פורום אוצר החכמה

ברוז כתב:האם מאדמור"י גור המאוחרים [מהשפ"א עד הפנ"מ] יש התבטאויות על מעלת לימוד התורה בעיון דווקא?

ברוז כתב:האם מאדמור"י גור המאוחרים [מהשפ"א עד הפנ"מ] יש התבטאויות על מעלת לימוד התורה בעיון דווקא?

דמשק כתב:

ברוז כתב:האם מאדמור"י גור המאוחרים [מהשפ"א עד הפנ"מ] יש התבטאויות על מעלת לימוד התורה בעיון דווקא?

הקדמת ספר אבן שתיה להגר"נ רוטשטיין עמ"ס פסחים.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אנו רואים יום יום פרסומות ענקיות על חבורת אברכים פה ושם שגמרו את הש"ס, זה נקרא ש"ס אידן, וזה נקרא 'דרשו', ועוד שמות, וכולם שווים ל*** בזה שהם מייסדים גישה זרה למאד ללימוד התורה.

הבקיאות היא הכנה לעיון, הבקיאות היא התשתית להעיון, אבל עיקר תלמוד תורה, למשך כל הדורות מאז ומקדם, היתה העיון. ובכ"ז יש צורך גדול לבקיאות, לא לשל עצמו אלא עבור העיון.

פשיסחא כתב:עיינתי אתמול בספר אמת ואמונה החדש, וראיתי שמובא שם פעמים רבות דברים מהרבי מקוצק בשבח ומעלת לימוד העיון, ולא צונזר.

כל המחבר ספר ומתערב במחשבתו לגדל שמו רבצה בו האָלה האמורה במילי דאבות נגד שמא אבד שמא ולא תעשה ידיו תושי' להוציא מחשבתו אל הפועל כי יבואו מבקרי מומין ויחפשו וימצאו

בית הגנזים כתב:לפי השמועה שכחו פעם א' לצנזר את ענין לימוד בעיון

פשיסחא כתב:דוגאמות מתוך ספר אמת ואמונה החדש:

עמוד ש"נ: פעם אחת הייתי אצל אדמו"ר מהר"מ זצ"ל מקאצק ושאלתי לו מה לעשות שיהיה לי חשק ללמוד, ותמה מאוד איך שייך על דבר טוב כזה שלא יהיה חשק, ואחר כך אמר 'שתלמוד בעיון'.

מקדש מלך כתב:כפי שכתבתי בהערה הקודמת.
הנתונים שלפנינו הם ש"צנזרו" מימרא אחת (כלומר העדיפו גירסא אחת על פני חברתה, וציינו לגירסא השניה בהערות), וכתבו שניים.
הטענה שיש כאן מגמת צינזור, ו"שכחה" אחת שמיושבת על ידי פלפול, ושכחה נוספת שנשארת בצ"ע, כשכל זה מוכח כמובן מהדוגמא האחת והיחידה שהובאה עד כעת, היא אמנם פשעטיל עיוני יפה, אבל לא מהסגנון שהרה"ק מקאצק היה מחבב...

מקדש מלך כתב:יפה מאוד שזו ההודעה האחרונה.
תירוץ לכתוב דברים לא הגיוניים, ולא להצטרך לתת עליהם מענה...

ולגופה של הודעתך. יש הבדל עצום בין צינזור של "הרה"ק" שאין לו שום עניין, פרט להשקפה אודות התואר המתאים לתלמיד מורד בספר של הרב (השקפה שאפשר להתווכח עליה, אבל אין כאן שום שקר ושום העלמת עובדות כל שהיא),

ישעיהו לוריא כתב:אני רק רוצה לחדד.
לכתוב על הרמ"י מאיזביצה, ככה בפשטות 'תלמיד מורד', זה הרבה יותר גרוע מסתם להשמיט 'הרה"ק' או להוסיף.

