פורום אוצר החכמה

בשו"ת הרב"ז ([שאפראן] ח"א או"ח סי' יד אות ה) כתב וז"ל: "כבר כתב בס' עדות ביוסף חי' או"ח שפסק הלכה למעשה שלא הניח בכה"ג לירד לפני התיבה, אעפ"י שהרווק היה ת"ח בקי בתלמוד, מ"מ כיון שהיה גם אבל ר"ל לא הניחו להתפלל בימ"נ".
היכן נמצא העדות ביוסף המוזכר?

וונדרבר כתב:

יהודה בן יעקב כתב:

שלחן.png (14.68 KiB) נצפה 11508 פעמים

אשמח לדעת את פענוח ר"ת והמקורות: אוח"ח לח"ס, לבומת"ל.

מה שכתוב "אוח"ח לח"ס", אחרי העיון בס' שלחן מלכים, נראה שאין כוונתו: אורח חיים, כי בדרך כלל כשרוצה לומר אורח חיים דרכו לכתוב או"ח כנהוג, אך כשכותב: אוח"ח, בדרך כלל כוונתו לס' ארחות חיים (כהנא), [לדוגמה, כשהוא כותב רדב"ז באוח"ח, כוונתו: רדב"ז שהובא בס' ארחות חיים (כהנא)], אבל כאן (בשלחן מלכים סי' ז' הלכה למשה ס"ק ב') זה שונה, משום שכתוב: אוח"ח לח"ס.
ואולי כוונתו כאן לספר אחר, לס' אורחות חיים (לרבי יהודה אריה לעווינגער) שמרבה להביא דברים בשם החתם סופר. ובאמת, מש"כ בשלחן מלכים בהמשך בשם הח"ס שם, דקודם שמהרהר בד"ת יהרהר ברה"ת ויוצא ממ"נ, נמצא באורחות חיים (לעווינגער) הנ"ל סי' מ"ז ס"ד.
[אך עדיין צריך למצוא את מה שכתב בשמו, שאסור להרהר בד"ת בלא ברכה וחייב לברך ולדבר].

יש להוסיף שבשער ספר אורחות חיים (לרבי יהודה אריה לעווינגער) כתוב באותיות בולטות את שמו של בעל חתם סופר, ויכולים לקבל את הרושם שהמחבר הוא החת"ס, וכנראה מפני זה מכנה אותו בעל שלחן מלכים "אוח"ח לח"ס".

ומה שהערתי שלכאורה לא נמצא שם מה שכתב בשמו שאסור להרהר בד"ת בלא ברכה וחייב לברך ולדבר, יש ליישב שעיקר הלשון המועתק שם בשלחן מלכים הוא מדברי הנצי"ב בשו"ת משיב דבר סי' מ"ז, אולם משום שבאוח"ח כתוב שהטעם שלא מברכים על הרהור הוא משום שא"א לברך על דבר שאין בו ממש, הוא צירף גם את שמו של האוח"ח למקורות הדעה הזאת.


ואח"כ הביא בשלחן מלכים שם את דעת החת"ס עצמו המובאת שם בהמשך באוח"ח, דקודם שמהרהר בד"ת יהרהר ברה"ת ויוצא ממ"נ, וע"ז ציין מקור "ח"ס שם". ולפ"ז הכל מיושב.

הגר"ח פאלאג'י ז"ל בספר סמיכה לחיים (די"א ע"ד ד"ה ומאחר) כתב:

ועם שכתב הרב מהר"י הלוי בתשובה (כלל ב סי' יט) דצריך להשתדל בכל עוז ותעצומות לקיים מנהג שכבר נהגו, וכמ"ש מהריק"ו ז"ל ומהר"ם מפדאווה (סי' עז), יע"ש. וכן כתב עוד שם בכלל ה' סימן ל"ח וסימן מ"ב, יע"ש. וכן כתב מהר"ם אלשקאר בתשובה (סי' ח) בשם הרמב"ן, יע"ש. וכמו שהאריכו בזה בס' קרית שמע ובס' ראשית ביכורי יע"ש. עכ"ז בנ"ד כעת לא מצאתי סעד וסמך למנהג הזה לצאת בתוך קס"ת, ולהניח כבודו יתברך וכבוד תורתו מפני כבוד בשר ודם, בלתי שום תועלת והנאה כלל ועיקר.

עכ"ל

ולא מצאתי דברי מהר"י הלוי [ככה"נ מהר"א הלוי בעל גנת ורדים], לא בכלל ב' סי' י"ט, ובכלל ה' אין סימן ל"ח וסימן מ"ב!

