פורום אוצר החכמה

לקראת הפרשיות המחוברות מטות-מסעי, יש שואלים עד איזה דור ותקופה מצאנו עדיין שיש שנהגו לקרוא את התורה בשבת ולסיים פעם בשלוש/שבע שנים?

גאולה בקרוב כתב:לקראת הפרשיות המחוברות מטות-מסעי, יש שואלים עד איזה דור ותקופה מצאנו עדיין שיש שנהגו לקרוא את התורה בשבת ולסיים פעם בשלוש/שבע שנים?

אולי מכאן תצמח הישועה?
viewtopic.php?f=26&t=8733&p=77882&hilit=%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94#p77882

פעם בשבע שנים?! היכן מצאת כזו שיטה?
המנהג בארץ ישראל הקדומה היה לסיים את התורה פעם בשלוש שנים או פעם בשלוש וחצי שנים.
מתי זה פסק לא ברור. בא"י גופא - זה פסק בתקופה קדומה יחסית. שכן רק יניי ור' שמעון בירבי מגס (שניהם בני המאה השישית) כתבו יוצרות ע"פ הסדר התלת-שנתי, ואילו ר' אלעזר בירבי קליר, שפעל כדורותיים אחריהם, כבר הכיר את הסדר החד-שנתי.
אמנם בקהילת א"י שבמצרים המשיכה הקריאה התלת שנתית שנים רבות עד זמנו של ר' אברהם בן הרמב"ם, לכל הפחות. עי' בענין בספרו של ע' פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארצישראליים בתקופת הגניזה, בפרק שיוחד לעניין.

האם ישנה רשימה מפורטת של הסדרים איך היתה החלוקה?

ראש לכולם הוא ספרו של יעקב מאן, על הקריאה בתורה. הספר באנגלית וכדומני הוא מצוי בה"ב או בגוגל בוקס (ואולי גם באוצר..).
הוא לא ממש מעודכן, אך באופן כללי הוא הקיף די יפה את הנושא.

ר' נתן פריד שיח' היה מומחה גדול לענין הסדרים התלת שנתיים וכתב כמה רשימות בענין.

ר"נ פריד התמקד יותר בהפטרות של הסדרים.

יתר10 כתב:האם ישנה רשימה מפורטת של הסדרים איך היתה החלוקה?

יש, למשל בתנ"ך קורן יש גם מיספור סדרות לכל התנ"ך, מלבד מיספור הפרקים.
וכמדומה שגם יש שם דיון במבוא בפרטים שונים, למשל, מה המשמעות של הסדרות בנ"ך.
ומשום מה סכום הסדרות בכל חומש, מופיע בכל דפוסי החומש בסוף כל ספר.

.

הר"י לויפר האריך לאחרונה בכל זה בהמודיע.

חכם באשי כתב:פעם בשבע שנים?! היכן מצאת כזו שיטה?

כן משמע כך מדברי אברבנאל סוף פרשת וילך

רמב"ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יג הלכה א):
"המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת, מתחילין בשבת שאחר חג הסוכות וקורין בסדר בראשית, בשניה אלה תולדות, בשלישית ויאמר יי' אל אברם, וקוראין והולכין על הסדר הזה עד שגומרין את התורה בחג הסוכות,
ויש מי שמשלים את התורה בשלש שנים ואינו מנהג פשוט".
משמע שעדיין בימיו נהגו כך מקצת קהילות.

[לגבי שבע שנים, יתכן שטעיתי בזכרוני]

גאולה,
דברי רמב"ם אלו ידועים מאוד. וכבר אמרתי לעיל, שעוד בזמנו של בנו של הרמב"ם נהגו כאן בבית הכנסת 'אלשמיין' (הארצישראליים) שבקהיר העתיקה (פוסטט), ואליהם,כנראה, התכוון הרמב"ם.
עי' בספרו של פליישר שציינתי לעיל.

חיס,
דברי האברבנאל שהבאת מעניינים (וכנראה מקורו חיצוני וכו'), אך הם אינם ענין לכאן. שם אינו מדובר בקריאת התורה הרגילה.

מתנצל שהבאתי דברים ידועים מאד של הרמב"ם, פשוט אני בטבעי אוהב דברים ידועים, שוב להסתכל וללמוד מהם.
ו מי יודע, אולי יש כאן גם איזה עם הארץ מדאוריתא שלא זכר לשון הרמב"ם הנ"ל.

בקשר לקריאת התורה פעם בשלוש/שבע שנים, יש מאמר נפלא של שלמה נאה (כמדומני בתרביץ).