האיזיביצער הוא לא ילד יתום שצריך חיזוקים ממני, אבל ההשקפה שאפשר להתווכח עליה, זה לא אם לכתוב על תלמיד מורד הרה"ק או לא, אלא עצם החוצפה ונקיטת העמדה או הבורות - איך שתרצה - לקרוא לאזיביצער 'תלמיד מורד'.

מקדש מלך כתב:יש הבדל עצום בין צינזור של "הרה"ק" שאין לו שום עניין, פרט להשקפה אודות התואר המתאים לתלמיד מורד בספר של הרב (השקפה שאפשר להתווכח עליה, אבל אין כאן שום שקר ושום העלמת עובדות כל שהיא), לבין טענות על שינוי של היסטוריה, או אמינות של דברי תורה וכדומה.

מקדש מלך כתב:ובינתיים הדוגמא היחידה שכן "זכרו" הוא רק דוגמא אחת... (עם שני גירסאות למימרא, וציון בהערה לגירסא השניה. אכן, דברי הטוענים שהגירסא "בעיון" מסתברת יותר מהגירסא השניה נשמעים הגיוניים ומתקבלים, אבל לפי הנתונים שהוצגו באשכול בינתיים, סיפור ה"צינזור" הכללי לא היה ולא נברא. ורק לחשוב מה היתה מסקנת קוראי האשכול הנחרצת אילו הניק "פשיסחא" לא היה מואיל בטובו להפציע לרגע קט... חומר למחשבה גם על אמינות של אשכולות באופן כללי...).

מקדש מלך כתב:כך ניתן לכתוב דברים מופרכים, ואין צורך להגן עליהם...

ולגופה של הודעתך. יש הבדל עצום בין צינזור של "הרה"ק" שאין לו שום עניין, פרט להשקפה אודות התואר המתאים לתלמיד מורד בספר של הרב (השקפה שאפשר להתווכח עליה, אבל אין כאן שום שקר ושום העלמת עובדות כל שהיא), לבין טענות על שינוי של היסטוריה, או אמינות של דברי תורה וכדומה.
וכמובן אם הכותב הנכבד טוען שהצינזור מגיע בגלל "נחיתות" או "פחדים" (ודאי, אם יצנזר את המילה עיון מהספר, שוב יחשבו הכל שמעולם לא היה עיון בעולם. הגיוני בהחלט) הרי ודאי שיש חילוק בין הדברים.

לאחר שהובאו נתונים עובדתיים שסותרים את התיזה, קינח הכותב ב"שאלה תמימה". וכעת הוא כותב שזוהי הודעתו האחרונה. תודתי לך.

גל של אגוזים כתב:דבר מעניין מצאתי בס' אמת ואמונה הנדמ"ח [באמת פנים חדשות באו לכאן עם הוספות וגרעונות רבות] בחלק התולדות של הרבי מקאצק זצ"ל והננו מצרפו כאן [ד"ה בנסיעתו].

כבר שמתי לב שלא הוזכר בין תלמידיו הרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצא זצ"ל והגם שהיה תלמידו העיקרי ואף לאחר פרישתו החזיק ממנו כידוע מ"מ אפשר לבלוע השמטת שמו מספר שבא כאילו כספר רשמי של קוצק. אך מה שחזיתי שם היום היה קצת פלא בעיני, כי לאורך הספר תוארו כל הצדיקים המוזכרים בתואר 'הרה"ק' אך בסיפור בה מוזכר הרה"ק מאיזביצא זצ"ל השמיטו התואר וכתבו במקומו 'רמ"י מאיזביצא זצ"ל'. ועיינתי בשלש המקורות של הסיפור [המצויין בהערות שם] ובכולם תארוהו הרה"ק ציס"ע וכו' ע"ש.

