פורום אוצר החכמה

נהורא דכל שעתא עבר לאתר תדירא אילין איכדין איתתא דאיסתאבת ברמשא?
מאן ניהו האי קדמון נותן הסימן?

הסימן מופיע בסוף פירוש רבינו חננאל למס' פסחים. אמנם העירני החה"ש הרב משנ"נ שבר"ח מהדורת וגשל (וכן בש"ס החדש שלהם) ליתא, ואפשר שנתברר להם שלא מאת הר"ח יצאו הדברים אלא מאיזה מעתיק (ומי שיברר זאת אצל ר"ד מצגר תע"ב).

מי האיש?
אחד משמותיו כשם הרועה,
אחד משמות אביו כשם רועה,
שם חותנו כשם רועה,
שם אשתו כשם רועה,
לתלמידו וידידו שמות כשם הרועים,
שמו יצא למרחוק ע"י מי ששמו כשם הרועה,
ויקם כנגדו מי ששמו כשם הרועה ושם אביו כשם רועה,
ואחריו החרה מי ששמו כשם רועה,
את ציונו מראים אצל הרועה ששם אביו כשם רועה ושם אשתו כשם רועה.

לייבעדיג יענקל כתב:מי האיש?
אחד משמותיו כשם הרועה,
אחד משמות אביו כשם רועה,
שם חותנו כשם רועה,
שם אשתו כשם רועה,
לתלמידו וידידו שמות כשם הרועים,
שמו יצא למרחוק ע"י מי ששמו כשם הרועה,
ויקם כנגדו מי ששמו כשם הרועה ושם אביו כשם רועה,
ואחריו החרה מי ששמו כשם רועה,
את ציונו מראים אצל הרועה ששם אשתו כשם רועה.

הרמח"ל? עכ"פ ששה מן הרמזים רמזים (ארבעה הראשונים ושניים האחרונים) עולים יפה

הסרפד כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:מי האיש?
אחד משמותיו כשם הרועה,
אחד משמות אביו כשם רועה,
שם חותנו כשם רועה,
שם אשתו כשם רועה,
לתלמידו וידידו שמות כשם הרועים,
שמו יצא למרחוק ע"י מי ששמו כשם הרועה,
ויקם כנגדו מי ששמו כשם הרועה ושם אביו כשם רועה,
ואחריו החרה מי ששמו כשם רועה,
את ציונו מראים אצל הרועה ששם ששם אביו כשם רועה ושם אשתו כשם רועה.

הרמח"ל? עכ"פ ששה מן הרמזים רמזים (ארבעה הראשונים ושניים האחרונים) עולים יפה

אחרי שפתר הסרפד את החידה, אבוא להשלים הדברים.

רבי משה חיים.
בן ר יעקב חי.
חותנו ר דוד פינצי.
אשתו צפורה.
תלמידו [או ידידו] ר משה דוד ואלי. רבי יעקב חזק. ידידיו ר יעקב בשן ור דוד מילדולה. [ראה מס"י].
שמו יצא ע"י ר יקותיאל גורדון. [משה נקרא יקותיאל].
ויקם כנגדו רבי משה ב"ר יעקב חאגיז.
ואחריו החרה ר יעקב פופרש כ"ץ מפ"פ.
ציונו ליד רבי עקיבא בן יוסף ששם אשתו רחל.

עתניאל בן קנז כתב:משנה מסכת בבא קמא פרק ה

שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לולד וכן פרה שנגחה את השור ונמצא ולדה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק מן הפרה ורביע נזק מן הולד:

אין כוונת המשנה שישלם שלשה רבעים, אלא שאם אין יכול לגבות מן הפרה - לא יגבה מן הוולד אלא רבע נזק. עיי"ש.

אמסטרדם כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:חידה שחד הגרשא"י זצ"ל: כיצד יתכן שבעליו של שור יתחייב בתשלומי ג' רבעי נזק?

שור מועד שהזיק ואין בגופו אלא כדי רביע הנזק - וכמ"ד צד תמות במקומה עומדת.

צד תמות במקומה זה רק לחומרא.

לייבעדיג יענקל כתב:יפה מאוד. אכן, משכח"ל בהועד לקרן א' וכו'. בספר מעילו של שמואל מסופר שחידה זו שאל רשא"י כששימש כבוחן ילדי ת"ת בירושלם, ורעשו מכך כל הלומדים, אך סוף דבר הסכימו שהצדק עימו.

לכאורה היינו שור שדחף לבור כדלעיל, וחייב נזק שלם.

