פורום אוצר החכמה

עשוי לנחת כתב:ועוד טעות מעניינת...
viewtopic.php?f=7&t=4164&p=189131#p189131

גוט, גוט!

עשוי לנחת כתב:ועוד טעות מעניינת...
viewtopic.php?f=7&t=4164&p=189131#p189131

איזה בזיון. פשוט הסמקתי בשבילם.

היתה פה בעבר דוגמא מעניינת לא פחות, וכנראה שנמחקה על ידי הכותב.
במדרש שו"ט שנמצא כאן, נוספה הערה תפֵלה בכת"י, במדרש שו"ט מהדו' זכרון אהרן שכנראה השתמש באותה סריקה, כבר נכנסה ההערה לתוך הטקסט עצמו!

חקר כתב:היתה פה בעבר דוגמא מעניינת לא פחות, וכנראה שנמחקה על ידי הכותב.
במדרש שו"ט שנמצא כאן, נוספה הערה תפֵלה בכת"י, במדרש שו"ט מהדו' זכרון אהרן שכנראה השתמש באותה סריקה, כבר נכנסה ההערה לתוך הטקסט עצמו!

כנראה כוונתך לזה:
המהדורה הישנה:

והמהדורה "המהודרת":

טעות ב'מראי מקום' באליה רבה (סו"ס ה') מביא בשם חכמי האמת. במהדורת זכרון אהרן ציינו לשער הכוונות ענין הברכות ג ע"ב, ואין שם זכר לדבר (לא ידעתי מה מצאו שם אפילו ענין דומה).



יגעתי ומצאתי את המקור הנכון.
מבוא שערים (ש"ג ח"ב פ"ה) ומעי"ז בשער מאמרי רשב"י (בפירוש האדרא רבה)

שמח כתב:

חקר כתב:היתה פה בעבר דוגמא מעניינת לא פחות, וכנראה שנמחקה על ידי הכותב.
במדרש שו"ט שנמצא כאן, נוספה הערה תפֵלה בכת"י, במדרש שו"ט מהדו' זכרון אהרן שכנראה השתמש באותה סריקה, כבר נכנסה ההערה לתוך הטקסט עצמו!

כנראה כוונתך לזה:
המהדורה הישנה:

תצלום0364.jpg

והמהדורה "המהודרת":

תצלום0367.jpg

מבהיל, מבהיל!

עתניאל בן קנז כתב:טעות ב'מראי מקום' באליה רבה (סו"ס ה') מביא בשם חכמי האמת. במהדורת זכרון אהרן ציינו לשער הכוונות ענין הברכות ג ע"ב, ואין שם זכר לדבר (לא ידעתי מה מצאו שם אפילו ענין דומה).

אליה רבה.PNG

יגעתי ומצאתי את המקור הנכון.
מבוא שערים (ש"ג ח"ב פ"ה) ומעי"ז בשער מאמרי רשב"י (בפירוש האדרא רבה)

נמצא בדיוק שם ג' ע"ב ד"ה הקדמה אחת קטנה. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35305&st=&pgnum=7

דוב גרין כתב:

עתניאל בן קנז כתב:טעות ב'מראי מקום' באליה רבה (סו"ס ה') מביא בשם חכמי האמת. במהדורת זכרון אהרן ציינו לשער הכוונות ענין הברכות ג ע"ב, ואין שם זכר לדבר (לא ידעתי מה מצאו שם אפילו ענין דומה).

אליה רבה.PNG

יגעתי ומצאתי את המקור הנכון.
מבוא שערים (ש"ג ח"ב פ"ה) ומעי"ז בשער מאמרי רשב"י (בפירוש האדרא רבה)

נמצא בדיוק שם ג' ע"ב ד"ה הקדמה אחת קטנה. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35305&st=&pgnum=7

אולי תסביר לי מה אני אמור למצא בציון שצינת.
הא"ר מביא בשם חכמי האמת שיש הבדל בין היום ללילה באופן כוונות השמות [שילוב הוי"ה ואדנ"י]. שביום מקדימים שם הוי"ה,ובלילה מקדימים שם אדנ"י.
אולי תראה לי היכן מצאתי מענין זה במקור שציינת!
תבדוק במקור שציינתי, ותגיד לי האם זה לא נכון יותר?