וביותר תמוה לי שהרי חותמו של כ"ק מרן אדמו"ר מגור שליט"א על הספר, ואף הודפסו בו דברי תורתו כמדומני לראשונה באופן חריג להדפיס ד"ת שלו בספר רשמי, ושמעתי שהורה הרבה הוראות בנוגע הספר והשמטותיה, אך ד"ז קשה לי לעכל שלא יתכן שהוא הורה להשמיט התואר בפרט אחרי שהוא מרבה לצטט מד"ת של איזביצא ב'שמיסן' שלו.

פנת יקרת כתב:

גל של אגוזים כתב:דבר מעניין מצאתי בס' אמת ואמונה הנדמ"ח [באמת פנים חדשות באו לכאן עם הוספות וגרעונות רבות] בחלק התולדות של הרבי מקאצק זצ"ל והננו מצרפו כאן [ד"ה בנסיעתו].

כבר שמתי לב שלא הוזכר בין תלמידיו הרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצא זצ"ל והגם שהיה תלמידו העיקרי ואף לאחר פרישתו החזיק ממנו כידוע מ"מ אפשר לבלוע השמטת שמו מספר שבא כאילו כספר רשמי של קוצק. אך מה שחזיתי שם היום היה קצת פלא בעיני, כי לאורך הספר תוארו כל הצדיקים המוזכרים בתואר 'הרה"ק' אך בסיפור בה מוזכר הרה"ק מאיזביצא זצ"ל השמיטו התואר וכתבו במקומו 'רמ"י מאיזביצא זצ"ל'. ועיינתי בשלש המקורות של הסיפור [המצויין בהערות שם] ובכולם תארוהו הרה"ק ציס"ע וכו' ע"ש.

וביותר תמוה לי שהרי חותמו של כ"ק מרן אדמו"ר מגור שליט"א על הספר, ואף הודפסו בו דברי תורתו כמדומני לראשונה באופן חריג להדפיס ד"ת שלו בספר רשמי, ושמעתי שהורה הרבה הוראות בנוגע הספר והשמטותיה, אך ד"ז קשה לי לעכל שלא יתכן שהוא הורה להשמיט התואר בפרט אחרי שהוא מרבה לצטט מד"ת של איזביצא ב'שמיסן' שלו.

