פורום אוצר החכמה

בן המחבר כתב:החידוש היחיד במאמר "המלא" בישורון שכבר יצא לאור סוף סוף, הוא בהערת המערכת בראש המאמר, בה נטען לכאורה שהמאמר נדפס בעידודם של ראשי ומנהלי מכון עוז והדר! [עוד חידוש נאמר שם, שהפרסום בעיתונים על המכשלה שיצאה מתחת ידם, היה עוד קודם שהדברים נתבררו עד תומם, בניגוד לנטען בעיתונים...]

בכלל, מי ש'גילה' שהחיבור הוא לא של המלבי''ם אלא של יונה ברד''ח, הם רבני/חוקרי המכון של 'עוז והדר', כפי שהם מפרסמים במודעה המובאת לעיל...

נטורי קרתא כתב:

יונה ברד''ח כתב:ישעיה יא, א - 'וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה'.
וב'מצודות דוד' שם; 'ונצר וכו'' - כפל הדבר במ"ש:
נוסחא כזו לעולם לא נמצא במלבי''ם שכל שיטתו הייתה ההיפך הגמור.

טענתך לעיל היתה שהרעיון לחלק ביאור לביאורי מילים וביאור העניין/הטעמים, הוא למיטב ידיעתך רעיונו של מנדלסון (וברד"ח וכן המלבי"ם הלכו בעקבותיו. דהיינו, אין דמיון מבחינת תוכן הפירושים אלא מבחינה צורנית). הבאתי כפרכא את דוגמת המצודות, וענית ואמרת בלי לנמק שאין כאן דמיון. עכשיו אתה טוען שההבדל בין הפירושים הוא התוכן?

רבינו יונה, עדיין משוועים אנו למוצא פיך לדעת מה ההבדל המהותי בין פירושי המצודות לשאר כל אלה שחילקו את ביאורם לביאורי מלים וביאור העניין/הטעמים.

נטורי קרתא כתב:

נטורי קרתא כתב:

יונה ברד''ח כתב:ישעיה יא, א - 'וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה'.
וב'מצודות דוד' שם; 'ונצר וכו'' - כפל הדבר במ"ש:
נוסחא כזו לעולם לא נמצא במלבי''ם שכל שיטתו הייתה ההיפך הגמור.

טענתך לעיל היתה שהרעיון לחלק ביאור לביאורי מילים וביאור העניין/הטעמים, הוא למיטב ידיעתך רעיונו של מנדלסון (וברד"ח וכן המלבי"ם הלכו בעקבותיו. דהיינו, אין דמיון מבחינת תוכן הפירושים אלא מבחינה צורנית). הבאתי כפרכא את דוגמת המצודות, וענית ואמרת בלי לנמק שאין כאן דמיון. עכשיו אתה טוען שההבדל בין הפירושים הוא התוכן?

רבינו יונה, עדיין משוועים אנו למוצא פיך לדעת מה ההבדל המהותי בין פירושי המצודות לשאר כל אלה שחילקו את ביאורם לביאורי מלים וביאור העניין/הטעמים.

נטורי קרתא יקירי, האיך תערב עליך שנתך, כשמתוך הפורום לא אוכל להעמידך על ההבדל בין אופי חיבורי המצודות לחיבורי המלבי''ם ולהבדיל מנדלסון והח' יונה ברד''ח? ליבי עליך...
ובכלל, מה'פירכות' דלעיל אני עלול להצטרף לנדודי השינה שלך...

אם אינני טועה, המאמר מתפרסם בחוברת נפרדת בבתי הכנסת והמדרשות.

אולי באמת מישהוא בבקשה יכול לעלות את המאמר

הנה לינק
http://www.UpFile4u.Net/Files/5g1m8z.pdf
והנה המאמר

העליתי כאן את תמונת השער של מהדורה זו משום שאיננה מצויה במאגרים התורניים אוצה"ח והיברו בוקס.

בתחילת הפירוש להגדה הוסיף המחבר במהדורה זו מאמר הנקרא "יסוד מוסד" שבו האריך לבאר שסדר חלקי ההגדה מסודר על סדר המילים בפסוק "והגדת לבנך".