הם סה"כ ציינו לפרט הראשון וזה נכון.
דוקא הציון שלך לא מדוייק, החילוק הגורף בין יום ללילה (דהיינו לכוין כן לעולם) אומר העו"ת מדנפשי' והוא פטנט שלו ל'המון עם', בכתבי האר"י הדברים הרבה יותר מורכבים בחילוקים בין כל תפילה שבת וחול וכו'.

דוב גרין כתב:א] הם סה"כ ציינו לפרט הראשון וזה נכון.
ב] דוקא הציון שלך לא מדוייק,
ג] החילוק הגורף בין יום ללילה (דהיינו לכוין כן לעולם) אומר העו"ת מדנפשי' והוא פטנט שלו ל'המון עם', בכתבי האר"י הדברים הרבה יותר מורכבים בחילוקים בין כל תפילה שבת וחול וכו'.

א] אבל זה רק חצי דבר, והלא עיקר הדברים הוא החידוש שיש לחלק בין יום ללילה, ובזה לא ציינתם כלום.
ב] הציון שלי מדויק, האם עיינת במקור הדברים, או שסתם הנך דוחה בקש?
ז"ל ספר מבוא שערים - שער ג חלק ב פרק ה "שם זה אדנ"י כשמקבל כל אלו התיקונים הוא מצורף עם שם הוי"ה ... אך יש הפרש, כי אם גובר הוי"ה הוא יאהדונה"י, ואז הוא סוד היום ... אך בלילה כי אז אדנ"י גובר ... אז גובר שם אדנ"י על הוי"ה שהיא נותנת ואינה מקבלת על ידה ולכן שם זה איההדנוי"ה". (ושם מפרש באורך כיצד הגיע לצירוף זה).
ג] טעות בידך, זה העולת תמיד לא אומר מדנפשיה, וזה לא פטנט שלו. אלא כל דבריו מיוחס לחכמי האמת. // הפטנט שלו, שבעוד שלפי המקובלים יש המון כוונות בכל חלקי התפילות וכל תפילה לפי זמנה. ולהמון העם מספיק שרק יכוונו את כוונות השמות הנ"ל... תדייק בדבריו.

באמת לא התכוונתי להכנס בפלפול בכוונת העו"ת, יהיה לך אשר לך. (יצויין הא"ר לא כתב שמקורו בעו"ת, זהו הוספה שלכם. וייש"כ. אגב במהדורא ראשונה שלפני זה לא הופיע).
ציינתי רק שהתרשלו לחפש מקור אמיתי לדברים, וציינו מקור חלקי. (זה הרעימני, כי ראיתי בספרי א' המקובלים בן דורינו, דוקא בקי גדול. שציין לדברי הפמ"ג המביא את הא"ר. והוסיף על כך שלא מצא מקור לדבריו ולבסוף הביא איזה אסמכתא נידחת... וכנראה השתמש במהדורת זכרון אהרון, והסיק, שאם הם ציינו רק מקור חלקי, כנראה חשב שזה המקור היחיד].

איני יודע איך נפלתי לריב לא לי עד שמאשימים אותי שאני עובד שם, אבל אענה בכל זאת:
ראה לשון העו"ת http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=7 אחרי הביאו מש"כ בשעה"כ כתב "והנה ביום כו'" פי' שהוא מוסיף עליהם, וזה הוספה שלו, כנ"ל.
עיינתי לפנ"ז במבו"ש, וכוונתי היתה שהוא לא כותב עצה כזו כלל, ובענין זה גופא הוא יותר מורכב (שהשתי אותיות של אדנ"י קודמים) ומה שכתבת שבכוונת השמות אין יותר מורכבות אינו נכון, כפשוט.

נא להירגע.

