פורום אוצר החכמה

בנושא המשל והנמשל אין בידינו דברי הגר"א בעצמו. כלומר, אין בידינו מילה וחצי מילה שר' אליהו ב"ר שלמה זלמן מווילנא כתב בעצמו.
אילו היו בידינו דברים שהוא כתב בעצמו - כבר הייתי עונה לשאלתך.
דברי הגר"א מדויקים, מאוד, וקשים. אחרי לימוד אמיתי אפשר לרדת לסוף דעתו ולומר: כך כתב, וכך התכוון.
אלא שכאן אין לפנינו מאומה מכתיבתו שלו.
יש בידינו רישום של שיחה של ר' שמחה ששמע מר' חיים דברים שאמר לו הגר"א.
שיחה נאה וקדושה של גדולי תורה וחכמה, אבל עדיין רישום מקוטע של שיחה שלמה.
על כן אעשה שקר בנפשי אם אנסה לענות על שאלתך ולשער השערה בעלמא אל מה התכוון הגר"א עצמו בדברו אז עם תלמידו ר' חיים מוולוז'ין.
שיחתו של הגר"א בוודאי היא כגחלי אש.

עד כה ראינו ששיטת הנפש החיים והגריא"ח ואחרים היה ליישב את דברי הגר"א עם דברי הארי והרמחל והמקובלים הקדמונים
שיטת הרב ברי ושמא לומר מר אמר חד ומר אמר חדא ופליגי
כמדומה ששורש ההבדל הוא שהרב בו"ש לומד את הדברים בצורה מחקרית (לא לגנאי חלילה) ולכן המטרה שלו היא לדעת מה אמר הגר"א ומה אמר הרמח"ל
משא"כ חכמי הקבלה רצונם לדעת את הדברים בעצמם, ולכן טורחים ליישב את הדברים שיתיישבו אלו עם אלו.
אך וודאי שסדר הדברים הוא ללמוד קודם כשיטת הרב בו"ש מה אמר כל אחד ורק אח"כ כשיטת רבותינו ולנסות ליישב את הדברים
ולא להפך בצינורות ולערבב הדברים אלו באלו.

אוצר בלוס כתב:עד כה ראינו ששיטת הנפש החיים והגריא"ח ואחרים היה ליישב את דברי הגר"א עם דברי הארי והרמחל והמקובלים הקדמונים
שיטת הרב ברי ושמא לומר מר אמר חד ומר אמר חדא ופליגי
כמדומה ששורש ההבדל הוא שהרב בו"ש לומד את הדברים בצורה מחקרית (לא לגנאי חלילה) ולכן המטרה שלו היא לדעת מה אמר הגר"א ומה אמר הרמח"ל
משא"כ חכמי הקבלה רצונם לדעת את הדברים בעצמם, ולכן טורחים ליישב את הדברים שיתיישבו אלו עם אלו.

שמעתי מכו"כ מקובלים חשובים מאד, כדברי הרב ברו"ש.
חלילה להאשים במגמה מחקרית, את מה שמעידים כבר המקובלים.
זאת אומרת, גם אם מקובלנו מקדושי עליון כי הרמ"ק והאר"י כלל וכלל לא פליגי, 'והמעיין האמיתי איש תבונות יוכל ליישב דבריהם דלא פליגי', תשאל כל מי שיש לו יד ורגל בתורותיהם והוא יגיד לך בפשיטות גמורה שהם ודאי חולקים.
זאת אומרת, מר דבר בעולם התהו ומר בעולם התיקון, או כל תירוץ כיו"ב, כרצונך הטוב, אבל ברור שמחלוקת יש כאן. גם על ב"ש וב"ה אפשר לומר שהם דברו בעולם הזה והם בעולם הבא.
הרב ברו"ש אומר לך שבאר"י ובגר"א כתוב דברים אחרים, לפעמים חולקים, לפעמים סותרים. מה לעשות? תרצה תאמר שזה בחינת מב"י וזה בחינת מב"ד, או כל תירוץ אחר [ובאמת כנראה אחד התירוצים נכונים], אבל מבחינת מה שכתוב, מה לעשות, יש מחלוקות, והרבה.

אבל הגר"א הדגיש מפורש שהם לא חולקים, גם לא כמחלוקת ב"ש וב"ה, ו"המשכיל" יבין זאת מעצמו.

