למהותו של ספר הברית - לרבי פנחס אליהו מוילנא

[עשוי לנחת]

מידי פעם בעיוני בספר הנפלא "ספר הברית" לרבי פנחס אליהו הורביץ מוילנא, אני עומד ותוהה מה היתה דעת גדולי התורה על ספר זה.
הספר מקיף בצורה מעוררת השתהות כל נושא ונושא, דבריו מאירים עיניים ממש גם בתחומי מדע ורפואה.
[נזכרתי כעת עקב אשכול זה
viewtopic.php?f=17&t=10162]
דבר מעניין על ענוותנותו של המחבר, ראיתי בהקדמתו; במהדורת תקע"ח הספר יצא בעילום שם, כשהובאו בו כמה וכמה הסכמות, במהדורות מאוחרות יותר הוא כבר כתב את שמו ומאידך השמיט את ההסכמות,
הוא מבאר את טעם ההשמטה בהקדמתו
"ואחר שנתפרסם המחבר והכל מכירין אותו לא נצרך עוד שיהיה על זה שלש הסכמות מן הרבנים אשר הסכימו עליו פעם ראשון ... כי זה היה נצרך בטרם נודע מי המחבר ולא נודע מקומו איה ואז אלה מפה אמרו כי החסיד המפורסם בווילנא חברו, ואלה מפה אמרו כי החכם המפורסם בבערלין חברו, ואחרים אמרו לא חברו אדם אחד כי לקבץ ידיעות רבות כאלה א"א לאדם ואין איש מאסף אותם כי מי האיש אשר מבין תבל בחכמתו רק נאספו בני בינה הרבה כלם אנשים חכמים ויודעים כל אחד בחכמה אחרת לדרוש ולתור בחכמה כמה שנים בשבת תחכמוני בבית אחד, ונאספו שמה כל אלה אשר זה היה בקי בחכמה זו, וזה בזו, מסוד חכמים ונבונים בעלי אסופות ההם יצא לאור זה ספר הברית בדברים וענינים רבים וכלם מחמדים משמחי לב, והם לא ידעו כי מאחורי תנור וכירים החליל מכה לפניהם ומשמיע קול יפה אף נעים והחליל בעצמו לבו חלל בקרבו אין בו מאומה, וחיצוניותו אין בו מתום ומלא נקבים ומהותו עץ יבש דק וקטן מכל עצי היער אך בהגיע ממעל לו רוח נדיבה אז משמיע קולות נעימים וערבים עד כי לא תמלא אוזן משמוע וכל העם רואים את הקולות בספר ולא תשבע עין לראות אמרי נועם בה ומשתוממים על ערבים בתוכה, ועתה בהתודע המחבר אל אחיו ונודע ביהודה מי הוא נתבטל החשש שלא ידפיסנו אדם אחר ולא נצרך עוד לפי שנים או שלשה עדים מהמסכימים הראשונים"
אנחנו רגילים שההסכמות נועדו להעיד על המחבר, אמנם בדבריו מבואר שההסכמות באו במקום שלא ידוע מי המחבר, אך לאחר שיודעים מי המחבר, כבר אין טעם בהסכמות. מעניין!
מלבד זאת, מעניין למי הוא רמז "החסיד המפורסם בוילנא", האם אמנם להגר"א, או שנקט דוגמא בעלמא, וכן מי הוא "החכם המפורסם בבערלין", [יש השערות...], האם ג"כ דוגמא בעלמא, או שמא היו אכן שמועות על מחבר ספציפי?

בספר ישנם הרבה ידיעות מדעיות ורפואיות [בהמשך אולי נעלה דוגמאות], השאלה היא אם דבריו המדעיים והרפואיים עומדים כיום במבחן המציאות?!

וכמובן השאלה העיקרית שעמה פתחתי, מה דעתם של גדולי ישראל על דעותיו בענייני אמונה ושאר עיקרי הדת?

[בחיפוש בפורום ראיתי שכאן דברו עליו קצת, אך לא מספיק
viewtopic.php?f=7&t=283&hilit=%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA]

[גם זו לטובה]

בספר ישנם הרבה ידיעות מדעיות ורפואיות [בהמשך אולי נעלה דוגמאות], השאלה היא אם דבריו המדעיים והרפואיים עומדים כיום במבחן המציאות?!

