פורום אוצר החכמה

שברי לוחות כתב:בחמדת ימים כתב שהוא תיקן תפילה זו אולי הוא בנוסח אחר.
ושערי ציון הוא בדפוס ונציה ואין הספרים לפני לבדוק בהם, ולבדוק שנת הדפוס

במחילה מכבודו, ס' קיצור של"ה נד' כארבעים שנה לפני שנד' החמדת ימים (תמ"ג ותצ"א בהתאמה).
לא ידעתי מהו שערי ציון ד' ונציה, אמנם בשלשת הדפוסים הראשונים של השע"צ אשר נדפסו בחיי המחבר (תכ"ב, תל"א תמ"ב) אינו.

יהודה בן יעקב כתב:בספר לקט הקמח החדש [סי' עט, כ] כתב:

נראה שתלמיד חכם אסור לעמוד כנגד צואת חזיר וכו', דלא גרע משאר מקום מטונף דאסור לתלמיד חכם לעמוד בו, כיון דאי אפשר לו בלי הרהור תורה במבואות המטונפות (עיין ברמ"א יו"ד סי' רמו סעי' כו).
וקצת קשה מסנהדרין (צח ע"ב), דרב יוסף אמר "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה", ופירש רש"י (ד"ה בטולא), שרב יוסף ביקש לזכות לישב בצל הרעי של חמורו של משיח. ואפשר, דאשמעינן דמוטב לבטל קצת מדברי תורה, ובלבד שיבוא משיח במהרה בימינו אמן כן יהי רצון (פ"א).

אשמח לדעת מה מקור הדברים.

שברי לוחות כתב:גם בילקוט המאירי כתב כן מדעת עצמו

מבק כתב:הלקט הקמח כותב כן בשם "פ"א", האם ידוע למי כוונתו?

וראה עוד בש"ס מתיבתא סנהדרין צ"ח ע"ב, שם, במדור ילקוט ביאורים (עמ' ק"י), שהביאו דברים אלו בשם "ויש מי שביאר".

פרנצויז כתב:

יהודה בן יעקב כתב:בספר לקט הקמח החדש [סי' עט, כ] כתב:

נראה שתלמיד חכם אסור לעמוד כנגד צואת חזיר וכו', דלא גרע משאר מקום מטונף דאסור לתלמיד חכם לעמוד בו, כיון דאי אפשר לו בלי הרהור תורה במבואות המטונפות (עיין ברמ"א יו"ד סי' רמו סעי' כו).
וקצת קשה מסנהדרין (צח ע"ב), דרב יוסף אמר "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה", ופירש רש"י (ד"ה בטולא), שרב יוסף ביקש לזכות לישב בצל הרעי של חמורו של משיח. ואפשר, דאשמעינן דמוטב לבטל קצת מדברי תורה, ובלבד שיבוא משיח במהרה בימינו אמן כן יהי רצון (פ"א).

אשמח לדעת מה מקור הדברים.

שברי לוחות כתב:גם בילקוט המאירי כתב כן מדעת עצמו

מבק כתב:הלקט הקמח כותב כן בשם "פ"א", האם ידוע למי כוונתו?

וראה עוד בש"ס מתיבתא סנהדרין צ"ח ע"ב, שם, במדור ילקוט ביאורים (עמ' ק"י), שהביאו דברים אלו בשם "ויש מי שביאר".

שמעתי שכעת מהדירים את ספר לקט הקמח ורוב הקושי זה בפיענוח הר"ת.

שו"ת נשמת כל חי בסופו, חו"מ ס"ס מט, דף צ ע"א, מציין לדבריו בשו"ת לב חיים ח"א סי' סג [בהנחה שזה מה שכתוב, המהדורת צילום ממש לא איכותית],
ולפו"ר ל"מ שם, וצ"ב

דרופתקי דאורייתא כתב:שו"ת נשמת כל חי בסופו, חו"מ ס"ס מט, דף צ ע"א, מציין לדבריו בשו"ת לב חיים ח"א סי' סג [בהנחה שזה מה שכתוב, המהדורת צילום ממש לא איכותית],
ולפו"ר ל"מ שם, וצ"ב

בשו"ת נשמת כל חי ח"ב, (סוף חו"מ שם), לא כתוב סי' ס"ג, אלא סי' ס"ב.
והוא באמת בשו"ת לב חיים ח"א סי' ס"ב, עיי"ש.

