פורום אוצר החכמה

כך כתוב בסימן קל"ד סעיף ב' :
'מראה פני כתיבת ס"ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וגו' תורת ה' תמימה וגו'".

האם ראיתם שנוהגים כריעה?

ועוד שאלה, כאשר המגביה מרים את הספר ומתחיל להסתובב, לאיזה צד יתחיל להסתובב, ימין או שמאל?

מצד אחד, כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין, אבל אם יסתובב לימין, יוצא שהוא מראה את הכתב לעומדים משמאלו ולא לעומדים מימינו כפי שכתב המחבר. ואולי המחבר לא התכוון לומר שיראה לעם מימינו בדייקא שיהיו אלו שמימין רואים קודם לפי הסדר שכתב אלא שהזכיר כל ד' הצדדים, ולאו דוקא לפי הסדר שכתב. כי אם זה לפי הסדר שכתב בדוקא, צריך קודם לפנות לימין להראות לעם שמשמאלו חצי סיבוב, ואח"כ יסתובב לשמאל כדי להראות לעם שמימינו, ואחר כך שוב חצי סיבוב לעמוד ישר כדי להראות לעם שמאחריו, ואז סיבוב שלם להראות לאלו שעומדים לפניו.

מתפעל כתב:כך כתוב בסימן קל"ד סעיף ב' :
'מראה פני כתיבת ס"ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וגו' תורת ה' תמימה וגו'".
האם ראיתם שנוהגים כריעה?
ועוד שאלה, כאשר המגביה מרים את הספר ומתחיל להסתובב, לאיזה צד יתחיל להסתובב, ימין או שמאל?
מצד אחד, כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין, אבל אם יסתובב לימין, יוצא שהוא מראה את הכתב לעומדים משמאלו ולא לעומדים מימינו כפי שכתב המחבר. ואולי המחבר לא התכוון לומר שיראה לעם מימינו בדייקא שיהיו אלו שמימין רואים קודם לפי הסדר שכתב אלא שהזכיר כל ד' הצדדים, ולאו דוקא לפי הסדר שכתב. כי אם זה לפי הסדר שכתב בדוקא, צריך קודם לפנות לימין להראות לעם שמשמאלו חצי סיבוב, ואח"כ יסתובב לשמאל כדי להראות לעם שמימינו, ואחר כך שוב חצי סיבוב לעמוד ישר כדי להראות לעם שמאחריו, ואז סיבוב שלם להראות לאלו שעומדים לפניו.

אכן אין הרבה שנוהגים בכריעה, אבל מי שלומר מ"ב יודע שצריך לכרוע, ומעניין שדווקא המנהג להצביע בזרת שהוא פחות מוכר בהלכה [ומופיע לענ"ד רק במעם לועז דברים תתרלז אאל"ט], כולם נוהגים בו, ואילו את עיקר הדין שצריך לכרוע, נוהגים בו הרבה פחות.
לענין הסיבוב לימין או לשמאל, יש בזה נידון בדרישה ופרישה בכמה מקומות, ונפ"מ גם לנרות חנוכה, לנענועים בלולב, לפתיחת הפרוכת, ועוד, עי' במקומות אלו שדן בזה, ואולי בהמשך אמצא מש"כ בזה בעבר.

חזינן לרבנן קשישאי המדקדקים בכל מעשיהם דסגידו מקמי דיקר אורייתא בכל עידן ועידן שמגביהים בו ס"ת ולא נהגו להראות באצבע.

לענין צורת ההגבהה, וחומר המשתבש בה. ראה בקונטרס זה להחזרת עטרה ליושנה בעשית הגבהת ס"ת כהלכתה

בנתיים עיין גם כאן
viewtopic.php?f=17&t=5363&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F

יישר כח לנחת, היכן הדרישה שדן בזה? האם לגבי הגבהה או במקום אחר?

יישר כח אי"ס, מי הם אותם רבנן קשישאי שראית בעיניך? ומדוע הציבור לא מקפיד בזה? זה די משונה.

לגבי הלינק שהבאת, משום מה אני מצליח לראות רק את העמוד הסופי, עמ' 30 ולא לפני כן.

מתפעל כתב:יישר כח לנחת, היכן הדרישה שדן בזה? האם לגבי הגבהה או במקום אחר?