וצ"ע

וונדרבר כתב:יש להוסיף שבשער ספר אורחות חיים (לרבי יהודה אריה לעווינגער) כתוב באותיות בולטות את שמו של בעל חתם סופר, ויכולים לקבל את הרושם שהמחבר הוא החת"ס, וכנראה מפני זה מכנה אותו בעל שלחן מלכים "אוח"ח לח"ס".

שער אורחות חיים לעווינגער.jpg

ומה שהערתי שלכאורה לא נמצא שם מה שכתב בשמו שאסור להרהר בד"ת בלא ברכה וחייב לברך ולדבר, יש ליישב שעיקר הלשון המועתק שם בשלחן מלכים הוא מדברי הנצי"ב בשו"ת משיב דבר סי' מ"ז, אולם משום שבאוח"ח כתוב שהטעם שלא מברכים על הרהור הוא משום שא"א לברך על דבר שאין בו ממש, הוא צירף גם את שמו של האוח"ח למקורות הדעה הזאת.

שו'ת משיב דבר סימן מז.jpg

אורחות חיים לעווינגער סימן מז סעיף ד.jpg

ואח"כ הביא בשלחן מלכים שם את דעת החת"ס עצמו המובאת שם בהמשך באוח"ח, דקודם שמהרהר בד"ת יהרהר ברה"ת ויוצא ממ"נ, וע"ז ציין מקור "ח"ס שם". ולפ"ז הכל מיושב.

יישר כח רב, על כל טרחתך בביאור וליבון הדברים.

תם מה הוא אומר כתב:הגר"ח פאלאג'י ז"ל בספר סמיכה לחיים (די"א ע"ד ד"ה ומאחר) כתב:

ועם שכתב הרב מהר"י הלוי בתשובה (כלל ב סי' יט) דצריך להשתדל בכל עוז ותעצומות לקיים מנהג שכבר נהגו, וכמ"ש מהריק"ו ז"ל ומהר"ם מפדאווה (סי' עז), יע"ש. וכן כתב עוד שם בכלל ה' סימן ל"ח וסימן מ"ב, יע"ש. וכן כתב מהר"ם אלשקאר בתשובה (סי' ח) בשם הרמב"ן, יע"ש. וכמו שהאריכו בזה בס' קרית שמע ובס' ראשית ביכורי יע"ש. עכ"ז בנ"ד כעת לא מצאתי סעד וסמך למנהג הזה לצאת בתוך קס"ת, ולהניח כבודו יתברך וכבוד תורתו מפני כבוד בשר ודם, בלתי שום תועלת והנאה כלל ועיקר.

עכ"ל

ולא מצאתי דברי מהר"י הלוי [ככה"נ מהר"א הלוי בעל גנת ורדים], לא בכלל ב' סי' י"ט, ובכלל ה' אין סימן ל"ח וסימן מ"ב!

וצ"ע

זהו מהר"י לבית לוי
נמצא גם בפרוייקט השו"ת, יש שם חלוקה לכללים, אבל היא לא משנה לסדר הסימנים של הספר חפש שם תשובה ל"ח ומ"ב.

הבטחתי כתב:

תם מה הוא אומר כתב:הגר"ח פאלאג'י ז"ל בספר סמיכה לחיים (די"א ע"ד ד"ה ומאחר) כתב:

ועם שכתב הרב מהר"י הלוי בתשובה (כלל ב סי' יט) דצריך להשתדל בכל עוז ותעצומות לקיים מנהג שכבר נהגו, וכמ"ש מהריק"ו ז"ל ומהר"ם מפדאווה (סי' עז), יע"ש. וכן כתב עוד שם בכלל ה' סימן ל"ח וסימן מ"ב, יע"ש. וכן כתב מהר"ם אלשקאר בתשובה (סי' ח) בשם הרמב"ן, יע"ש. וכמו שהאריכו בזה בס' קרית שמע ובס' ראשית ביכורי יע"ש. עכ"ז בנ"ד כעת לא מצאתי סעד וסמך למנהג הזה לצאת בתוך קס"ת, ולהניח כבודו יתברך וכבוד תורתו מפני כבוד בשר ודם, בלתי שום תועלת והנאה כלל ועיקר.

עכ"ל

ולא מצאתי דברי מהר"י הלוי [ככה"נ מהר"א הלוי בעל גנת ורדים], לא בכלל ב' סי' י"ט, ובכלל ה' אין סימן ל"ח וסימן מ"ב!

וצ"ע

זהו מהר"י לבית לוי
נמצא גם בפרוייקט השו"ת, יש שם חלוקה לכללים, אבל היא לא משנה לסדר הסימנים של הספר חפש שם תשובה י"ט, ל"ח ומ"ב.