א. איזה פסוק אומרים י"ז פעמים ביום ולפעמים אף יותר ?
ב. בהלכות חנוכה. איך יש אפשרות שאדם מדליק במנורה אחת בליל א' ובליל ב' ובליל ג', ובליל ד' אסור לו להדליק במנורה ההיא?

א) ה' הושיעה וגו'

ברוך ברגר כתב:א. איזה פסוק אומרים י"ז פעמים ביום ולפעמים אף יותר ?
ב. בהלכות חנוכה. איך יש אפשרות שאדם מדליק במנורה אחת בליל א' ובליל ב' ובליל ג', ובליל ד' אסור לו להדליק במנורה ההיא?

ב. כשהנרות קרובים. אלא שאז יוכל להדליק גם בליל ד' כי צריך רק ג' רווחים של נר א' נמצא מספיק ז' נרות. אבל בליל ה' לא יוכל להדליק, כי יצטרך מקום ט' נרות.

ארץ כתב:

ברוך ברגר כתב:א. איזה פסוק אומרים י"ז פעמים ביום ולפעמים אף יותר ?
ב. בהלכות חנוכה. איך יש אפשרות שאדם מדליק במנורה אחת בליל א' ובליל ב' ובליל ג', ובליל ד' אסור לו להדליק במנורה ההיא?

ב. כשהנרות קרובים. אלא שאז יוכל להדליק גם בליל ד' כי צריך רק ג' רווחים של נר א' נמצא מספיק ז' נרות. אבל בליל ה' לא יוכל להדליק, כי יצטרך מקום ט' נרות.

כמעט..
איך יש אופן שיוכל להדליק רק עד ליל ד' ולא עד בכלל?

היכן מצאנו ששור יהיה מועד רק לאחר ו' נגיחות?
{לא במועד לסירוגין, או במועד למינו ואינו מינו ובלא סברת רשות משנה וכדו'}

מתי יתפללו בפעם הבאה תפילה זהה לתפילת ליל אמש?

הכהן כתב:מתי יתפללו בפעם הבאה תפילה זהה לתפילת ליל אמש?

ל' ניסן? אבל זה עם סה"ע,
א' אלול?

עם מוריד הגשם? ותן טל ומטר (לארץ ישראל)?

ברוך ברגר כתב:היכן מצאנו ששור יהיה מועד רק לאחר ו' נגיחות?
{לא במועד לסירוגין, או במועד למינו ואינו מינו ובלא סברת רשות משנה וכדו'}

שור חש"ו
[האם לא צריכים להגיע לסברת רשות?]

הכהן כתב:מתי יתפללו בפעם הבאה תפילה זהה לתפילת ליל אמש?

כנראה בעוד שנתים או שלוש בדיוק.

ארץ כתב:

ברוך ברגר כתב:היכן מצאנו ששור יהיה מועד רק לאחר ו' נגיחות?
{לא במועד לסירוגין, או במועד למינו ואינו מינו ובלא סברת רשות משנה וכדו'}

שור חש"ו
[האם לא צריכים להגיע לסברת רשות?]

יפה

נבאר את דבריך שור חש"ו שנגח ג' פעמים רק אז מעמידין אפוטרופוס ומעידין בפני אפוטרופוס.
והסיבא היא לא משום רשות משנה אלא מפני שלא הועד בפני בעליו דהרי לא הוי ליה בעלים
וזה לשון התוס' שם:

ואם הוחזקו נגחנין. אין לפרש שנגחו שלש פעמים ומעמידין אפוטרופוס שאם יגח רביעית ישלם נ''ש דהניחא אי ליעודי תורא בעינן אלא אי ליעודי גברא בעינן לא אייעד באותה נגיחה ועוד דהאי תנא סבר רשות משנה כדקתני סיפא חזר לתמותו וצ''ל דהוחזקו נגחנים רשעים ומשתגעים ליגח כי ההיא דלקמן דשאלו בחזקת תם דמוקי כגון שהכיר בו שהוא נגחן ואפילו הוחזקו נגחנים ג' פעמים לא יעשה מועד עד שיחזור ויגח שלש פעמים ברשות אפוטרופוס:

שברי לוחות כתב:עם מוריד הגשם? ותן טל ומטר (לארץ ישראל)?

ארץ כתב:כנראה בעוד שנתים או שלוש בדיוק.

צודק
א' כסלו תשע"ח

אTKH כתב:

שברי לוחות כתב:עם מוריד הגשם? ותן טל ומטר (לארץ ישראל)?

ארץ כתב:כנראה בעוד שנתים או שלוש בדיוק.