אגב, יש שכתבו שמי שאינו יודע לכוין יכוין כונה כללית לפני התפילה שתפילותיו יתקבלו כאילו כיוון כל היחודים המבוארים בספה"ק. (ואפי' בכוונה המבוארת בשו"ע צדדו כן כמה פוסקים - ראה הליכות שלמה תפילה פ"א ג')

דוב גרין כתב:איני יודע איך נפלתי לריב לא לי עד שמאשימים אותי שאני עובד שם,

מתנצל על חשד השוא. מודה ועוזב ירוחם.

מדרש זוטא איכה סי' יד
אמרו לו הכל אתה נותן בכפלים, כי מכת אויב הכיתיך (ירמיה ל' י"ד), [אמר להם אל תאמרו כן, אלא כי מכת אויב הכיתיך].
זאת הגירסה במהדורת זכרון אהרון שהודפסה על פי מהדורת בובר ואין לה שום מובן, אבל במהדורת בובר בפעם השניה כתוב איוב כמו שהוא בילקוט שמעוני שעל פיו הוסיף בובר סוגריים אלו, דא עקא ששיבוש זה כנראה נטלו זכרון אהרון מפרוייקט השו"ת...

הועלה פה טענה (או יותר נכון: מענה ותירוץ) שמכון "זכרון אהרן" אמנם לא תיקנו בהרבה מקומות, אבל לפחות הביאו את הטקסט בצורה יפה.

לצערי זה לא נכון, כי בהרבה מקומות שתיקנו, עשו זאת בצורה לא נכונה, ולפעמים בכלל התיקון מיותר, והנה דוגמא שמצאתי לאחרונה.
הלבוש בהל' ראש השנה (סי' תקפד ס"א) האריך בענין השבעות המלאכים שאומרים בין התקיעות, ומסיים אמנם אם ירצה לומר אותו בלשון תחנונים... בלא הזכרת שום שמות מן המלאכים הרשות בידו, ועל זה העיר במלבושי יו"ט (ס"ק א) עיין סימן רי"ט כתב שטוב הוא, ודבריו הובאו גם באליה זוטא(ס"ק א) ואליה רבא (ס"ק ב), אלא שבזה האחרון ציין לסימן תרי"ט (במקום רי"ט). והנה במהדורת זכרון אהרן תיקנו בכל שלשת המקומות (מלבושי יו"ט, א"ז וא"ר) והקיפו בסוגריים (רי"ט) והוסיפו בסוגריים מרבועות את התיקון [קי"ט ס"א].
ולא זכיתי להבין מה מצאו שם בסימן קי"ט סעיף א, שאמנם מדבר בענין הוספה בתפילה, אבל לא נזכר שם כלום מ"ש "שטוב הוא". והדבר פשוט ביותר שכוונתו להעיר דבסימן תרי"ט (כמו שמצוין לנכון בא"ר) בסעיף א כתב הלבוש בפירוש וטוב שיאמר החזן... תפלות ובקשות..., ומסיים שם הלבוש כמו שכתבתי לעיל בהלכות ר"ה סי' תקפ"ה (וברור שזה ט"ס וצ"ל סי' תקפ"ד, וכוונתו לכאן, כאמור). והיינו שכוונתו להעיר על הסתירה בדברי הלבוש שכאן כתב על אותם הבקשות הרשות בידו, ושם כתב על זה וטוב שיאמר.
הרי לכם שבאו לתקן ונמצאו מקלקלים, ולא הספיק להם עד שתיקנו זאת שלש פעמים באותו עמוד!!!

עוד דבר הבחנתי באוצר מדרשי איכה

בהערות מביא כמה מלים ביוונית וכו', וכולם ראה זה פלא ממש אותו דבר, פשוט העתיק היוונית מאחד להשני,

מדרש שוח"ט עם ביאור מתוך היברו בוקס


הדפסה חדשה שנעשתה מתוך ההיברו בוקס


ההגהה חודרת לטקסט!


(מקור: דוד אסף)

כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם,
המקור שלו הוא כאן: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=22644&start=40#p225650

ואנכי לא ידעתי!
מוזר שאסף שמזהיר כל כך על זכויות יוצרים על חמריו, מעתיק מהפורום מבלי לציין...

