Re: רעיונות לכבוד סיום הש"ס
פורסם: ב' אוגוסט 06, 2012 2:21 am
על ידי צביב
מתוך דרכי נועם ( מה שכתבתי כאן שאפשר לפרסם שלא בשמי , לא כולל דברים אלו)
אומרים הדרן, מה זה הדרן, בפשטות ללמוד עוד פעם, עיקר כוונות לימוד הגמרא, הוא להיות עסוק תמיד, המדרש אומר שה' נתן לנו תלמוד בבלי שקשה להבין אותו, כדי שנצטרך להתייגע, לעבוד על המדות. ללמוד מסכת, לוקח חודש, להבין טוב לוקח שנה שנתיים, ש"ס לוקח ז' שנים, כי צריך להיות תמיד עסוק בלימוד, תמיד לחשוב מהלימוד, כשאדם לוקח על עצמו ללמוד דף היומי, למה יש שלא הצליחו, כי לא קיבל על עצמו שזה החיים שלי, התפילה והדף, מיד אחרי מעריב, אני מוכרח ללמוד היום תורה, זה ענין של שעבוד.
... להיות משועבד כל יום להציל את הנשמה, לתת לה מזון, אפשר לתת לה מזון, כמו גוף צריך לאכול ולשתות, ככה צריך ללמוד משהו, ר' מאיר שפירא לא חשב שכל יהודי בעולם מסוגל להבין דף גמ' ביום, בפרט בימים ההם היה עניות, שמונים אחוז מפולין לא היה להם לחם לאכול, עבדו מאד קשה, אלא שלומדים כדי שלא תשתכח תורה מישראל, אומרים דף גמ'. ... כשאדם מתאמץ ומשתעבד לתורה וחושב מתורה, זה כבר חשוב כמו לימוד דף גמ', להיות חולה מזה, ולהיות שבור שלא למדתי, ולקום בלילה ולומר את הדף גמ' עם אנחה, ככה צריך להיות לזה התכוונו בתקנת דף היומי.
... ענין הלימוד הוא לחייב את עצמו ללמוד, מוכרח להיות התחייבות, להיות עסוק כל כך כדי שלא יהיה לו זמן, למה שלא יהיה לו זמן, כי יש ליהודי לעשות הרבה עבודות, ואנשים חלשים אנחנו, כשיש התחייבות ללמוד משהו, זה ענין אחר, כשיש שיעור עם חבר, ...
... כמו ד' שורות של רש"י ותוס', עשו ד' שורות למעלה, כי הגויים רצו להתערב בגמ', עשו רמז לזכור שזה מסור מסיני, ורק מי שיחפש כראוי יוכל להבין, לכן עשו ד' שורות שזה הסדר שמשה רבינו שמע מפי הגבורה ואמר לאהרן, אח"כ נכנסו הזקנים וכלל ישראל, לכן צריך מאד לחפש לחזור לד' אותיות שם הויה, לחזור מפי הגבורה,
מאימתי קוראין את שמע בערבית, איך נזכה לאמונה בלילה, ה' רוצה שיהיה לנו אמונה בלילה, איך נזכה, הרי תפילת ערבית רשות ולא חובה, ואותו תלמיד היה רשב"י ששאל אם תפילת ערבית רשות, היינו האם אפשר גם בחשכת לילה לזכור את ה'. ע"פ הלכה תפילת ערבית רשות, כשאין אמונה בלילה אי אפשר לחייב, אבל התורה מחייבת שתאמר דברי אמונה, תקרא קריאת שמע, לילה - חושך, וחורבן בית המקדש, חשכות ושברון לב, אי אפשר לחייב ליהודי להתפלל, זה זמן קשה, אין פרנסה, אלי אלי למה עזבתני, קשה לאדם לשפוך לבו לפני ה', מה שכן מבקשים הוא לצעוק שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, תצעק אין עוד מלבדו.
