קיצור השל"ה בענין הכיסוי ללחם משנה

[מדבר]

אלו דברי הקיצור וכתב במ"א
דמאחר דמכסין את הפת בשבת לא משום הטעם
שלא יראה הפת בשתו לבד רק משום לחם משנה
דומיא דמן שהיה מונח בקופסא טל למעלה וטל
למטה ע"כ לא יסירו המסה העליונה תיכף אחר
קידוש כמו שנוהגין העולם רק ישאר המפה עד
לאחר שבירך ברכ' המוציא וכך יעשה יקח הפת
שרוצה לבצוע עליו וירשום בו בסכיו ואח"כ יניח
עוד תחת המפה ויניח ידיו על הפת תחת המפה
ויברך המוציא
מישהו יודע היכן המ"א הזה
(בהמשך הדבר בעצם הדין)

[חיס]

.

[שבטיישראל]

במג"א שלפננו ליתא כזה (וכתב שם טעם אחר דמשום יקרא דשבתא), וובוודאי שהמדובר בט"ס בקיצור של"ה
והמדובר בדברי הט"ז בסי' רע"א סקי"ב
וז"ל "בטור בשם ירושלמי שלא יראה הפת בשתו שאין מקדשין עליו אלא על היין ולפ"ז אם מקדש על הפת א"צ לכסות עליו מפה אבל לטעם אחר שכ' הטור וז"ל ואני שמעתי טעם לעשות זכר למן שהי' מונח בקופסא טל למעלה וטל למטה עכ"ל ממילא גם במקדש על הפת צריך לכסות במפה וכן אנו נוהגין"

ובפרי מגדים במש"ז כתב ע"ז וז"ל
"עי' ט"ז ג' טעמים יש א' כי היכא דתיתי הסעודה ביקרא דשבתא ב' זכר למן ג' שלא יראה בושתו עי' מג"א אות כ' ואות ז' ולכאורה משמע דכאן פורס מפה רק ע"ג הפת לבד ובסעי' ד' פורס מפה על כל השולחן אבל מלת על "גביו" משמע השולחן (פת משמע נקיבה משלי י"ז א' כ"ג ח') עי' מה שכתבתי בסי' רנ"ד סעי' ה' מזה וכן משמע בטור דפורס מפה כאלו אינו כאן וקאי אמ"ש בגמרא פסחים דף ק' ע"ב אין מביאין השולחן וכו' ואם הביאו פורס מפה וכו'. ומפה תחת הפת שיהא שולחנו ערוך עיין לבוש ולטעם זכר למן אתי שפיר בלאו הכי והיינו בשבת ויו"ט לא היה המן יורד עי' סי' רמ"ב. ובא"ר אות י"ז כתב כשמקדש על הפת צריך להניח ידו עליו כמו בכוס שנוטל בידו כבסי' תפ"ג יעו"ש אלא יכסה מקודם קידוש וכשמתחיל לקדש יגלה ויניח ידיו עליו יעו"ש והנה בסי' רע"ד סעי' א' אוחז בידו כבסי' ר"ו סעי' ד' אוחזו בימינו וכו' וא"כ וודאי יגלהו בהמוציא ואוחזו וטעם זכר למן וודאי די בשעה מועטת מכוסה ואח"כ מגלהו ומש"ה לא כתב הט"ז נפקא מינה לטעם א' לאחר פה"ג רשאי לגלותו וכמ"ש המג"א אות כ' דגם לטעם זכר למן רשאי לגלותו מיד אחר פה"ג אבל המג"א כתב יקרא דשבתא ואי"ה שם יבואר"


ומ"מ לענין מנהגא, יש בזה מנהגים שונים - דבליל שבת כו"ע דמכסין שוב הפת משא"כ בצפרא דשבתא\
ראה מש"כ בזה הגה"ק ממונקאטש בנמאו"ח [מצו"ב]

[מדבר]

ההדגשה הם כנראה דברי המגן אברהם סימן רע"א סק"כ

אין דמיון

[מדבר]

במג"א שלפננו ליתא כזה (וכתב שם טעם אחר דמשום יקרא דשבתא), וובוודאי שהמדובר בט"ס בקיצור של"ה
והמדובר בדברי הט"ז בסי' רע"א סקי"ב
וז"ל [i]"בטור בשם ירושלמי שלא יראה הפת בשתו שאין מקדשין עליו אלא על היין ולפ"ז אם מקדש על הפת א"צ לכסות עליו מפה אבל לטעם אחר שכ' הטור וז"ל ואני שמעתי טעם לעשות זכר למן שהי' מונח בקופסא טל למעלה וטל למטה עכ"ל ממילא גם במקדש על הפת צריך לכסות במפה וכן אנו נוהגין"