קומי_אורי כתב:ואנכי לא ידעתי!
מוזר שאסף שמזהיר כל כך על זכויות יוצרים על חמריו, מעתיק מהפורום מבלי לציין...

וכך כתב שם דוד אסף בתגובה למש"כ קומי אורי:

חס ושלום שאמנע קרדיט מבעליו. המוצא החוקי של ה'מליצות הנפוחות' הוא י', שחפץ בעילום שמו. הוא שפרסם באוצר החכמה, והוא שמסר לי את המידע למען אפרסמו, ועל כך הודיתי לו. ואודה לך אם תפרסם את תשובתי זו גם בפורום המכובד שם.

נושא זה עלה לדיון באיזה מקום
ומישהו העיר:
אני נתקלתי במשהו לא פחות חמור שגובל בהפרת זכויות יוצרים. לפני כמה שבועות נזקקתי לעיין בסק מסוים בספר ישועות יעקב, אבל לצערי הרב במהדורה שסרוקה באוצר החכמה היו חסרים שני עמודים, בדיוק אותם שהייתי צריך, חיפשתי בהיברובוקס ולמרבה הפלא אותם שני עמודים היו חסרים. בסוף מישהו צחלם לח מהספריה במרכז, אותו אחד שהוא ספרן במקצועו אמר לי חד משמעית שאחד העתיק מהשני, ולא יתכן שסרקו במקרה אותו ספר שבו זה חסר, שכן ההדפסה היא לפי גליונות כפולים, ואם במקרה יש חיסרון בספר הוא צריך להיות של ארבעה עמודים, לכן מוכרח שהסורק דילג על דף ובמאגר השני פשוט העתיקו מהראשון, במקום לסרוק מחדש, עכשיו השאלה מי העתיק ממי.

אם המקור הוא אוצר החכמה יש כאן הפרת זכויות יוצרים
אם להיפך- אינני מכיר אם יש הגבלות מצד היברובוקס.
אבל יתכן ששני המאגרים העתיקו מאותו ספר שנתלש בו דף.
השאלה אם העמודים החסרים הם משני צידי אותו דף.

בלי להכריע אם מישהו העתיק ממישהו,
ראוי ששני המאגרים ישלימו את החסר למען הכלל.

חשדנות יתרה... כידוע, בתקופה כלשהי, בתחילת דרכה של אוצר החכמה, נתן מנהל היברובוקס לאוצה"ח רשות להשתמש בספרים שסרק.

כמו"כ הרבה ספרים שבעל הזכויות עצמו סורק ונותן לכל המאגרים.

הוגה ומעיין כתב:חשדנות יתרה... כידוע, בתקופה כלשהי, בתחילת דרכה של אוצר החכמה, נתן מנהל היברובוקס לאוצה"ח רשות להשתמש בספרים שסרק.

למשל כאן: viewtopic.php?f=6&t=5323&p=43789&hilit=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98#p43789

הוגה ומעיין כתב:חשדנות יתרה... כידוע, בתקופה כלשהי, בתחילת דרכה של אוצר החכמה, נתן מנהל היברובוקס לאוצה"ח רשות להשתמש בספרים שסרק.

נכון אבל לא כ"כ מדוייק. בשלב מסויים (לאו דווקא בהתחלה ) אוצר החכמה עשו עיסקת חליפין מסויימת עם היברובוקס וספרים אלה הינם חלק מהעיסקה.

בסדר יצאתם י"ח והייתם נקיים

אינני יודע מה העמודים החסרים, אבל רצוי מאוד במקרה זה ואחרים להשלים
ממקום אחר.
ר' איסר זלמן ז"ל הדפיס רמב"ן גיטין מדפוס שהיה קרוע בו דף,
ורק אח"כ השלימו מספר מאוצר האדמו"ר רא"מ מגור ז"ל.

