובא על המהרש"א בקישורים שהבאתי.
יש סיפור על ר' טעבלי שייער ממגנצא (הובא באיזראליט אני צריך לחפש את זה שוב). רבו של החת"ס.
ר' נתן אדלר בפרנקפורט. ותלמידו החתם סופר שם.

חושבני שביחס לסכנה ולפחד מהגויים אז המקורות הם די והותר. (מלבד מקורות לומר אז עלינו בקו"ר כמו מנהגי רא"ט, ועוד כמה ספרי מנהגים ופוסקים).

האם אתה צריך שכל הפוסקים כולם יקדישו כל אחד עמוד שלם כדי להוכיח שאכן המנהג הזה היה?

הובא קצת מקורות לקיום המנהג לפני חסידות, אבל הם מועטים, ויש הרבה אי בהירות לגבי טעם המנהג ועד כמה היה נפוץ. כמובן יתכן שהיה בזה סכנה והם נאלצו לשמור עליו כמנהג סודי, ואולי היה כ"כ פשוט שלא ראו שום צורך להזכירו. אבל מ"מ הדבר תמוה קצת. הייתי מצפה לראות יותר איזכורים למנהג נפוץ שהיה נהוג אצל כולם. אבל זה אינו קיים. גם בכמה מהמקורות, כמו המעשה עם המהרש"א, לא ראיתי מקורות מהימנים שזה אמיתי. איני מכחיש קיומם, לא עיינתי בזה באופן רציני ובכה"ג לא ראינו אינו ראיה. אבל בשביל זה בקשתי להביא מקורות.

גימפעל כתב:

לוי כתב:לספר דבר כזה על הגר"א הוא דבר מופרך ומגוחך.

למה ?

חובב_ספרים כתב:יום אידם אינם ביום היארצייט של אותו איש. בגמ' שהוא נהרג בערב פסח, והנוצרים חושבים שנהרג ביום ראשון של פסח. יום אידם הוא היום שהם אומרים שנולד בו, הגם שכמובן אין שום טעם לקחת זה ברציניות יתירה. יום אידם של עע"ז מובאים בתחילת מסכת ע"ז, וכמה מהם אומצו אח"כ ע"י הנוצרים, אלא שהם נתנו הסבר חדש להם. בגמ' שם שמקור ניטל היה חג שעשה אדם הראשון לשם שמים, ואח"כ נשתנה ע"י העע"ז לחג לע"ז.