הבטחתי כתב:בסידורים בסוף הסדר להושענא רבא נדפסה תפילה שאומרים אחרי חבטת הערבה
מצאתי מקורה בס' קצור של"ה שכתב כך: כתוב בספר תיקון שבועות אחר החבטת הערבה יאמר תפילה זו

אני מניח שכוונתו לתיקוני ליל שבועות והוש"ר שנדפסו ביחד. מתי נדפס תיקון ליל שבועות לראשונה? או שמא אני טועה ויש ספר כזה?
אודה מאוד למי שיראה לי מקורה של תפילה זו בספר קדום לקיצור השל"ה.

בקיצור של"ה דפוס תפ"ב כתוב בפירוש תיקון ליל שבועות
בבית עקד ספרים מביא ארבעה דפוסי תיקון ליל שבועות לפני שנת תמ"ג
ולהעיר שגם בספר שם טוב קטן שנדפס בשנת תס"ו נדפסה תפילה זו.
אך לכאורה ברור שמחברה הוא בעל חמדת ימים

בן איש חי דרושים וירא
"נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש הגאון חיד"א ז"ל בפתח עינים סגולה להנצל מעין הרע לעשות ה' של כסף גם המנהג לומר חמשה כנגד בעלי עיה"ר להנצל ע"ש."

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי דרושים וירא
"נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש הגאון חיד"א ז"ל בפתח עינים סגולה להנצל מעין הרע לעשות ה' של כסף גם המנהג לומר חמשה כנגד בעלי עיה"ר להנצל ע"ש."

פת"ע ברכות כ' א'

שברי לוחות כתב:בקיצור של"ה דפוס תפ"ב כתוב בפירוש תיקון ליל שבועות
בבית עקד ספרים מביא ארבעה דפוסי תיקון ליל שבועות לפני שנת תמ"ג
ולהעיר שגם בספר שם טוב קטן שנדפס בשנת תמ"ג נדפסה תפילה זו.
אך לכאורה ברור שמחברה הוא בעל חמדת ימים

המחבר אינו בעל חמדת ימים.
כבר ידוע ומפורסם בשער בת רבים, שספר חמדת ימים (נדפס בשנת תצ"א) אינו אלא ליקוט, והוא שליקט מכל הספרים (ולא להיפך), והוא ליקט מקיצור של"ה ומשם טוב קטן ומתיקון ליל שבועות וכו', וגם הוכח שגם כשכותב "אני תיקנתי" "אני חיברתי" וכו', אינו נכון, והוא העתיק מאחרים.

[וכבר העיר ר' הבטחתי שזמן הדפסת חמד"י מאוחר משנת הוצאת קיצור של"ה].
כדאי לעיין בקובץ עץ חיים (באבוב) גליון ט"ו (תמוז-אב תשע"א) עמ' שמט-שסו.

בספר לקט הקמח החדש [סי מז, טז] כתב:

טז] לדעת השו"ע, המהרהר בדברי תורה אין צריך לברך. ובזכרון מנחם (על לקוטי מהרי"ח סדר ברכת השחר מ ע"ב ד"ה והא דתקנו) נתן רמז על זה, דהא מברכין לעסוק ''בדברי" תורה ולא "לעסוק בתורה", הרי שהברכה נאמרת על הדיבור בדברי תורה ולא על הרהור בעלמא, עיי"ש. אמנם יש לדחות, דאולי להוציא מסברת א"א דרק על התורה בעצמה חייב לברך מדאורייתא, לכן אין הנוסח לעסוק בתורה, כדי לרבות גם תורה שבעל פה.

אשמח לפענוח השורה המודגשת, עם מקור הדברים.