אחד מעיר כתב:נושא זה עלה לדיון באיזה מקום
ומישהו העיר:
אני נתקלתי במשהו לא פחות חמור שגובל בהפרת זכויות יוצרים. לפני כמה שבועות נזקקתי לעיין בסק מסוים בספר ישועות יעקב, אבל לצערי הרב במהדורה שסרוקה באוצר החכמה היו חסרים שני עמודים, בדיוק אותם שהייתי צריך, חיפשתי בהיברובוקס ולמרבה הפלא אותם שני עמודים היו חסרים. בסוף מישהו צחלם לח מהספריה במרכז, אותו אחד שהוא ספרן במקצועו אמר לי חד משמעית שאחד העתיק מהשני, ולא יתכן שסרקו במקרה אותו ספר שבו זה חסר, שכן ההדפסה היא לפי גליונות כפולים, ואם במקרה יש חיסרון בספר הוא צריך להיות של ארבעה עמודים, לכן מוכרח שהסורק דילג על דף ובמאגר השני פשוט העתיקו מהראשון, במקום לסרוק מחדש, עכשיו השאלה מי העתיק ממי.

אם המקור הוא אוצר החכמה יש כאן הפרת זכויות יוצרים
אם להיפך- אינני מכיר אם יש הגבלות מצד היברובוקס.
אבל יתכן ששני המאגרים העתיקו מאותו ספר שנתלש בו דף.
השאלה אם העמודים החסרים הם משני צידי אותו דף.

בלי להכריע אם מישהו העתיק ממישהו,
ראוי ששני המאגרים ישלימו את החסר למען הכלל.

לא בדקתי אבל יותר סביר ששני המאגרים סרקו את אותה מהדורת צילום והיא היתה חסרה.

איש אשכולות כתב:מכון זכרון אהרן, הוא מכון שאנשים שערכו ספרים פונים אליו כדי להוציאם לאור (אם כי ישנם כמה נישות בהם הם מתמקדים, אבל בתוכם אנשים פונים אליהם)
כך שמאד תלוי מי ערך מה, ואי אפשר ללמוד מאחד על משנהו.
למשל, את התורת כהנים עם קרבן אהרן ערך ר' שלמה פלדמן מהרכס (בעל 'שערי דעת' על טהרות המפורסם), ואם הם לא קלקלו אני מאמין שהוציא מתח"י דבר מתוקן.
בתומים שלהם אני לומד המון ולא זכורות לי טעויות (בכל אופן יותר מגבול הסביר. במקום אחד נכנסה הערה של זריהן לתוך התומים, והוא נפלא!)
וכן ע"ז הדרך.

כשעסקתי בתורת כהנים, מצאתי שם טעויות רבות מאד, עד שלא יכלתי להעתיק משם כלום, כל דבר הגהתי מול הישן. ויש טעויות קשות מאד.

בלומדי היום בלבוש החדש (סי' קנ"ד ס"ג): תשמישי קדושה כגון סוכה ולולב ושופר וציצית אין בהם משם קדושה, לא ידעתי את נפשי מתמיהה, הרי כל דרדק יודע שהנ"ל הם תשמישי מצוה.

וראה זה פלא, בלבוש דפו"ר (שבאוצרנו הנפלא) כמובן נכתב: תשמישי מצוה. וכן בדפוס בא"ד (שם), ומנין נפלה שגיאה גסה כגון דא?

ושגיאה זו באה גם בלבוש מהדורת פרוייקט השו"ת, שכתבו להדיא שהם לקחו את מהדורת זכרון אהרן ...

עוד פנינים, לכבוד פורים הקרב עלינו לטובה:
viewtopic.php?f=7&t=25715&p=260095#p260063

נסיון 'תיקון' בא"ר סוף סימן תרצ"ו, אודות לבישת מלבושי נשים בפורים לתחפושת.

כתב בא"ר וז"ל (העתק מבר אילן):
טו אין איסור וכו'. הב"ח [ס"ה] והט"ז ביו"ד סי' קפ"ב [סק"ד] האריכו וסיימו המחמיר תבא עליו ברכה כי יש מכשולות שהולכין בלי היכר איש ואשה. ולפ"ז בכלאים דרבנן אין להחמיר, ומשמע שם דהוא הדין בשמחת חתן וכלה, ועוד דלא החמירו במלבושי אשה אלא משום שהוא דאורייתא. גם אפשר לדמות לאין מתכוין דהעברת מכס בסי' ש"א ביו"ד [ס"ו] [דיש מתירין] אפילו בכלאים גמור. ודאי יש לבעל נפש להחמיר בכולהו, אך לבטל המנהג אין שומעין. ובכנסת הגדולה [נתן] (ו)טעם לרמז למנהג שלנו בשינוי בגדים חשובין, אפשר זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות.

