פורום אוצר החכמה

עודכנה כותרת ונושא

על משה מנדלסון וה'ביאור'

ראה לב העברי עמ' 12 באוצה"ח שפירש צוואת החת"ס
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?10571&BOOKS

וראה עוד:


ותעשה עוד חיפוש:
מנדלסון דעסוי
או משה דעסוי

מסתבר שתמצא עוד הרבה חומר.

לפני שמקללים צריך לבדוק שלא להחליפו בזה:

איש_ספר כתב:לפני שמקללים צריך לבדוק שלא להחליפו בזה:

איש ספר, תודה על הידיעה המעניינת.
בוודאי כוונתך לזה:

ראה גם ערך משה מנדלסון בויקיפדיה, ושם תמצא קישורים לחומר נוסף עליו, שר"י.

תולדות אדם כתב:ראה גם ערך משה מנדלסון בויקיפדיה, ושם תמצא קישורים לחומר נוסף עליו, שר"י.

אלא שכמו כל הערכים בויקיפדיה הסובלים מאובייקטיביות מרגיזה, המעיין שם עלול שלא למצוא את השר"י...

בר ששת, כמובן. אבל די לקורא מחכמי פורומינו שיקרא את תוארו ה"מכובד" "אבי ההשכלה" כדי שיפטיר בינו לבין עצמו שר"י.

בר ששת כתב:אלא שכמו כל הערכים בויקיפדיה הסובלים מאובייקטיביות מרגיזה, המעיין שם עלול שלא למצוא את השר"י...

מה מרגיז באובייקטיביות? אתה מעדיף שכל כותב שם יביע את דעתו שלו בכל תחום, כולל כל קדשי היהדות?!

[יראתי בפצותי שיח להשחיל, פן בדברַי פולמוס אתחיל, אבל אני הקטן הייתי מהסס בכתיבת שר"י על מי שרבי יהונתן אייבשיץ כתב עליו

הנה בא לגבולי איש משה אשר ידענו מה היה לו. כי ידי משה כבדים ויקרים, וכביר מצאה ידו בכל חכמה... הוא אשר שמו כהר"ר משה מדעסא. ואני בראותי אותו אחזתיו והבאותיו אל ביתי אם לבינה וחדר הורתי, ומצאתי נוסף על כל הנ"ל ששכלו שלם בתורה בגמרא וסברא לא יטה לארץ מנהלו, מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש לתורה, ולמצא מקום בינה יתירה בתורתנו העולה על כל החכמות, וכן עשה חיל, ואחת היא ברה כחמה איומה כנדגלות, ודגלו עלי אהבה, אהבת יהונתן אהבתיו, משכתיו חסד.

ויחסו החיובי של רש"ר הירש אליו ידוע.]

לסיום חידה קטנה: איזה ספר שלו מופיע באוצר, יותר מפעם אחת?

מרחביה כתב:מה מרגיז באובייקטיביות? אתה מעדיף שכל כותב שם יביע את דעתו שלו בכל תחום, כולל כל קדשי היהדות?!

האוביקטיביות מרגיזה בעיקר כשהיא מגמתית. כך קורא שתמיד דעה אחת תובע באובייקטיביות, ואילו דעה אחרת תיכלל ביש אומרים, או ביש טוענים.

מרחביה כתב:לסיום חידה קטנה: איזה ספר שלו מופיע באוצר, יותר מפעם אחת?

פירוש מילות ההגיון לרמב"ם?

בר ששת כתב:האוביקטיביות מרגיזה בעיקר כשהיא מגמתית. כך קורה שתמיד דעה אחת תובע באובייקטיביות, ואילו דעה אחרת תיכלל ביש אומרים, או ביש טוענים.

אם כן טיעונך הוא שהם לא מספיק אובייקטיביים, ולא שהם אובייקטיביים מדי. אובייקטיביות מגמתית זה אוקסימורון.

איש_ספר כתב:

מרחביה כתב:לסיום חידה קטנה: איזה ספר שלו מופיע באוצר, יותר מפעם אחת?