הרבה מרבותינו הספרדים כינו ספר זה בשם מהר"י הלוי, אך מכיון שגם לאחי הט"ז ישנו ספר שו"ת מהר"י הלוי, לכן בדורות האחרונים קראוהו מהר"י לבית לוי כפי שנכתב בשער הספר במהדורה הראשונה, וכך שמו גם בהדפסה החדשה שע"י מכון זכרון אהרן.

אכן מצאתי הדברים במהר"י לבית לוי בסי' לח וסי' מב. אבל בסימן י"ט לא מצאתי. אמנם הוא מדבר שם על מנהג. אבל לא קשור כלל למה שמצטט. וצ"ע

תם מה הוא אומר כתב:הגר"ח פאלאג'י ז"ל בספר סמיכה לחיים (די"א ע"ד ד"ה ומאחר) כתב:

ועם שכתב הרב מהר"י הלוי בתשובה (כלל ב סי' יט) דצריך להשתדל בכל עוז ותעצומות לקיים מנהג שכבר נהגו, וכמ"ש מהריק"ו ז"ל ומהר"ם מפדאווה (סי' עז), יע"ש. וכן כתב עוד שם בכלל ה' סימן ל"ח וסימן מ"ב, יע"ש. וכן כתב מהר"ם אלשקאר בתשובה (סי' ח) בשם הרמב"ן, יע"ש. וכמו שהאריכו בזה בס' קרית שמע ובס' ראשית ביכורי יע"ש. עכ"ז בנ"ד כעת לא מצאתי סעד וסמך למנהג הזה לצאת בתוך קס"ת, ולהניח כבודו יתברך וכבוד תורתו מפני כבוד בשר ודם, בלתי שום תועלת והנאה כלל ועיקר.

עכ"ל

וגם לא מצאתי דברי מהר"ם אלשקאר הנ"ל!

יש"כ גדול למסייעים!

תם מה הוא אומר כתב:

תם מה הוא אומר כתב:הגר"ח פאלאג'י ז"ל בספר סמיכה לחיים (די"א ע"ד ד"ה ומאחר) כתב:

ועם שכתב הרב מהר"י הלוי בתשובה (כלל ב סי' יט) דצריך להשתדל בכל עוז ותעצומות לקיים מנהג שכבר נהגו, וכמ"ש מהריק"ו ז"ל ומהר"ם מפדאווה (סי' עז), יע"ש. וכן כתב עוד שם בכלל ה' סימן ל"ח וסימן מ"ב, יע"ש. וכן כתב מהר"ם אלשקאר בתשובה (סי' ח) בשם הרמב"ן, יע"ש. וכמו שהאריכו בזה בס' קרית שמע ובס' ראשית ביכורי יע"ש. עכ"ז בנ"ד כעת לא מצאתי סעד וסמך למנהג הזה לצאת בתוך קס"ת, ולהניח כבודו יתברך וכבוד תורתו מפני כבוד בשר ודם, בלתי שום תועלת והנאה כלל ועיקר.

עכ"ל

וגם לא מצאתי דברי מהר"ם אלשקאר הנ"ל!

יש"כ גדול למסייעים!

שו"ת מהר"ם אלשקר סימן יח
ובואו ונצוח על אלו המשנים המנהג המפורסם והמתוקן על פי הדין וע"פ עמודי עולם התלמודיים ובעלי דרך האמת מכמה שנים דאפילו בדברים שיתלה בהן איסור של תורה אין לשנות בהן מפני המחלוקת כמו שגלוי וידוע לדרדקי דבי רב. וכ"ש בדבר אשר כזה אין זה כי אם יציאה מכללי התלמוד ומיסודות התורה והנהגותיה. ומאן יהיב לן מעפריה דהרמב"ן ז"ל ומלי עינין דקאמר ז"ל וראוי לכוף את ראשינו תחת כפות המנהג. ובמקום אחר כתב והמשנה המנהג ימתח על העמוד...

תם מה הוא אומר כתב:אכן מצאתי הדברים במהר"י לבית לוי בסי' לח וסי' מב. אבל בסימן י"ט לא מצאתי. אמנם הוא מדבר שם על מנהג. אבל לא קשור כלל למה שמצטט. וצ"ע

צ"ל: סי' י'.
[בעל סמיכה לחיים כתב שבס' "קרית שמע" האריכו בזה, ועיי' בס' קרית שמע דף ט"ו ע"ג
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0017A
שהביא מהר"י לבית הלוי בסי' י', בסי' מ"ב ובסי' ל"ח, ומהר"ם אלאשקאר סי' י"ח, וכו'].
ובאמת הוא שם בשאלות ותשובות מוהר"ר יעקב לבית הלוי (ויניציאה שצ"ב) סי' י' (דף כ"ב ע"ד), עיי"ש.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =50&hilite