צודק
א' כסלו תשע"ח

למה לא ליל אדר"ח אדר תשע"ז?
(א' טבת תשע"ו יש גם על הניסים)

זה רק בארץ ישראל, בחוץ לארץ יאמרו אז ותן טל ומטר ואילו השתא עוד אומרים ותן ברכה

בס"
וָאַעַן חֶלְקִי וְאָחוּדָה חִידָתִי:
הָרִאשׁוֹן לְגוֹי גָּמוּר, הַשֵּׁנִי לְגֵר הַגָּרוּר, וְהַשְּׁלִישִׁי לְבֵן בְּרִית הָדוּר.
מי השם?
בתורה שבכתב.

עוד אחת ברשותכם:
שְׁלֹשָׁה מִינֵי צְבָעִים הֵם
אַךְ שֶׁלֹּא כְּצֶבַע נֵדָעֵם
מַּשְׁמָעוּת אַחֶרֶת לָהֶם
בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית שְׁנַיִם מֵהֶם

אֲנַסֶּה שוב אֶת חֶלְקִי
אָנָּא לֹא תָּבוּז לִי רֵעִי וִידִידִי:

צְפוּנָה הִיא וַעֲלוּמָה
מִשִּׁירֵי הַמְשׁוֹרֵר לֹא נֶעֱלָמָה
אוֹת המ' אֶת קוֹלָהּ הֵרִימָה
בְּתֵבָה אַחַת נִמְצֵאת מְחוּמָשָה

מבקש לדעת כתב:עוד אחת ברשותכם:
שְׁלֹשָׁה מִינֵי צְבָעִים הֵם
אַךְ שֶׁלֹּא כְּצֶבַע נֵדָעֵם
מַּשְׁמָעוּת אַחֶרֶת לָהֶם
בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית שְׁנַיִם מֵהֶם

1. מן האדום האדום הזה
2. לבן אחי רבקה ?
3. ואביה ירוק ירק בפניה

מבקש לדעת כתב:בס"
וָאַעַן חֶלְקִי וְאָחוּדָה חִידָתִי:
הָרִאשׁוֹן לְגוֹי גָּמוּר, הַשֵּׁנִי לְגֵר הַגָּרוּר, וְהַשְּׁלִישִׁי לְבֵן בְּרִית הָדוּר.
מי השם?
בתורה שבכתב.

רעואל

היכן בתפילה בכל יום מדברים אל המלאכים?
איפה עוד בסידור מופיע הפיסקא ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה מלבד במוסף לר"ה ויהכ"פ?

א. עושה שלום... ואמרו אמן.
ב. הטבת חלום.

מבקש לדעת כתב:צְפוּנָה הִיא וַעֲלוּמָה
מִשִּׁירֵי הַמְשׁוֹרֵר לֹא נֶעֱלָמָה
אוֹת המ' אֶת קוֹלָהּ הֵרִימָה
בְּתֵבָה אַחַת נִמְצֵאת מְחוּמָשָה

ממתקוממים.

מה שנכון נכון כתב:א. עושה שלום... ואמרו אמן.
ב. הטבת חלום.

לא ידעתי שואמרו אמן קאי על המלאכים
בכל אופן כוונתי היתה על הפסוק הללוהו כל מלאכיו...

תיבה אחת שמופיעה שלש פעמים בפסוק אחד בשלש משמעויות שונות (עכ"פ - כשתתרגם לעברית מדוברת תקבל שלש מילים שונות).
מיהי אשר נאמר עליה כי היא לבנה, גיסתה שחורה, ואביה ירוק?

מרים

שברי לוחות כתב:מרים

היה קל, אחרי שדובר על זה לעיל, אבל החידה יפה...
את שתי החידות האלו שמעתי בשם הרב יחזקאל סופר.

בס"ד

מה שנכון נכון כתב:ממתקוממים.

הכהן כתב:רעואל

וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה
יְדִידִי רְאֵה זֶה רְאֵה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
וּתְשׁוּבָתוֹ נִצַּחַת יָדַע מָה נִבָּא

ברוך ברגר כתב:1. מן האדום האדום הזה
2. לבן אחי רבקה ?
3. ואביה ירוק ירק בפניה

אַךְ עֲדַיִן הַחִידָה בְּעֵינֶיהָ עוֹמֶדֶת
אֱדוֹם הָאָדֹם הַלָּזוֹ הִיא נֶחְשֶׁבֶת
תְּבוּנָה וְגַם חָכְמָה מֵאֱדוֹם אוֹבֶדֶת
שְׁלִישִׁית בְּצֶבַע עוֹמֶדֶת וְגַם נִצֶּבֶת

מבקש לדעת כתב:בס"ד

מה שנכון נכון כתב:ממתקוממים.

