פורום אוצר החכמה

אלו דברי הישועות מלכו: לא כן בזמן הזה שבעו"ה מעט מן המעט אשר יש להם נחלת שדה
בפרט כי גדולי רבני ספרד אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז
הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית ע"י מכירה וכו'
יש למישהו הסבר על דברים אלו

מה צריך הסבר? כוונת הישועות מלכו שגדולי רבני הספרדים שהתירו את היתר המכירה (ובראשם בעל יש"א ברכה) גדולים בהרבה מאותם מרבני האשכנזים שאוסרים.

כאן מובאים דברים דומים של הישועות מלכו ממכתב נוסף (שלא נדפס בשו"ת שלו), ואיך התבטא הגר"ב זילבר כשראה שהגר"ע יוסף מצטט זאת:
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_42137_56.pdf
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_42137_57.pdf

בברכה המשולשת כתב:מה צריך הסבר? כוונת הישועות מלכו שגדולי רבני הספרדים שהתירו את היתר המכירה (ובראשם בעל יש"א ברכה) גדולים בהרבה מאותם מרבני האשכנזים שאוסרים.

שמעת פעם על המהרי"ל דיסקין

מדבר כתב:

בברכה המשולשת כתב:מה צריך הסבר? כוונת הישועות מלכו שגדולי רבני הספרדים שהתירו את היתר המכירה (ובראשם בעל יש"א ברכה) גדולים בהרבה מאותם מרבני האשכנזים שאוסרים.

שמעת פעם על המהרי"ל דיסקין

המהרי"ל דיסקין התנגד להיתר בזמנו של הישועות מלכו?

מדבר כתב:

בברכה המשולשת כתב:מה צריך הסבר? כוונת הישועות מלכו שגדולי רבני הספרדים שהתירו את היתר המכירה (ובראשם בעל יש"א ברכה) גדולים בהרבה מאותם מרבני האשכנזים שאוסרים.

שמעת פעם על המהרי"ל דיסקין

לא הבנתי מה כתר"ה שואל אותי.
אני רק הסברתי את דברי הישועות מלכו

בברכה המשולשת כתב:

מדבר כתב:

בברכה המשולשת כתב:מה צריך הסבר? כוונת הישועות מלכו שגדולי רבני הספרדים שהתירו את היתר המכירה (ובראשם בעל יש"א ברכה) גדולים בהרבה מאותם מרבני האשכנזים שאוסרים.

שמעת פעם על המהרי"ל דיסקין

לא הבנתי מה כתר"ה שואל אותי.
אני רק הסברתי את דברי הישועות מלכו

מה כתוב גם אני יודע
ברור שלא זאת השאלה

כנראה שהרב מדבר מחכה לתשובה הזו:
משפחת טרונק היא במקור טרונקיאלי, ממדינת ארגון שבספרד. אחר הגירוש התישבה המשפחה באדראינפול, והיתה מן הנכבדות שבקהילת המגורשים. משפחת טרונקיאלי העמידה דורות של חכמים. זקנו של הרב מקוטנא, חכם יאושע טרונקיאלי ע"ה היה שד"ר חברון למדינות פולין (ראה עליו יערי עמ 222), ולבסוף נשתקע שם. מבני בניו הוא רבי יהושע טרונק אב"ד קוטנא.
ולכן כמובן כתב את אשר כתב.

איש_ספר כתב:כנראה שהרב מדבר מחכה לתשובה הזו:
משפחת טרונק היא במקור טרונקיאלי, ממדינת ארגון שבספרד. אחר הגירוש התישבה המשפחה באדראינפול, והיתה מן הנכבדות שבקהילת המגורשים. משפחת טרונקיאלי העמידה דורות של חכמים. זקנו של הרב מקוטנא, חכם יאושע טרונקיאלי ע"ה היה שד"ר חברון למדינות פולין (ראה עליו יערי עמ 222), ולבסוף נשתקע שם. מבני בניו הוא רבי יהושע טרונק אב"ד קוטנא.
ולכן כמובן כתב את אשר כתב.