המעיין בכנסת הגדולה יראה שטעו בשתים, א', שדעתו מפורשת שם להחמיר. ב', שלא נמצא שם רמז לרמיזה זאת.
אם לתקן, צריך לתקן כך: ובכנסת הגדולה [אסר] או [החמיר]. וטעם לרמז למנהג שלנו, וטעם זה, נתנו הא"ר, ולא הכנה"ג.
חיפשתי את הלבוש מהד' פרבר, לראות מה הם תיקנו שם, לע"ע לא מצאתי, אם ישנה ביד מאן דהו ויש שם דבר חידוש בענין זה, אשמח בו.

לבר מן דין, מצאתי לפחות בעשרה מקרים ציונים שגויים בדברי הא"ר.

ראה זה חדש, מקובץ המדרשים החדש שיצא זה עתה לאור

בושה וחרפה. חושבים שזה הפקר וועלט.

כסיל שונה באיוולתו.

אגב, בהערה עו: דמשטמרין, צ"ל דמטמרין. חמיו', כנראה צ"ל מחיו' [=מחיות].
בהערה עח: אבל הוא, כנראה צ"ל תבל הוא (והכוונה למובא בהערה עג בסוגריים המרובעות).

אי מהא, לא איריא. הרי בכל ספר יש פאשלות, ולפעמים גם פאשלות כואבות שכאלו (כדוגמה, בתוס' ר"י הזקן ותלמידו ח"ג של מכון אופק שיצא לאור לאחרונה, פיספס המעמד פיסקה אחת, ושכח להפוך את הסימן % לגרש עליון המיוחד שלהם...). הבעייה לא בפאשלה כזו או אחרת, אלא בתדירות החוזרת ונשנית של פאשלות רציניות או הזנחה מכוונת.

עדיאל ברויאר כתב:אי מהא, לא איריא. הרי בכל ספר יש פאשלות, ולפעמים גם פאשלות כואבות שכאלו (כדוגמה, בתוס' ר"י הזקן ותלמידו ח"ג של מכון אופק שיצא לאור לאחרונה, פיספס המעמד פיסקה אחת, ושכח להפוך את הסימן % לגרש עליון המיוחד שלהם...). הבעייה לא בפאשלה כזו או אחרת, אלא בתדירות החוזרת ונשנית של פאשלות רציניות או הזנחה מכוונת.

ולכן, מהא והא והא והא והא והא והא והא והא והא ועוד ועוד, איריא ואיריא.
כמדומני שצריך להוסיף אופציה שלישית בכותרת, שכן אין להעליב את הדפוסים העושים מלאכתם נאמנה.

הבטחתי כתב:ראה זה חדש, מקובץ המדרשים החדש שיצא זה עתה לאור

מה בעייה יש כאן? לא קיבלת דף כשקנית את הספר?
הם סה"כ מבקשים מהקונה, שיכניס במקום שהשאירו חלק, את הטבלה מהדף.

ספרא כתב:

הבטחתי כתב:ראה זה חדש, מקובץ המדרשים החדש שיצא זה עתה לאור

מה בעייה יש כאן? לא קיבלת דף כשקנית את הספר?
הם סה"כ מבקשים מהקונה, שיכניס במקום שהשאירו חלק, את הטבלה מהדף.

קניתי היום, ולא קיבלתי את הדף

הערותיו של 'מה שנכון' מטרידות הרבה יותר מפשלת מעמד כזו או אחרת.
עדות מוכחת לחוסר עריכה והגהה מינימליים.
שום דף מצורף לא יתקן את זה.

אני מתפלא על הכותבים, נראה לי שספרא חמד לו לצון על דף מצורף, שלא היה ולא נברא.