דרישה סימן תרנא
פרישה סימן קכח
יש שם אולי קצת סתירה, אני לא זוכר עכשיו מה יצא לי בסוף, ועוחל"מ
[אגב, לפי המקובלים ראוי לפתוח את הפרוכה דווקא משמאל לימין כדי להשפיע מן השמאל אל הימין וכמדומה שכן הוא גם לענין מזיגת כוס מיד שמאלו ליד ימינו]

זכורני גם שיש נידון מעניין בפוסקים לגבי כתיבתנו בספר תורה שלכאורה היא מימין לשמאל, השאלה היא אם מה שאנו מתחילין לכתוב בימין זה נקרא כל פניות לימין, או שכיון שהכתיבה היא לכיוון שמאל, אז אי"ז נקרא לימין,
ויש גם סברא מעניינת באחד הפוסקים, שבלשון הקודש, כל אות בפני עצמה נכתבת משמאל לימין! ולכן זה כן נקרא כל פניות לימין וכו'.
אני לא זוכר כעת מ"מ, ואולי מישהו כאן יציין מ"מ.
[צריך לחפש אצלי]

מתפעל כתב:כך כתוב בסימן קל"ד סעיף ב' :
'מראה פני כתיבת ס"ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וגו' תורת ה' תמימה וגו'".

האם ראיתם שנוהגים כריעה?

.

אנו סומכים על ה"שלטי גבורים" שמביאו בשו"ת "הר צבי" או"ח סימן ס"ד

וכמה מקפידים לישא עינהם למעלה בקדושה?
וכמה מקפידים לא לכרוע באמירת "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" לאחר אמירת הש"ץ "ברכו את ה' המבורך"?
(ועוד, לעצום עיניים או לעקוב בסידור בזמן חזרת הש"ץ וכן ללוות הס"ת להיכל?)

בספר חיי משה עמד ע"ז והעלה כמה צדדים בעד מנהג העם. https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 03&page=88

מתפעל כתב:ועוד שאלה, כאשר המגביה מרים את הספר ומתחיל להסתובב, לאיזה צד יתחיל להסתובב, ימין או שמאל?

מצד אחד, כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין, אבל אם יסתובב לימין, יוצא שהוא מראה את הכתב לעומדים משמאלו ולא לעומדים מימינו כפי שכתב המחבר. ואולי המחבר לא התכוון לומר שיראה לעם מימינו בדייקא שיהיו אלו שמימין רואים קודם לפי הסדר שכתב אלא שהזכיר כל ד' הצדדים, ולאו דוקא לפי הסדר שכתב. כי אם זה לפי הסדר שכתב בדוקא, צריך קודם לפנות לימין להראות לעם שמשמאלו חצי סיבוב, ואח"כ יסתובב לשמאל כדי להראות לעם שמימינו, ואחר כך שוב חצי סיבוב לעמוד ישר כדי להראות לעם שמאחריו, ואז סיבוב שלם להראות לאלו שעומדים לפניו.

הגאון בעל החדושים ובאורים האריך בזה בספרו בצדדים אלו, ודעתו שמפאת כן יש לעמוד תחילה ישר ולהטות הספר מעט באופן שיראו העומדים לימינו, בלא לסובב כל הגוף ממש!, ואח"כ להתחיל הסיבוב עם הגוף לימין עצמו כדי שיראו משמאלו, ולהמשיך לגמור סיבוב שלם שיראו העומדים לפניו ואח"כ שיראו העומדים לאחריו. עד כמה שידוע לי כך נוהגים בבית מדרשו למעשה.
אך גם בלדרמן המנהג להראות להעומדים לימין אבל גם עם סיבוב הגוף רגיל, והיינו שמסתובבים לשמאל ומראה להעומדים לימין וחוזר להראות להשמאליים וכו' כנ"ל, וכנראה משום דס"ל דעצם מה שמראה להעומדים לימין זה ג"כ בכלל 'פניה לימין', דמי קבע שהכוונה דוקא למה שהוא עצמו מסתובב לשמאל, הרי פועל להראות הדבר בימין, וזה עצמו נחשב פניה לימין, ויל"ע.

מתפעל כתב:
יישר כח אי"ס, מי הם אותם רבנן קשישאי שראית בעיניך? ומדוע הציבור לא מקפיד בזה? זה די משונה.