פשוט שהוא לא עומד כיום במבחן המציאות

[לחם_יומם]

"ספר הברית", אאל"ט מעודכן מבחינת הידע המדעי החדש עד לתקופתו שלו. (הוא לא מקבל הכל, מתווכח מאד על תיאוריית קופרניקוס הידועה!) כלומר כל חידושי המדע שהיו ידועים עד זמנו, נכנסו לספרו. מה שנעשה במשך השנים לא רלוונטי, כמובן שלא עודכן בספר!
אם איני טועה ראיתי באיזה שהוא מקום שהחתם סופר המליץ לתלמידיו ללמוד ספר הברית (או אולי שהוא חשב לחבר ספר כזה וכשראה את ספר הברית הסתפק בו) - יבואו היודעים והזוכרים ויבררו הדברים.

[עשוי לנחת]

בלמדי כעת נדה דף ל: ששם מדובר על ענייני ההריון ומצב הולד בבטן אמו, נהניתי לעיין בספר הברית, ולראות איך הוא מכניס את כל דברי הגמ', ומשלבם יחד עם דברי המדע והרפואה.
לדוגמא בח"א מאמר יז פרק ב הוא כותב כך:
"וכל זמן העיבור טבע האם משגיח מאד לגדל את הולד בלי עצלתים, ותיכף לקבלת הריונה סוגרת רחמה ואחר כך אובדת וסתה כדי להכין ממנו מזון אל הולד ומוצאת קיא להוציא המותרות החוצה כדי שיהיה הולד נקי, לכן יותר שהיא תקיא יותר הולד חזק ובריא, ויש מהנשים שמוציאים קיא בתחלת הריון, ויש באמצע ויש בסוף. והיא כל אוכל תתעב נפשה בעבור שהחום שבה הולך בעת ההיא לבשל היסודות הצריכין אל ציור הולד, לכן נחלש כח המעכל באצטומכא שלה כי הוא טרוד מאד להכין מיץ ההזנה אל הולד, כי בתחלה מביא את הדם ע"י העורקים לתוך כבד הרחם הנזכר לעיל ושם נתברר ונעשה מזון זך ונקי ונשלח ע"י שפופרת הנקרא בלשונם (דוקטום לימפאטיקוס) שהוא קבוע בתוך חוט הטבור אל הולד כדי לזונו ולגדלו" וכו'.
[סליחה מהציבור אם זה גורם למישהו תופעות לא נעימות...]
הוא בעצם מסביר כאן שתי תופעות ידועות שמתרחשות בזמן ההריון; הקאות וחוסר תאבון, השאלה היא אם אכן היום ג"כ מכירים בסיבות אלו כסיבות האמיתיות לתופעות אלו.

[יאיר]

מלבד זאת, מעניין למי הוא רמז "החסיד המפורסם בוילנא", האם אמנם להגר"א, או שנקט דוגמא בעלמא, וכן מי הוא "החכם המפורסם בבערלין", [יש השערות...], האם ג"כ דוגמא בעלמא, או שמא היו אכן שמועות על מחבר ספציפי?

אכן היו שמועות/השערות (פרועות) שהגר"א חיברו.

[אורייתא!]