כאן מאמר יסוד מוסד http://buch-binder.blogspot.co.il/2015/ ... -post.html

בשנת תש"ע יצאה לאור מהדורה נאה של ספר זה (הוצאת "מוריה"), תוך שהמהדיר שילב בין שתי המהדורות שי"ל ע"י המחבר עצמו במאה ה-19. במהדורה חדשה זו הושמט מאמר "יסוד מוסד" ועוד כמה הערות שנדפסו בשולי הפירוש במהדורת תרמ"ג, ובמקומן נדפסו הערות אחרות שהופיעו לראשונה במהדורת 1894. במילים אחרות, המהדיר של "הוצאת מוריה" איחד וקיבץ את הנאה והמתקבל שבשתי המהדורות הראשונות והשמיט את שאיננו נאה ומתקבל. (ובכל זאת, על גבי הכריכה נכתב "הגדת המלבי"ם", למרות שהמהדיר עצמו כותב בהקדמה הקצרה שהוסיף שם, שמחבר הפירוש איננו המלבי"ם כי אם ר' נפתלי משכיל לאיתן).

בחלק התחתון של עמוד השער, מה שנקרא בלשון מודרנית דְפוֹסֶת, נרשם בשפה הרוסית שהפירוש נתחבר ע"י "נ. מסקילייסון" בשיטתו של המלבי"ם (השורה הרלוונטית מסומנת בצבע אדום). הפרט הזה נכתב ברוסית גם בדפוס הראשון משנת תרמ"ג.
.

לא מסקילייסן - אלא הג"ר נפתלי משכיל לאיתן.
והוא כלל לא קרא לזה הגדת מלבי"ם, זו טעות שהשתרשה

לא כתבתי בדבריי שום דבר שסותר את מה שאתה כתבת.

שם המשפחה כתוב בלועזית, וכך מבטאים בלועזית: מסקילייסון = משכיל לאיתן (חפש בגוגל "משכיל לאיתן" או "מסקילייסון").

והוא אכן לא קרא לזה הגדת מלבי"ם. מי שקרא לזה הגדת מלבי"ם הוא המו"ל של מהדורת שנת תש"ע.

.

וזו ההקדמה שנכתבה בהוצאת "מוריה" תש"ע. הרואה יראה שהמהדיר כותב בפירוש שהמחבר הוא ר' נפתלי משכיל לאיתן, ובכל זאת מצא לנכון לכתוב על גבי הכריכה "הגדת המלבי"ם". היות והגדה זו נפוצה ורבים המחבבים אותה, הוכרח המהדיר של הוצאת "מוריה" לכתוב "הגדת המלבים" מכיון שהיא ידועה בכינוי זה. אם היה המהדיר כותב הגדת ר' נפתלי משכיל לאיתן, ספק רב אם מישהו היה טורח לעיין בה. שאל בבי מדרשא מי יודע מי זה ר' נפתלי משכיל לאיתן ותראה שלא הרבה יודעים מי הוא. לעומת זאת, שאל מי הוא המלבים ותראה עד כמה גדול המרחק בין פרסומו של המלבים לפרסומו של ר"נ משכיל לאיתן. משל למה הדבר דומה, לתינוק שהגיע זמנו לינק אבל איננו מתרצה לינק. מה תעשה אמו, תתן טיפה של חלב על לשונו ומיד התינוק מתרצה לינק. כך הוא בהגדה זו, המעיינים מתרצים לעיין בה מפני שטעמם הטוב של פירושי המלבי"ם נודע להם מאז ומקדמת דנא, ואחרי שיעיינו בה ויראו שהדברים ערבים לחיך כבר לא אכפת להם שלאמתו של דבר לא המלבי"ם חיבר אותה.

.

עיין עוד על ההגדה הנ"ל באור ישראל טו וטז

יש ערך מפורט על ר' נפתלי משכיל לאיתן בוויקיפדיה

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7 ... 7%AA%D7%9F

ושם נזכרים כל החיבורים שלו וגם אלה שערך או הוציא לאור
.

בתמונה המצורפת מופיעה פתיחת המאמר הנקרא "יסוד מוסד" שנדפס במהדורה השניה (ווארשא 1894).

ר"נ משכיל לאיתן כתב בראשו "משפט אחד וחקה אחת לחכמות השמושיות ולחכמות הלמודיות וכן לחכמת התורה ! בכלן יחד ידיעת הסדר, ידיעת ההרכבה וההפרדה, ידיעת הנתוח ויחש החלקים איש אל שכנו הקרוב אליו מלפניו ומלאחריו, היא ראשית כל הידיעה ושרש כל החכמה" וכו' וכו'

והדברים האלה עוררו את תמיהתו של הרב בעל "מטע לשם אבי" על הגדה של פסח, כאשר יראה המעיין שם ("האיך מדמה ומשווה התורה הקדושה ... והוא מדמה התורה לחכמת חיצוניות ...")

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=62
.