ולכאורה היה נראה שהוא ט"ס בסמיכה לחיים, (אף שזו טעות לא מצויה לכתוב י"ט במקום י').
אך מתברר שיש לסימון זה מקור אחר.
כי בעל סמיכה לחיים ציין עוד ספר (בנוסף לס' קרית שמע), והוא ס' ראשית בכורי, וכוונתו כנראה לספר ראשית בכורי קציר (ויניציאה תע"ה) חלק שלישי (הנקרא "תוספת בכורי קציר").
ועיין תוספת בכורי קציר דף י"א סוף ע"ב
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?5 ... 5211100022
ושם הזכיר שו"ת מהר"י לבית הלוי שאלה י"ט.
וכנראה משם העתיק בעל סמיכה לחיים שהוא בסי' י"ט.
והפתרון לסתירה הזאת הוא, שמדובר בשתי מהדורות שונות של שו"ת מהר"י לבית הלוי.
בס' קרית שמע ציין למהדורה הידועה והמוסמכת, מהדורת ויניציאה שצ"ב, ושם הוא בסימן י'.
לעומת זאת, בס' תוספת ביכורי קציר ציין למהדורה אחרת ישנה של שו"ת מהר"י לבית הלוי (שנדפסה בפורמט קטן, ויניציאה שע"ד), ושם נזכר הענין הזה בסי' י"ט, (דף ק"ב). [כמדומה שבמהדורה זו יש רק סימנים, ואין כללים].
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 219&hilite
שתי המהדורות האלו נזכרות בס' שם הגדולים בערכו (מע"ג י' רל"ז): "מהר"ר יעקב הלוי. תלמיד הרב מהר"ר אהרן חסון. חיבר שו"ת ונדפסו שנת שצ"ב. וקודם לזה עשרים שנה הדפיס קובץ קטן, ואח"כ הוסיף וגרע והדפיס קובץ גדול הנזכר, והעיקר הוא קובץ גדול, ואליו רומז הרב כנה"ג, והקטן נתבטל".
ומש"כ שהמהדורה הישנה הוא "קובץ קטן" פירושו שנדפס בפורמט קטן, (גודל ◦4),
ראה viewtopic.php?f=7&t=27321&p=280233&hilit=#p280545
לסיכום, הציון האמיתי (לדידן) צריך להיות סי' י', כי המהדורה השניה היא המוסמכת.

הגר"י סיד בס' נר מצוה ח"ב (סי' כא אות קסא דע"ח ע"ג) סוף ד"ה ואני, כתב בזה"ל:

ודע עוד כלל אחד דלמדתי מדברי התוס' פ"ק דמגילה (ה:) סד"ה בקש כו', דלעקור המנהג ממקום זה ולקובעו במקום אחר, לא מיקרי ביטול, יע"ש. והכי מוכח מדברי הרב החסיד בספר חמדת ימים בפ"ז מהל' ר"ה לענין הפיוטים של נשמת כל חי, יע"ש. עכ"ל.

ולא נצלחתי למצוא לאיזה חמדת ימים כוונתו

יש"כ למסייעים

דרופתקי דאורייתא כתב:הגר"י סיד בס' נר מצוה ח"ב (סי' כא אות קסא דע"ח ע"ג) סוף ד"ה ואני, כתב בזה"ל:

ודע עוד כלל אחד דלמדתי מדברי התוס' פ"ק דמגילה (ה:) סד"ה בקש כו', דלעקור המנהג ממקום זה ולקובעו במקום אחר, לא מיקרי ביטול, יע"ש. והכי מוכח מדברי הרב החסיד בספר חמדת ימים בפ"ז מהל' ר"ה לענין הפיוטים של נשמת כל חי, יע"ש. עכ"ל.

ולא הצלחתי למצוא לאיזה חמדת ימים כוונתו
יש"כ למסייעים

אולי כוונתו למה שכתוב בח"ג ראש השנה פרק ז' (אות נ"ט, עמ' קל"ו במהדורה החדשה), עיי"ש.
[ואף שאינו מפורש שם, לא קשה, שהרי בנר מצוה רק כתב "והכי מוכח". ואף ששם מדבר על ברכות ק"ש ולא על נשמת].
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 178&hilite

ספר חמדת ימים - חג הסוכות - פרק ו
ומכ"ש דאין לומר נשמת כל חי וכו' שהרי אין נתוסף באדם נשמה יתירה. הכי אחי אתה? איש חכם אתה! הט אזניך ושמע דברי חכמים להחסיר ולא להעדיף, דשב ואל תעשה עדיף, כאשר כתבנו זה פעמים. ואם בבית הכנסת נוהגים להרבות במזמורים ובהפסק אמירת נשמת כל חי בין הזמירות ליוצר, בדבר אשר כזה מותר לפרוש מן הצבור. והיית רק עסוק בסדר התפלה הישרה והנכונה המתוקנת ומיוסדת בסדר מעלות עליונות.