יהודה בן יעקב כתב:בספר לקט הקמח החדש [סי מז, טז] כתב:

טז] לדעת השו"ע, המהרהר בדברי תורה אין צריך לברך. ובזכרון מנחם (על לקוטי מהרי"ח סדר ברכת השחר מ ע"ב ד"ה והא דתקנו) נתן רמז על זה, דהא מברכין לעסוק ''בדברי" תורה ולא "לעסוק בתורה", הרי שהברכה נאמרת על הדיבור בדברי תורה ולא על הרהור בעלמא, עיי"ש. אמנם יש לדחות, דאולי להוציא מסברת א"א דרק על התורה בעצמה חייב לברך מדאורייתא, לכן אין הנוסח לעסוק בתורה, כדי לרבות גם תורה שבעל פה.

אשמח לפענוח השורה המודגשת, עם מקור הדברים.

אולי אשל אברהם או"ח מ"ו סעיף ב'

שברי לוחות כתב:

יהודה בן יעקב כתב:בספר לקט הקמח החדש [סי מז, טז] כתב:

טז] לדעת השו"ע, המהרהר בדברי תורה אין צריך לברך. ובזכרון מנחם (על לקוטי מהרי"ח סדר ברכת השחר מ ע"ב ד"ה והא דתקנו) נתן רמז על זה, דהא מברכין לעסוק ''בדברי" תורה ולא "לעסוק בתורה", הרי שהברכה נאמרת על הדיבור בדברי תורה ולא על הרהור בעלמא, עיי"ש. אמנם יש לדחות, דאולי להוציא מסברת א"א דרק על התורה בעצמה חייב לברך מדאורייתא, לכן אין הנוסח לעסוק בתורה, כדי לרבות גם תורה שבעל פה.

אשמח לפענוח השורה המודגשת, עם מקור הדברים.

אולי אשל אברהם או"ח מ"ו סעיף ב'

כוונתך לא"א בוטשאטש, סי' מז, ב ??
זה רק הו"א בדבריו, אך הוא מסיק לא כך.

יהודה בן יעקב כתב:

שברי לוחות כתב:

יהודה בן יעקב כתב:בספר לקט הקמח החדש [סי מז, טז] כתב:

טז] לדעת השו"ע, המהרהר בדברי תורה אין צריך לברך. ובזכרון מנחם (על לקוטי מהרי"ח סדר ברכת השחר מ ע"ב ד"ה והא דתקנו) נתן רמז על זה, דהא מברכין לעסוק ''בדברי" תורה ולא "לעסוק בתורה", הרי שהברכה נאמרת על הדיבור בדברי תורה ולא על הרהור בעלמא, עיי"ש. אמנם יש לדחות, דאולי להוציא מסברת א"א דרק על התורה בעצמה חייב לברך מדאורייתא, לכן אין הנוסח לעסוק בתורה, כדי לרבות גם תורה שבעל פה.

אשמח לפענוח השורה המודגשת, עם מקור הדברים.

אולי אשל אברהם או"ח מ"ו סעיף ב'

כוונתך לא"א בוטשאטש, סי' מז, ב ??
זה רק הו"א בדבריו, אך הוא מסיק לא כך.

אכן, הוא כותב להוציא מסברת א"א, כלומר, הסברא שצידד בה האשל אברהם, והבן

פרנצויז כתב:

שברי לוחות כתב:בקיצור של"ה דפוס תפ"ב כתוב בפירוש תיקון ליל שבועות
בבית עקד ספרים מביא ארבעה דפוסי תיקון ליל שבועות לפני שנת תמ"ג
ולהעיר שגם בספר שם טוב קטן שנדפס בשנת תמ"ג נדפסה תפילה זו.
אך לכאורה ברור שמחברה הוא בעל חמדת ימים

המחבר אינו בעל חמדת ימים.
כבר ידוע ומפורסם בשער בת רבים, שספר חמדת ימים (נדפס בשנת תצ"א) אינו אלא ליקוט, והוא שליקט מכל הספרים (ולא להיפך), והוא ליקט מקיצור של"ה ומשם טוב קטן ומתיקון ליל שבועות וכו', וגם הוכח שגם כשכותב "אני תיקנתי" "אני חיברתי" וכו', אינו נכון, והוא העתיק מאחרים.