לא הבנתי את הקשר אם הוא מצאצאי ספרדים זה סיבה לומר שהם גדולם יותר

זו היתה בדיחה כמובן מרישא עד סיפא.
פשוט תהיתי איזה סוג תשובה אתה מחפש?!

אולי כונתו לזה, גדולי האחרונים האשכנזים העריצו מאוד את גדולי האחרונים הספרדים המעיינים, כמו המל"מ השער המלך המחנה אפרים ועוד שמוזכרים בהערצה רבה אפילו יותר מאחרים, ניתן לראות זאת גם ביחסו של הנוב"י לבעל הדברי אמת או של החת"ס למהרי"ט אלגאזי ועוד.
כמובן שאם שינוי שיטת הלימוד הספרדית התפוגגה לה אט אט הערצה זו, אמנם עדיין ניתן לראות שרידים ממנה, ובפרט לצרכי פולמוס כמו המובאה הנ"ל.

איש_ספר כתב:זו היתה בדיחה כמובן מרישא עד סיפא.
פשוט תהיתי איזה סוג תשובה אתה מחפש?!

אולי עדיף לשנות את נוסח השאלה
זה לא סוד שאין בין הפוסקים האשכנזים יחס חשיבות לרבני הספרדים מהדורות האחרונים
כמו היחס לרבני הספרדים מהדורות הקודמים
והנה כאן כותב לנו הישועות מלכו לא רק שהם גדולים אלא גדולים בהרבה מהאשכנזים
והוא מהפוסקים החשובים שבדורו כידוע
השאלה האם יש עוד שסברו כמותו
והאם עלינו לשנות את היחס בהלכה (למשקל )
שנותנים לספרדים האחרונים
הלא גם כבודו אם יבא לפניו מחלוקת לדוגמא בין המהרי"ל לבין הישא ברכה
לא תחשוב לרגע איך לנהוג
והנה להנ"ל אין זה פשוט האם עלינו לחוש לכך
אם נסכם האם עלינו לחוש לדבריו

אליהוא כתב:כמובן שאם שינוי שיטת הלימוד הספרדית התפוגגה לה אט אט הערצה זו, אמנם עדיין ניתן לראות שרידים ממנה, ובפרט לצרכי פולמוס כמו המובאה הנ"ל.

איזה שינוי היה?

מדבר כתב:זה לא סוד שאין בין הפוסקים האשכנזים יחס חשיבות לרבני הספרדים מהדורות האחרונים
כמו היחס לרבני הספרדים מהדורות הקודמים
והנה כאן כותב לנו הישועות מלכו לא רק שהם גדולים אלא גדולים בהרבה מהאשכנזים
והוא מהפוסקים החשובים שבדורו כידוע
השאלה האם יש עוד שסברו כמותו
והאם עלינו לשנות את היחס בהלכה (למשקל )
שנותנים לספרדים האחרונים
הלא גם כבודו אם יבא לפניו מחלוקת לדוגמא בין המהרי"ל לבין הישא ברכה
לא תחשוב לרגע איך לנהוג
והנה להנ"ל אין זה פשוט האם עלינו לחוש לכך
אם נסכם האם עלינו לחוש לדבריו

בלי להכנס למי גדול ממי, שעצם הדיון בזה הוא דבר פסול, הלומדים בספריו של הישא ברכה יראו את גדולתו, עמקותו וישרותו, ומובטחני שיחזיקו ממנו לאחד מגדולי ענקי הרוח וההלכה בדורות האחרונים.
ולענין מש"כ בישועות מלכו, כמדומני שזה לא הלשון הכי תקיפה והכי נוראה שנכתבה בפולמוס זה או בפולמוסים אחרים בדורינו אנו (פסקיו אינם פסקים וכו' וכו').