מש"כ בחמד"י סוכות פרק ו', לא מדובר על פיוטים, ולא מדובר על לקובעו במקום אחר

תבא כתב:

תם מה הוא אומר כתב:

תם מה הוא אומר כתב:הגר"ח פאלאג'י ז"ל בספר סמיכה לחיים (די"א ע"ד ד"ה ומאחר) כתב:

ועם שכתב הרב מהר"י הלוי בתשובה (כלל ב סי' יט) דצריך להשתדל בכל עוז ותעצומות לקיים מנהג שכבר נהגו, וכמ"ש מהריק"ו ז"ל ומהר"ם מפדאווה (סי' עז), יע"ש. וכן כתב עוד שם בכלל ה' סימן ל"ח וסימן מ"ב, יע"ש. וכן כתב מהר"ם אלשקאר בתשובה (סי' ח) בשם הרמב"ן, יע"ש. וכמו שהאריכו בזה בס' קרית שמע ובס' ראשית ביכורי יע"ש. עכ"ז בנ"ד כעת לא מצאתי סעד וסמך למנהג הזה לצאת בתוך קס"ת, ולהניח כבודו יתברך וכבוד תורתו מפני כבוד בשר ודם, בלתי שום תועלת והנאה כלל ועיקר.

עכ"ל

וגם לא מצאתי דברי מהר"ם אלשקאר הנ"ל!

יש"כ גדול למסייעים!

שו"ת מהר"ם אלשקר סימן יח
ובואו ונצוח על אלו המשנים המנהג המפורסם והמתוקן על פי הדין וע"פ עמודי עולם התלמודיים ובעלי דרך האמת מכמה שנים דאפילו בדברים שיתלה בהן איסור של תורה אין לשנות בהן מפני המחלוקת כמו שגלוי וידוע לדרדקי דבי רב. וכ"ש בדבר אשר כזה אין זה כי אם יציאה מכללי התלמוד ומיסודות התורה והנהגותיה. ומאן יהיב לן מעפריה דהרמב"ן ז"ל ומלי עינין דקאמר ז"ל וראוי לכוף את ראשינו תחת כפות המנהג. ובמקום אחר כתב והמשנה המנהג ימתח על העמוד...

תודה רבה

וכעת אשאל על דברי הרמב"ן שציטט מהר"ם אלשקאר, כי גם במהדו' זכרון אהרן שם לא ציינו מקור דברי הרמב"ן

והציון לרמב"ן השני - "והמשנה המנהג ימתח על העמוד" הוא ברמב"ן נדה סו: סוף ד"ה חפיפה: "וכן החמירו בנות ישראל על עצמן, והמעביר מנהג זה ימתח על העמוד".
[בדומה לזה מהרמב"ן בכלל, זכות יצחק ח"ב סי' נט עמוד רמד, וע"ע בס' תפארת יצחק סוף עמוד קכד]

קצת קרוב לזה בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן נב

בס' שם הגדולים ערך הרמב"ן (סוף ד"ה וכבר בנדפס) הביא שבשיטה מקובצת כתובות (דף קל"ח ריש ע"א מדפי דפוס ראשון?) הביא בשם הרמב"ן שכתב וז"ל ואע"פ שאין זה מחוור אנו נותנין ראשנו תחת כפות רגלי הראשונים עכ"ל. עיי"ש.
והוא בשטמ"ק כתובות סוף פרק ד', כתובות נ"ד ע"א, בביתי ולא בבית עקתי, (סוף ד"ה והרמב"ן ז"ל האריך בזה).
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 439&hilite
[וכן בחידושי הרמב"ן שם].

וכ"כ כעין זה הרמב"ן במלחמות, כתובות פרק ט', על מתני' הפוגמת כתובתה, דף מ"ז ע"ב מדפי הרי"ף בדפוס וילנא, (בסוף דבריו): "אלא שאנו נותנים ראשינו תחת כפות רגלי הראשונים ז"ל".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 519&hilite

אמנם בשני המקומות הנ"ל לא איירי במנהגים.

שברי לוחות כתב:קצת קרוב לזה בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן נב

שם כתוב: וכופף אני ראשי למנהג של ישראל.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?143561&pageid=P0021
כל החלק הזה חיבר הרשב"א.
האם הוא חיבר גם את התשובה הזו?

בספר לקט הקמח החדש [סי' נ, ח] כתב:


האם ידוע מה כוונתו ב"וכן כתוב בשם הכ"ס", והיכן?

לכאורה כתב סופר?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לכאורה כתב סופר?