[וכבר העיר ר' הבטחתי שזמן הדפסת חמד"י מאוחר משנת הוצאת קיצור של"ה].
כדאי לעיין בקובץ עץ חיים (באבוב) גליון ט"ו (תמוז-אב תשע"א) עמ' שמט-שסו.

עץ חיים באבוב טו על ספר חמדת ימים תמוז אב תשעא עמודים שמט-שסו.PDF

הצדק עמך, וניכרים דברי אמת!

א. אשמח לדעת היכן מקומו של חידושי הראנ"ח המוזכרים, כפי הנראה הכוונה לספרו עמ"ס כתובות, אך בחיפושי לא מצאתיו.

ב. כמו"כ אשמח להוספת מראי מקומות, אודות השאלה הנסובה אמאי אין עדים נאמנים לומר שחתמו על שטר אמנה משום דהוי עולה ואין אדם משים עצמו רשע, כמש"כ רש"י [כתובות יט, ב] בביאור הדין, ולא אמרינן שטעו בדין או לא ידעו דין זה.

דרופתקי דאורייתא כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי דרושים וירא
"נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש הגאון חיד"א ז"ל בפתח עינים סגולה להנצל מעין הרע לעשות ה' של כסף ..."

פת"ע ברכות כ' א'

נזכר גם בספרו מדבר קדמות מערכת ה' אות ו' (בשם ילקוט ראובני).

אשמח לדעת את פענוח ר"ת והמקורות: אוח"ח לח"ס, לבומת"ל.

יהודה בן יעקב כתב:

שלחן.png

אשמח לדעת את פענוח ר"ת והמקורות: אוח"ח לח"ס, לבומת"ל.

ואורח חיים לחתם סופר לבושי מרדכי מהדורא תליתאה

שלחן המערכת ח"א עמוד קלז.
כתוב:

ובספרו [של הגרח"ף] חיי וחמרא (דף ב') כתב: אנכי נותן רשות לכל חכם הלומד תורה לשמה, דאם נראה לו לדייק אחר פסק דיני ולחלוק איני מקפיד כלל, והאמת יותר אהובה אצלינו. ע"כ.

בספר חיי וחמרא דף ב' לא מצאתי.

שברי לוחות כתב:

יהודה בן יעקב כתב:

שלחן.png

אשמח לדעת את פענוח ר"ת והמקורות: אוח"ח לח"ס, לבומת"ל.

ואורח חיים לחתם סופר

יישר כח. ועדיין אני מבקש עזרה

יהודה בן יעקב כתב:

כהונת.png

א. אשמח לדעת היכן מקומו של חידושי הראנ"ח המוזכרים, כפי הנראה הכוונה לספרו עמ"ס כתובות, אך בחיפושי לא מצאתיו.

ב. כמו"כ אשמח להוספת מראי מקומות, אודות השאלה הנסובה אמאי אין עדים נאמנים לומר שחתמו על שטר אמנה משום דהוי עולה ואין אדם משים עצמו רשע, כמש"כ רש"י [כתובות יט, ב] בביאור הדין, ולא אמרינן שטעו בדין או לא ידעו דין זה.

מה שהובא מספר "כהונת עולם" (לרבי משה הכהן, מקושטא), בביאור הלכות רבית יו"ד סימן קס"ט דף ח"י ע"א (שורה י"ח), בשם "הראנ"ח ז"ל בחידושיו", ראה בצילום שהאות נ' של ראנ"ח מחוקה, (גם באוצה"ח וגם בהיברו בוקס), והפענוח "ראנ"ח" הוא ניחוש.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 215&hilite
האם אפשר לבדוק בספר המקורי (לא צילום) מה האות החסירה. [רוב הסיכויים שזה נ', אבל אם אפשר לבדוק, עדיף]

אני מחפש מקור לדברים הבאים:

אומר הרמב"ם (- - דרוש מקור!!), שבמילי דעלמא - צריך להסתכל על מי שיש לו פחות ממני, ולהיות כמוהו, אבל במילי דשמיא - אסור להסתפק במועט, אלא צריך להסתכל על הגדול ממני, ולקנא בו, ולומר מתי אגיע לדרגתו, ואין להסתכל על הפחות ממני ולהתנחם שאני טוב ממנו.

