פורום אוצר החכמה

בסוף הספר "מדרש בחדוש" למקובל הקדמון רבי אליעזר נחמן פואה מצאתי דבר מעניין

היכן ניתן לראות פרטים על הרב המחבר, ומה ידוע עליו?
מהי התנצלות זו?
[אאל"ט מביאים אותו בספרים, בחיד"א הוא מובא ועוד.]

אעתיק חלק מהקדמתו שמובא בה דבר חידוש [עכ"פ לי הקטן]

הוא מוסיף להאריך שם בזה,
בכל אופן את מה שהוא מעתיק המראב"ד, אם כי הראב"ד בהקדמה עוסק בענין, אך לא מזכיר לאדם הראשון היו שתי נשים.

כעת אני רואה שבמהדורות שבאוצר החכמה יש קצת יותר פירוט
ובשם הגדולים
(ר) הרב אליעזר נחמן פואה - רב חסיד ומקובל תלמיד הרמ"ע. והי' לו חברה קדושה בעיר ריגייו נקראת חברת העלובים. והרב הנז' חיבר ספר מדרש בחדוש פי' ההגדה ונדפס בוויניציא שנת הת"א. ועוד חיבר ספר גרן ארנן על התורה דרשות בדרך פרדס חמשה קובצים ראיתים כ"י בערי איטליא. ותיבת ארנ"ן אותיות ראשונות ואחרונות משמותיו אליעזר נחמן:

כן יצא לאור עוד ספרים ממנו כמו "זכרון אבות" על פרקי אבות. (תשס"ב)
ולאחרונה ע"י מכון "הוד והדר" ראה שם מבוא על תולדות המחבר ועל הספר.

והגדה של פסח עם "מדרש בחדוש" ע"י מכון גרן ארנ"ן (תש"ע)

חיס כתב:כן יצא לאור עוד ספרים ממנו כמו "זכרון אבות" על פרקי אבות. (תשס"ב)
ולאחרונה ע"י מכון "עוז והדר" ראה שם מבוא על תולדות המחבר ועל הספר.

והגדה של פסח עם "מדרש בחדוש" ע"י מכון גרן ארנ"ן (תש"ע)

המכון נקרא על שם גורן ארנן - ספרו הנוסף כמבואר לעיל?

כן כמובן .

ראה צילום מ"תולדות גדולי ישראל" וחכמי איטליה

מופיע בר"ח או ברשב"א שהיו לאדם הראשון שתי נשים (אפשר כתובות ח או ז)

הרעיון בדבר 'חוה הראשונה' ו'חוה השניה' מופיע (לראשונה?) באלפא ביתא דבן סירא. הספר הזה יצא לאור לאחרונה במהדורה חדשה (ע"י עלי יסיף), ושם כנראה הפניות נוספות.
גם חסידי אשכנז הביאו את הענין כמה פעמים. לדוגמא, פירוש הרוקח על התורה, בפרשת בראשית. ויש שהסמיכו לו את 'זאת הפעם' שאמר אדם, משמע, שהיה 'פעם' קודמת.
בשלב יותר מאוחר, זוהתה ה'חוה הראשונה' עם לילית (ע"פ עירובין ק ע"ב, אם זכרוני אינו בכזיב).

הענין (לפי הקבלה) לאדם הראשון היה לו ב' נשים נמצא ב"עץ חיים" שער לח פרק ב

בספר הזוהר (ח"א, לד ע"ב) מופיע גם הענין של 'לילית קדמיתא'.
ועי' מ' אידל, תרגומו של ר' דוד בן ריה"ח לספר הזוהר, עלי ספר, ח (תשמ), עמ' 64

חכם באשי כתב:ויש שהסמיכו לו את 'זאת הפעם' שאמר אדם, משמע, שהיה 'פעם' קודמת.
בשלב יותר מאוחר, זוהתה ה'חוה הראשונה' עם לילית (ע"פ עירובין ק ע"ב, אם זכרוני אינו בכזיב).

אכן החיד"א בפני דוד מביא את המדרש בחידוש ומסמיך זאת על הפסוק 'זאת הפעם'.

יש גם באחד מספריו של רבי יצחק רצאבי בענין זה [אולי ממדרשי תימן]

חיס כתב:כן יצא לאור עוד ספרים ממנו כמו "זכרון אבות" על פרקי אבות. (תשס"ב)
ולאחרונה ע"י מכון "עוז והדר" ראה שם מבוא על תולדות המחבר ועל הספר.

