פורום אוצר החכמה

ביטוי שכיח: 'קול קורא במדבר', והוא ע"פ ישעיה מ ג: "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְדֹוָד יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ".
אך לכאורה, הקיטוע היוצר את הבטוי שגוי:

מענין לענין, עיינתי פעם בס' בן סירא, ובסופו יש תיאור מלבב של שמעון בן חוניו כה"ג, והוא ממש מזכיר את הפיוט "כאהל הנמתח ... מראה כהן" הנאמר בקהילות מסוימות אחרי סדר העבודה ביו"כ (בביהכ"נ בו אני מתפלל מדלגים עליו), למרות שמה שהיה לפני כבר הורק מכלי לכלי בתרגומים השונים, הדמיון בולט מאד, ואין ספק שהפייטן שאב משם.
מישהו כבר כתב על כך?

לדברי הכותב, המשמעות היא שקול הפעמונים אינו מועיל אלא הוא כ"קול קורא במדבר"? הלא נראה ברור שהפייטן רק התאים את המשפט לצלעות הפיוט.

כמדומה שיש משמעות באיזהו מקומן לבע"ח, אולי עוף, שקריאתו ללא תועלת.

יגל כתב:לדברי הכותב, המשמעות היא שקול הפעמונים אינו מועיל אלא הוא כ"קול קורא במדבר"? הלא נראה ברור שהפייטן רק התאים את המשפט לצלעות הפיוט.

זו משמעות הפגם המליצי בן ימינו, אך לא כונת הכותב, להיפך הוא כותב שהועיל.

הבונה כתב:מענין לענין, עיינתי פעם בס' בן סירא, ובסופו יש תיאור מלבב של שמעון בן חוניו כה"ג, והוא ממש מזכיר את הפיוט "כאהל הנמתח ... מראה כהן" הנאמר בקהילות מסוימות אחרי סדר העבודה ביו"כ (בביהכ"נ בו אני מתפלל מדלגים עליו), למרות שמה שהיה לפני כבר הורק מכלי לכלי בתרגומים השונים, הדמיון בולט מאד, ואין ספק שהפייטן שאב משם.
מישהו כבר כתב על כך?

כתבו על כך רבים רבים, לדוגמא: א' מינץ-מנור, 'כתפוח נאה בפרות כן כהן בצאתו' - הדימוי בפיוטי 'מה נהדר' מתקופת הפייטנות הקדם-קלסית, גנזי קדם, ה.
(ניתן להורידו מהאתר של יד בן צבי)

א"י מי הפייטן, אבל חיפוש קצרצר מעלה שכנראה הוא לא הראשון שפיסק כך את הכתוב:

אגדת בראשית פס"ח
קול קורא [במדבר]. א"ר [לוי] למה במדבר אלא בנוהג שבעולם מי שהיה בידו מרגלית ואיבדה היכן הוא מבקשה לא במקום שאיבדה כך הקדוש ברוך הוא איבד את ישראל במדבר שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימותו (במדבר יד לה) ולשם הוא הולך ומבקש.

זוהר ח"א קיח.
קול קורא במדבר, מאי בעי הכא קלא במדברא, אלא אמר רבי זריקא, אלין אינון קלייא לאתערא מתי מדבר.

ערער בערבה כתב:א"י מי הפייטן, אבל חיפוש קצרצר מעלה שכנראה הוא לא הראשון שפיסק כך את הכתוב:

אגדת בראשית פס"ח
קול קורא [במדבר]. א"ר [לוי] למה במדבר אלא בנוהג שבעולם מי שהיה בידו מרגלית ואיבדה היכן הוא מבקשה לא במקום שאיבדה כך הקדוש ברוך הוא איבד את ישראל במדבר שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימותו (במדבר יד לה) ולשם הוא הולך ומבקש.

זוהר ח"א קיח.
קול קורא במדבר, מאי בעי הכא קלא במדברא, אלא אמר רבי זריקא, אלין אינון קלייא לאתערא מתי מדבר.

אגדת בראשית מאוחרת לפייטננו (יעיין כתר"ה בדברי יהלום בספר שציטט הרב חכם באשי שליט"א בתחילת האשכול).

לפי הטעמים הקריאה שלנו היא קול קורא, במדבר פנו דרך. וזכורני שבאחד מספרי הויכוח/האנטי נצרות מלגלג הכותב על קטע באוון גליון שנראה שהבין את הפסוק כ'קול קורא במדבר' (כמו שרגילים כולם היום).

על אף שעסוקים במקור הקדום, לא נמנע מלציין למהר"ל (נצח ישראל פרק נו, עמ' רו במהדורה המצויה, ובמהדו' הרב הרטמן עמ' תתסח):
"...ואמר: 'קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לא-להינו'. רוצה לומר, כי אז יתחייב מן השם יתברך בגזירה מחויבת בכח מדת הדין דבר זה. ולכך אמר 'קול קורא במדבר', שהוא מקום מדת הדין. ומה יהיה מתחייב, 'פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלקינו', הוא הדביקות שיהיה לישראל בו יתברך לגמרי, עד שלא יהיה לישראל מונע מן הדביקות הזה. רק יהיה ההתדבקות אליו יתברך, כמו מי שהלך במסילה מבלי שום מונע כלל אל ה' אלקינו. ולכך 'כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו', שלא יהיה מונע..."