-

אבל זה לא ברמב"ם?

בספר מאורי אור (ח"ד באר שבע דף כ ע"א) כותב 'בילדותי נהגתי לעמוד מן ברוך שאמר ולישב רק בקריאת שמע וברכותיה משום וכו', ואחר כך מצאתי בחיבור קטן בשנת תנ"א כותב כך בלא טעם', האם מישהו יודע לאיזה ספר כוונתו?

כתב הרדב"ז

חלק ג סימן תמו (תתפז)
שהרי אמרו במדרש בשעה שהשכינה באה לב"ה ורואה אותם אומרים הזמירות ומקצת מאחרין ומקצת מקדימין מיד מסתלקת

חלק ג סימן תעד (תתקיב)
ותו דאמרו במדרש הנעלם בשעה שהשכינה באה לב"ה ומצא אומרים הזמירות אם מקצתם מאחרין ומקצתם מקדימין מיד מסתלקת.

אשמח לדעת מקור הדברים.

מבק כתב:בספר מאורי אור (ח"ד באר שבע דף כ ע"א) כותב 'בילדותי נהגתי לעמוד מן ברוך שאמר ולישב רק בקריאת שמע וברכותיה משום וכו', ואחר כך מצאתי בחיבור קטן בשנת תנ"א כותב כך בלא טעם', האם מישהו יודע לאיזה ספר כוונתו?

יש לשער שהכוונה לספר הנהגת אדם שנדפס בשנת תנ"א.
שם כתב כן (דף ה. מהדו' פיעטרקוב תרמ"ז)

יהודה בן יעקב כתב:כתב הרדב"ז

חלק ג סימן תמו (תתפז)
שהרי אמרו במדרש בשעה שהשכינה באה לב"ה ורואה אותם אומרים הזמירות ומקצת מאחרין ומקצת מקדימין מיד מסתלקת

חלק ג סימן תעד (תתקיב)
ותו דאמרו במדרש הנעלם בשעה שהשכינה באה לב"ה ומצא אומרים הזמירות אם מקצתם מאחרין ומקצתם מקדימין מיד מסתלקת.

אשמח לדעת מקור הדברים.

כבר העירו בזה דבמדרש שהש"ר עה"פ היושבת בגנים אי' כן לגבי קריאת שמע
ואילו הרדב"ז למד ק"ו לק"ש.

יהודה בן יעקב כתב:

שלחן.png (14.68 KiB) נצפה 12321 פעמים

אשמח לדעת את פענוח ר"ת והמקורות: אוח"ח לח"ס, לבומת"ל.

שברי לוחות כתב:ואורח חיים לחתם סופר לבושי מרדכי מהדורא תליתאה

יהודה בן יעקב כתב:

שברי לוחות כתב:ואורח חיים לחתם סופר

ועדיין אני מבקש עזרה

לבירור המקורות:
לבושי מרדכי תליתאה כבר ציין שם שהוא או"ח סי' כ"א.
ומה שכתוב "אוח"ח לח"ס", אחרי העיון בס' שלחן מלכים, נראה שאין כוונתו: אורח חיים, כי בדרך כלל כשרוצה לומר אורח חיים דרכו לכתוב או"ח כנהוג, אך כשכותב: אוח"ח, בדרך כלל כוונתו לס' ארחות חיים (כהנא), [לדוגמה, כשהוא כותב רדב"ז באוח"ח, כוונתו: רדב"ז שהובא בס' ארחות חיים (כהנא)], אבל כאן (בשלחן מלכים סי' ז' הלכה למשה ס"ק ב') זה שונה, משום שכתוב: אוח"ח לח"ס.
ואולי כוונתו כאן לספר אחר, לס' אורחות חיים (לרבי יהודה אריה לעווינגער) שמרבה להביא דברים בשם החתם סופר. ובאמת, מש"כ בשלחן מלכים בהמשך בשם הח"ס שם, דקודם שמהרהר בד"ת יהרהר ברה"ת ויוצא ממ"נ, נמצא באורחות חיים (לעווינגער) הנ"ל סי' מ"ז ס"ד.
[אך עדיין צריך למצוא את מה שכתב בשמו, שאסור להרהר בד"ת בלא ברכה וחייב לברך ולדבר].