מאמר אחר בענין מתרביץ 'סדרי נביאים וכתובים' (התודה והברכה לר' אבישי אלבוים מספריית הרמב"ם)

מאמרו המשובח של פרופ' עופר בכלל אינו שייך לנושא של האשכול!
הוא מדבר על סדרי נביאים וכתובים. שהיה מנהג קדום בארץ ישראל, לחלק את כל הנביאים וכתובים ו'לקרוא' בהם (שלא בציבור, כנראה) כסדר, בכל יום (פרט למגילות, שנקראו בזמנים מיוחדים), עד שהשלימום פעם בשנה, כנראה.

ואגב,
חבל שר' אבישי מזכה הרבים טרח וסרק את המאמר, והוא מצוי ברשת (לבעלי גישה).

חכם באשי כתב:מאמרו המשובח של פרופ' עופר בכלל אינו שייך לנושא של האשכול!
הוא מדבר על סדרי נביאים וכתובים. שהיה מנהג קדום בארץ ישראל, לחלק את כל הנביאים וכתובים ו'לקרוא' בהם (שלא בציבור, כנראה) כסדר, בכל יום (פרט למגילות, שנקראו בזמנים מיוחדים), עד שהשלימום פעם בשנה, כנראה.

ואגב,
חבל שר' אבישי מזכה הרבים טרח וסרק את המאמר, והוא מצוי ברשת (לבעלי גישה).

אכן, אבל בנספח הוא מפרט את רשימת ההפטרות לפי המנהג של הקריאה התלת שנתית וזה כן שייך לכאן, (איני מבעלי הגישה, ולכן הטרחתי בעונותי את ר' אבישי)

לייטנר כתב:בקשר לקריאת התורה פעם בשלוש/שבע שנים, יש מאמר נפלא של שלמה נאה (כמדומני בתרביץ).

נאה, שלמה ‬ ‫ סדרי קריאת התורה בארץ-ישראל : עיון מחודש ‬ ‫ תרביץ סז,ב (תשנח) 167-187

כקוריז:
ראיתי פעם עלון של סטונדטים דתיים, איני זוכר את שמו (י' לי' היה כותב שם הרבה) ושם התנהל ויכוח בין המציעים לחזור לקריאה התלת שנתית כדי למנוע דיבורים בקריה"ת, וכן זליגת הקהל אל חצר בית הכנסת בעת הקריאה, לבין השוללים בנימוק שלא ניכר חילוק בהתנהגות הקהל בין קריאת פרשת פנחס לבין מועד קריאת נצבים. ואחר זמן ראיתי שאצל הרפורמים בארה"ב או עמיתיהם הקונ' אכן קוראים בתלת שנתי... השאלה מתי הם עושים שובבי"ם.

איש_ספר כתב:השאלה מתי הם עושים שובבי"ם.

יוצא ככה בין שבועות לחנוכה...

עשוי לנחת כתב:

איש_ספר כתב:השאלה מתי הם עושים שובבי"ם.

יוצא ככה בין שבועות לחנוכה...

לא ידוע לנו אם לפי החלוקה ל-3 שנים יש שמות לפרשיות. אם יש שמות לפרשיות, צריך לבדוק אולי יש רמזים אחרים, אולי גם שובבי"ם, מה שברור שבחומש שמות אין להם שובבי"ם, כי אין רצף בין הפרשיות ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח י'תרו מ'שפטים, והם מחולקים מסתמא לתת-חלקים.

כידוע, אחד התירוצים היותר מוצלחים על הקושיא למה נאמר "בא אל פרעה" ולא "לך אל פרעה", הוא שאילו נאמר "לך אל פרעה" זה היה הורס את הר"ת של "שובבים".

בברכה המשולשת כתב:

לייטנר כתב:בקשר לקריאת התורה פעם בשלוש/שבע שנים, יש מאמר נפלא של שלמה נאה (כמדומני בתרביץ).

נאה, שלמה ‬ ‫ סדרי קריאת התורה בארץ-ישראל : עיון מחודש ‬ ‫ תרביץ סז,ב (תשנח) 167-187

ע"ע מאמרו של הנ"ל: 'על המחזור השבע-שנתי של הקריאה בתורה בארץ ישראל', תרביץ עד,א (תשסה) 43-75

איש_ספר כתב:כקוריז:
ראיתי פעם עלון של סטונדטים דתיים, איני זוכר את שמו (י' לי' היה כותב שם הרבה) ושם התנהל ויכוח בין המציעים לחזור לקריאה התלת שנתית כדי למנוע דיבורים בקריה"ת, וכן זליגת הקהל אל חצר בית הכנסת בעת הקריאה, לבין השוללים בנימוק שלא ניכר חילוק בהתנהגות הקהל בין קריאת פרשת פנחס לבין מועד קריאת נצבים. ואחר זמן ראיתי שאצל הרפורמים בארה"ב או עמיתיהם הקונ' אכן קוראים בתלת שנתי... השאלה מתי הם עושים שובבי"ם.