ההסבר לא מתקבל כלל הט"ז לא אמר להשאיר כיסוי בברכת המוציא אלא בקידוש והקיצור מדבר בזמן ברכת המוציא
ואין לאמר שרק את הטעם לקח מהט"ז ולפי זה הוסיף משלו שהרי מוכח מלשונו שהכל דברי הט"ז/מ"א

[חיס]

במג"א שלפננו ליתא כזה (וכתב שם טעם אחר דמשום יקרא דשבתא), וובוודאי שהמדובר בט"ס בקיצור של"ה
והמדובר בדברי הט"ז בסי' רע"א סקי"ב
וז"ל [i]"בטור בשם ירושלמי שלא יראה הפת בשתו שאין מקדשין עליו אלא על היין ולפ"ז אם מקדש על הפת א"צ לכסות עליו מפה אבל לטעם אחר שכ' הטור וז"ל ואני שמעתי טעם לעשות זכר למן שהי' מונח בקופסא טל למעלה וטל למטה עכ"ל ממילא גם במקדש על הפת צריך לכסות במפה וכן אנו נוהגין"

ההסבר לא מתקבל כלל הט"ז לא אמר להשאיר כיסוי בברכת המוציא אלא בקידוש והקיצור מדבר בזמן ברכת המוציא
ואין לאמר שרק את הטעם לקח מהט"ז ולפי זה הוסיף משלו שהרי מוכח מלשונו שהכל דברי הט"ז/מ"א

ראה ב"טעמי המנהגים" כאן שלפי הטעם של הט"ז כתב הקיצור השל"ה ...

[מדבר]

ראה ב"טעמי המנהגים" כאן שלפי הטעם של הט"ז כתב הקיצור השל"ה ...

החלטת להתעלל בי לשם מה שלחת אותי לקישור הזה
מה מצאת שם

[שבטיישראל]

במג"א שלפננו ליתא כזה (וכתב שם טעם אחר דמשום יקרא דשבתא), וובוודאי שהמדובר בט"ס בקיצור של"ה
והמדובר בדברי הט"ז בסי' רע"א סקי"ב
וז"ל [i]"בטור בשם ירושלמי שלא יראה הפת בשתו שאין מקדשין עליו אלא על היין ולפ"ז אם מקדש על הפת א"צ לכסות עליו מפה אבל לטעם אחר שכ' הטור וז"ל ואני שמעתי טעם לעשות זכר למן שהי' מונח בקופסא טל למעלה וטל למטה עכ"ל ממילא גם במקדש על הפת צריך לכסות במפה וכן אנו נוהגין"

ההסבר לא מתקבל כלל הט"ז לא אמר להשאיר כיסוי בברכת המוציא אלא בקידוש והקיצור מדבר בזמן ברכת המוציא
ואין לאמר שרק את הטעם לקח מהט"ז ולפי זה הוסיף משלו שהרי מוכח מלשונו שהכל דברי הט"ז/מ"א

מה אתה רוצה
עי' בדברי הנמאו"ח שג"כ דייק ענין זה בדברי הט"ז

[מדבר]

מה אתה רוצה
עי' בדברי הנמאו"ח שג"כ דייק ענין זה בדברי הט"ז

הוא לא מדייק בט"ז אלא אומר את דעתו לפי טעם הט"ז
ובר מזה הקיצור לא מדייק אלא מעתיק

[שבטיישראל]

הוא לא מדייק בט"ז אלא אומר את דעתו לפי טעם הט"ז
ובר מזה הקיצור לא מדייק אלא מעתיק

א. כל זמן שלא כתב "וזה לשונו וכדו' הרי אינו מעתיק את דבריו רק מביא ממש"כ

ב. תמשיך לטחון מים ....

[חיס]

ראה ב"טעמי המנהגים" כאן שלפי הטעם של הט"ז כתב הקיצור השל"ה ...

החלטת להתעלל בי לשם מה שלחת אותי לקישור הזה
מה מצאת שם

אתה לא רואה בעיניך אחרי שמביא את הטעם של הט"ז וכותב בהערה ולהטעם הזה וכו את כל דברי הקיצור.
למה לחשוב שרוצים להתעלל בך ?
סך הכל רוצים לעזור לך ואתה מתעקש לטחון....

[מדבר]

נראה לי שלא נגיע לעמק השווה
אני מציע שחכמי הפורום יאמרו את דעתם האם דבריכם מתישבים על הלב

[מדבר]