בספר 'אמת ואמונה החדש' בעמ' שפה כותב על זיווגו השני של הרבי מקוצק לאחר פטירת זיווגו הראשון, כדלהלן:
"לאחר פטירת הרבנית מרת גליקא ע"ה (מחברתו של הרבי מזוו"ר), הייתה בדעתו הקדושה להינשא פעם נוספת. הדבר הגיע לאוזני החי' הרי"מ זצ"ל, בדעתו עלה להציע לפני רבנו להינשא לגיסתו אחות זוגתו, מרת חיה ע"ה, בתו של רבי משה חלפן (ליפשיץ) ז"ל. הוא מינה לשם כך את אחד מגדולי התלמידים של רבנו, שיהיה שליח מצווה להציע את הדברים לפני רבנו. ברם, התלמיד שהציע את הדברים, חשב כי כוונת החי' הרי"מ היא לאחותו שהתאלמנה זה לא מכבר מבעלה, וכך הציע את הדברים לפני רבנו.
"למשמע הדברים, התפלא רבנו באומרו "מה אתה מציע משמו, האם הוא יחשוב עלי שאשא אשה אלמנה בניגוד לדעת הזוהר הקדוש (ח"ב קב.)? יצא החסיד מאת פני הקודש, ושטח את הדברים לפני החי' הרי"מ. נעצב החי' הרי"מ למשמע הדברים, ואמר כי כוונתו הייתה לגיסתו הבתולה אחות זו' ולא לאחותו האלמנה! אך אותו תלמיד מיאן להציע שידוך זה לפני רבנו. את טעמו גילה לאוזני אחד ממקורביו.. בתוך כדי דברו כל זאת, ניגש החי' הרי"מ שוב לאותו תלמיד, ואמר לו בתוקף, אין רשות להרהר בדבר, רק שיל בשליחות של מצווה להציע דבר זה. (החי' הרי"מ נתן טעם להתעקשותו וכו'). אכן חזר התלמיד לפני רבנו, ומיד אמר לו כי הוטב בעיניו השידוך ובקרוב יביא את הדבר לידי גמר. (ועיין ההמשך).
את המקור לכל זאת ציין המהדיר למאיר עיני הגולה, אות רכה-רכו.
וכאן הבן שואל, מיהו זה ואיזה הוא אותו תלמיד 'מגדוי תלמידיו של רבנו', שאותו עשה החי' הרי"מ שליח להציע את הזיווג הזה לפני הרבי מקוצק? ועוד, שבתחילה מכונה הוא בתואר 'אחד מגדולי התלמידים', בהמשך נעשה הוא 'תלמיד' סתם או 'אותו תלמיד', וביציאתו מן הקודש פנימה פתאום הוא יורד דרגה והופך להיות 'חסיד' בעלמא ככל החסידים... כשלאחר מכן הוא מצטווה בתוקף רב מאת החי' הרי"מ להציע השידוך ויהי מה 'אין רשות להרהר בדבר! הלוא דבר הוא.
מכיוון שהסתקרנתי, הלכתי למקור שממנו מוצא הדברים (מאיר עיני הגולה, מהדורה חסידית כשרה למהדרין עם הסכמת בעל אמרי אמת זצ"ל בפולין), והרי הקטע כמו שלפנינו:
"סיפר הרה"ח מ' טוביה יוסף ע"ה מעיר שיראדז, שהיה פעם אחד בקאצק אצל רבנו זצ"ל באכסניה שלו, והיה שם אז גם הרה"צ ר' מיו"ס זצ"ל מאיזביצע, ושמע שרבנו (החי' נרי"מ) אמר לו בזה"ל: "אציע לפניך שליחות מצווה, היות מרן יחי' הנהו אלמן מאשתו הרבנית שנפטרה ל"ע, ויודע אני שבדעתו לישא אשה אחרת, לכן תציע לפניו (היינו הה"צ מאיזביצא) שהנני רוצה להיעשות גיסו, והוא קיבל דבר זה והלך תיכף לבית אדמו"ר זצ"ל והציע לפניו, להרב רי"מ מווארשה יש אחרות שנתאלמנה זה לא מכבר מבעלה, לכן ביקש ממני שאציע לפניכם דעתו ורצונו שתאתם תקחו אותה לאשה. ואדמו"ר זצ"ל ענה לו כממתפלא 'מה אתה אומר משמו האם יחשוב עלי שאקח אשה אלמנה.. וכאשר שמע רבנו זצ"ל, נתמלא עגמת נפש והסביר להרה"צ הנ"ל כי לא חשב כלל להציע כן לפני אדמו"ר זצ"ל, וכוונתו הייתה על גיסתו הבתולה אחות אשתו, וביקש ממנו שילך עוד הפעם להציע העניין הזה, אבל הוא לא הסכים כל כך לקבל עליו להתעסק בעניין זה, והיה ניכר חפצו להשמיט הדבר. וסיפר הרה"ח ר' טובי יוסף ע"ה הנ,ל, כי הרה"צ הנ"ל אמר לו בחשאי אז כי אין הדבר נכנס באוזניו שיהיה דבר זה הגון לפני אדמו"ר, כי לפי דעתו הבתולה המדוברת היא כבר בוגרת בשנים יותר מדי, וגם הלוא אביה המנוח הרמ"ח ע"ה לא היה בגדר ת"ח שיהיה ראוי והגון להיות חותן המלך. ובתוך הדברים ניגש אליהם רבנו זצ"ל ואמר אליו 'אל תהרהר בדבר זה רק תלך בשליחות של מצווה הזאת, ותדע לך... וכו'.
וכאן נשאלת השאלה, מדוע הסתיר בעל 'אמת ואמונה החדש' שם התלמיד הגדול, שמובא בכל המקורות הגלויים וידועים, וכל מי שבביתו ספר 'מאיר עיני הגולה' יכול לראות זאת בעצמו, האם כל כך פסול להזכיר את שמו של רבי מרדכי יוסף מאיזביצא בפירוש, אף שכבר הסכימו כן בספר 'מאיר עיני הגולה' שנדפס בפולין ונכדי החי' הרי"מ כלל לא ראו בזה פגם, שהרי אין דבר זה נוגע לשום מחלוקת כלל והיה כמה שנים מקודם. ופעם אחת שכבר הזכירו בדרך אגב, בתחילת האשכול, מבוא בלשון ביזיון 'רמ"י' מה שלא כתוב על שום גדול בקאצק, האם משום הפרישה יימחה שמו מישראל גם אחר שעבדו רבנו שלמא בהדייהו בפולין, עם אדמו"ר מפילוב רח"י בקארלסבאד, ועם בעל אמרי אמת באגודה, האם גם אחרי מאה ושמונים שנה 'לא נשכח ולא נסלח'?? למהדירים פתרונים.
"