פירוש מילות ההגיון לרמב"ם?

אכן. לאחרונה גם במהדורתו המצוינת של הרב קאפח.
[בעבר, כמדומני עד מהדורה 6, היה גם הביאור לקהלת.]

מרחביה כתב:ויחסו החיובי של רש"ר הירש אליו ידוע.]

את היחס ה"חיובי" אנו מכירים מאגרות צפון...

ס''ק כתב:

מרחביה כתב:ויחסו החיובי של רש"ר הירש אליו ידוע.]

את היחס ה"חיובי" אנו מכירים מאגרות צפון...

הרשר"ה השתמש ב"ביאור", אותו החזיק בביתו בארון הספרים, במדף העליון, כשהוא מוסתר בספרים אחרים. הספרים עברו בירושה לחתנו הרב ברויאר, וממנו לבנו, (וממנו לבנו?) שסיפר על כך.

מהביאור אין שום ראיה [וכבר רמזו באשכול סמוך על איזה דף שנקרע מחי' מהריל"ד עה"ת בפ' חקת לאחר ההדפסה]
ועוד שדסויער לא כתב את הבי' לכל החומשים [כמדומני רק בחמש שמות]. המבאר לויקרא הוא רנה"ו שרש"ר מצטט ממנו כו"כ פעמים [אז טרם נד' דרשות הנוב"י שנתגלו בשנים האחרונות בקובצי ביאו"י ועץ חיים ד'באבאוב].
ומאחורי הארון הוא עוד תוספת ראיה, שהרי את המו"נ מסתבר שלא הניח שם.. וזה מקום לספרים שאין ראוי שיבואו ליד ילדים כספרי פילוסו' וכדו'.

--

ס''ק כתב:מהביאור אין שום ראיה [וכבר רמזו באשכול סמוך על איזה דף שנקרע מחי' מהריל"ד עה"ת בפ' חקת לאחר ההדפסה]
ועוד שדסויער לא כתב את הבי' לכל החומשים [כמדומני רק בחמש שמות]. המבאר לויקרא הוא רנה"ו שרש"ר מצטט ממנו כו"כ פעמים [אז טרם נד' דרשות הנוב"י שנתגלו בשנים האחרונות בקובצי ביאו"י ועץ חיים ד'באבאוב].
ומאחורי הארון הוא עוד תוספת ראיה, שהרי את המו"נ מסתבר שלא הניח שם.. וזה מקום לספרים שאין ראוי שיבואו ליד ילדים כספרי פילוסו' וכדו'.

אכן לכל זה כוונתי, שאף לביאור היה יחסו אמביוולנטי כ"כ, עאכו"כ ל"ירושלים" ודומיו.

אגב, ברשותי חמשה חומשי תורה (ב5 כרכים) עם הביאור (מצונזר) 'פירוש רמבמ"ן' שאת פרטיו הביבליוגרפים ממפעל הביבליוגרפיה אצרף בהמשך
בכרך 'שמות' יש הסכמה מהגאון רבי עקיבא איגר על הביאורים, ויש לדון בה עוד.