אך לא נמצא דבר כזה, לכן חיפשתי פתרון נוסף, ומקורות

יהודה בן יעקב כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לכאורה כתב סופר?

אך לא נמצא דבר כזה, לכן חיפשתי פתרון נוסף, ומקורות

עיין לקט הקמח החדש דיני קדיש אות קכט

שברי לוחות כתב:

יהודה בן יעקב כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לכאורה כתב סופר?

אך לא נמצא דבר כזה, לכן חיפשתי פתרון נוסף, ומקורות

עיין לקט הקמח החדש דיני קדיש אות קכט

כמובן שעיינתי שם כפי שהוא מציין, אך הזכרון יהודה מזכיר שהכת"ס אמר כן כשלא היו אחרים שאמרו, אך לא מוזכר שאמר כן גם כשאביו ואמו בחיים.

יהודה בן יעקב כתב:האם ידוע מה כוונתו ב"וכן כתוב בשם הכ"ס", והיכן?

שברי לוחות כתב:עיין לקט הקמח החדש דיני קדיש אות קכט

יהודה בן יעקב כתב:כמובן שעיינתי שם כפי שהוא מציין, אך הזכרון יהודה מזכיר שהכת"ס אמר כן כשלא היו אחרים שאמרו, אך לא מוזכר שאמר כן גם כשאביו ואמו בחיים.

מה שכתוב בשו"ת זכרון יהודה (גרינוואלד) חלק א' או"ח סי' ע"ג, אודות הכתב סופר,
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 7&pgnum=70
מתאים למה שהביא בלקט הקמח החדש מהתורת חיים שאביו בעל מחנה חיים אמר בעצמו את הקדיש, (בלי קשר עם מה שכתב לפני כן על מי שאביו ואמו בחיים), וע"ז כתב "וכן כתוב בשם הכ"ס".

מבק כתב:בשו"ת הרב"ז ([שאפראן] ח"א או"ח סי' יד אות ה) כתב וז"ל: "כבר כתב בס' עדות ביוסף חי' או"ח שפסק הלכה למעשה שלא הניח בכה"ג לירד לפני התיבה, אעפ"י שהרווק היה ת"ח בקי בתלמוד, מ"מ כיון שהיה גם אבל ר"ל לא הניחו להתפלל בימ"נ".
היכן נמצא העדות ביוסף המוזכר?

אני עדיין זקוק למקור בעדות ביוסף, אשמח אם מישהו מהת"ח יעזור לי במציאתו.

שפתי כהן על בראשית פרק כ"ז פסוק ל"ו
שמעתי על שאמר ויעקבני זה פעמים, מהו זה, אלא כשאמר לו האכילני בשר וכו' ומפחדו של יעקב שלא יבוא עשו שכח הקערה, כשראה אותה עשו נזכר ואמר ויעקבני זה, בזה הקערה עקבני פעמים.
מיהו השמעתי?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שפתי כהן על בראשית פרק כ"ז פסוק ל"ו
שמעתי על שאמר ויעקבני זה פעמים, מהו זה, אלא כשאמר לו האכילני בשר וכו' ומפחדו של יעקב שלא יבוא עשו שכח הקערה, כשראה אותה עשו נזכר ואמר ויעקבני זה, בזה הקערה עקבני פעמים.
מיהו השמעתי?

אפשר בשם בן דורו המגלה עמוקות שכתב גם הוא כן

שברי לוחות כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שפתי כהן על בראשית פרק כ"ז פסוק ל"ו
שמעתי על שאמר ויעקבני זה פעמים, מהו זה, אלא כשאמר לו האכילני בשר וכו' ומפחדו של יעקב שלא יבוא עשו שכח הקערה, כשראה אותה עשו נזכר ואמר ויעקבני זה, בזה הקערה עקבני פעמים.
מיהו השמעתי?

אפשר בשם בן דורו המגלה עמוקות שכתב גם הוא כן

היכן כתב?
אכן כ"כ בספרו עה"ת בפרשתן.

מבק כתב:

מבק כתב:בשו"ת הרב"ז ([שאפראן] ח"א או"ח סי' יד אות ה) כתב וז"ל: "כבר כתב בס' עדות ביוסף חי' או"ח שפסק הלכה למעשה שלא הניח בכה"ג לירד לפני התיבה, אעפ"י שהרווק היה ת"ח בקי בתלמוד, מ"מ כיון שהיה גם אבל ר"ל לא הניחו להתפלל בימ"נ".
היכן נמצא העדות ביוסף המוזכר?

אני עדיין זקוק למקור בעדות ביוסף, אשמח אם מישהו מהת"ח יעזור לי במציאתו.