שמעתי מהגאון ר' אשר וויס שאמר על עצמו שנוהג כפי שכתב אי"ס

עשוי לנחת כתב:אני לא זוכר כעת מ"מ, ואולי מישהו כאן יציין מ"מ.
[צריך לחפש אצלי]

כמדובר, חפשתי קצת, לא מצאתי הכל, אבל מצויין לי כדלהלן:
השו"ע (או"ח תרעו ה) כתב, "יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני, ובליל ב' כשיוסיף נר אחד סמוך לו יתחיל ויברך על הנוסף, שהוא יותר שמאלי, כדי להפנות לימין" וכו'.
דהיינו שאף שמתחילים כך בצד שמאל, מ"מ העיקר הוא שתוכ"ד המצוה הוא פונה משמאל לימין.

אמנם הלבוש והט"ז שם פליגי בזה.
וכתב שם הלבוש "ואומר אני שאין פירוש כל פינות שאתה פונה וכו' כמו שאומרים הם, אלא פירושו נ"ל הוא כדרך הכתיבה שאנו כותבין שהוא מצד ימין לצד שמאל, כי לא לחנם היה הנחת הכתב על דרך זה וכו' וא"כ יהיה סדר ההדלקה ממש בהיפך מה שכתבתי וכו' וכן היה נראה לי לנהוג ג"כ בענין ניענוע הלולב מזרח צפון מערב דרום" וכו' [יש שם אריכות מעניינת].
דהיינו שהעיקר הוא שתחילת המצוה תתחיל בימין.

ובאליהו רבה (תרנא לא) כתב לדחות דברים אלו, "ומלבושי יום טוב (סק"א) האריך לדחות כל זה וכתב דגם בכתב אף ששורה הולכת מימין לשמאל מכל מקום כל אות ואות כשכותב בפרט בכתב אשורית היד הולך משמאל לימין כזה S" עכ"ל.
כלומר שאף שהכתיבה מימין לשמאל, אך כשדנים על כל אות בפני עצמה, הכתיבה נעשית משמאל לימין[!]

ובשו"ת חתם סופר (או"ח קנז) כתב ליישב סתירה זו שבצורת הכתיבה, וכתב "דלפמ"ש למעלה אתי שפיר הכל בעזה"י, דודאי לפי ההנחה שלהם שסיום כל שורה ושורה הוא סיום הכתיבה, אז קשה כנ"ל, אבל אינו כן, אלא סיום כל הספר, וידוע שצריך לסיים באמצע השטה, לכן אי היו מתחילים בשמאל ופונים לימין, מ"מ עדיין לא הוה גמר ההפנאה עד שסיים הספר ואז הי' מסיים באמצע השיטה בחציה השמאלית וחציה הימנית הי' מניחה פנוי, נמצא שהתחיל בשמאל וסיים בשמאל, אבל עכשיו שמתחיל מימין, הרי הוא מסיים באמצע שיטה באופן שחציה הימנית נכתבת והשמאלית פנוי' וה"ל מתחיל בימין ומסיים בימין, והרי ממש כמקיף ברגל הנ"ל שמתחיל ומסיים בימין, אמנם צורות כל אות ואות נכתב ונמשך משמאל לימין כעומד במקומו ומקיף ביד שמסדר משמאל לימין, נמצא ב' האופנים הנ"ל תורה היא ומרומזים בכתיבת תורתינו הקדושה, וממקום שבא הלבוש מכתיבת בני ברית משם מוכח להיפך" וכו'.
ודו"ק בדבריו.
כדאי לעיין בכל המ"מ הנ"ל להרחיב את הדברים, כי קצרתי בזה.

כדאי לעין בקונטרס שלינקקתי אליו שלא הניח זוית ופינה, ומיותר לציין לציונים חלקיים.

איש_ספר כתב:כדאי לעין בקונטרס שלינקקתי אליו שלא הניח זוית ופינה, ומיותר לציין לציונים חלקיים.

תודה על הערתך המחכימה,
בכל אופן לא ראיתי שהוא נכנס די לענין של הכתיבה בלשון הקודש [לא שאני הקפתי אפי' קצת, אבל כמדומני שהבאתי את הסברות המעניינות - השרשיות בענין]

ואגב, רציתי להבין מה קרה במצ"ב, נכתב כאן משפט תמוה, ונמתח מעליו קו. מאי האי?

לגוף האשכול. בררבים מבתי הכנסיות בהם התפללתי ובהם אני מתפלל- ראיתי שכולם כורעים.