צריך לתקן מכון "הוד והדר".

המכון הוקם להוציא כתבי הרב ארנ"ן, ראשי וסופי תיבות של שמו אליעזר נחמן

הספר גרן ארנן נמצא ממנו תשעה קבצים גדולים בכ"י, ונמצא בשלבי עריכה מתקדמים.

נכון מאד לתקן מכון "הוד והדר"

חלק במדבר כבר יצא לאור בלונדון ע"י המכון להוצאת כתבי ארנ"ן [תשנ"ב]

חיס כתב:נכון מאד לתקן מכון "הוד והדר"

חלק במדבר כבר יצא לאור בלונדון ע"י המכון להוצאת כתבי ארנ"ן [תשנ"ב]

צריך לתקן קטעים מכתב יד אחד על סדר במדבר יצא לאור בלונדון ע"י הנ"ל.


המכון הנ"ל התמזגה בתוך מכון הוד והדר

אביר לב כתב:

חיס כתב:כן יצא לאור עוד ספרים ממנו כמו "זכרון אבות" על פרקי אבות. (תשס"ב)
ולאחרונה ע"י מכון "עוז והדר" ראה שם מבוא על תולדות המחבר ועל הספר.

צריך לתקן מכון "הוד והדר".

המכון הוקם להוציא כתבי הרב ארנ"ן, ראשי וסופי תיבות של שמו אליעזר נחמן

הספר גרן ארנן נמצא ממנו תשעה קבצים גדולים בכ"י, ונמצא בשלבי עריכה מתקדמים.

אכן כך, וכן נמצאים בעריכה שאר כתבי היד של המחבר, ספר עורר ישנים מדרש בחידוש עם הוספות חדשות ועוד

הנה שמעתי דברי חידוש מבעל "מדרש בחדוש" על הגדש"פ ראה צילום.

עוד מצאתי בדבריו מקור לדבר שחפשתי בעבר

מעניין.
ידוע למאן דהוא פרטים נוספים?

ראה בספר אלה מסעי למהר"ם חאגיז כאן

הקפצה -
האם ידוע לציבור מקום שריכז פרטים אודות רבי אליעזר נחמן פואה?

אנצל את ההזדמנות באשכול זה לבקש מהעוסקים והבקיאים בתורת הרב פואה זצ"ל, האם בכללות חיבוריו הוא מזכיר מסכת אבות דרבי נתן? ואם כן, אשמח למראי מקומות.
תודה וברכה

מכון חכמי ספרד כתב:הקפצה -
האם ידוע לציבור מקום שריכז פרטים אודות רבי אליעזר נחמן פואה?

אברהם יערי בספרו 'מחקרי ספר' הקדיש כמה פרקים לתולדות בני משפחת פואה. מצורף דבריו על רא"נ

ושא_נס כתב:אנצל את ההזדמנות באשכול זה לבקש מהעוסקים והבקיאים בתורת הרב פואה זצ"ל, האם בכללות חיבוריו הוא מזכיר מסכת אבות דרבי נתן? ואם כן, אשמח למראי מקומות.
תודה וברכה

בספרו 'זכרון אבות' עמ"ס אבות [המהד' החדשה] ציטט מאדר"נ בעמ' יג, כח, מא, קנז. המהדיר מפנה לאדר"נ (שכנראה שאב מדבריו) בעמ' נב, פא, קא, רב, רט.
במהד' החדשה של מדרש בחידוש ציטט מאדר"נ בעמ' צב, רמג, רעט.
(ע"פ חיפוש באוה"ח)
המעניין הוא שבזכרון אבות פ"א מי"ב (עמ' כח) קרא לאדר"נ בשם "מדרש".

תשו"ח!

