פורום אוצר החכמה

א. חיים כתב:עלעלתי זה עתה ב'רשימת הספרים ומחבריהם' שבראש ספר המפתח ודליתי משם כמה פנינים לטובת החברים כאן. הציונים הם לפי מספרי העמודים שבחלק ב. הערתי מפעם לפעם על קושיות שעלו לי, אבל בינינו לא זה מה שחשוב בחיים:

הגהות אשר"י נתחברו על ידי רבינו יעקב בן הרא"ש (עמ' צד).
זקן אהרן מאת ר' אליהו הלוי על ד' חלקי שו"ע נדפס בחיי המחבר תצ"ד (עמ' צו) - למעשה מדובר בחכם מקושטא בן דור הגירוש (למעלה ממאתיים שנה מקודם) והוא כמובן לא כתב על השו"ע שהיה מעט מאוחר לו.
מהר"ם די בוטון בעל השו"ת בשם זה חי בשנים תרט"ו-תרפ"ו (עמ' קה) - יש כאן טעות של 300 שנה בהערכה גסה.
מוריה הוא 'ירחון' (עמ' הנ"ל).
שני חכמים שחיו באותו זמן חיברו ספר בשם זהה הנקרא 'משה ידבר', הראשון היה רבי משה ישראל מרודוס שספרו כלל סימנים על או"ח וחו"מ והוא נפטר בשנת תקמ"ב ואילו השני היה רבי משה ישראל שספרו כלל שו"ת והוא נפטר בשנת תקמ"ה (עמ' קט). נשארתי עם כמה שאלות - מה עם החיבור בשם זה על הרמב"ם ? הרי ברמב"ם עסקינן. ועוד: הרב הקי"ק - איכה ?
ספר עדות ביעקב נתחבר על ידי רבי יעקב די ביטון שהיה בנו של בעל הלח"מ (עמ' קיג) - מדובר כמובן בר' יעקב די בוטון והוא היה נינו של בעל הלח"מ.
הרי"ד נפטר בשנת כ' ונכדו הריא"ז בשנת מ' (עמ' קטו) - איני יודע את השנים המדוייקות אבל קצת קשה להסכים שהם נפטרו בהפרש של כ' שנים בלבד. ואולי שגיתי בזה.
מהר"י טאיצאטאק נולד בשנת שי"ט (עמ' קטו) - מדובר בחכם חשוב כבר בעת גרוש פורטוגל בשנת רנ"ז.
הצמח צדק (החדש) נפטר צעיר לימים בגיל 39, הוא חי בשנים: תקמ"ט-תקפ"ח (עמ' קטז).
ר' יאודה אשכנזי בעל קהל יאודה נפטר בשנת תקע"ב (עמ' קיז) - השער המלך שנפטר תקל"ד מזכיר את שמו בברכת המתים.
היו שני רבינו יהונתן מלוניל - האחד הוא בעל ספר ר"י מלוניל, שמו היה רבינו יהונתן הכהן מלוניל, ספרו על הרי"ף ושנותיו ד"א תת"ק בערך - ד"א תתקע"א (עמ' קיח). והשני הוא בעל ספר רבינו יהונתן, שמו רבינו יהונתן הכהן מלוניל, ספרו על הרי"ף פסחים, סוכה, מו"ק ושו"ת, שנת לידתו דומה לזה הקודם לו, אבל שנת פטירתו של השני אינה ידועה אלא רק שהיתה אחרי תתקס"ט (עמ' קיט). עדיאל, מחקרך מיותר, מדובר בשני חכמים שונים ואזלו להם הקושיות.
תוס' רבינו פרץ על הש"ס חוברו על ידי רבינו פרץ הכהן מברצלונה (עמ' קכג).

[בנוסף יש אצלם כמה תאריכים שונים מעט מהאמת בענייני ראשונים (לדוגמא: הרא"ש נפטר בשנת פ"ח - האמת: פ"א. הר"ן נפטר בשנת ק"מ - האמת קל"ו). אבל הם ביקשו שלא לתפוס אותם על כך].

מוקדש לידידי הנכבד הרב הוגה.

כבר באות א, ראיתי קובץ אורייתא בעניני שבת.
והוא קובץ שי"ל ע"י ארגון בני תורה של ש"ס בנשיאות הגרע"י!

ישעיהו כתב:קובץ אורייתא, כנראה הכוונה למובא במפתח הלכות תעניות פ"א הט"ו ד"ה כשדעתו (עמ' תנא טור ג), וזה הקובץ של הרב לוין, שמובא שם מכתב מהרב שך, ולמכתב זה צויין במפתח.

ישעיהו כתב:"חמדת ימים" מובא במפתח הלכות שבת פרק י הלכה ד ד"ה אם שייך (עמ' שי טור ב), ובפרק יא הלכה יב ד"ה מו"מ מדין זה (עמ' שלט טור ג), ובהלכות תעניות פרק א הלכה ה ד"ה מסתברא (חלק ב עמ' תלח טור ב).