עשוי לנחת כתב:

איש_ספר כתב:כדאי לעין בקונטרס שלינקקתי אליו שלא הניח זוית ופינה, ומיותר לציין לציונים חלקיים.

תודה על הערתך המחכימה,
בכל אופן לא ראיתי שהוא נכנס די לענין של הכתיבה בלשון הקודש [לא שאני הקפתי אפי' קצת, אבל כמדומני שהבאתי את הסברות המעניינות - השרשיות בענין]

ואגב, רציתי להבין מה קרה במצ"ב, נכתב כאן משפט תמוה, ונמתח מעליו קו. מאי האי?

יד מלאכי.jpg

במחילה לא ידעתי שהנושא הוא צורת הכתב העברי או נר חנוכה, אלא צורת ההגבהה, ובנושא זה הרחיב רא"י הופמן בהבאת כל לשונות הפוסקים ודקדוקן.

נתבקשתי להכניס:
בענין הכריעה מול ספר תורה בשעת הגבהתו

לכא' דין ברור בחז"ל, וכבר דנו מדוע לא נהגו בזה היום כל העדות
עכ"פ נראה ברור שלכו"ע יש בזה הידור ומנהג טוב
השאלה האם חובה רק פעם אחת, או כל פעם שרואים
וביוסף אומץ (פפד"מ) סי' תקכג החמיר בזה, שכל פעם שהכתב לנגד עיניו צריך לכרוע [וכמדומה היום לא נוהגים כך, אבל נראה שהוא חומרא ראויה, ותלוי האם הוא דין בגברא וכבר כרע כעת פעם אחת, או דין שכל ראיית הכתב מחייבת ]

עשוי לנחת כתב:

עשוי לנחת כתב:אני לא זוכר כעת מ"מ, ואולי מישהו כאן יציין מ"מ.
[צריך לחפש אצלי]

כמדובר, חפשתי קצת, לא מצאתי הכל, אבל מצויין לי כדלהלן:
השו"ע (או"ח תרעו ה) כתב, "יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני, ובליל ב' כשיוסיף נר אחד סמוך לו יתחיל ויברך על הנוסף, שהוא יותר שמאלי, כדי להפנות לימין" וכו'.
דהיינו שאף שמתחילים כך בצד שמאל, מ"מ העיקר הוא שתוכ"ד המצוה הוא פונה משמאל לימין.

אמנם הלבוש והט"ז שם פליגי בזה.
וכתב שם הלבוש "ואומר אני שאין פירוש כל פינות שאתה פונה וכו' כמו שאומרים הם, אלא פירושו נ"ל הוא כדרך הכתיבה שאנו כותבין שהוא מצד ימין לצד שמאל, כי לא לחנם היה הנחת הכתב על דרך זה וכו' וא"כ יהיה סדר ההדלקה ממש בהיפך מה שכתבתי וכו' וכן היה נראה לי לנהוג ג"כ בענין ניענוע הלולב מזרח צפון מערב דרום" וכו' [יש שם אריכות מעניינת].
דהיינו שהעיקר הוא שתחילת המצוה תתחיל בימין.

ובאליהו רבה (תרנא לא) כתב לדחות דברים אלו, "ומלבושי יום טוב (סק"א) האריך לדחות כל זה וכתב דגם בכתב אף ששורה הולכת מימין לשמאל מכל מקום כל אות ואות כשכותב בפרט בכתב אשורית היד הולך משמאל לימין כזה S" עכ"ל.
כלומר שאף שהכתיבה מימין לשמאל, אך כשדנים על כל אות בפני עצמה, הכתיבה נעשית משמאל לימין[!]