יהי' אשר יהי' אני מעוניין למכרו, אם תהיינה הצעות מעניינות. אשמח לשמוע



כותר אחיד תנ"ך. תקצ"א. ברלין .
כותר חומש מקור חיים
המשך כותר ... מדויק על פי תקון סופרים... עם תרגום אונקלס, פי’ רש"י, רמבמ"ן (רבינו משה בן מנחם [מנדלסזון]) וקצור תקון סופרים לרש"ד [ר’ שלמה דובנא]... ועוד באור חדש מאתי... בשם ביאור לתלמיד. ונלוו אליו ההפטרות והמגלות בבאור ותרגום חדש מאתי, ותפלות
ויוצרות לשבתות השנה (לפי הנהוג באשכנז ובפולין). סדרתי וחברתי ירמיהו בן... ר’ (חיים המכונה) מיינשטר סג"ל זצ"ל, (V-I) .Dr. Heinemann.
כותר נוסף מקור חיים
מקום הוצאה בערלין
מקום אחיד ברלין
Berlin
מדפיס (דפוס לעווענט)
שנת הוצאה תקצ"א-תקצ"ד
1831-1834.
תאורת 8°.
הערות להפטרות, למגילות ולתפילות שערים מיוחדים.
בספר בראשית בשער: תקצ"א. תאריכי ההסכמות, ההקדמה, הפטרות ותפילות: תקצ"ב. בספר שמות, בכל השערים: תקצ"ב. ויקרא: בשער הראשי תקצ"ב. בהפטרות, שיר השירים ותפילות: תקצ"ג. במדבר: בכל השערים תקצ"ג. דברים: בשער הראשי תקצ"ג. בהסכמות, בהקדמה, קהלת, איכה
ותפילות: תקצ"ד.
בכל חלק רשימת התורמים, דיני ההפטרות וברכותיהן, לוח המולדות (לשנים תקצ"ג-תר"י), לוח לידע זמן קריאת שמע ועוד.
בספר בראשית, דף כד-כה: הקדמתו של היינמאן ל"באור לתלמיד", מחודש אדר ב תקצ"ב: "החבור הזה יכלול: א. המקרא עם נקודות ונגינות, מדויק כפי... בעל נתיבות השלום וסיעתו [בחומש, ברלין תקמ"ג]. ולא שמעתי לקול המחבר חומש מאור עינים <מהחכם ר’ וואלף היידנהיים
[רעדלהיים תקע"ח-תקפ"א]>... גם לא פניתי אל ספרי מקראות גדולות ולא אל חומש תקון סופרים מר’ איצק פרעמסלויא [אמשטרדם תקי"א, ועוד]... כי גם המה שגו... גם בחומש נתיבות השלום אשר הדפיס... משה דעסויא... מצאתי... כמה טעיות... בחסרון נקודות
ונגינות... ב. קיצור תקון סופרים, הוא לקט עקרי הכללים, כאשר יבואו באריכות בחבור נתיבות השלום... ויען שבדור החל הזה משכו המורים את ידיהם מללמד את תלמידיהם פירוש רש"י... לכן שמתי הבאורים והמאמרים הרחוקים הם מן הפשוט בסוגר, ואותם אשר לא יפורשו
לתלמידים הקטנים הדפסתי... באותיות קטנות... ג. תרגום אונקלס... והגהתיו על פי הקונטריסים אשר הם תחת ידי... ד. תרגום אשכנזי... [מאת] משה דעסויא, מנוקה מן הטעיות... ותקנתי... גם בגוף הלשון... ה. באור רמבמ"ן [נשמטו ממנו הציטוטים מפירוש רש"י,
ונעשו שינויים נוספים]... ז. באור לתלמיד... מפרש המלות קשי ההבנה וחבורן בלשון קצר".
בהקדמה לדברים כותב היינמאן על תרגומו של מנדלסזון: "אנכי באתי אחריו להגיהה בתרגומו... עפ"י יסודי לשון אשכנזי... ונתתי בבאורי באור לתלמיד הערות על באורו ותרגומו".