כבר היו דברים לעולמים!
קהילת בני ארץ ישראל בפוסטט העתיקה היו משכנעים את חבריהם, מבית הכנסת הבבלי (אלעירקין), שעדיף להגיע להתפלל אצלם, כי הקריאה בתורה יותר קצרה! עי' בספרו של פליישר שרשמתי לעיל.

ביש"ש בסוף ב"ק יש רשימה של הבדלי המנהגים בין בני בבל לבני א"י, חמשים במספר. [כפי שהבנתי זהו ספר בפנ"ע שהעתיקו המהרש"ל אל ספרו יש"ש].
אות מ"ז ואות מ"ח דנים בנד"ד.

מז -
בני א"י - קורים העם הפרשה וש"ץ סדרים.
בני בבל - קורא הש"ץ הפרשה והעם יעמדו וישמע מילה במילה.

מח -
בני בבל - עושים בכל שנה ושנה שמחת תורה בחג הסוכות, ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר קורין בפרשה אחת.
בני א"י - אין עושין שמחת תורה אלא אחת לשלש שנים ומחצה וביום שישלימהו. הפרשה שקורין בפלך זה אין קורין בזה.

ובאמת קשה לעמוד על כוונת אות מז.
ומא"מ שמעתי בשם אחד מגדולי הת"ח במונסי, שדייק מדברים אלה שבא"י היו קורים פרשיות שלנו ביחיד, שסידרו פרשיות שנים מקרא ואחד תרגום כמנהג בני בבל, ובציבור היו קורין הסדרים כפי חלוקת השלש שנים ומחצה. וכך יישב את הלשון המגומגם "בני א"י קורין העם הפרשה, וש"ץ סדרים."
ובמחכ"ת מלבד שדבר זה אינו נראה כלל, שקראו שנים מקרא ואחד תרגום בפרשיות של בני בבל, ובציבור קראו סדר אחר גמרי. היינו שישבו וסדרו פרשיותיהם שלא עם הציבור, למשל פרשת ואתחנן, ואח"כ באו לביהכ"נ וקרא הש"ץ סדר "ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וכו'". דבר זה אינו מסתבר כלל וכלל, וקשה עלי לבאר עד כמה זה בלתי נתפס בפן המציאותי. וכן המושג של סידור הפרשיות שלא כמנהג הציבור אלא בסדר אחר לגמרי הוא מחודש, שהרי עצם המושג הוא להשלים פרשיותיו עם הציבור.

ובאמת אחרי העיון, קשה עוד דבר באות מ"ז. אם הכוונה באות מ"ז הוא לענין סדר הקריאות, הרי כל אות מ"ח מיותר! אם קורין על סדר הקריאות של הסדרים ולא ג"ן פרשיות, ממילא גומרים רק בשלש שנים ולא בשנה אחת. וההוספה היחידה באות מ"ח הוא שאין קורין פרשה זהה בכל פלך, אלא כל עיר בפנ"ע, וכשגומרים מסיימים. ובאמת אם אות מ"ז מדבר על ענין זה, לכאורה אין אות מ"ח אלא הוספת נופך עליו, והוא חלק ממנו ומדוע הוא נחשב כאות בפנ"ע.
עוד אינו מובן סיום אות מ"ז "בני בבל - קורא הש"ץ הפרשה והעם יעמדו וישמע מילה במילה". מה קשר ההקשבה לש"ץ לנידון? אטו בא"י לא הקשיבו? [ בדרך הלצה - אולי לדברי החכמים דכאן שהרבה מצאו את קריאת בני בבל לטורח, ורצו לשנות לקריאת בני מערבא שקצר יותר, אולי לזה הכוונה כאן "שהעם מקשיב מילה במילה" אע"פ שהוא ארוך יותר...]