ובשו"ת חתם סופר (או"ח קנז) כתב ליישב סתירה זו שבצורת הכתיבה, וכתב "דלפמ"ש למעלה אתי שפיר הכל בעזה"י, דודאי לפי ההנחה שלהם שסיום כל שורה ושורה הוא סיום הכתיבה, אז קשה כנ"ל, אבל אינו כן, אלא סיום כל הספר, וידוע שצריך לסיים באמצע השטה, לכן אי היו מתחילים בשמאל ופונים לימין, מ"מ עדיין לא הוה גמר ההפנאה עד שסיים הספר ואז הי' מסיים באמצע השיטה בחציה השמאלית וחציה הימנית הי' מניחה פנוי, נמצא שהתחיל בשמאל וסיים בשמאל, אבל עכשיו שמתחיל מימין, הרי הוא מסיים באמצע שיטה באופן שחציה הימנית נכתבת והשמאלית פנוי' וה"ל מתחיל בימין ומסיים בימין, והרי ממש כמקיף ברגל הנ"ל שמתחיל ומסיים בימין, אמנם צורות כל אות ואות נכתב ונמשך משמאל לימין כעומד במקומו ומקיף ביד שמסדר משמאל לימין, נמצא ב' האופנים הנ"ל תורה היא ומרומזים בכתיבת תורתינו הקדושה, וממקום שבא הלבוש מכתיבת בני ברית משם מוכח להיפך" וכו'.
ודו"ק בדבריו.
כדאי לעיין בכל המ"מ הנ"ל להרחיב את הדברים, כי קצרתי בזה.

עניינא דיומא (מוצאי יוהכ"פ):

בסדר נתינת הדם על קרנות המזבח הפנימי, לשיטת הרמב"ם היה הכהן עומד גבו לקה"ק (בין המנורה והמזבח) ופניו למזרח, מתחיל המתנות בקרן מזרחית צפונית ומסיים המתנות בקרן דרומית מזרחית ("אתה כוננת"). נמצא שסיבוב המתנות היה מתחיל בשמאל הכהן ובפניה (משם והלאה שוב) שמאלה (ועכ"פ מתנה שניה נשארה בצד שמאל) והליכה מהשמאל אל הימין (סיבוב נגד כיוון השעון) ולא בהתחלה/פניה ימינה והליכה מהימין אל השמאל (סיבוב עם כיוון השעון).

צופה_ומביט כתב:עניינא דיומא (מוצאי יוהכ"פ):
בסדר נתינת הדם על קרנות המזבח הפנימי, לשיטת הרמב"ם היה הכהן עומד גבו לקה"ק (בין המנורה והמזבח) ופניו למזרח, מתחיל המתנות בקרן מזרחית צפונית ומסיים המתנות בקרן דרומית מזרחית ("אתה כוננת"). נמצא שסיבוב המתנות היה מתחיל בשמאל הכהן ובפניה (משם והלאה שוב) שמאלה (ועכ"פ מתנה שניה נשארה בצד שמאל) והליכה מהשמאל אל הימין (סיבוב נגד כיוון השעון) ולא בהתחלה/פניה ימינה והליכה מהימין אל השמאל (סיבוב עם כיוון השעון).

כבר נתבאר בגמרא דף נח ע"ב הטעם: "מדינא בההוא קרן דפגע ברישא בההוא עביד ברישא, דאמר ריש לקיש אין מעבירין על המצות". מכאן למדו הכל כי גם כאשר היה מחויב להעביר על המצוות (כי היה צריך "לצאת" מן המזבח), מצוה עליו לחזור לאותה מצוה שפגע בה תחילה.
וכמובן שאין זה שייך להגבהת ס"ת (שהרי אין החזן מקיף הבימה עם הספר).

מה שייך העניין באיזו קרן להתחיל לעניין כיצד להמשיך את הסיבוב משם והלאה, לימין או לשמאל?

צופה_ומביט כתב:מה שייך העניין באיזו קרן להתחיל לעניין כיצד להמשיך את הסיבוב משם והלאה, לימין או לשמאל?

טעיתי כשהצגתי קודם ציטוט קטוע. כך בגמרא:

מדינא בההוא קרן דפגע ברישא בההוא עביד ברישא דאמר ריש לקיש אין מעבירין על המצות. ואמאי לא עביד, משום דכתיב ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח. וכיון דיהיב בההוא קרן הדר אתי לההוא קרן דאיחייב למיתב ברישא.

צודק, אני רואה עכשיו שהיתה לי טעות יסודית בציור הדברים. ועכ"פ אני דיברתי לשיטת הרמב"ם שהכהן לא יצא לגמרי מן המזבח. מכ"מ איך שלא יהיה הכהן נתן את המתנות נגד כיוון השעון, ואם לא נאמר שכאן הוא דין מיוחד בגלל גזיה"כ (לצאת מהמזבח) ואילוץ הלכתי (אין מעבירין על המצוות) יהיה זה כהשיטה שלפנות לימין היינו להתחיל בימין ולפנות שמאלה (נגד כיוון השעון).