אליהוא כתב:אולי כונתו לזה, גדולי האחרונים האשכנזים העריצו מאוד את גדולי האחרונים הספרדים המעיינים, כמו המל"מ השער המלך המחנה אפרים ועוד שמוזכרים בהערצה רבה אפילו יותר מאחרים, ניתן לראות זאת גם ביחסו של הנוב"י לבעל הדברי אמת או של החת"ס למהרי"ט אלגאזי ועוד.

מה השייכות בזה שהעריצו גדולי הספרדים בדורות שעברו למה שנכתב בדור אחרון.
אגב לא הייתי מביא ראיה מדברי הנב"י, שכ' (ק' אה"ע ס' פ) בא לגבולנו משולח ספרדי אדם הגדול בתורה ליש ולביא. מיום היותי והיו לפני כמה משולחים מארץ הקדושה עדיין לא הוה דכוותיה עכ"ל, מבואר שהיה יוצא מן הכלל. ברור שהיו גדולים בכל העדות ובכל החוגים אבל עכ"פ הנב"י לא הכיר הרבה גדולים ספרדיים בדורו. זה מסתמא משום שלא הכיר ספרדים זולת המשולחים, אבל עכ"פ אין להביא הנב"י כדוגמא לגדול אשכנזי שהעריץ גדולים ספרדיים.

מורה צדק כתב:בלי להכנס למי גדול ממי, שעצם הדיון בזה הוא דבר פסול, הלומדים בספריו של הישא ברכה יראו את גדולתו, עמקותו וישרותו, ומובטחני שיחזיקו ממנו לאחד מגדולי ענקי הרוח וההלכה בדורות האחרונים.
ולענין מש"כ בישועות מלכו, כמדומני שזה לא הלשון הכי תקיפה והכי נוראה שנכתבה בפולמוס זה או בפולמוסים אחרים בדורינו אנו (פסקיו אינם פסקים וכו' וכו').

התגובה שלך כלל לא נוגעת לשאלתי יכלת לכתוב גדולי הספרדים ענקים מחזיר עטרתה ליושנה ומסתפק בזה
לגופו של ענין א)לא כתבתי מי גדול ממי כתבתי רק דוגמא לשאלה בהלכה והאם יש לתת משקל לדברי הישועות מלכו
ב)אין שום פסול בלדון מי גדול ממי אם ישאלך אדם איך לפסוק כמו הרב עובדיה או כמו מי שלא יהיה מה תאמר שזה דיון פסול

סבו של החיד"א כתב שבדורות האחרונים, התורה תהיה יותר תפוסה ונשלטת יותר בידי בני אשכנז.

עינינו הרואות שאכן בודאי כך. בעקבות זה קורה שבאמת לא נתנו דעתם עד כמה ענקי רוח היו ויש בציבור מבני ספרד.
אמנם יש המון גדולים וגאוני אשכנז, שהיה [וגם בדורות האחרונים] להם קשר חם מאד עם חכמי הספרדים וידעו להעריכם ולהעריצם כפי הכבוד הראוי להם, אלא, שפשוט ה'ישועות מלכו',
הגדיל לעשות בתאור כזה. [שפשוט שחשב הרבה לפני שקולמוסו פלט תיבות אלו]

איש ספר מאיזה דין מחקת את הודעתך
מדין משתתף רגיל או מדין מנהל אתר

מדין אשרי אדם מדבר על אזנים שומעות ולהיפך.
מדין צא ולמד חמור טעם של מרק פירות.
ומעוד כמה דינים.

מדבר כתב:איש ספר מאיזה דין מחקת את הודעתך

הפסדנו משהו רציני?

איש_ספר כתב:מדין אשרי אדם מדבר על אזנים שומעות ולהיפך.
מדין צא ולמד חמור טעם של מרק פירות.
ומעוד כמה דינים.

למה תהי' מונע בר להודיע קבל עם שאר דינים הנחוצים...