איש_ספר כתב:

פנת יקרת כתב:

גל של אגוזים כתב:דבר מעניין מצאתי בס' אמת ואמונה הנדמ"ח [באמת פנים חדשות באו לכאן עם הוספות וגרעונות רבות] בחלק התולדות של הרבי מקאצק זצ"ל והננו מצרפו כאן [ד"ה בנסיעתו].

כבר שמתי לב שלא הוזכר בין תלמידיו הרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצא זצ"ל והגם שהיה תלמידו העיקרי ואף לאחר פרישתו החזיק ממנו כידוע מ"מ אפשר לבלוע השמטת שמו מספר שבא כאילו כספר רשמי של קוצק. אך מה שחזיתי שם היום היה קצת פלא בעיני, כי לאורך הספר תוארו כל הצדיקים המוזכרים בתואר 'הרה"ק' אך בסיפור בה מוזכר הרה"ק מאיזביצא זצ"ל השמיטו התואר וכתבו במקומו 'רמ"י מאיזביצא זצ"ל'. ועיינתי בשלש המקורות של הסיפור [המצויין בהערות שם] ובכולם תארוהו הרה"ק ציס"ע וכו' ע"ש.

וביותר תמוה לי שהרי חותמו של כ"ק מרן אדמו"ר מגור שליט"א על הספר, ואף הודפסו בו דברי תורתו כמדומני לראשונה באופן חריג להדפיס ד"ת שלו בספר רשמי, ושמעתי שהורה הרבה הוראות בנוגע הספר והשמטותיה, אך ד"ז קשה לי לעכל שלא יתכן שהוא הורה להשמיט התואר בפרט אחרי שהוא מרבה לצטט מד"ת של איזביצא ב'שמיסן' שלו.