וונדרבר כתב:

יהודה בן יעקב כתב:

שלחן.png

אשמח לדעת את פענוח ר"ת והמקורות: אוח"ח לח"ס, לבומת"ל.

שברי לוחות כתב:ואורח חיים לחתם סופר לבושי מרדכי מהדורא תליתאה

יהודה בן יעקב כתב:

שברי לוחות כתב:ואורח חיים לחתם סופר

ועדיין אני מבקש עזרה

לבירור המקורות:
לבושי מרדכי תליתאה כבר ציין שם שהוא או"ח סי' כ"א.
ומה שכתוב "אוח"ח לח"ס", אחרי העיון בס' שלחן מלכים, נראה שאין כוונתו: אורח חיים, כי בדרך כלל כשרוצה לומר אורח חיים דרכו לכתוב או"ח כנהוג, אך כשכותב: אוח"ח, בדרך כלל כוונתו לס' ארחות חיים (כהנא), [לדוגמה, כשהוא כותב רדב"ז באוח"ח, כוונתו: רדב"ז שהובא בס' ארחות חיים (כהנא)], אבל כאן (בשלחן מלכים סי' ז' הלכה למשה ס"ק ב') זה שונה, משום שכתוב: אוח"ח לח"ס.
ואולי כוונתו כאן לספר אחר, לס' אורחות חיים (לרבי יהודה אריה לעווינגער) שמרבה להביא דברים בשם החתם סופר. ובאמת, מש"כ בשלחן מלכים בהמשך בשם הח"ס שם, דקודם שמהרהר בד"ת יהרהר ברה"ת ויוצא ממ"נ, נמצא באורחות חיים (לעווינגער) הנ"ל סי' מ"ז ס"ד.
[אך עדיין צריך למצוא את מה שכתב בשמו, שאסור להרהר בד"ת בלא ברכה וחייב לברך ולדבר].

תודה על הבהרת הדברים
זה היה טעות סופר שלי ואכן נתכוונתי לכתוב ארחות חיים, כמובן

דרופתקי דאורייתא כתב:שלחן המערכת ח"א עמוד קלז. כתוב:

ובספרו [של הגרח"ף] חיי וחמרא (דף ב') כתב: אנכי נותן רשות לכל חכם הלומד תורה לשמה, דאם נראה לו לדייק אחר פסק דיני ולחלוק איני מקפיד כלל, והאמת יותר אהובה אצלינו. ע"כ.

בספר חיי וחמרא דף ב' לא מצאתי.

כנראה ס' שלחן המערכת העתיק (בלי לבדוק את המקור) מס' תולדות החבי"ף (עקשטיין) עמ' 189 הערה 41, שגם הוא ציין לס' חיי וחמרא דף ב'.
והמקום האמיתי הוא: ס' חיי וחמרא דף י"ב (ד"ה ומכאן מודעא).
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?22450&pageid=P0013L

סברתי שמעדני מלך, אבל מבין הספרים בשם זה שראיתי באוצר כלום לא התאים. נראה שזה חיבור על הש"ס.

מסתבר שהכוונה למעדני מלך = מעדני יו"ט ולחם חמודות לבעל תוי"ט, על הרא"ש.

שמא 'מנחם עזריה מפאנו'.

שבענו מטובך כתב:מסתבר שהכוונה למעדני מלך = מעדני יו"ט ולחם חמודות לבעל תוי"ט, על הרא"ש.

אכן, יישר כח!

פרנצויז כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:שלחן המערכת ח"א עמוד קלז. כתוב:

ובספרו [של הגרח"ף] חיי וחמרא (דף ב') כתב: אנכי נותן רשות לכל חכם הלומד תורה לשמה, דאם נראה לו לדייק אחר פסק דיני ולחלוק איני מקפיד כלל, והאמת יותר אהובה אצלינו. ע"כ.

בספר חיי וחמרא דף ב' לא מצאתי.