תודה רבה לך חכם א' זעירא, החכמתני.
מה שכתבת: "המעניין הוא שבזכרון אבות פ"א מי"ב (עמ' כח) קרא לאדר"נ בשם "מדרש"", הפשוט אצלי כי לא ראה המאמר באדר"נ עצמו בו בפרק, אלא סמך על המובא בילקוט שמעוני זה פעמים. ושילקוט שמעוני יכונה "מדרש", הוא מצוי לעתים.
איך שיהיה, מעיון מהיר במקורות שציינת יש להעיר כך: זכרון אבות עמ' יג - כנראה נמשך אחר המפרשים בעניין, ואין הכרח שראה אדר"נ בשרשו (כמובן לא כתב בהדיא "אדר"נ" אלא המהדיר השלים).
עמ' כח ועמ' מא - גם באלו לא כתב בפירוש אדר"נ. שניהם מפורסמים בעולם, והמקור בפשיטות מברטנורא על אתר בשם אדר"נ, שמקורו כפי זכרוני מרשב"ץ במגן אבות. או שראה בילקוט שמעוני כנ"ל.
עמ' קנז - גם בזה לא כתב אדר"נ בפירוש. כתב כפי הידוע שרע"ק היה עם הארץ עד גיל ארבעים. ושמא כונתו לספרי בסוף הברכה. איך שיהיה נראה כי לא ראה אדר"נ בשרשו גם בזה.

המהדיר מפנה לאדר"נ (שכנראה שאב מדבריו) בעמ' נב - לענ"ד הציון הזה לא מוכרח, ואם כבר עדיף לומר שראה בפרקי רבי אליעזר המבוסס על אדר"נ נו"ב.
עמ' פא - אין קשר כ"כ עם אדר"נ.
עמ' קא - כנ"ל.
עמ' רב - יותר נראה שכונתו לפר"א בראשו. ואין הכרח דוקא אדר"נ.
עמ' רט - קשור לעמ' יג, בענין צדוק וביתוס. ולענ"ד לא מוכרח שראה כן באדר"נ עצמו.

לו היה לו אדר"נ, סביר להניח שכפרשן לפרקי אבות היה משתמש באדר"נ בשמה תמידים כסדרם, כדרך מפרשים רבים שביארו מסכת אבות. ואדרבה מכל מראי המקומות הנ"ל מוכח בודאות אצלי שלא השתמש באדר"נ בביאורו לאבות באופן ישיר. וכלל זה נקוט בידי שכשמשלימים מראי מקומות בדברי אחרונים, בשעה שמשלימים מספרים שהיו בידיהם - מה טוב ומה נעים, כי באמת מסתבר שכונתם הברורה למה שלמדו בספרים שהכירו. וכשיש להשלים מ"מ בספריהם מספרים שלא היו בידם בודאות, יש לחתור ולוודא שבאמת הכונה לאותו מראה מקום, ושאין מ"מ אחר מהספרים שהיו בפניהם. וכשיש בכל אופן להשלים מ"מ מספרים שלא היו בידיהם, על הרוב יימצא שהעתיקו ממקור ביניים, ולענ"ד יש להשלימו גם המקור ביניים כחלק מהציון, ולהדגיש זאת. וגם במפתחות יש לסמן הדבר, להבדיל מה היה בודאות לפני המחבר, ומה המהדיר ציין מדעתו. וכל זאת כדי שיהיה אפשר להסתמך על המפתחות בבטחה מבחינת הספרים שהיו בודאות לפני המחבר, ושאליהם ציין.

**
הגדת פסח
עמ' צב - השלמת המהדירים. ולא הבנתי מה מצאו באדר"נ, זו משנה מפורשת באבות פ"ה מ"ב, וברור שלזה כונתו.
עמ' רמג - השלמת המהדירים. וכבר כתבו שם בנוסף לאדר"נ "ועוד", וברור שנתכוין ל"ועוד". ומעיקרא לומר שהיה לו אדר"נ נו"ב זהו חידוש גדול.
עמ' רעט - השלמת המהדירים. ושוב זה נו"ב והוא חידוש, ויותר מסתבר שכונתו לאיזה זוהר בענין זה.
*
מכל הנ"ל מוכח לי לעת עתה, שלפני הרב פואה לא היתה מסכת אדר"נ. ולכל הפחות בספריו הנזכרים איננו מזכיר במפורש ולו פעם אחת, וכל המקומות שהשלימו אליה, או שהעתיק מכלי שני, או שנתכוין למקבילות אחרות. ומעיקרא עד שנת הדפסת ספרו מדרש בחדוש, נדפסה מסכת אדר"נ רק פעמים.
יבואו הבקיאים והעורכים את תורתו, ויאירו עינים על המקומות האחרים בספרי קדשו.

מכון חכמי ספרד כתב:הקפצה -
האם ידוע לציבור מקום שריכז פרטים אודות רבי אליעזר נחמן פואה?