בספר 'אמת ואמונה החדש' בעמ' שפה כותב על זיווגו השני של הרבי מקוצק לאחר פטירת זיווגו הראשון, כדלהלן:
"לאחר פטירת הרבנית מרת גליקא ע"ה (מחברתו של הרבי מזוו"ר), הייתה בדעתו הקדושה להינשא פעם נוספת. הדבר הגיע לאוזני החי' הרי"מ זצ"ל, בדעתו עלה להציע לפני רבנו להינשא לגיסתו אחות זוגתו, מרת חיה ע"ה, בתו של רבי משה חלפן (ליפשיץ) ז"ל. הוא מינה לשם כך את אחד מגדולי התלמידים של רבנו, שיהיה שליח מצווה להציע את הדברים לפני רבנו. ברם, התלמיד שהציע את הדברים, חשב כי כוונת החי' הרי"מ היא לאחותו שהתאלמנה זה לא מכבר מבעלה, וכך הציע את הדברים לפני רבנו.
"למשמע הדברים, התפלא רבנו באומרו "מה אתה מציע משמו, האם הוא יחשוב עלי שאשא אשה אלמנה בניגוד לדעת הזוהר הקדוש (ח"ב קב.)? יצא החסיד מאת פני הקודש, ושטח את הדברים לפני החי' הרי"מ. נעצב החי' הרי"מ למשמע הדברים, ואמר כי כוונתו הייתה לגיסתו הבתולה אחות זו' ולא לאחותו האלמנה! אך אותו תלמיד מיאן להציע שידוך זה לפני רבנו. את טעמו גילה לאוזני אחד ממקורביו.. בתוך כדי דברו כל זאת, ניגש החי' הרי"מ שוב לאותו תלמיד, ואמר לו בתוקף, אין רשות להרהר בדבר, רק שיל בשליחות של מצווה להציע דבר זה. (החי' הרי"מ נתן טעם להתעקשותו וכו'). אכן חזר התלמיד לפני רבנו, ומיד אמר לו כי הוטב בעיניו השידוך ובקרוב יביא את הדבר לידי גמר. (ועיין ההמשך).
את המקור לכל זאת ציין המהדיר למאיר עיני הגולה, אות רכה-רכו.
וכאן הבן שואל, מיהו זה ואיזה הוא אותו תלמיד 'מגדוי תלמידיו של רבנו', שאותו עשה החי' הרי"מ שליח להציע את הזיווג הזה לפני הרבי מקוצק? ועוד, שבתחילה מכונה הוא בתואר 'אחד מגדולי התלמידים', בהמשך נעשה הוא 'תלמיד' סתם או 'אותו תלמיד', וביציאתו מן הקודש פנימה פתאום הוא יורד דרגה והופך להיות 'חסיד' בעלמא ככל החסידים... כשלאחר מכן הוא מצטווה בתוקף רב מאת החי' הרי"מ להציע השידוך ויהי מה 'אין רשות להרהר בדבר! הלוא דבר הוא.
מכיוון שהסתקרנתי, הלכתי למקור שממנו מוצא הדברים (מאיר עיני הגולה, מהדורה חסידית כשרה למהדרין עם הסכמת בעל אמרי אמת זצ"ל בפולין), והרי הקטע כמו שלפנינו:
"סיפר הרה"ח מ' טוביה יוסף ע"ה מעיר שיראדז, שהיה פעם אחד בקאצק אצל רבנו זצ"ל באכסניה שלו, והיה שם אז גם הרה"צ ר' מיו"ס זצ"ל מאיזביצע, ושמע שרבנו (החי' נרי"מ) אמר לו בזה"ל: "אציע לפניך שליחות מצווה, היות מרן יחי' הנהו אלמן מאשתו הרבנית שנפטרה ל"ע, ויודע אני שבדעתו לישא אשה אחרת, לכן תציע לפניו (היינו הה"צ מאיזביצא) שהנני רוצה להיעשות גיסו, והוא קיבל דבר זה והלך תיכף לבית אדמו"ר זצ"ל והציע לפניו, להרב רי"מ מווארשה יש אחרות שנתאלמנה זה לא מכבר מבעלה, לכן ביקש ממני שאציע לפניכם דעתו ורצונו שתאתם תקחו אותה לאשה. ואדמו"ר זצ"ל ענה לו כממתפלא 'מה אתה אומר משמו האם יחשוב עלי שאקח אשה אלמנה.. וכאשר שמע רבנו זצ"ל, נתמלא עגמת נפש והסביר להרה"צ הנ"ל כי לא חשב כלל להציע כן לפני אדמו"ר זצ"ל, וכוונתו הייתה על גיסתו הבתולה אחות אשתו, וביקש ממנו שילך עוד הפעם להציע העניין הזה, אבל הוא לא הסכים כל כך לקבל עליו להתעסק בעניין זה, והיה ניכר חפצו להשמיט הדבר. וסיפר הרה"ח ר' טובי יוסף ע"ה הנ,ל, כי הרה"צ הנ"ל אמר לו בחשאי אז כי אין הדבר נכנס באוזניו שיהיה דבר זה הגון לפני אדמו"ר, כי לפי דעתו הבתולה המדוברת היא כבר בוגרת בשנים יותר מדי, וגם הלוא אביה המנוח הרמ"ח ע"ה לא היה בגדר ת"ח שיהיה ראוי והגון להיות חותן המלך. ובתוך הדברים ניגש אליהם רבנו זצ"ל ואמר אליו 'אל תהרהר בדבר זה רק תלך בשליחות של מצווה הזאת, ותדע לך... וכו'.
וכאן נשאלת השאלה, מדוע הסתיר בעל 'אמת ואמונה החדש' שם התלמיד הגדול, שמובא בכל המקורות הגלויים וידועים, וכל מי שבביתו ספר 'מאיר עיני הגולה' יכול לראות זאת בעצמו, האם כל כך פסול להזכיר את שמו של רבי מרדכי יוסף מאיזביצא בפירוש, אף שכבר הסכימו כן בספר 'מאיר עיני הגולה' שנדפס בפולין ונכדי החי' הרי"מ כלל לא ראו בזה פגם, שהרי אין דבר זה נוגע לשום מחלוקת כלל והיה כמה שנים מקודם. ופעם אחת שכבר הזכירו בדרך אגב, בתחילת האשכול, מבוא בלשון ביזיון 'רמ"י' מה שלא כתוב על שום גדול בקאצק, האם משום הפרישה יימחה שמו מישראל גם אחר שעבדו רבנו שלמא בהדייהו בפולין, עם אדמו"ר מפילוב רח"י בקארלסבאד, ועם בעל אמרי אמת באגודה, האם גם אחרי מאה ושמונים שנה 'לא נשכח ולא נסלח'?? למהדירים פתרונים.
"