יש כמה ספרים בשם זה, יש ס' עדות ביוסף (על התורה) לרבי יוסף הלוי איטינגא, ויש ס' דברי שאול - עדות ביוסף (לבוב תרל"ח) לרבי יוסף שאול נתנזון, [ובספר זה יש בחלק א' חידושים על או"ח].
ואולי יש ט"ס בשם הספר, וכוונתו לס' עדות ביהוסף, (כמו שהעתיק בס' לקט הקמח החדש סי' נ"ג ס"ק קי"ג, עיי"ש), אך גם מזה יש כמה ספרים בשם זה, יש ס' עדות ביהוסף לרבי יוסף אלמושנינו (קושטא תע"א-תצ"ג), ויש ס' עדות ביהוסף לרבי יוסף חיים בן סאמון (ליוורנו תק"ס), ועוד.
וצ"ע

וונדרבר כתב:

מבק כתב:

מבק כתב:בשו"ת הרב"ז ([שאפראן] ח"א או"ח סי' יד אות ה) כתב וז"ל: "כבר כתב בס' עדות ביוסף חי' או"ח שפסק הלכה למעשה שלא הניח בכה"ג לירד לפני התיבה, אעפ"י שהרווק היה ת"ח בקי בתלמוד, מ"מ כיון שהיה גם אבל ר"ל לא הניחו להתפלל בימ"נ".
היכן נמצא העדות ביוסף המוזכר?

אני עדיין זקוק למקור בעדות ביוסף, אשמח אם מישהו מהת"ח יעזור לי במציאתו.

יש כמה ספרים בשם זה, יש ס' עדות ביוסף (על התורה) לרבי יוסף הלוי איטינגא, ויש ס' דברי שאול - עדות ביוסף (לבוב תרל"ח) לרבי יוסף שאול נתנזון, [ובספר זה יש בחלק א' חידושים על או"ח].
ואולי יש ט"ס בשם הספר, וכוונתו לס' עדות ביהוסף, (כמו שהעתיק בס' לקט הקמח החדש סי' נ"ג ס"ק קי"ג, עיי"ש), אך גם מזה יש כמה ספרים בשם זה, יש ס' עדות ביהוסף לרבי יוסף אלמושנינו (קושטא תע"א-תצ"ג), ויש ס' עדות ביהוסף לרבי יוסף חיים בן סאמון (ליוורנו תק"ס), ועוד.
וצ"ע

אולי שו"ת עדות ביהוסף לגר"י רוזין/רייזין

בברכה המשולשת כתב:

וונדרבר כתב:

מבק כתב:

מבק כתב:בשו"ת הרב"ז ([שאפראן] ח"א או"ח סי' יד אות ה) כתב וז"ל: "כבר כתב בס' עדות ביוסף חי' או"ח שפסק הלכה למעשה שלא הניח בכה"ג לירד לפני התיבה, אעפ"י שהרווק היה ת"ח בקי בתלמוד, מ"מ כיון שהיה גם אבל ר"ל לא הניחו להתפלל בימ"נ".
היכן נמצא העדות ביוסף המוזכר?

אני עדיין זקוק למקור בעדות ביוסף, אשמח אם מישהו מהת"ח יעזור לי במציאתו.

יש כמה ספרים בשם זה, יש ס' עדות ביוסף (על התורה) לרבי יוסף הלוי איטינגא, ויש ס' דברי שאול - עדות ביוסף (לבוב תרל"ח) לרבי יוסף שאול נתנזון, [ובספר זה יש בחלק א' חידושים על או"ח].
ואולי יש ט"ס בשם הספר, וכוונתו לס' עדות ביהוסף, (כמו שהעתיק בס' לקט הקמח החדש סי' נ"ג ס"ק קי"ג, עיי"ש), אך גם מזה יש כמה ספרים בשם זה, יש ס' עדות ביהוסף לרבי יוסף אלמושנינו (קושטא תע"א-תצ"ג), ויש ס' עדות ביהוסף לרבי יוסף חיים בן סאמון (ליוורנו תק"ס), ועוד.
וצ"ע

אולי שו"ת עדות ביהוסף לגר"י רוזין/רייזין

ייש"כ גדול לכל המסייעים, חיפשתי בכל הספרים שציינתם ולא מצאתי.

בספר כל בו על אבלות כתב לגבי הדלקת נר יארצייט:

חיפשתי בספר מועד כל חי [שווארץ] ולא מצאתי. [בספר עצמו לא מופיעים מספרי עמודים].

יהודה בן יעקב כתב:חיפשתי בספר מועד כל חי [שווארץ] ולא מצאתי. [בספר עצמו לא מופיעים מספרי עמודים].