היות ואין מחכמי הפורום עוזרני
להצילני משיני אריות(גם אי"ס לא זכר לי חסד נעורים)
והקולמדבר
מהר עמוד על רגליך ודרוש תדרוש
דבר נגד מלכים ושרים ואל תבוש
במה הקדם ועוונותי גבהו למעלה מראש
רצני כי דברי תורה אינם מקבלים טומאה בהם אדרוש
הנה ראיתי נוהגים בברכת המוציא בשבת שמשאירים כיסוי החלות
ודבר זה לא מוזכר בפוסקים הקדומים ואם תאמרו לא ראינו אינו ראיה
במקרה דנן ראיה גמורה היא שודאי סברו שאין צורך בזה והבאר דברי
הטו"ר בסימן רע"א הביא שלוש טעמים בכיסוי הפת
אחד שיהא ניכר לכבוד שבת שבא
והשני שלא יראה הפת בושתו
והשלישי זכר למן
וכתב הפרישה וז"ל ונפ"מ דלהאי טעמא אין להסיר המפה עד אחר שישבו המסובין ורוצה לברך על הפת
דאז מוציא הפת מתחת המפה ואח"כ יסירנה דהוי דומה לטל שהיה על המן שהוציאו אותו מתחת הטל
והנה דבריו ברורים שאף שאין להסיר מיד מכ"מ בזמן הברכה מסיר הכיסוי
ןבעיקר חידושו שיוציא הפת מתחת המפה ולא יסיר המפה מעל הפת דן הא"ר עיי"ש
ודייק מהצידה לדרך שכאשר מקדש על הפת אין מכסה כלל(וא"כ כ"ש כאשר קידש על היין וכבר נהג הכיסוי שלא יכסה כאשר מברך)
ושם הביא דברי הלבוש (וכן הסכימו הט"ז והעו"ש) שלפי הטעם של זכר למן גם במקדש על הפת יש לכסות ומקשה והרי צריך להניח ידיו על הפת ומתרץ שקודם הקידוש יכסה ובזמן הקידוש יגלה
ואם בקידוש על הפת לא מכסה אלא לפני הקידוש בקידוש על היין ק"ו שלא יכסה בזמן הברכה שהריכבר כיסה בזמן הקידוש
והלבוש והעו"ת והט"ז כתבו שנפ"מ שלטעם זכר למן גם במקדש על הפת מכסה ומדוע לא הביאו נפ"מ שנוהגת תמיד שגם במקדש על יין צריך לכסות בזמן הברכה לטעם של זכר למן
וכן המ"א ס"ק כ' כתב נפ"מ בין הטעמים שלטעם שלא יראה הפת בושתו יכול לגלות אחר ברכת הגפן
ולטעם שיהא ניכר שבא לכבוד שבת לא יגלה עד אחר קידוש
ולא זכר הטעם של זכר למן ואם נסבור שלטעם זה מכסה בשעת ברכת המוציא מדוע לא זכר נפ"מ זו
הנה הבאנו שישה גדולי הפוסקים הלא הם הפרישה שדבריו ברורים וכן א"ר וכן בלבוש ט"ז וע"ת יש הוכחה חזקה ובמ"א לדעתי זו הוכחה גמורה
ומצינו באחרונים שכתבו שיש לכסות בזמן ברכת המוציא משום שזכר למן עיקרו בברכת המוציא
ומכל גדולי הפוסקים הנ"ל רואים לא כך אלא גם זאת מקיים בזמן הקידוש (והרי בנ"י במדבר בזמן ברכת המוציא מסתמא היה כבר לאחר שהוציאו מהטל
ויש הנוהגים לכסות בזמן ברכת המוציא ולסים ידיהם מלמטה ומא"ר רואים לא כך שהרי יכל לתרץ קושיתו איך בקידוש על פת מכסים הרי צריך להניח ידיו ומדלא תירץ שיניח מתחת לכיסוי ש"מ לא סבירא ליה
שמא משום שבסימת ידיו מבטל הכיסוי
ולאחר שראיתי ונתתי את ליבי לזאת מצאתי את דברי הקיצור השל"ה דלעיל ותמהתי היכן מצא כזאת בדברי המ"א
ומכל מה שביארנו נראה שלא סברו זאת הפוסקים ומה שניסו לדחוק שני החכמים דלעיל לע"ד לא נראה כלל
ונראה לי כך
שהרי הספר מ"א הסתובב בכתב יד עוד לפני שהודפס (עיינו בהקדמת מכון ירושלים) והביאו ממנו עוד בהיותו בכתב וא"כ יתכן (וזה מסתדר עם השנים עיינו בשער הספר קיצור השל"ה) שכתב זאת המ"א במהדורה ראשונה וממנה העתיק הקיצור ובמהדורה שניה (עיינו הקדמת מכון ירושלים) שינה זאת
ויתכן שזאת משום שאת מהדורתו השניה הוציא בעיקבות צאתו לאור של הספר ע"ש וראה שאינו סובר כך וחזר בו גם המ"א
יהיה איך שיהיה כל הפוסקים הקדומים להוציא בעל הקיצור סברו שאין צורך לכסות בשעת ברכת המוציא
והראשון שמצאתי שאומר לכסות בזמן הברכה (להוציא בעל הקיצור) הוא ר' חיים צאנזער מבראדי
נ.ב. אל תנופפו בסידור היעב"ץ שבעליל נראה שם שזה תוספת של המדפיסים