ג"ז לא נמצא במקור...

איש_ספר כתב:הערתי - שלפי ההעתקה שלכם - באמת ואמונה החדש, כתוב שחיהרי"מ מצוה על הרמ"י בתוקף, משמע כרב המצווה את תלמידו עשה כך וכך, ואילו במאיר עיני הגולה, לא נמצא ביטוי מקטין זה. ואפשר שביקש ממנו בל' רכה, שימחול ולא יהרהר בדבר וימלא את בקשתו להציע שוב וכו'.

דמשק כתב:יש אימרה ידועה מהרבי מקאצק, למה בחטא העגל נאמר סלחתי כדבריך ואילו חטא המרגלים לא נסלח, כי בחטא העגל הם חיפשו ובקשו רוחניות, אבל בחטא המרגלים בכייתם היה על סיבות גשמיות.
לפו"ר לא מצאתי בספר.

דמשק כתב:יש אימרה ידועה מהרבי מקאצק, למה בחטא העגל...

מקדש מלך כתב:ומה נעשה ש"סלחתי כדבריך" נאמר דווקא בחטא המרגלים ולא בחטא העגל (וכבר עמדו בדברי רש"י שכתב ביו"כ אמר לו הקב"ה סלחתי כדבריך)?
אבל אולי כוונת האימרה שמכל מקום נענשו במיתה, מה שאין כן בעגל, וצ"ע.

בית הגנזים כתב:

מקדש מלך כתב:ומה נעשה ש"סלחתי כדבריך" נאמר דווקא בחטא המרגלים ולא בחטא העגל (וכבר עמדו בדברי רש"י שכתב ביו"כ אמר לו הקב"ה סלחתי כדבריך)?
אבל אולי כוונת האימרה שמכל מקום נענשו במיתה, מה שאין כן בעגל, וצ"ע.

כדבריך כתב בס' בית ישראל להבה עמ' קיב הערה קנו