כנראה ס' שלחן המערכת העתיק (בלי לבדוק את המקור) מס' תולדות החבי"ף (עקשטיין) עמ' 189 הערה 41, שגם הוא ציין לס' חיי וחמרא דף ב'.
והמקום האמיתי הוא: ס' חיי וחמרא דף י"ב (ד"ה ומכאן מודעא).
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... eid=P0013L

בנוסף לטעות במס' הדף שהועתק בטעות דף ב' (במקום דף י"ב), המעיין היטב יראה שבס' תולדות החבי"ף עמ' 189 הערה 41 העתיק את הקטע מתוך ס' חיי וחמרא עם דילוגים, ובכל מקום שדילג מילים הוסיף שלש נקודות כדי לסמן שיש מילים חסרות, אך בס' שלחן המערכת ח"א עמ' קל"ז העתיק את אותם המקומות בלי שלושת נקודות, ואז לא ניכר כלל שיש כאן דילוג, ופנים חדשות באו לכאן. [כמו כן יש קטעים נוספים בנושא הזה שנזכרו בתולדות החבי"ף שם, והועתקו שם בשלחן המערכת, וגם שם מחק את הנקודות המסמנות את הדילוג, עיי"ש].
אולם, בשלחן המערכת לא כתוב שהדברים הועתקו מכלי שני מס' תולדות החבי"ף, ולכן הקוראים לא יכולים לגלות שיש שם מילים חסרות.
ויש כאן שלוש בעיות ביחד, ראשית שהעתיקו מכלי שני בלי לבדוק את המקור, שנית שלא ציינו את שם הספר שממנו העתיקו, ושלישית שהעתיקו ברשלנות ומחקו את כל סימני הדילוג. וזה גורם להמוני טעויות בספרים מסוג זה.

אשמח לדעת את המקור בתנדב"א

שו"ת חוט השני סימן עה

מ"מ ראיתי להרב המובהק מהר"ם אב"ד דק"ק ורנקפורט שכתב באיגרתו וז"ל ומה שכתב מהרמא"י בש"ע בשם א"ז היינו שלא יהיה חזן קבוע דוקא אבל להתפלל ולירד לפני התיבה דרך אקראי ולהיות משורר כדרך החזנים שאינן קבועין שרי לכתחילה עכ"ל פי' לדבריו אם אין מתפלל אלא בשבתות וי"ט להנעים זמר ובחול יורד אחר תחתיו לא מקרי ש"ץ קבוע וכן משמע בטור שכתב בשם אביו הרא"ש ז"ל וכו',

האם דברים אלו נדפסו באיזה מקום אחר? האם ידוע מי הוא?

יהודה בן יעקב כתב:שו"ת חוט השני סימן עה

מ"מ ראיתי להרב המובהק מהר"ם אב"ד דק"ק ורנקפורט שכתב באיגרתו וז"ל ומה שכתב מהרמא"י בש"ע בשם א"ז היינו שלא יהיה חזן קבוע דוקא אבל להתפלל ולירד לפני התיבה דרך אקראי ולהיות משורר כדרך החזנים שאינן קבועין שרי לכתחילה עכ"ל פי' לדבריו אם אין מתפלל אלא בשבתות וי"ט להנעים זמר ובחול יורד אחר תחתיו לא מקרי ש"ץ קבוע וכן משמע בטור שכתב בשם אביו הרא"ש ז"ל וכו',

האם דברים אלו נדפסו באיזה מקום אחר? האם ידוע מי הוא?

ראה ישורון לד עמ' תתמו הערה 36

שברי לוחות כתב:

מבק כתב:בספר מאורי אור (ח"ד באר שבע דף כ ע"א) כותב 'בילדותי נהגתי לעמוד מן ברוך שאמר ולישב רק בקריאת שמע וברכותיה משום וכו', ואחר כך מצאתי בחיבור קטן בשנת תנ"א כותב כך בלא טעם', האם מישהו יודע לאיזה ספר כוונתו?

יש לשער שהכוונה לספר הנהגת אדם שנדפס בשנת תנ"א.
שם כתב כן (דף ה. מהדו' פיעטרקוב תרמ"ז)

ייש"כ גדול מאד!!