ובאמת נראה לי, שכוונת אות מ"ז הוא לענין שני לגמרי. הכוונה הוא שבא"י היה כל עולה קורא הפרשה שנקרא לעלות ולקרוא. ובבבל היה הש"ץ קורא והעולה היה עומד מקשיב אליו מילה במילה. ואות מ"ח מדבר על סיום התורה כנהג א"י ובבל, נהרא נהרא ופשטיה. אינני יודע בדיוק איך ליישב את הדבר בלשון באופן מצויין, אך לאור כל הקושי, נראה לי שזה יותר מתאים.
"מז -
בני א"י - קורים העם הפרשה וש"ץ סדרים.
בני בבל - קורא הש"ץ הפרשה והעם יעמדו וישמע מילה במילה."

אולי יש להחליף הגירסא וכצ"ל "בני א"י קורים העם והש"ץ הפרשה [ב]סדרים".

ישבב נכבדי,
חבל לך לפלפל בדברי ה'חילוקים' קודם שהנך מעיין במהדורותיהם של רב"מ לוין ומ' מרגליות. שניהם באוצר.

חכם באשי כתב:ישבב נכבדי,
חבל לך לפלפל בדברי ה'חילוקים' קודם שהנך מעיין במהדורותיהם של רב"מ לוין ומ' מרגליות. שניהם באוצר.

מלבד זה יש באוצר מהדורה של החילוקים עם הערות הגאונים הנפלאים ר"ע אלטשולר והאדר"ת.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145161&

חכם באשי כתב:

איש_ספר כתב:כקוריז:
ראיתי פעם עלון של סטונדטים דתיים, איני זוכר את שמו (י' לי' היה כותב שם הרבה) ושם התנהל ויכוח בין המציעים לחזור לקריאה התלת שנתית כדי למנוע דיבורים בקריה"ת, וכן זליגת הקהל אל חצר בית הכנסת בעת הקריאה, לבין השוללים בנימוק שלא ניכר חילוק בהתנהגות הקהל בין קריאת פרשת פנחס לבין מועד קריאת נצבים. ואחר זמן ראיתי שאצל הרפורמים בארה"ב או עמיתיהם הקונ' אכן קוראים בתלת שנתי... השאלה מתי הם עושים שובבי"ם.

כבר היו דברים לעולמים!
קהילת בני ארץ ישראל בפוסטט העתיקה היו משכנעים את חבריהם, מבית הכנסת הבבלי (אלעירקין), שעדיף להגיע להתפלל אצלם, כי הקריאה בתורה יותר קצרה! עי' בספרו של פליישר שרשמתי לעיל.

מעניין לעניין, מעניין לציין לתקנת הרמב"ם לאחד את תפילת הלחש והש"ץ, מפני המשוחחים.

חכם באשי כתב:ישבב נכבדי,
חבל לך לפלפל בדברי ה'חילוקים' קודם שהנך מעיין במהדורותיהם של רב"מ לוין ומ' מרגליות. שניהם באוצר.

אין לי גישה, אולי תוכל להביא לנו לפחות החלק הזה?
תודה.
וכן מה שכתב רבי עזרא אלטשולר בזה.
ותודה על המראי מקומות.

דברי ר"ע אלשטולר והאדר"ת

תודה רבה!
מלשון המהדורא של מרגליות"אנשי מזרח קורין בפרשה ש"ץ והעם, ובני א"י קורים העם פרשה וש"ץ סדרים."

הגר"ע אלטשוהלר כתב שהכוונה שאכן נהגו בני א"י לסדר פרשיותיהם ביחיד כמנהג בני בבל, ובציבור קרא הש"ץ כמנהג א"י בסדרים.
האם אין זה קצת תמוה שנהגו לקרות ביחיד סדר אנשי בבל ובציבור נהגו כשיטת בני א"י? וכמו שכתבתי לעיל שזה יוצא שמסדרין פרשת האזינו כל אחד לעצמו ובביהמ"ד קורין סדר של "אם כסף תלוה"?
וגם שמנהג כזה נראה כפשרה שעשו בני א"י לנהוג במקצת כדעת אנשי מזרח, וכן ראיתי לאחרים שכתבו כן. ואם אומנם כן הדבר, האם כאן בחילוקים היו מונים מנהג שנעשה אח"ז כפשרה?

והגאון האדרת כתב לפרש אות מ"ז קרוב למה שכתבתי, וכמובן הסתמך על סוף הסימן [וכל העם עומדים וכו'], עליו גם אני תמכתי יסדותי, אך אותו חלק לא מופיע בנוסחא של מרגלית. ואולי גם בלי הוספה זו ניתן לבארו כמש"כ.