אוהב אוצר כתב:סבו של החיד"א כתב שבדורות האחרונים, התורה תהיה יותר תפוסה ונשלטת יותר בידי בני אשכנז.

עינינו הרואות שאכן בודאי כך. בעקבות זה קורה שבאמת לא נתנו דעתם עד כמה ענקי רוח היו ויש בציבור מבני ספרד.
אמנם יש המון גדולים וגאוני אשכנז, שהיה [וגם בדורות האחרונים] להם קשר חם מאד עם חכמי הספרדים וידעו להעריכם ולהעריצם כפי הכבוד הראוי להם, אלא, שפשוט ה'ישועות מלכו',
הגדיל לעשות בתאור כזה. [שפשוט שחשב הרבה לפני שקולמוסו פלט תיבות אלו]

יש לך מקור בדברי זקנו של החיד"א?
ואף אם אמר כן, או שדורות אחרונים אלו כבר עברו ספו מן העולם, או שהם עוד לא הגיעו.

ממציאים ומסלפים, ועוד תמהים על הישועות מלכו.

מורה צדק כתב:דורות אחרונים אלו כבר עברו ספו מן העולם.

נמצא שבימי הרב מקוטנא עדיין לא באו הדורות הללו והיום הם כבר ספו, ולא נותר לנו האשכנזים אפי' מאה שנה. רחמנות.

יש לאשכנזים גם אלף שנה, רק שיכירו במעלת חביריהם.

אליהוא כתב:אולי כונתו לזה, גדולי האחרונים האשכנזים העריצו מאוד את גדולי האחרונים הספרדים המעיינים, כמו המל"מ השער המלך המחנה אפרים ועוד שמוזכרים בהערצה רבה אפילו יותר מאחרים, ניתן לראות זאת גם ביחסו של הנוב"י לבעל הדברי אמת או של החת"ס למהרי"ט אלגאזי ועוד.
כמובן שאם שינוי שיטת הלימוד הספרדית התפוגגה לה אט אט הערצה זו, אמנם עדיין ניתן לראות שרידים ממנה, ובפרט לצרכי פולמוס כמו המובאה הנ"ל.

הרש"מ ("שלם" א עמ' 476) הביא בתו"ד - שהגאון מקוטנא כתב "שלא יעבוד ישראל בעצמו ולכל הפחות מלאכה דאוריתא" אולם שוב כתב אלי "אמנם אני מבטל דעתי לפני רבני ספרד בא"י.

מדובר פה על מה שהיה פעם אבל בואו נראה מה גרם ההיתר ההוא ר אורי בן נון מנכל מפעלי ים המלח לשעבר שהוא לא חרדי אמר שמבחינה כלכלית אין למדינה שום בעיה לשמור שמיטה הם פשוט לא רוצים ומצב האומלל של השמיטה היום נובע מזה שפעם התירו והקרים ביראה מזרחי ועוד לא רוצים להתאמץ אז מי צדק בנוגע לימינו כמובן האוסרים

פלא שלא ציינו את דברי הפני יהושע, כתובות, בקונטרס אחרון, אות מ"ו, ריש ד"ה ויאמר יהושע, שכותב בזה"ל: "ואף שיודע אני מיעוט ערכי לפני כל גדולי האחרונים מהספרדים ומכללן בעל פרי חדש ובעל ספר גט פשוט שכל א' וא' מהם קטנו עבה ממתני ומה גם כי בכולן ומתיירא אני להכניס ראשי ביניהם שמא ירוצו גולגלתי".

אספקלריא כתב:פלא שלא ציינו את דברי הפני יהושע, כתובות, בקונטרס אחרון, אות מ"ו, ריש ד"ה ויאמר יהושע, שכותב בזה"ל: "ואף שיודע אני מיעוט ערכי לפני כל גדולי האחרונים מהספרדים ומכללן בעל פרי חדש ובעל ספר גט פשוט שכל א' וא' מהם קטנו עבה ממתני ומה גם כי בכולן ומתיירא אני להכניס ראשי ביניהם שמא ירוצו גולגלתי".