[עמ' 32 באוצה"ח (ובה"ב 33)]

בקרו טלה כתב:

יהודה בן יעקב כתב:חיפשתי בספר מועד כל חי [שווארץ] ולא מצאתי. [בספר עצמו לא מופיעים מספרי עמודים].

[עמ' 32 באוצה"ח (ובה"ב 33)]

יישר כח רב.
המקרה ממש דומה, אך לא ראיתי שם מקרה זה ממש של כמה בנים ובנות הדרים בבית א', דדי שידליקו נר א'.

בספר לקט הקמח החדש (ח"ג קונטרס בית אברהם - דיני קדיש ס"ק יז) מביא בשם "פנקס פסקי הלכה למעשה מן ב' קהלות קדושות בשנת תע"ו כתב יד סי' ט'",
האם מישהו יודע האם והיכן נדפס פנקס זה? וכן מי הוא הג"א מהרש"א אב"ד הספרדים?

מבק כתב:בספר לקט הקמח החדש (ח"ג קונטרס בית אברהם - דיני קדיש ס"ק יז) מביא בשם "פנקס פסקי הלכה למעשה מן ב' קהלות קדושות בשנת תע"ו כתב יד סי' ט'",

ת 1.png

האם מישהו יודע האם והיכן נדפס פנקס זה? וכן מי הוא הג"א מהרש"א אב"ד הספרדים?

מן הסתם הרב שלמה אאיליון

בברכה המשולשת כתב:

מבק כתב:בספר לקט הקמח החדש (ח"ג קונטרס בית אברהם - דיני קדיש ס"ק יז) מביא בשם "פנקס פסקי הלכה למעשה מן ב' קהלות קדושות בשנת תע"ו כתב יד סי' ט'",

ת 1.png

האם מישהו יודע האם והיכן נדפס פנקס זה? וכן מי הוא הג"א מהרש"א אב"ד הספרדים?

מן הסתם הרב שלמה אאיליון

ייש"כ.
האם כבודו יודע האם הפנקס נדפס והיכן?

מבק כתב:

בברכה המשולשת כתב:

מבק כתב:בספר לקט הקמח החדש (ח"ג קונטרס בית אברהם - דיני קדיש ס"ק יז) מביא בשם "פנקס פסקי הלכה למעשה מן ב' קהלות קדושות בשנת תע"ו כתב יד סי' ט'",

ת 1.png

האם מישהו יודע האם והיכן נדפס פנקס זה? וכן מי הוא הג"א מהרש"א אב"ד הספרדים?

מן הסתם הרב שלמה אאיליון

ייש"כ.
האם כבודו יודע האם הפנקס נדפס והיכן?

בעל לקט הקמח החדש השתמש גם בספריית עץ חיים (של קהילת הספרדים) באמשטרדם.
אולי מדובר מכת"י הנמצא שם. כל כתבי היד של הספריה סרוקים.
http://www.etshaimmanuscripts.nl
אולי מישהו יודע לחפש שם.

מסתבר שבספריית עץ חיים הנ"ל נשמרו כת"י של הקהילה הפורטוגזית בלבד. ויתכן שכת"י הכולל פסקים משתי הקהלות נשמר בגנזי הקהילה השניה האשכנזית, שגם בהם השתמש בעל לקט הקמח החדש.

דרך אגב, רבי ליב חריף הנזכר שם, הוא רבי משה יהודה אריה ליב (ב"ר קלונימוס) הכהן, שהיה אב"ד דקהילת אשכנזים באמשטרדם (עוד לפני החכם צבי), משנת תמ"ה עד פטירתו בטבת תס"ז. (ראה עליו בסוף שו"ת נשאל דוד ח"ג, חלקי אבנים עמ' רס"ו). [החכ"צ היה שם בשנים ת"ע-תע"ד].
רבי שלמה אאיליון היה רב בקהילת ספרדים באמשטרדם בשנים ת"ס-תפ"ח, אך עד שנת תס"ח (בערך) האב"ד היה רבי שלמה די אוליווירה, ורק אח"כ התמנה רבי שלמה אאיליון לאב"ד.

בספר אשקך מיין מביא בשם בן הגר"א, שהגר"א שהשתוקק לתרגום ספר קדמוניות היהודים, יען שעל ידו נמצא פשר דבר בכמה מקומות בדברי חז"ל.
היכן אפשר לראות את הדברים במקורם?

ישראל אליהו כתב:בספר אשקך מיין מביא בשם בן הגר"א, שהגר"א שהשתוקק לתרגום ספר קדמוניות היהודים, יען שעל ידו נמצא פשר דבר בכמה מקומות בדברי חז"ל.
היכן אפשר לראות את הדברים במקורם?

הוא במכתב הגרא"ש מאמיצסלוב הנדפס בריש ספר מלחמות היהודים עם הרומאים