ר' נפתלי משכיל לאיתן כותב בתולדות חייו כדברים האלה:

(מוקלד במלואו כאן http://buch-binder.blogspot.co.il/2013/ ... -post.html)

בהיותי בן חמש עשרה שנה החל מר אבא ז"ל לחנכני בהעתקת כתבי ידו. כי מנעורי נחנתי מהטבע בכתב נקי אשר ירוץ כל קורא בו גם לכתוב בלי שבושים, ולא הייתי מעתיק כגולם וכמכונה מבלי הבין את תכן הענין, כי אם כתבתי תמיד אחרי אשר בינותי כל חדוש וחדוש. ומה גם אחרי מות מאה"ג ז"ל (ח"י תמוז תר"ח) אשר נטל עלי להיות גם מסדר מניירות מפוזרים, מהכתוב בין השיטין ועל הגליונות, מכתבי יד נמחקים ומטושטשים, מאותיות דקים מן הדקים אשר לא תשלוט בהם גם עין סופרים בקיאים ורגילים. מקמחים כאלה לשתי לי בצק וסדרתי כמה מספרי מאה"ג ז"ל אשר נדפסו מאז ועד עתה ואשר אתי בכתובים עדנה. סדור כזה יוכיח כי היה נמנע בלתי אם ירדתי בכל ענין לעומקה של ההלכה. ההעתקות והסדורים האלה עוללו לנפשי יתר הרבה מכל הלמודים שלמדתי ומהם תוצאות למהלך רוחי. כי כבוד מר אבא ז"ל היה מצוין במצוינים בשכלו הזך ובהגיונו הישר, על כן התמידות והקביעות בחידושיו תרגלו לנפשי להגיון ישר, מהם פנה ומהם יתד לכל אשר חדשתי בימי חיי הבלי, ובשומי מעיני בחלק האגדה כי רבה העזובה בו באין ערוך לחלק ההלכה, כי מפרשי האגדה אין חולה מהם על הפשט הפשוט, רק מה שהוא יותר רחוק ויותר זר ותולה על בלימה הוא הטוב בעיניהם, ופניתי אני את לבי לחלק האגדה ביותר, נלוה עמי גם ההגיון הישר ב"ה והוא נחני ארח מישרים לרדת אל עמק הפשט או קרוב לו, ולבאר כמה מאות מאמרי חז"ל בש"ס ומדרשים. כבחינות מהם נדפסו בספר השנתי האסיף שנה שניה, וכנסת ישראל שנה ראשונה, ובעין יעקב דפוס ווילנא בחדושי אהבת איתן למר אבא ז"ל למסכת ברכות ושבת ובספר כוכב מיעקב, וביותר באורי "מדרש הגדה" להגדה של פסח דפוס ווארשא תרמ"ג, אשר מבקשי הפשט האמתי יראו שם חדשות ונצורות בעז"ה ולא היה עוד כבשם הזה.

.

אשכול בנושא זמן סידור הגדה של פסח

viewtopic.php?f=7&t=25975
.

מאמר יסוד מוסד בקובץ PDF

.

.
עיתון הצפירה, 17 אפריל 1883, י' ניסן תרמ"ג

http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=5E6A8E50
.

.
חיים נח אייזינשטאט (הנזכר לעיל בהודעתי הקודמת) היה אחד מבעלי הזכויות על הוצאת כתבי המלבי"ם, כפי שמופיע בקישור המצורף

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=465

.

רבים המצטטים בשמו של המלבי"ם עשרה קבין פירושים ירדו לעולם, תשעה נטלה הגדה של פסח וכו'. והנה מקורו במאמר הנ"ל יסוד מוסד

בקרו טלה כתב:רבים המצטטים בשמו של המלבי"ם עשרה קבין פירושים ירדו לעולם, תשעה נטלה הגדה של פסח וכו'. והנה מקורו במאמר הנ"ל יסוד מוסד

נכונים דבריך. ז"ל ר"נ משכיל לאיתן במאמר יסוד מוסד:

"גם בהבנת גופי המאמרים קושיות חזקות ומוצקות, ואולי נעזר מידיעת טעם הסדר להיישיר ולהחליק גם הקמטים ההם, ואם רבו כמו רבו הפירושים והבאורים להגדה של פסח, עד כי נוכל לאמר עשרה קבים פירושים ירדו לעולם תשעה לקחה הגדה של פסח ואחד לכל התורה כלה, אך כרובם לא שמו לב אל הסדר ביחוד, והמעט אשר נגעו בזה הוא רק כעוף המרפרף נוגע ואינו נוגע רק לפרקים באיזה פסקות מיוחדות, ודרכיהם דרכי הדרוש הרחוקים ולא ישביעו נפש שוקקה אל הפשט, ובצדק נאמר כי שאלת הסדר עדיין בשאלה עומדת ולא נפתרה עוד."

.