לא הרי דורם של הרב פרי חדש והרב גט פשוט כהרי דורו של הרב ישועות מלכו.
לשיטתך היה לך לצטט את דברי הרש"ל בהקדמת יש"ש לב"ק.

דומני שהגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל ציטט פעם את דברי הישועות מלכו בעניין זה והתייחס אליהם בביקורת שאין אנו יכולים למדוד גדלות גאוני התורה

הגאון ר' אברהם שפירא היה מספר מה שסיפרו בירושלים, כאשר ראו את דברי הישוע"מ שכותב על גדולת צפרנם של גאוני ספרד מממתנם של גאוני אשכנז כשהמכוון היה כלפי גדולתו של הישא ברכה מול מהריל"ד, וכולם תמהו על גאון כהישוע"מ שיכתוב דברים משונים כאלה, ולימדו עליו זכות, שכשאר ביקר בארץ עם חתנו הנפש"ח, ביקר אצל מהריל"ד וצל הרב ישא ברכה, ומהריל"ד דרכו היה שלא לשוחח בלימוד מלבד עם מתי סודו, מהטעם הידוע לו, ואילו הרב ישא ברכה היה כמעיין המתגבר לכל דורש, ולפיכך נוצר אצל הישוע"מ רושם מוטעה זה. ע"כ שמעתי.

בספרו של ר' יעקב בכרך מסע לארץ הקודש יש תיאור על פגישתו עם מהריל"ד ומעניין שגם שם הוא מתאר את שתיקתו של מהריל"ד שהתמיהה אותו.

איש_ספר כתב:הגאון ר' אברהם שפירא היה מספר מה שסיפרו בירושלים, כאשר ראו את דברי הישוע"מ שכותב על גדולת צפרנם של גאוני ספרד מממתנם של גאוני אשכנז כשהמכוון היה כלפי גדולתו של הישא ברכה מול מהריל"ד, וכולם תמהו על גאון כהישוע"מ שיכתוב דברים משונים כאלה, ולימדו עליו זכות, שכשאר ביקר בארץ עם חתנו הנפש"ח, ביקר אצל מהריל"ד וצל הרב ישא ברכה, ומהריל"ד דרכו היה שלא לשוחח בלימוד מלבד עם מתי סודו, מהטעם הידוע לו, ואילו הרב ישא ברכה היה כמעיין המתגבר לכל דורש, ולפיכך נוצר אצל הישוע"מ רושם מוטעה זה. ע"כ שמעתי.

בספרו של ר' יעקב בכרך מסע לארץ הקודש יש תיאור על פגישתו עם מהריל"ד ומעניין שגם שם הוא מתאר את שתיקתו של מהריל"ד שהתמיהה אותו.

במסורת של תלמידי המהרי"ל דיסקין (ר"א קצב"ג) מסופר שכאשר הגיעו החותן והחתן לירושלים לצורך קניית קרקעות וייסוד קולוניות, הורה להם מהרי"ל דיסקין לחדול מכך ואם לא יצא כנגדם בחרב ובחנית, כחלק ממלחמתו נגד חובבי ציון.
ואולי יש גם בזה להסביר את הדברים האלו.

איש_ספר כתב:הגאון ר' אברהם שפירא היה מספר מה שסיפרו בירושלים, כאשר ראו את דברי הישוע"מ שכותב על גדולת צפרנם של גאוני ספרד מממתנם של גאוני אשכנז כשהמכוון היה כלפי גדולתו של הישא ברכה מול מהריל"ד, וכולם תמהו על גאון כהישוע"מ שיכתוב דברים משונים כאלה, ולימדו עליו זכות, שכשאר ביקר בארץ עם חתנו הנפש"ח, ביקר אצל מהריל"ד וצל הרב ישא ברכה, ומהריל"ד דרכו היה שלא לשוחח בלימוד מלבד עם מתי סודו, מהטעם הידוע לו, ואילו הרב ישא ברכה היה כמעיין המתגבר לכל דורש, ולפיכך נוצר אצל הישוע"מ רושם מוטעה זה. ע"כ שמעתי.
בספרו של ר' יעקב בכרך מסע לארץ הקודש יש תיאור על פגישתו עם מהריל"ד ומעניין שגם שם הוא מתאר את שתיקתו של מהריל"ד שהתמיהה אותו.