ראה מה שכתבנו במבוא לספריו, זכרון אבות, דרכי התשובה, מדרש בחדוש

לאחרונה נתגלה לי עוד כמה פרטים שיבואו במבוא לספר גרן ארנן על התורה

ושא_נס כתב:תודה רבה לך חכם א' זעירא, החכמתני.
מה שכתבת: "המעניין הוא שבזכרון אבות פ"א מי"ב (עמ' כח) קרא לאדר"נ בשם "מדרש"", הפשוט אצלי כי לא ראה המאמר באדר"נ עצמו בו בפרק, אלא סמך על המובא בילקוט שמעוני זה פעמים. ושילקוט שמעוני יכונה "מדרש", הוא מצוי לעתים.
איך שיהיה, מעיון מהיר במקורות שציינת יש להעיר כך: זכרון אבות עמ' יג - כנראה נמשך אחר המפרשים בעניין, ואין הכרח שראה אדר"נ בשרשו (כמובן לא כתב בהדיא "אדר"נ" אלא המהדיר השלים).
עמ' כח ועמ' מא - גם באלו לא כתב בפירוש אדר"נ. שניהם מפורסמים בעולם, והמקור בפשיטות מברטנורא על אתר בשם אדר"נ, שמקורו כפי זכרוני מרשב"ץ במגן אבות. או שראה בילקוט שמעוני כנ"ל.
עמ' קנז - גם בזה לא כתב אדר"נ בפירוש. כתב כפי הידוע שרע"ק היה עם הארץ עד גיל ארבעים. ושמא כונתו לספרי בסוף הברכה. איך שיהיה נראה כי לא ראה אדר"נ בשרשו גם בזה.

המהדיר מפנה לאדר"נ (שכנראה שאב מדבריו) בעמ' נב - לענ"ד הציון הזה לא מוכרח, ואם כבר עדיף לומר שראה בפרקי רבי אליעזר המבוסס על אדר"נ נו"ב.
עמ' פא - אין קשר כ"כ עם אדר"נ.
עמ' קא - כנ"ל.
עמ' רב - יותר נראה שכונתו לפר"א בראשו. ואין הכרח דוקא אדר"נ.
עמ' רט - קשור לעמ' יג, בענין צדוק וביתוס. ולענ"ד לא מוכרח שראה כן באדר"נ עצמו.

לו היה לו אדר"נ, סביר להניח שכפרשן לפרקי אבות היה משתמש באדר"נ בשמה תמידים כסדרם, כדרך מפרשים רבים שביארו מסכת אבות. ואדרבה מכל מראי המקומות הנ"ל מוכח בודאות אצלי שלא השתמש באדר"נ בביאורו לאבות באופן ישיר. וכלל זה נקוט בידי שכשמשלימים מראי מקומות בדברי אחרונים, בשעה שמשלימים מספרים שהיו בידיהם - מה טוב ומה נעים, כי באמת מסתבר שכונתם הברורה למה שלמדו בספרים שהכירו. וכשיש להשלים מ"מ בספריהם מספרים שלא היו בידם בודאות, יש לחתור ולוודא שבאמת הכונה לאותו מראה מקום, ושאין מ"מ אחר מהספרים שהיו בפניהם. וכשיש בכל אופן להשלים מ"מ מספרים שלא היו בידיהם, על הרוב יימצא שהעתיקו ממקור ביניים, ולענ"ד יש להשלימו גם המקור ביניים כחלק מהציון, ולהדגיש זאת. וגם במפתחות יש לסמן הדבר, להבדיל מה היה בודאות לפני המחבר, ומה המהדיר ציין מדעתו. וכל זאת כדי שיהיה אפשר להסתמך על המפתחות בבטחה מבחינת הספרים שהיו בודאות לפני המחבר, ושאליהם ציין.

**
הגדת פסח
עמ' צב - השלמת המהדירים. ולא הבנתי מה מצאו באדר"נ, זו משנה מפורשת באבות פ"ה מ"ב, וברור שלזה כונתו.
עמ' רמג - השלמת המהדירים. וכבר כתבו שם בנוסף לאדר"נ "ועוד", וברור שנתכוין ל"ועוד". ומעיקרא לומר שהיה לו אדר"נ נו"ב זהו חידוש גדול.
עמ' רעט - השלמת המהדירים. ושוב זה נו"ב והוא חידוש, ויותר מסתבר שכונתו לאיזה זוהר בענין זה.
*
מכל הנ"ל מוכח לי לעת עתה, שלפני הרב פואה לא היתה מסכת אדר"נ. ולכל הפחות בספריו הנזכרים איננו מזכיר במפורש ולו פעם אחת, וכל המקומות שהשלימו אליה, או שהעתיק מכלי שני, או שנתכוין למקבילות אחרות. ומעיקרא עד שנת הדפסת ספרו מדרש בחדוש, נדפסה מסכת אדר"נ רק פעמים.
יבואו הבקיאים והעורכים את תורתו, ויאירו עינים על המקומות האחרים בספרי קדשו.