בהקדמה לאסתר (בכרך השני) כותב היינמאן כי "בבאור המגלות הארכתי יותר". אשר לתרגום: התרגומים לשיר השירים מאת מנדלסזון, לקהלת מאת דוד פרידלנדר ולאיכה מאת אהרן וולפסזון, הכל מתוך חמש מגלות, ברלין תקמ"ח-תקמ"ט. בתרגומים לאסתר ורות עשה היינמן
שינויים רבים. הביאורים לאסתר ורות הם מאת היינמן. הבאור לקהלת מהוצאת ברלין תקמ"ח-תקמ"ט.
(I): בראשית. [1], כה, [3], שט; כח, [2], מ דף.
דף ב-כג: "אור לנתיבה", הקדמתו של מנדלסון. מעובדת על ידי היינמאן.
דף שט,ב (בסוף החומש): חלופי התורה בין בני אשר ובני נפתלי בספר בראשית. ראינו טופס שבמקום "חלופי התורה" נדפסה רשימת "סדרי התורה על פי המסרה". בטופס זה גם תוקנה טעות בעמ’ א של אותו דף, שתיבת "בארון" (בפרק נ פסוק כו) נדפסה כאן מלאה, ובטפסים
האחרים נדפס "בארן". נוספה כאן הערה בענין זה ב"קצור תקון סופרים".
(II): שמות. [2], יב, ט-רמ; 1, [2], ז-לח; יח; [2], נו דף.
(III): ויקרא. [5], רנו; מב; יא; [2], סא, יד דף.
(IV): במדבר. [2], רטז; כז; ט; [2], לד, ח דף.
(V): דברים. [9], ריב; לט; [2], טו; כד; [2], לז, ח דף.
דף [3, ב- 4, א]: שיר לכבודו של היינמאן מאת ר’ משה פרנקפורטר (מנדלזון). פותח: ידיד אלקים תורתו נשמת חיים.
הסכמות הסכמות: בחלק א: ר’ [פרץ] זאבל איגר, ברוינשוויג, ר"ח אדר א תקצ"ב;
ר’ גרשון ב"ר טוביה אשע, פרעצלויא, תקצ"ב.
בחלק ב: ר’ עקיבא [איגר] ב"ר משה גינז, פוזין, כא אדר בתקצ"ב.
בחלק ג: ר’ יעקב צבי מעקלענבורג, קעניגסבערג, יח אב תקצ"ב (כולל מאמר בענין תורה שבעל פה);
בחלק ד: ר’ אהרן יושע אלי’ ב"ר [שלמה] דוב בער [הרצפלד], ראוויטש, יד אייר תקצ"ג;
בחלק ה: ר’ יעקב יוסף ב"ר מרדכי [אטינגר] ור’ אלחנן ב"ר זנוויל ראזענשטיין, בערלין, ר"ח סיון תקצ"ד;
ר’ יהודה ליב קארלבורג, קרעפעלד, כו תשרי תקצ"ד;
ר’ אברהם לעווענשטאם, עמדן, יב אב תקצ"ג.
שותפים פרידלנדר, דוד בן חיים ליב
היינמאן, ירמיהו בן חיים מיינשטר הלוי
מנדלסזון, משה בן מנחם
דובנא, שלמה בן יואל
וויזל, נפתלי הירץ בן יששכר בר
שלום בן יצחק ממזריטש
מקלנבורג, יעקב צבי בן גמליאל
ברי"ל, יואל בן יהודה ליב
פרידנטאל, אהרן בן זכריה
הומברג, נפתלי הרץ בן יהודה
וולפסזון, אהרן בן זאב וולף
אישים נוספ איגר, פרץ זאבל בן יהודה ליב
אשה, גרשון בן טוביה
איגר, עקיבא בן משה
מקלנבורג, יעקב צבי בן גמליאל
הרצפלד, אהרן יהושע אליהו בן שלמה דוב בר
אטינגר, יעקב יוסף בן מרדכי
רוזנשטיין, אלחנן בן שמואל זאנוויל
קארלבורג, יהודה ליב
לוונשטאם, אברהם בן אריה ליב
משה פרנקפורטר מנדלזון
כ. אחיד נוס תנ"ך. תורה. תקצ"א. ברלין