הסיבה לעיכוב הגאולה
ספר הברית - חלק א מאמר ט חוג הארץ - פרק טז
ודרשתי וחקרתי היטב בכל לבבי לדעת סיבת אריכות הגלות החל הזה וארא והנה בדורות האלה יש תורה הרבה בישראל מרבים העם ללמוד משניות גמרא ופוסקים גם ספרי קבלה ובכל זאת לא בא לציון גואל, והרבה אנשים בדורות אלו התחזקו בתפלה בכל כח ועוז וגם אלה צועקים ואינם נענים, והרבה אנשים עוסקים במצות למרבה עד כי מלאים מצות כרמון ועם כל זה שנת גאולי לא באה, ואם שלש אלה יש בדורות אלו ועדיין לא שבנו לארצנו מה נשאר לנו עוד, ואנחנו לא נדע מה נעשה יותר מזה לרצות פני עליון, ואמרתי אני בלבי אין זאת כי אם שיש איזה מפסיד העומד כנגדם ויבא גם השטן בתוכם להחליש כח שלש אלה כי זבוב מות אחד יבאיש שמן רוקח הרבה, ויהי כאשר חפשתי לדעת מי הוא זה המפסיד מצאתי שהוא מה אשר כל ג' כתות הנזכרים כלם אינם מכוונים במה שעושים כי אם לצורך עצמם ולתועלתם לא למפרק קוב"ה ושכינתיה מן הגלות, וכל אדם מישראל מחשבתו לדרכו פנה ולתועלת עצמו וכל תורה או תפלה או מצוה אשר הוא עושה מכוין לקנות לו מקום חשוב בגן עדן ועוה"ב, ושיצליח על ידי זה בכל משלח ידיו בעוה"ז, ושיאריך ימים ושנים עם אשתו ובניו, וכל ישעו וכל חפצו של אותו יהודי אינו כי אם שיהיה לו פרנסה בכבוד ושיזכה לבנות לו בית גדול וחצר מאבני גזית כפיסין לבנים הכל כמנהג המדינה הנקרא (קאמעניצא) למען יעמוד ימים רבים ויירשוה בניו ובני בניו אשר יולדו לו בארץ נכריה ויראה זרע ויאריך ימים בגלות, ושימות בשיבה טובה ויספידו אותו הרב שבעירו עם שאר תופסי תורה אצל בית הכנסת ויהיה לו לויה גדולה ברוב עם בזוז ושסוי, זה כל תכלית המבוקש של הישראלי בגלות הזה. וביאת המשיח רגיל על לשונו תמיד אך משפה ולחוץ לא בלב שלם נכון למועדי רגל, בכל מועד ורגל אומרים אנו לשנה הבאה בירושלים לא היום ולא מחר רק מדחים אותה שנה תמימה ואף גם זאת לא בלב שלם כי חפץ לבו לגמור הבנין שהוא בונה שאי אפשר להשלימו כי אם אחר איזה שנים וכן לגמור המשא ומתן שעל ד' וה' שנים אשר עשה עליו כתב וקשר מן השררה או מן המלכות הנקרא (קאנטראקט) ואין קורא בצדק ואין עושה באמת בכל שלש כתות הנזכרים הדברים כדי למהר את הקץ ולפדות גוי ואלהיו ולמפרק קוב"ה ושכינתיה, זה לא יש בנו, והוא שאמר הכתוב וכל חסדו כציץ השדה (ישעיה מ'), כלומר אינם מכוונים בתורה ותפלה ומצות שלהם כי אם לטובת עצמן לתועלתם לבד או לעולם הזה או לעוה"ב או לשניהם יחד, ואין איש שם על לב לעשותם לי לשמי ולמעני כדי להוציאני מצערי ומגלותי, כמו שאמרו בזוהר כל חסד דאינון עבדין לגרמייהו עבדין ואוי לאזנים שכך שומעות, קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה היא אמנו שכינתא קדישא רוצה לצאת מן הגלות עם כל בניה ושומע אין לה צעקה ואין מושיע לה ופורק אין:
ובכן אחי ועמי לבטח תדעו כי כל זמן שלא נכוין בתורה ותפלה ומצות רק כדי למפרק קוב"ה ושכינתיה לא זולת לא יבא משיחנו כי הוא ית' מתנהג עמנו מדה כנגד מדה ואומר אתם אינכם חסים כ"א על עצמכם לא עלי אף אני לא אחוס עליכם ולא נקוה לאיש ולא ניחל לבני אדם גדולים שהמה בזכותם ותפלתם יביאו לנו הגואל כי הרואה ללבב הוא היודע מי גדול לא הרואה לעינים, אך כל איש יהודי בעצמו אפילו אינו בעל תורה ולא בר אוריין כלל מחוייב ללחום בעד אבינו שבשמים שהוא ימלוך על הארץ ולעשות מלחמה וקרב בעד ארצנו נחלת אבותינו (פאטערלאנד) היא ארץ ישראל במצות אשר הוא עושה ולכוין בכל מצוה רק למפרק קוב"ה ושכינתיה מגלותא, אך אלהים יפדה יהיה כל כוונתו, כי בשלחן ערוך יורה דעה כתוב שבכל מיני צדקות כגון להאכיל רעבים או להלביש ערומים או לרפאות חולים, להכל פדיון שבוים קודם ואסור לאחר אפילו רגע, ואם כך הדין בפדיון שבוים לבן אדם אחד מכש"כ לפדות גוי ואלהיו שהוא פדיון שבוים הכללי, ואל יאמר האדם בלבו מה אני ומה ערכי שיהיה כח במצותי לפעול דבר גדול כזה, כי אם מך הוא בערכו המצוה בעצמה ערכה גדול ורב כחה לפעול זאת אם יכוין בו למפרק קוב"ה ושכינתיה מגו גלותא, ואז עד מהרה שנת גאולנו באה ותבנה ציון וכל ערי יהודה וארץ ישראל וישכון כבוד ה' בירושלים אשר יכוננה עליון וזרע עבדיו ינחלוה במהרה בימינו:

[אוצר החכמה]

בלמדי כעת נדה דף ל: ששם מדובר על ענייני ההריון ומצב הולד בבטן אמו, נהניתי לעיין בספר הברית, ולראות איך הוא מכניס את כל דברי הגמ', ומשלבם יחד עם דברי המדע והרפואה.
לדוגמא בח"א מאמר יז פרק ב הוא כותב כך:
"וכל זמן העיבור טבע האם משגיח מאד לגדל את הולד בלי עצלתים, ותיכף לקבלת הריונה סוגרת רחמה ואחר כך אובדת וסתה כדי להכין ממנו מזון אל הולד ומוצאת קיא להוציא המותרות החוצה כדי שיהיה הולד נקי, לכן יותר שהיא תקיא יותר הולד חזק ובריא, ויש מהנשים שמוציאים קיא בתחלת הריון, ויש באמצע ויש בסוף. והיא כל אוכל תתעב נפשה בעבור שהחום שבה הולך בעת ההיא לבשל היסודות הצריכין אל ציור הולד, לכן נחלש כח המעכל באצטומכא שלה כי הוא טרוד מאד להכין מיץ ההזנה אל הולד, כי בתחלה מביא את הדם ע"י העורקים לתוך כבד הרחם הנזכר לעיל ושם נתברר ונעשה מזון זך ונקי ונשלח ע"י שפופרת הנקרא בלשונם (דוקטום לימפאטיקוס) שהוא קבוע בתוך חוט הטבור אל הולד כדי לזונו ולגדלו" וכו'.
[סליחה מהציבור אם זה גורם למישהו תופעות לא נעימות...]
הוא בעצם מסביר כאן שתי תופעות ידועות שמתרחשות בזמן ההריון; הקאות וחוסר תאבון, השאלה היא אם אכן היום ג"כ מכירים בסיבות אלו כסיבות האמיתיות לתופעות אלו.

הרפואה במאתים שנה האחרונות שינתה את פניה מכל וכל, ולטובה, כך שאולי אתה יכול למצוא לפעמים משהו משותף בין ההסברים של תקופתו לבין ההסברים של היום, אבל אי אפשר שיכירו בסיבות האלו כסיבות האמיתיות שכן השפה וצורת החשיבה הן שונות לגמרי בבסיס.

[חיס]

"ספר הברית", אאל"ט מעודכן מבחינת הידע המדעי החדש עד לתקופתו שלו. (הוא לא מקבל הכל, מתווכח מאד על תיאוריית קופרניקוס הידועה!) כלומר כל חידושי המדע שהיו ידועים עד זמנו, נכנסו לספרו. מה שנעשה במשך השנים לא רלוונטי, כמובן שלא עודכן בספר!
אם איני טועה ראיתי באיזה שהוא מקום שהחתם סופר המליץ לתלמידיו ללמוד ספר הברית (או אולי שהוא חשב לחבר ספר כזה וכשראה את ספר הברית הסתפק בו) - יבואו היודעים והזוכרים ויבררו הדברים.

כן צודק הרב לחם יומם כך כתוב בספר "חוט המשולש" (עמוד כ"ב ע"ב) ראה צילום

[אלי_ש]

http://onthemainline.blogspot.co.il/201 ... d-for.html
(בסוף המאמר)

[גוראריה]

בספר זכרונות רמב"ח מספר ר' מנשה בן חיים קניג ז"ל, שבלמדו אצל ר' יואליש בסטמר, תפסו אצלו פעם ספר הברית מתחת לכרית.
הרבי קרא לו ושאלו ואז הוא השיב: הרי הישמח משה מביא ממנו...
ר' יואליש נדהם לרגע , אולי גם שאל אותו היכן בדיוק , ואח"כ חייך ואמר שאם כך אז זה בסדר גמור.