באמת זו שמועה ותיקה, וכבר בפולין ידעו לספר (כפי ששמע הרב יהודה ליב זלוטניק [אבידע] מאביו) שהישועות מלכו חזר מארץ ישראל מלא התפעלות מגאוני הספרדים בארץ (בראשם הישא ברכה ומחותנו הראשל"צ רבי רפאל מאיר פאניז'יל) ולפי שמועה זו אמר שהם מרי דארעא דישראל.
וגירסה שונה מזו שהובאה כאן עתה, אבל באותה רוח (משלימה למעשה את ה"תמונה" לגבי הצד הספרדי), סיפר בשעתו רבי יעקב משה חרל"פ, שהישועות מלכו נפגש עם גאוני הספרדים ונשא בפניהם דרוש בהלכה, ולאחר מכן - לפי שמועה זו - שבו הם לביתם, ובספרייתם הרי ספרים רבים שלא שזפתם עדיין עינו של הגאון הפולני, חיפשו בהם, וכשנפגשו עמו שוב סתרו את כל בניין הדרוש שלו - ונתפעל מאד ומכאן אמר לימים את מה שאמר. כך סיפרו בירושלים האשכנזית...

אבל מה נעשה, שאת כל זה אפשר לומר דווקא לאור הדברים במכתב שבשו"ת, אולם מדברי הישועות מלכו במכתבו השני - הבלתי מפורסם - נשמע שלא בזה היה העניין תלוי. אלא נשמע קצת כעין הגרד"פ בעמק ברכה (וא"א להאריך). ובאמת אין זה סוד שגם היתה המחלוקת ביניהם בהשקפה, לא רק ביחס לבני המושבות שבאו מחו"ל ועוד יותר במה שכתב בזה כידוע על התנוצצות הגאולה וכו', גם למשל באותו ביקור בירושלים, סיפר לימים רבי עקיבא יוסף שלזינגר שהישועות מלכו וחתנו הנפש חיה ביקשו לבקרו בביתו, ואז קמו כמה ממתנגדיו - מראשי כולל אונגרין - וניסו למונעם מכך, אלא שהישועות מלכו דחה אותם במילים חריפות (ולדברי הנ"ל זו היתה נקודת המפנה שהביאה לחזרתו שלו אל לב היישוב הישן). ולדברי עמיתו המוחרם רי"מ פינס, גם אותו הם לא ריחקו (ויש לזה רגליים ממכתב הנפש חיה אליו מאותה תקופה).

קלוזנר בספרו 'מקאטוביץ עד באזל' ח"ב בהתייחסו לענין ההיתר מכירה בשביעית, כותב כדברים האלה:

א. בן-יהודה השיג כעבור זמן קצר היתר מראשי הרבנים הספרדיים בירושלים, מן [הרב] י.ש. אלישר ומן ה"ראשון לציון" ר' ר.מ. פניז'יל.

במקומות אחרים כדוגמת זה מצאתי כתוב שחוגי חובבי ציון סבבו מאחורי הקלעים שתבוא הודעה מאת הסולטאן בטורקיה - מושל הארץ דאז - אל הרבנים הספרדיים בירושלים, שבאם החקלאים במושבות ישבתו את שנת השביעית אזי יקחו מהם את אדמתם, והודעה זו היא שהניעה אותם לפסוק את פסקם.