יעקובי כתב:

ישעיהו כתב:"חמדת ימים" מובא במפתח הלכות שבת פרק י הלכה ד ד"ה אם שייך (עמ' שי טור ב), ובפרק יא הלכה יב ד"ה מו"מ מדין זה (עמ' שלט טור ג), ובהלכות תעניות פרק א הלכה ה ד"ה מסתברא (חלק ב עמ' תלח טור ב).

לא זו הבעיה. החמ"י מובא בספר המפתח? לבריאות. ההתרעמות היא על ייחוסו המופרך של הספר לר' בנימין הלוי.

גם "גילו המופלג" של הנ"ל, ש"ל - תל"ו (=106 שנים), הוא כידוע בדייה אחת מתוך כלל הבדיות שהופרחו סביב העניין.

מענה איש כתב:א) בסוגיית שנויי נוסחאות שמעתי פעם דבכרכים הראשונים הם היו שמרנים ועם השנים הם הרשו לעצמם להגיה יותר ולהדפיס נוסח מתוקן ולציין בצד שבדפוסים הישנים הנוסח אחרת האם נכון הדבר?

מחולת המחנים כתב:

מענה איש כתב:א) בסוגיית שנויי נוסחאות שמעתי פעם דבכרכים הראשונים הם היו שמרנים ועם השנים הם הרשו לעצמם להגיה יותר ולהדפיס נוסח מתוקן ולציין בצד שבדפוסים הישנים הנוסח אחרת האם נכון הדבר?

בהקשר לזה נתעוררתי על שינוי הנוסח שביצעו מדפיסי רמב"ם פרנקל בכרך שופטים שהיה יחסית מהאחרונים, בפי"ד מהל' אבל ה"א נדפס בכל הדפוסים "ולשמח הכלה והחתן", וכבר נשתברו הרבה קולמוסים להסביר את כוונת דברי הרמב"ם, זה בכה וזה בכה, במהדורת פרנקל הכניסו המדפיסים את התיקון הנכון לדעתם "לשמח החתן והכלה", כאשר בשינויי נוסחאות שעל הדף אפילו לא טרחו לציין את השינוי, ובילקוט שינויי נוסחאות שבסוף הספר כתבו "החתן והכלה - כ"ה בכתה"י", כשכוונתם כנראה שכן הוא בכל כתבי היד, ורק בדפוסים נדפס הכלה והחתן, (ובספר המפתח לא נזכר מאומה מהספרים שדנו מפני מה הקדים הרמב"ם הכלה לחתן).

לעומת זאת, בכרך זרעים בפ"י מהל' שמיטה ויובל ה"ט הביאו באופן חריג ויוצא מן הכלל שתי גרסאות בדברי הרמב"ם בגוף דבריו, זה לצד זה, גרסת הדפוסים לצד גרסת כתבי היד, גרסת הדפוסים היתה "ובזמן שאין היובל נוהג אינו נוהג אחד מכל אלו, חוץ משביעית בארץ", ובכס"מ ועוד אחרונים רצו לדייק מכאן שדעת הרמב"ם ששמיטה בזה"ז מדאורייתא, ובמהר"י קורקוס הביא שמצא בספר כתיבת יד הנוסח: "ובזמן שאין היובל נוהג אין נוהג עבד עברי ולא בתי ערי חומה ולא שדה אחוזה ולא שדה חרמים ואין מקבלין גר תושב ונוהגת שביעית בארץ מדבריהם", הרי להדיא שדעתו ששביעית בזה"ז מדרבנן, ונוסח זה נדפס לצד הנוסח הישן בגוף דברי הרמב"ם, בשינויי נוסחאות העירו שהנוסחא המובאת בצד היא נוסחת הדפוסים, ובילקוט שינויי נוסחאות ציינו שבכל הכתבי היד הנוסח הוא "ונוהגת שביעית בארץ מדבריהם".

שאלתי בעבר ת"ח שקשור באיזה אופן למהדורת רמב"ם פרנקל הלמאי הכניסו בגוף דברי הרמב"ם את הנוסחא שבדפוסים (וציטטתי לו איזו אימרה של ר"י שילת בענין), השיב לי הלה שאין זה נכון, אלא שהמדיניות של מדפיסי רמב"ם פרנקל היה שבמקום שכל הדפוסים כתבו נוסח מסוים ידפיסו אותו לצד הנוסח השונה שמופיע בכל כתבי היד, וזוהי הסיבה שבהל' שמיטה ויובל הביאו את שתי הנוסחאות בגוף דברי הרמב"ם.
וא"כ אני תמה מדוע בהל' אבל התעלמו המדפיסים לגמרי מהנוסח המופיע בכל הדפוסים, יטען הטוען שאני מתעסק בקטנות ואין זה נפ"מ בין הקדמת ואיחור החתן והכלה (כאשר בהל' שמיטה ויובל מאידך גיסא היה כנראה חשוב לדעתם להציב בגוף הרמב"ם נוסח שאינו מופיע בכל כתה"י, מפני סיבות השמורות עמהם), ניחא, אבל לכל הפחות היה עליהם לציין את השינוי 'הזוטר' בשינויי נוסחאות שעל הדף.