ויש מחלוקת בגמ' בשכבך אם זה בלילה, יש מחלוקת אם זמן ק"ש זה דאורייתא או דרבנן, שאגת אריה מאריך בזה, מ"ב מביא שרוב ראשונים סברו שזה דאורייתא, באמת זה לא כ"כ ברור, הסוגיא הראשונה בש"ס לא נשאר ממנה דבר ברור, מתחילים לדבר מזמני ק"ש, ויש שש זמנים, וכו' כנגד ו' מדות האדם, והרי"ף פוסק צאת הכוכבים וכן הרא"ש, אבל רש"י ותוס' ורבינו יונה, , אדם כשר שרוצה להתפלל במנין, האם להתפלל במנין וכו', כי הציבור לא נהגו כך, למה לא צעקו לחכות עד רבינו תם ולהתפלל במנין בזמן, [זה ראיה לר"ת, כי אם כהגאונים למה לא חיכו עוד רבע שעה להתפלל מעריב בזמן במנין] ויש בזה כמה דעות, אפי' ר"ת זה קולא, יש פני מזרח וכו'. למעשה לא יודעים מה זה צאת הכוכבים, למה מתחילים ש"ס בספיקות.
כי הגמ' רוצה ללמד אותנו שיקול הדעת איך צריך להבין הלכה, לצאת עם הציבור ואתה לבדך תעשה את שלך, יש קולות להקל בציבור, ולך תעשה מה שצריך, והפנימיות, מאימתי קוראים, מתי אדם צריך לאחוז עצמו בדברי אמונה, והוא כשנעשה לו חושך, יש זמן שאדם חזק בעצמו והוא שמח ואין חורבן בית המקדש, יש אנשים שמחים בעולם, הוא מצליח בחיים, כשמגיע לו איזה מכה ח"ו, מה יעשה כשעובר עליו, צריך להתחזק קודם לכן עם אמונה, מיד בהתחלה, זהו בשכבך, בזמן שהולכים לישון, הינו לפני שאתה הולך ליפול....
בכל הש"ס יש רק שני סוגיות כאלה, מדובר בדאורייתא, ולא יודעים בירור, , וכל זה לרמז, מאימתי קוראים, הרי צריך אימה ויראה, מאימתי לשון יראה, כמ"ש בהגהות הריא"ז על הרי"ף [יש שם הרבה דברים מחיים בעבודת ה'] המשנה מתחיל בענין קבלת עול מלכות שמים, לקבל יראתו, מוכרח להתחיל ש"ס בזה.
... מאימתי, ק"ש הולך יחד עם תפילה, מאמונה באים לתפילה, מאימתי, כשיש ירידה, כהנים טובלים, כבר טבלתי ועדיין צריך לחכות, , עוד לא הערב שמש, כבר עמדתי בנסיון, למה עדיין עובר. זה הנסיון הראשון ברוגז למה עובר עליו... ואח"כ יש ענין אכילת העני, יש לו טענות פרנסה, זה הנסיון השני, הנסיון שלישי שנכנס שבת ולא מרגיש שבת, עניים נכנסים לאכול סעודתן בערבי שבתות, רוצה לצאת מיגון ואנחה. וזהו צאת הכוכבים,,,
הגמ' נכתבה באופן כזה כמה שתלמד לא תבין עד הסוף, רק ר' עקיבא איגר ידע ש"ס, גדולי עולם ידעו ש"ס, הנה סיימו י"ב פעמים ש"ס, פעם כל ישיבה למדו עשרים שלושים פעמים ש"ס, הרב אלישיב שאלו אותו כמה פעמים למדת ש"ס, ענה, יותר ממה שאתה חושב,,,
זו שמע בערבית, כי לא הכוונה דווקא לפסוק שמע וברוך שם, הכוונה לכל התורה כולה, מתי צריך להתחיל ללמוד, לפני שנהיה חושך.
זה נס שיש דף היומי, בלי זה לא היה היום קיום לדור, בפרט הסיומי ש"ס, זה מכניס הרבה אנשים לזה, ראו שזה דבר יפה ללמוד, לכן מצטרפים, וזה מביא אותו אח"כ להתקדם ביהדות. בודאי תורה זה דבר גדול.