איש_ספר כתב:לפני שמקללים צריך לבדוק שלא להחליפו בזה:...

וכמובן צריך לבדוק שלא להחליפו בר' משה בן מנחם נוסף,
ר' משה בן מנחם מפראג, מח"ס "ויקהל משה", מחוג קבלת הר"י סרוק.

הוגה ומעיין כתב:

ס''ק כתב:

מרחביה כתב:ויחסו החיובי של רש"ר הירש אליו ידוע.]

את היחס ה"חיובי" אנו מכירים מאגרות צפון...

הרשר"ה השתמש ב"ביאור", אותו החזיק בביתו בארון הספרים, במדף העליון, כשהוא מוסתר בספרים אחרים. הספרים עברו בירושה לחתנו הרב ברויאר, וממנו לבנו, (וממנו לבנו?) שסיפר על כך.

כבר הראה גם אליקים (העמק דבר לנצי"ב- מידות וכלים בפרשנות הפשט, רחובות לצ"ש [תשס"ג?], עמ' 28, 44-45) על הזיקה החד-משמעית בין 'הביאור' לפירושי העמק דבר.

דוקא אני זוכר שקראתי את הספר ולא השתכנעתי ב'זיקה חד משמעית', הספר כעת אינו לפני, האם תוכל לתת דוגמא שאין בה ספק?

ב"ה אין בביתי את הביאור, אך בשעתו עברתי על המקורות שהפנה שם אליקים והשוויתי להעמ"ד, וניתן לראות זאת.
אמנם בהחלט א"א להוציא מכלל אפשרות שהיה ספר שנטל מהביאור ומשם נטל הנצי"ב, אך טרם מצאתי סיבה לומר זאת.

לא התכונתי לביאור אלא לספר של אלייקים.
אלייקים הרי טוען שהנצי"ב השתמש גם בכתב והקבלה למרות שלא הזכירו (וגם בזה אינו מספיק משכנע), ולדבריו הרי הכתב והקבלה מביא ממחברי הביאור. ואולי משם לקח הנצי"ב.

איש ספר, הלא תדע אי מי אשר יחפוץ בהצעתי דלעיל??

נשתדל לברר, באופן כללי הביאור אינו בעל ערך, אבל אולי יש איזה חידוש במהדורה זו בגלל ההסכמה.

תודה רבה לך איש טוב ורב חסד.
אגב, מן הסתם ספריות היו מעוניינות, (בספה"ל יש כמדומני 2 עותקים, אחד מהם באולם הקריאה)

איש_ספר כתב:לא התכונתי לביאור אלא לספר של אלייקים.
אלייקים הרי טוען שהנצי"ב השתמש גם בכתב והקבלה למרות שלא הזכירו (וגם בזה אינו מספיק משכנע), ולדבריו הרי הכתב והקבלה מביא ממחברי הביאור. ואולי משם לקח הנצי"ב.

מבדיקה קלילה מאוד שערכתי, קיימים פירושים בהעמ"ד הדומים לשונית וסגנונית ל'הביאור', ואינם קיימים ב'הכתב והקבלה'.
אגב, אע"פ שאליקים טוען שהנצי"ב הושפע מ'הכתב והקבלה', הוא הזכירו במפורש רק פעם אחת – בראשית י יב. בבראשית יב א הזכיר הנצי"ב את פירושו וציין "זה מצאתי" (בהנחה שמדובר דווקא על פירוש 'הכתב והקבלה'. הפירוש המדובר (כולל המדרש שמצטט הנצי"ב) מובא כבר ב'תורת משה' לר' משה אלשיך ובמלבי"ם (שם) ללא ציטוט המדרש) ובבמדבר יט כא, שם ציין רק "שמעתי". ראה גם את הערת מו"ל אדרת אליהו, ירושלים תשמ"א (מהדורת צילום), עמ' 197.
לפי זה טעה אליקים שכתב: "'הכתב והקבלה' מוזכר ב'העמק דבר' רק פעם אחת" (עמ' 40). מאידך, משלושת האזכורים של פירוש זה, נראה שאכן הנצי"ב לא עבר בצורה דידאקטית על 'הכתב והקבלה' קודם שכתב את פירושו. במקום אחד הוא מציין: "אח"כ מצאתי בס' הכתב והקבלה" (בראשית י יב. ההדגשה שלי), ובשניים האחרים בצורת שמועה בלבד. לעומת זאת, אליקים כבר עמד על העובדה שנפתלי הרץ ווייזל (רנ"ו) המוזכר רבות ב'הכתב והקבלה', מוזכר גם אצל הנצי"ב (בפירושו לספרי – העמק הנצי"ב, ירושלים התשל"ז, דף עט, עקב יג) בשם 'החכם רה"ו'.