בכתביו על התורה מציין לפחות 2 פעמים לפי זכרוני באופן ישיר לאבות דרבי נתן

אשמח אם תשלח ציטוטים ומראי מקומות מדוייקים, ונוכל לזהות בנקל.
לא אופתע כלל אם גם את אלו העתיק מכלי שני דוגמת ילקוט שמעוני.
*
במ"ש לעיל בענין צדוק וביתוס, הדברים מגיעים למה שחקר בספר אבות הראש ח"א, האם הם עצמם פקרו או שרק תלמידיהם. והרב פואה תפס בפשיטות שצדוק וביתוס עצמם שנו ופירשו.

ושא_נס כתב:אשמח אם תשלח ציטוטים ומראי מקומות מדוייקים, ונוכל לזהות בנקל.
לא אופתע כלל אם גם את אלו העתיק מכלי שני דוגמת ילקוט שמעוני.
*
במ"ש לעיל בענין צדוק וביתוס, הדברים מגיעים למה שחקר בספר אבות הראש ח"א, האם הם עצמם פקרו או שרק תלמידיהם. והרב פואה תפס בפשיטות שצדוק וביתוס עצמם שנו ופירשו.

פרשת בראשית [אינו מוגה]
ומה שהוסיפה על ציוויו ית' ואמרה אל תגעו בו אולי אדה"ר שתלמיד חכם היה רצה לעשות משמרת למשמרתו ית' וצוה לאשתו שלא תגע בו נמצא שחוה לא הוציאה שקר מפיה, אח"כ מצאתי באבות דר' נתן כתוב הדבר הזה היינו שאדם עשה משמרת זו שאמרנו ושמחתי שכיוונתי לדעת גדולים

אמנם ראוי לדעת כי כשהניח הקב"ה את האדם בגן עדן הראה לו כל אילן ואילן וכל התענוגים נמצאו שם זה למעלה מזה, ויכול היה להתענג בתפנוקי מלכים בכל יום ויום בתוספת עלוי כרצונו ושם היו משרתים אותו מלאכים עליונים כמו שכתבנו למעלה, כמו שכתוב באבות דרבי נתן שהיו מביאין לו בשר צלי ומצננין לו יין

יישר כוחך, ותודה על הזריזות.
למיטב ידיעתי שני מאמרים אלו לא הובאו ביל"ש בשם אדר"נ.
שניהם מאדר"נ נו"א פ"א. ושמא העתיקם ממקור ביניים. איני יודע.
לפום ריהטא מהציטוטים ששלחת אכן נראה שהכיר אדר"נ. בפרט בראשון שכתב "אח"כ מצאתי". איך שיהיה, מאמר זה מוזכר בכמה מספרי האחרונים בשנות השי"ן, ושמא לקח מהם. והעד שלא כתב הפרק באדר"נ, אך שמא זו אינה ראיה, ואיני מכיר סגנונו בכיוצא בזה.
השני, גם הוא לכאורה מורה שכונתו לאדר"נ, אך לפו"ר מדוע הביא מאדר"נ אחר שהוא תלמוד ערוך בסנהדרין נט ב.
*
אני מתאר לעצמי שאילו היתה בפניו מסכת אדר"נ, היה מזכירה לא מעט בעיקר בספרו זכרון אבות.
מעיקרא מסכת אדר"נ נדפסה עם עוד מסכתות קטנות בויניציאה ש"י ובבסיליאה של"ח, ואם מזכיר המסכתות קטנות האחרות שנדפסו באותו כרך, ייקל לומר שאכן היה לפניו אדר"נ, ואם לאו זו ראיה שלא היתה לפניו. ועדיין כל זה לא נאמר בסכינא חריפא, ויש לבדוק בשום שכל. ואני עוסק באדר"נ רק לרגל המלאכה אשר לפני.
*
איך שיהיה צריך זהירות גדולה בהשלמת מקורות, בין אצלו ובין אצל אחרים.