הכהן כתב:רעואל

וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה
יְדִידִי רְאֵה זֶה רְאֵה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
וּתְשׁוּבָתוֹ נִצַּחַת יָדַע מָה נִבָּא

ברוך ברגר כתב:1. מן האדום האדום הזה
2. לבן אחי רבקה ?
3. ואביה ירוק ירק בפניה

אַךְ עֲדַיִן הַחִידָה בְּעֵינֶיהָ עוֹמֶדֶת
אֱדוֹם הָאָדֹם הַלָּזוֹ הִיא נֶחְשֶׁבֶת
תְּבוּנָה וְגַם חָכְמָה מֵאֱדוֹם אוֹבֶדֶת
שְׁלִישִׁית בְּצֶבַע עוֹמֶדֶת וְגַם נִצֶּבֶת

אולי: וכחול אשר על שפת הים?
מסתמא אין כוונתך ל"חום בכשבים", שפירושו כפשוטו.
אולי "ברודים" (שבקריאתו נשמע כמו "ורודים")?

עזריאל ברגר כתב:אולי: וכחול אשר על שפת הים

בס"ד
יְדִידִי וְרֵעִי יִשְׂמַח לִבִּי עִמִּי
יוֹשֵׁב אָנִי וְרֹן בְּתוֹךְ עַמִּי
הַמַּכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת תְּבוּנָתִי וְחָכְמָתִי
כְּחֹל עַל הַיָּם עַמִּי אֲשֶׁר עִמִּי

אֶשָּׂא מְשָלִּי מִידִידַּיי אֲבַקְשָׁה
חַפְּשֹוּהָ מְצָאוּהָ בִּבְרֵאשִׁית בָּרָא
גַּן עֵדֶן לוֹ מֻצְפָּן לְדָבֵק וּמַשִּׂיגָה
מַעְלָה עֶלְיוֹנָה בְּלֵב בְּרִית נוֹדְעָה
שְּׁבוּעָה הִשְּבִּיעוּהוּ קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא
לִהְיוֹת וְלַחְפּוֹץ וְלֹא לְהַרְפּוֹתָּה
יָחִיד הוּא בִּלְבָד בְּשָׂפָה בְּרוּרָה
מִלְּבַדּוֹ בְּכַ"ד הַסְּפָרִים נֶעֱלָמָה
לְהִקָּרֵא בִּפְשָׁטָהּ שֶּׁל תּוֹרָה
לְּלֹא דְּרָשׁ וְסוֹד בְּדֶרֶךְ רְמִיזָה

הכהן כתב:בינתיים אני אשאל בסגנון דומה:
שלושה דגשים חזקים רצופים

מחכים לתשובה...

סכינא חריפא כתב:עצור ועזוב
ואפס עצור ועזוב
ואפס עצור ואפס עזוב

אל מה ירמזון מיליך?

יאיר כתב:היכן בפרשה ישנן 3 מילים רצופות ששתי האותיות הראשונות בהן זהות? (דוגמא: אחד אחי אחר).

בתורה יש בעוד מקום:
(פרה אדומה . . אשר לא) עלה עליה על.

.

מבקש לדעת כתב:
יוֹשֵׁב אָנִי וְרֹן בְּתוֹךְ עַמִּי
הַמַּכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת תְּבוּנָתִי וְחָכְמָתִי
כְּחֹל עַל הַיָּם עַמִּי אֲשֶׁר עִמִּי

א. חכמתי תבונתי. של מי?

מבקש לדעת כתב:
אֶשָּׂא מְשָלִּי מִידִידַּיי אֲבַקְשָׁה
חַפְּשֹוּהָ מְצָאוּהָ בִּבְרֵאשִׁית בָּרָא
גַּן עֵדֶן לוֹ מֻצְפָּן לְדָבֵק וּמַשִּׂיגָה

ב. וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אלוקים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם: ?

עזריאל ברגר כתב:

הכהן כתב:בינתיים אני אשאל בסגנון דומה:
שלושה דגשים חזקים רצופים

מחכים לתשובה...

טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם:

והיתם לי סגולה מכל העמים לא נחשבת?

ארץ כתב:והיתם לי סגולה מכל העמים לא נחשבת?

א. זה לא בחומש בראשית.
ב. הצבע "סגול" שייך לעברית מודרנית בלבד (וכמותו "ורוד" שלא היה נראה בעיני שזאת הכיתה הכוונה), ולא ללשון הקודש.
ג. גם ה"כחול" דלעיל - הוא בניקוד שונה, ולכן מפורשים בתורה רק לבן וירוק (אא"כ יש עוד שאיננו זוכרים כאן).