..התפילה שלנו צריך ישועה גדולה, בקושי יודעים ביטויי האותיות, ו' ב', וכו', ואמר הדוקלער רב שאנו מתפללים כדי שלא תשתכח תפילה מישראל ...
הדרן, הכונה, לא למדתי, רק לימדו אותי ללמוד דף ביום, סדר הקהילות שזה תחילת היהדות, כמו ילד בחידר, או אברך בכולל, אותו דבר, רבינו מכניס אותנו לתורה, כדי לדעת שאני לא יודע כלום, והדרן, אני אלמד עוד פעם, ברוך השם לא הסתובבתי ברחוב כמו שבבניק, הגמ' הצילה אותי, הייתי עסוק, אבל העצה להיות איש כשר, הוא הדרן, אני אחזור ללמוד.
הסוגיא האחרונה שיש בש"ס, ימי זיבה, י"א יום שבין וכו', ובאמת זה היה צריך להיות סוגיא הראשונה במסכת הזאת להבין החילוק בין זיבה וכו', וכל המסכת מתחילה אחרת, למה לא התחילו בסוגיא הזאת לבדוק מה כתוב בפסוק. והגמ' גם לא מסכמת את הסוגי', רק ר' עקיבא וכו' יש מחלוקת אם זה פסוק או הלכה למשה מסיני, ור' אלעזר בן עזריה לומד מהלכה, ור' עקיבא דורש מדרשא. מה הפירוש. כי הלכה למשה מסיני, למה נקרא קבלה קבלה, כי זה הלכה למשה מסיני ולא מבינים את זה, מישהו יכול להבין הענין של י"א יום בין זיבה וכו', מי יכול להבין, זה הלכה למשה מסיני, הינו סודות הפנימיות.
וזהו סוף הש"ס, למדת ש"ס עכשיו תבין פנימיות התורה, שיש כח הטומאה בעולם, עיקר כח הטומאה, יש דרך של יום אחד, ושל ז' ימים, והדרך להעביר הטומאה, כמה טבילות תטבול ואלפי ספיקות נוראות כמה תטבול, מ"ב טבילות, ותוס' מוסיף עוד, כי זהו ההדרן, שכל מציאות עולם הזה, ...
לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב, ביום חתונתו זה מתן תורה, וכלול בזה יום כיפור, מתן תורה שני, וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש לעתיד לבא, ט"ו באב היינו שנשלמו מתי מדבר, רואים רחמי ה', קברו מתי ביתר, ושמחת עצים חדשים לבית המקדש, התחדשנו להקריב קרבנות, הכח של יום הכיפורים, הוא התקוה, שאתה מתחיל לכסוף לזה, כשמתחילים לרצות, מתחיל הקדושה...
כל השונה הלכות בכל יום, שני סעיפים שו"ע, היינו אלו השנים, קרא והלכה, נגלה וספרי צדיקים, מובטח לו שהוא בן עולם הבא שיכנס לנועם פנימיות התורה, שבעולם הזה יהיה לו גן עדן בלב. כשאדם הוא בגלות, יש לו גן עדן בפנים, מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אל הלכות, הרי כתוב הליכות, העיקר זה ללכת, הליכת האדם, לאן אתה הולך, איפה אתה מסתובב, מה הרצונות שלך. עולם לו, היינו עולם הבא, היינו שהולך לעולם הבא, כמבואר במהרל בנתיבות, אני הולך לצדיקים הנותנים לו עולם הבא בזה העולם.
ה' יזכנו ללמוד כראוי.
...