[עשוי לנחת]

http://onthemainline.blogspot.co.il/2012/06/vilna-gaon-story-that-was-too-weird-for.html
(בסוף המאמר)

מה עם כל חסומי בית ישראל, שארית הפליטה, השרידים אשר וגו'?

[יאיר]

זה באנגלית. להביא בכל זאת?

[עשוי לנחת]

זה באנגלית. להביא בכל זאת?

כן, למה לא?!
[יש גם קצת דוברי אנגלית חסומים...]

[יאיר]

הנה:

[יאיר]

רואים בקובץ שהעליתי את צילומי 'ספר הברית' במאמר? (לי יש OPERA ואיני מצליח לראות בדפדפן אחר אבל נ"ל שזה אצלי במחשב).

[עשוי לנחת]

הנה:

יפה מאוד.
תודה רבה
רואים הכל
אולי אעלה את זה לPDF [מתורגם בגוגל :) ]

[עשוי לנחת]

מהותו של ספר הברית.pdf

(806.2 KiB) הורד 528 פעמים

הקובץ בוורד, כי לא הצלחתי בPDF,
רק שהסיומת כרגע בPDF, ויש להחליפה לdocx כדי לראות

[חיס]

ב"ה
אם התבוננתם לדעת סיבת אריכות הגלות, למרות שיש הרבה תורה בישראל,
מרבים העם ללמוד משניות גמרא ופוסקים, ובכ"ז לא בא לציון גואל,
והרבה אנשים בדורות אלו התחזקו בתפילה בכל כח ועוז, וגם אלה צועקים ואינם נענים,
הרבה אנשים עוסקים במצות למרבה עד כי מלאים מצוות כרימון, ועם כ"ז שנת גאולי לא באה?
התשובה: "גלות השכינה" מספר "הברית"

[אוצר החכמה]

מהותו של ספר הברית.pdf

הקובץ בוורד, כי לא הצלחתי בPDF,
רק שהסיומת כרגע בPDF, ויש להחליפה לdocx כדי לראות

אתה יכול להעלות קובץ כזה אחרי דחיסתו ל ZIP

זה מאמר באנגלית שתורגם ע"י תכנה?

[עשוי לנחת]

מהותו של ספר הברית.pdf

הקובץ בוורד, כי לא הצלחתי בPDF,
רק שהסיומת כרגע בPDF, ויש להחליפה לdocx כדי לראות

אתה יכול להעלות קובץ כזה אחרי דחיסתו ל ZIP
זה מאמר באנגלית שתורגם ע"י תכנה?

זה הקובץ שכתבתי כאן

הנה:

אולי אעלה את זה לPDF [מתורגם בגוגל :) ]

[מתורגם בגוגל ומגוחך, אבל טוב מכלום]
כבר עבר זמן רב, אני לא מוצאו כעת, אולי כת"ר יסדר את זה לPDF מצומצם יותר או לZIP?
[אין לי את התוכנות המתאימות לע"ע]

[יאיר]

.

[צביב]

ספר הברית נכתב כהקדמה לספרי רבינו חיים ויטל
וכהקדמה לחלק ב' ששם מבאר את יסודות תיקון הנפש
כתב את חלק א', שבו מבואר ענין עולם הזה

(וכתב עוד ספרים , ביאור על חלק ממשנת חסידים
וביאור על ספר מעין חכמה)

[עשוי לנחת]

ספר הברית נכתב כהקדמה לספרי רבינו חיים ויטל [דרוש מקור]
וכהקדמה לחלק ב' ששם מבאר את יסודות תיקון הנפש
כתב את חלק א', שבו מבואר ענין עולם הזה

[צביב]

ספר הברית נכתב כהקדמה לספרי רבינו חיים ויטל [דרוש מקור]

כן כתב בתוך ספרו
כמדומה לי בתחילת חלק ב'

[פלוריש]

ספר הברית כמקור להלכה:
https://he.wikisource.org/wiki/חבל_נחלתו_יט_נב

[חרסון]

נזקקתי למאמרים אודות יחס גדולי החסידות וס' הברית שנתפרסמו בהיכל הבעש"ט גל' לז' ולח'. המעלה שכמ"ה.