לענ"ד, מקום שניתן להצביע באופן מובהק על השפעתו פירוש 'הכתב והקבלה' על העמ"ד הוא בויקרא ט יב, והשוו גם לדברי הנצי"ב במרומי שדה ריש ב"מ (מרומי שדה ח"ד, ירושלים תשט"ז, עמ' 79). אמנם גם ב'פנים יפות' הובא פירוש זה (בשם 'שמעתי לפרש'), אך הוא דחה את דבריו והציע פירוש אחר.

למרות כל הנ"ל, חובה להדגיש כי למרות דמיון בין שני פירושים, לא תמיד ניתן לטעון כי מקורו של הפירוש בהעמ"ד הוא מ'הכתב והקבלה'. דוגמא לכך היא פירושו של הנצי"ב על בראשית מז יח, המובא בתחילה ללא ציון מקור, ולכאורה אפשר ליחסו ל'הכתב והקבלה', אך בהערה מאוחרת יותר מציין הנצי"ב ביחס לפירוש כי "אח"כ ראיתיו בספר תולדות יצחק".

לייטנר כתב:
לענ"ד, מקום שניתן להצביע באופן מובהק על השפעתו פירוש 'הכתב והקבלה' על העמ"ד הוא בויקרא ט יב, והשוו גם לדברי הנצי"ב במרומי שדה ריש ב"מ (מרומי שדה ח"ד, ירושלים תשט"ז, עמ' 79). אמנם גם ב'פנים יפות' הובא פירוש זה (בשם 'שמעתי לפרש'), אך הוא דחה את דבריו והציע פירוש אחר.

נכתב כאן על דוגמא זו בעבר

viewtopic.php?f=7&t=4360&p=33117&hilit=%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C+%D7%94%D7%A9%D7%9C#p33117

לגבי הכינוי שר"י, אני לא מכיר מספיק את תולדותיו , אבל, אני יכול להבין גישה חינוכית שתגרוס שאין רע בכך שתהיה התיחסות חריפה כנגד כל סממן של תנועת ההשכלה, ובודאי מי שנחשב כאבי התנועה, והכל כדי להרחיק מכל קשר וזיקה לתנועה, גישה שלא תתיחס בדיוק לאמת שבדברים, אבל יש דברים שיש להם ערך חינוכי, ויהיה מי שיטען שמותר לשנות מפני החינוך.

אבל ,אם נניח לגישה זו וננסה לחשוב בצורה אמיתית, אני לא בטוח שזה יוביל אותנו למסקנה כי יש לקרוא לו שר"י, יש לבדוק היטב את תולדותיו, את אמונותיו, את אורחות חייו, כדי לקבוע האם הכינוי הזה מגיע לו.

אם נשים לב, נראה לי שנמצא שלפחות חלק גדול מאלו שבטוחים שכך יש לכנותו, הם מסתמכים רק על המידע הקלוש שהיה אבי תנועת ההשכלה, אבל האם מישהו בדק כמה באמת הוא זה שגרם לתנועת ההשכלה לפוץ, הרי ברור שתופעה כזו לא נוצרה בגלל איש אחד ויחיד, בודאי שהיו לכך סיבות סביבתיות ועוד סיבות שגרמו לכך,ובודאי שהיו עוד הרבה אנשים שגרמו לכך, כדי לקבוע בצורה אמיתית שתוא זה ראוי אליו לא מספיק במידע מעורפל, ובמוסכמה כזאת שהוא אבי תנועת ההשכלה.

דבר נוסף,גם אם נאמר שהוא היה הגורם לתנועה זו, ובודאי יש לומר שמגלגלין חובה על ידי חייב, אבל זה לא מספיק לקרוא לאדם שר"י, יתכן בעיקרון אדם שאכן נגרמה תקלה חמורה על ידי מעשיו, אבל עדיין זה לא אומר שניתן לקרוא לו שר"י.