ויעויין עוד מש"כ לבאר את הדברים (קריאה כפולה בסדרים ובפרשיות) רי"מ תא-שמע בספרו מנהג אשכנז הקדמון, עמ' 171 - 181 (וזכורני שגם פליישר, בספר שציין הרב חכם באשי שליט"א הביא את דבריו)

הבונה כתב:

יתר10 כתב:האם ישנה רשימה מפורטת של הסדרים איך היתה החלוקה?

יש, למשל בתנ"ך קורן יש גם מיספור סדרות לכל התנ"ך, מלבד מיספור הפרקים.
וכמדומה שגם יש שם דיון במבוא בפרטים שונים, למשל, מה המשמעות של הסדרות בנ"ך.
ומשום מה סכום הסדרות בכל חומש, מופיע בכל דפוסי החומש בסוף כל ספר.

בתנ"ך קורן מובא שרבי שאול קוסובסקי התעמק בענין הסדראות בתנ"ך ופתר את התעלומה.

איש_ספר כתב:כקוריז:
ראיתי פעם עלון של סטונדטים דתיים, איני זוכר את שמו (י' לי' היה כותב שם הרבה) ושם התנהל ויכוח בין המציעים לחזור לקריאה התלת שנתית כדי למנוע דיבורים בקריה"ת, וכן זליגת הקהל אל חצר בית הכנסת בעת הקריאה, לבין השוללים בנימוק שלא ניכר חילוק בהתנהגות הקהל בין קריאת פרשת פנחס לבין מועד קריאת נצבים. ואחר זמן ראיתי שאצל הרפורמים בארה"ב או עמיתיהם הקונ' אכן קוראים בתלת שנתי... השאלה מתי הם עושים שובבי"ם.

המדובר לכאורה במאמר של מנחם בן ישר שפורסם ב'דעות' -ביטאון האקדמאיים הדתיים בישראל גיליון כז שנת תשכ"ה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 26&hilite=



באתר הזה http://www.mayim.org.il/sidra/index.htm ניתן למצוא את החלוקה של בני א"י לסדרים.
יש שם גם ביבליוגרפיה מספקת (לטעמי) http://www.mayim.org.il/sidra/background.htm

[את הקטע האחרון ראוי להעתיק גם לאשכול זה viewtopic.php?f=7&t=11845 שממנו הגעתי לאשכול דנן]

אורח_נטה כתב:

איש_ספר כתב:כקוריז:
ראיתי פעם עלון של סטונדטים דתיים, איני זוכר את שמו (י' לי' היה כותב שם הרבה) ושם התנהל ויכוח בין המציעים לחזור לקריאה התלת שנתית כדי למנוע דיבורים בקריה"ת, וכן זליגת הקהל אל חצר בית הכנסת בעת הקריאה, לבין השוללים בנימוק שלא ניכר חילוק בהתנהגות הקהל בין קריאת פרשת פנחס לבין מועד קריאת נצבים. ואחר זמן ראיתי שאצל הרפורמים בארה"ב או עמיתיהם הקונ' אכן קוראים בתלת שנתי... השאלה מתי הם עושים שובבי"ם.

המדובר לכאורה במאמר של מנחם בן ישר שפורסם ב'דעות' -ביטאון האקדמאיים הדתיים בישראל גיליון כז שנת תשכ"ה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 26&hilite=

פוי

הרב 'עשוילנחת' כתב שלא בנחת 'פוי'.
על המלה פוי ועל הקשר שלה למנהג באשכנז כיצד לומר 'פי ה' דבר' ועל נוסח ברוך שאמר
כתב נפתלי וידר מאמר נפלא, מרתק ומעמיק.
לא אציין היכן נמצא המאמר שמא יכתוב שוב הרב 'עשוילנחת' שלא בנחת פוי.

בריושמא כתב:הרב 'עשוילנחת' כתב שלא בנחת 'פוי'.
על המלה פוי ועל הקשר שלה למנהג באשכנז כיצד לומר 'פי ה' דבר' ועל נוסח ברוך שאמר
כתב נפתלי וידר מאמר נפלא, מרתק ומעמיק.
לא אציין היכן נמצא המאמר שמא יכתוב שוב הרב 'עשוילנחת' שלא בנחת פוי.

כתבתי את זה בלב שלם ובוודאות מלאת נחת [וכמובן עם צער על אחינו התועים.]
ואתה בוודאי יודע שברי ושמא - ברי עדיף!

במסכת דרך ארץ נאמר: 'אהב את השמא'.

בריושמא כתב:במסכת דרך ארץ נאמר: 'אהב את השמא'.

היכן? תצמצם את המראה מקום ותוסיף קצת מפרשים...