לענין כתב:את אומרת, גם אם מקובלנו מקדושי עליון כי הרמ"ק והאר"י כלל וכלל לא פליגי, 'והמעיין האמיתי איש תבונות יוכל ליישב דבריהם דלא פליגי', תשאל כל מי שיש לו יד ורגל בתורותיהם והוא יגיד לך בפשיטות גמורה שהם ודאי חולקים.
זאת אומרת, מר דבר בעולם התהו ומר בעולם התיקון, או כל תירוץ כיו"ב, כרצונך הטוב, אבל ברור שמחלוקת יש כאן. גם על ב"ש וב"ה אפשר לומר שהם דברו בעולם הזה והם בעולם הבא.
הרב ברו"ש אומר לך שבאר"י ובגר"א כתוב דברים אחרים, לפעמים חולקים, לפעמים סותרים. מה לעשות? תרצה תאמר שזה בחינת מב"י וזה בחינת מב"ד, או כל תירוץ אחר [ובאמת כנראה אחד התירוצים נכונים], אבל מבחינת מה שכתוב, מה לעשות, יש מחלוקות, והרבה.

אם זו כוונתו של הרב בו"ש, הרי שכל המחלוקת כאן היא על הגדרת המילה מחלוקת. כי בעיני התירוצים שכתבת משמעם שאין מחלוקת.
בב"ש וב"ה המחלוקת היא איך לנהוג למעשה, כמובן. מה שלא שייך לומר על האריז"ל והגר"א.
אני עד עתה לא הבנתי כך את דבריו של רבו"ש, אבל הנני מודה שלא כ"כ ירדתי לסו"ד, וכמש"ל.
אם זה כך אין טעם לדחות את דברי הגריא"ח והנפה"ח בשם כמה מקובלים אלמונים בני דורנו (אתה לא רואה בעצמך את הגיחוך שבדבר?), אלא כל מקום ותירוצו הוא.

שלום וברכה,

בהמשך לכל הדיון כאן רציתי לשאול:

האם כשמאן דהו מדבר על משל ונמשל בתורת הקבלה, האם הכוונה אך ורק לפירוש\מהות\הבנה שאינה מפורשת בכתובים, אך יתכן כי הוא מודה שהאצילות היא כפשוטה,
או שמא הכוונה בשימוש במונח משל הוא על דרך "איוב לא היה ולא נברא, משל היה", ר"ל שבאמת אין אצילות כפי המפורט בדברי המקובלים, והכל אינו אלא לשכך את האוזן גבי דרך ההנהגה האלוקית.

נתעוררתי לשאלה זו מדברי הלשם בכרך הדע"ה על הרמח"ל וההולכים בדרכו.

עד שישיבו הרבנים המשיבים, אודה למר אם יפרש לבער כמוני שיחתו: מהו ההבדל המהותי בין 'האצילות כפשוטה' לבין 'דרך ההנהגה האלוקית'? (בהנחה שהאצילות איננה ח"ו חומרית אף לא בתכלית הדקות). כלומר, האם 'דרך ההנהגה האלוקית' אינה ראויה שיקרא עלי' שם 'אצילות', ואף 'עולם האצילות'?

מגדל כתב:האם כשמאן דהו מדבר על משל ונמשל בתורת הקבלה, האם הכוונה אך ורק לפירוש\מהות\הבנה שאינה מפורשת בכתובים, אך יתכן כי הוא מודה שהאצילות היא כפשוטה,
או שמא הכוונה בשימוש במונח משל הוא על דרך "איוב לא היה ולא נברא, משל היה", ר"ל שבאמת אין אצילות כפי המפורט בדברי המקובלים, והכל אינו אלא לשכך את האוזן גבי דרך ההנהגה האלוקית.
נתעוררתי לשאלה זו מדברי הלשם בכרך הדע"ה על הרמח"ל וההולכים בדרכו.

יעויין בדברי מרן הגר"ש דבליצקי זצ"ל (בקצרה בקונטרס ארי במסתרים) ובהרחבה בהקדמה למהדורה החדשה של מחשבת בצלאל (או שמא זה בהקדמה למהדורה החדשה של פתח עינים החדש).

חרסון כתב:

מגדל כתב:האם כשמאן דהו מדבר על משל ונמשל בתורת הקבלה, האם הכוונה אך ורק לפירוש\מהות\הבנה שאינה מפורשת בכתובים, אך יתכן כי הוא מודה שהאצילות היא כפשוטה,
או שמא הכוונה בשימוש במונח משל הוא על דרך "איוב לא היה ולא נברא, משל היה", ר"ל שבאמת אין אצילות כפי המפורט בדברי המקובלים, והכל אינו אלא לשכך את האוזן גבי דרך ההנהגה האלוקית.
נתעוררתי לשאלה זו מדברי הלשם בכרך הדע"ה על הרמח"ל וההולכים בדרכו.

עד שישיבו הרבנים המשיבים, אודה למר אם יפרש לבער כמוני שיחתו: מהו ההבדל המהותי בין 'האצילות כפשוטה' לבין 'דרך ההנהגה האלוקית'? (בהנחה שהאצילות איננה ח"ו חומרית אף לא בתכלית הדקות). כלומר, האם 'דרך ההנהגה האלוקית' אינה ראויה שיקרא עלי' שם 'אצילות', ואף 'עולם האצילות'?

בדיוק ההבדל שבין איוב היה לאיוב משל היה.