Re: רעיונות לכבוד סיום הש"ס
פורסם: ב' דצמבר 09, 2019 9:52 pm
על ידי צביב
בתנא דבי אליהו, למד אדם מקרא נותנים לו מלאך אחד לשומרו, משנה נותנים לו שני מלאכים,
למד תלמוד ( אין הספר תחת ידי) נותנים לו ד' מלאכים לשומרו,
לתלמיד חכם הקב-'ה שומרו בעצמו,
בספר (רחמי האב) הכיר אחד שהיה מסיים כל שנה את הש''ס ללא הבנה, ותואר פניו כאחד הגדולים.
בש''ס בבלי כללו רבינא ורב אשי ''סוף הוראה'' את כללי תורה שבע''פ,
שזה כולל שורש כל התורה כולה .
( דרך משל אכתוב מה ששמעתי, בבקשה לא להתייחס למשל, לא מצאתי אופן אחר לכתוב)
פגשתי יהודי שאמר שילדתו הקטנה יודעת בעל פה את ''סיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב''
ופעם כשדיבר איתה וסיפרה לו כמה סובלת,
אמר לה אינך יודעת איזה אוצר יש לך, וכמה יש לך לשמוח באוצר זה , וכמה יש לקנא בך
הרי את כל שרשי התורה יש לך בזכרון)
החפץ חיים כתב משל ( אכתוב רק מקצת מהמשל)
אחד פרסבם שיש לו אוצר ספרים גדול למכירה,
ובאו לראות וראו שיש גם כמה שסי''ם,
אבל בדקו וראו שיש שסי''ם שחסר מסכתות, יש שחסר דפים,
יש שנקרעו שורות ומילים ( המתנמנם בלימודו תורתו נעשית קרעים קרעים)
ובשמים יבדקו אצל כל אחד את שלימות לימודו.
בברסלב ידוע שמי שסיים ש''ס זוכה לצלם אלקים.
( מוהר''ן מברסלב כתב לחתנו ''גם יראה להודיע לי ,,, כמה דפים גמרא הוא לומד בכל יום כי באלה חפצתי שיתמיד בלימודו וזה כל מגמותי ודי למבין'' עלים לתרופה - מכתבי מוהר''ן ז')
Re: רעיונות לכבוד סיום הש"ס
פורסם: ה' דצמבר 12, 2019 3:25 pm
על ידי צביב
גם בתחילת ברכות ( ד:) כתוב ענין בן העוה''ב בזכות ק''ש וכו'
( ונדמה לי שגם עולם הבריאה מכונה כך, בסידור תהילת ה' בק''ש שעל המטה ק''ש ותפילין באות י' ואות ה')
המשל שהזכרתי מהחפץ חיים,
בספרו לקוטי אמרים פרק ו ( אעתיק בלשונו, בקיצור)
עשיר מופלג תשוקתו היה לעשות בית עקד ספרים, ואחד שהיה לו בית עקד ספרים גדול חפץ למכרו,
וישלח לראות את ספריו...
ואחר כך הראו לו שסי''ן מדפוסין שונים ומכולם לא מצא רק שסי''ן אחדים שלמים,,,
בש''ס זה חסרה מסכת פלונית, ובזה חצי מסכת, ובזה חסאים במסכת פלונית כמה פרקים וכמה דפים,,,
מפני שנסע מביתו איזה ימים ולא השלימם ונשארו חסרים,,,
ואיזה פנים יהיה לו אז , כי יתפרסם עניותו לפני כל םמליא של מעלה,,,
שאל בעל בית עקד הספרים סיבת הדבר של ריבוי החסרים שנמצאו בכל ספרי הן במקרא הן במשנה
( בהרבה היו האותיות מטושטשות, ובהרבה הדפוס לא תואר לו ולא הדר)
מה שלאננמצא כן כמדומני בשום בית עקד,
ויענהו, הסעבה העיקרית בזה
מפני שהיו הספרים מונחים אצלך ,, כדבר הפקר ונפל עליהם ריקבון ודריסת הרגל וגניבה,
ולא נהגת בו כבית עקד חשוב שחיהיה הכל בסדר יפה ומתוקן...
ולפי דעתי שאפילו הבפרים מעט שנמצאו שלמים, המה רק בדרך נס נשארו.