מה חבל שבתשובת ההיתר של הישא ברכה אין שום דבר כזה בסיבות ההיתר. ואדרבה זה מוכחש מהמבורר שם שחוק המלך שאם מובירים את האדמות ג' שנים הן חוזרות לרשותו (והוא כותב את זה בהקשר של צידוד לקולא בעניין דיש קניין לגוי להפקיע וכו'). ואולי מי שכתב את זה לא הבין את כל הבירור של הישא ברכה בין אדמות מירי לאדמות מאליק.
בקיצור זה מחזיק בערך כמו הטענות שהפושעים הטעו את הרב מקאוונא שמדינא דמלכותא אין צריך לעשות קופצע קרעפישץ ולכן התיר (ואכ"מ), וכהאי גוונא.

לענין השינוי בשיטת הלימוד שהזכירו, יש לדעת כי מה שמכונה היום שיטת לימוד ספרדית היא בעיקרה תחת השפעות שיטת לימוד יותר מזרח תיכוניות חלאב בגדד ותוניס, שיטת הלימוד הספרדית של שער המלך מחנה אפרים ועוד, היא שיטת לימוד חריפה יותר מחכמי תורכיה וסלוניקי - זו שיטת הלימוד שמכונה היום אשכנזית! כך טוען הגר"מ הלל שליט"א.

קשה לראות כזו חלוקה מוגדרת, שכן בזמן הפריחה של דרך לימודם של חכמי תונס ובבל כבר מצאנו בתורכיה גדולים כר' חים פלאג'י ובני דורו [אני הצעיר רואה כבר בספר חקרי לב - זקנו של החבי"ף - וכעי"ז עוד, תערובת של ב' השיטות]. העיקר הוא שינוי בדורות. גם אין לשכוח את הסמכות הגדולה שקיבל החיד"א שהיה כמה דורות מלפנים אע"פ ששיטתו קרובה לזה.

מחולת המחנים כתב:במקומות אחרים כדוגמת זה מצאתי כתוב שחוגי חובבי ציון סבבו מאחורי הקלעים שתבוא הודעה מאת הסולטאן בטורקיה - מושל הארץ דאז - אל הרבנים הספרדיים בירושלים, שבאם החקלאים במושבות ישבתו את שנת השביעית אזי יקחו מהם את אדמתם, והודעה זו היא שהניעה אותם לפסוק את פסקם.

תוך כדי דיבור כתב:מה חבל שבתשובת ההיתר של הישא ברכה אין שום דבר כזה בסיבות ההיתר. ואדרבה זה מוכחש מהמבורר שם שחוק המלך שאם מובירים את האדמות ג' שנים הן חוזרות לרשותו (והוא כותב את זה בהקשר של צידוד לקולא בעניין דיש קניין לגוי להפקיע וכו'). ואולי מי שכתב את זה לא הבין את כל הבירור של הישא ברכה בין אדמות מירי לאדמות מאליק.
בקיצור זה מחזיק בערך כמו הטענות שהפושעים הטעו את הרב מקאוונא שמדינא דמלכותא אין צריך לעשות קופצע קרעפישץ ולכן התיר (ואכ"מ), וכהאי גוונא.

מעיון בתשובתו של הרב יש"א ברכה שנדפסה בשמחה לאי"ש חיו"ד סי כ"ו, בדבריו בסוף התשובה יש ידים מוכיחות למה שכתבתי, וז"ל שם:

וכל זה אני כותב לפקע"ד עפ"י דברי השואל שאם לא יעשו תקון ישוטטו יושבי המושבות לבקש טרף לביתם, ויגיע הפסד גדול דאיכא למיחש שיחרבו המושבות מאין יושב, לא הפסידה שלא יזרעו שזו אינה פסידה כי אם הפסד חיצוני, ואמטו להכי הסכימה דעתי להתיר באופן הנז'.

גם עצם פרסום התשובה לראשונה בעיתון 'הצבי' של בן יהודה, מורה על רגלים לדבר למעורבותו העמוקה של בן יהודה בכל זה.

המכתב הנוסף, כמדומני שהישועות מלכו התכתב עמו