פורום אוצר החכמה

ארץ כתב:מתי קורין בשבת במנחה שלא מפרשת השבוע הבא?
ומתי יש חילוק בין בני ארץ ישראל ובין בני חוץ לארץ בקריאת שבת במנחה, אע"פ שבשבת הבאה שניהם יקראו באותה פרשת השבוע?

הכהן כתב:יש עוד כהן לוי וישראל. רמז: זה באמצע פרשה.

אום אני חומה כתב:

ארץ כתב:מתי קורין בשבת במנחה שלא מפרשת השבוע הבא?
ומתי יש חילוק בין בני ארץ ישראל ובין בני חוץ לארץ בקריאת שבת במנחה, אע"פ שבשבת הבאה שניהם יקראו באותה פרשת השבוע?

א.יו"כ שחל בשבת (אם כי גם בשבת הבאה לא יקראו פרשת השבוע...)
ב. כשבשבת הבאה יקראו בא"י פרשת בלק ובחו"ל יחברו חוקת-בלק (בשנה ששבועות חל ביום ו')

עזריאל ברגר כתב:נפל תפוח מהעץ. שאלו את הרב אם מותר לאכול אותו, ואמר: אסור. עברה תרנגולת והטילה ביצה. אמר הרב: מותר לאכול גם את הביצה וגם את התפוח. הייתכן?
הרב חשב שכבר שקעה השמש ונכנסה שבת, וזה שהתרנגולת הטילה ביצה הראה שעדיין יום (שהרי תרנגולת מטילה ביצים רק ביום - גמרא ופוסקים בדיני ביצה שנולדה ביו"ט).

עזריאל ברגר כתב:שמע"צ שחל בשבת - בא"י יקראו במנחה בפר' בראשית, ובחו"ל פר' ברכה.
ובכלל כל שחוה"מ סוכות קוראים בה שלא בפרשת השבת הבאה.

ארץ כתב:

עזריאל ברגר כתב:שמע"צ שחל בשבת - בא"י יקראו במנחה בפר' בראשית, ובחו"ל פר' ברכה.
ובכלל כל שחוה"מ סוכות קוראים בה שלא בפרשת השבת הבאה.

יפה מאוד.

אמת, אבל אין הבדל בין ארץ ישראל לחו"ל.

עזריאל ברגר כתב:הפסוק שאומרים הכי הרבה פעמים בראש השנה הוא "ה' ימלוך לעולם ועד" (יש פיוט שזה הפזמון שלו, שנאמר בשני ימי ר"ה, ועוד אומרים את הפסוק הזה בכ"מ בתפילה).

מחולת המחנים כתב:

עזריאל ברגר כתב:הפסוק שאומרים הכי הרבה פעמים בראש השנה הוא "ה' ימלוך לעולם ועד" (יש פיוט שזה הפזמון שלו, שנאמר בשני ימי ר"ה, ועוד אומרים את הפסוק הזה בכ"מ בתפילה).

ג. קדושה.

מחולת המחנים כתב:

עזריאל ברגר כתב:הפסוק שאומרים הכי הרבה פעמים בראש השנה הוא "ה' ימלוך לעולם ועד" (יש פיוט שזה הפזמון שלו, שנאמר בשני ימי ר"ה, ועוד אומרים את הפסוק הזה בכ"מ בתפילה).

פסוק זה נאמר גם הכי הרבה בכל יום בשחרית: א. יהי כבוד. ב. אז ישיר. ג. קדושה. ד. עלינו.

עזריאל ברגר כתב:בימים שאין שביתה ממלאכה נאמר עוד פעם ב"ובא לציון".

הכהן כתב:

עזריאל ברגר כתב:בימים שאין שביתה ממלאכה נאמר עוד פעם ב"ובא לציון".

ובימי שביתה ב"ובא לציון" במנחה תיקון: ראיתי שספרת רק שחרית

אגב, בנוסח אשכנז יש להוריד את 'ואנחנו לא נדע', ואת ג"פ בפיטום הקטורת שאחר שחרית וג"פ בערבית.

עזריאל ברגר כתב:אכן בנוסח הספרדים אומרים גם לפני שחרית וגם אחריה, אבל פעם אחת בכל אחד מהם ולא ג"פ (כמדומני שזה מחלוקת בפתיחת ראשי תיבות, שיש אומרים לומר ג"פ(=ג' פעמים) כל אחד מהפסוקים, וי"א שצריך לומר "ג"פ = ג' פסוקים", אבל רק פעם אחת).

הכהן כתב:

עזריאל ברגר כתב:

הכהן כתב:מה הזמן הקצר ביותר שבו קוראים בתורה בחמשה חומשי תורה?

ב דר"ה עד יום כיפור?

!

הכהן כתב:שש"י

מחולת המחנים כתב:יכול בן אדם להתפלל לעצמו תפילת שחרית של יום חול כהרגלה מבלי לחשוב כלום.

בין הזמנים כתב:אחד מהם לכאו' י' אב.

עזריאל ברגר כתב:איזה שני תאריכים יש בשנה, שרק אם הם חלים ביום ראשון אז אין אומרים בהם תחנון?
הערה: אחד לכו"ע (עכ"פ לא שמעתי על מי שחולק בזה)

עם_הארץ כתב:מלה אחת בתפלת שמונה עשרה של חול
אין אומרים אותה כשבועיים בשנה.

הכהן כתב:

עם_הארץ כתב:מלה אחת בתפלת שמונה עשרה של חול
אין אומרים אותה כשבועיים בשנה.

טל

סכינא חריפא כתב:טל

עם_הארץ כתב:מלה אחת בתפלת שמונה עשרה של חול
אין אומרים אותה כשבועיים בשנה.