נראה לי שגם העובדה שבניו התנצרו, גרמה לכך שאנשים חרצו את גזר דינו לשלילה כה מוחלטת, אבל גם זה, נכון שזה בהחלט נתון שיש להתחשב בו,כשדנים על בן אדם, אבל עדיין זה לא מספיק כדי לקבוע גזר דין מוחלט על אדם,וכי אין גדולים בישראל שהבנים שלהם יצאו לתרבות רעה?

קיצורו של דבר, כדי לקבוע האם באמת,לא מסיבות חינוכיות ,אלא לאמיתו של דבר,האם אכן יש לכנותו בתואר זה, יש קודם לערוך בדיקה מדוקדקת על האיש.

לפני מספר שנים היו חילופי מאמרים מעניינים בכה"ע המען בעניינו של נשוא אשכול זה.

ב"צ כ"ץ בספרו סקר סקירה מעניינת על הגותו של מנדלסון ואמונותיו, בעיקר אותם שניסה להסתיר מפחד הרבנים, אם תעיין שם תחכים.
כיום השאלה היותר מעניינת, מה גורם לאנשים (כמו הרב פוזן הנזכר מהמעיין) להפוך בזכותו של מנדלסון. וד"ל.

כוונתך לזה?

כן

בכתבים נבחרים מר' אברהם ברלינר הוא מביא כמה אופנים לתרגם ברוך ה' יעמוס לנו. אפשר לראות שמשה מנדלסון הוא היחיד שתרגם באופן שלילי על הקב"ה.

תמונת מצבתו בברלין. מהכיתוב נראה כאילו היה איזה חכם קדמון.

יוסי 10 כתב:לגבי הכינוי שר"י, אני לא מכיר מספיק את תולדותיו , אבל, אני יכול להבין גישה חינוכית שתגרוס שאין רע בכך שתהיה התיחסות חריפה כנגד כל סממן של תנועת ההשכלה, ובודאי מי שנחשב כאבי התנועה, והכל כדי להרחיק מכל קשר וזיקה לתנועה, גישה שלא תתיחס בדיוק לאמת שבדברים, אבל יש דברים שיש להם ערך חינוכי, ויהיה מי שיטען שמותר לשנות מפני החינוך.

אבל ,אם נניח לגישה זו וננסה לחשוב בצורה אמיתית, אני לא בטוח שזה יוביל אותנו למסקנה כי יש לקרוא לו שר"י, יש לבדוק היטב את תולדותיו, את אמונותיו, את אורחות חייו, כדי לקבוע האם הכינוי הזה מגיע לו.

אם נשים לב, נראה לי שנמצא שלפחות חלק גדול מאלו שבטוחים שכך יש לכנותו, הם מסתמכים רק על המידע הקלוש שהיה אבי תנועת ההשכלה, אבל האם מישהו בדק כמה באמת הוא זה שגרם לתנועת ההשכלה לפוץ, הרי ברור שתופעה כזו לא נוצרה בגלל איש אחד ויחיד, בודאי שהיו לכך סיבות סביבתיות ועוד סיבות שגרמו לכך,ובודאי שהיו עוד הרבה אנשים שגרמו לכך, כדי לקבוע בצורה אמיתית שתוא זה ראוי אליו לא מספיק במידע מעורפל, ובמוסכמה כזאת שהוא אבי תנועת ההשכלה.

דבר נוסף,גם אם נאמר שהוא היה הגורם לתנועה זו, ובודאי יש לומר שמגלגלין חובה על ידי חייב, אבל זה לא מספיק לקרוא לאדם שר"י, יתכן בעיקרון אדם שאכן נגרמה תקלה חמורה על ידי מעשיו, אבל עדיין זה לא אומר שניתן לקרוא לו שר"י.

נראה לי שגם העובדה שבניו התנצרו, גרמה לכך שאנשים חרצו את גזר דינו לשלילה כה מוחלטת, אבל גם זה, נכון שזה בהחלט נתון שיש להתחשב בו,כשדנים על בן אדם, אבל עדיין זה לא מספיק כדי לקבוע גזר דין מוחלט על אדם,וכי אין גדולים בישראל שהבנים שלהם יצאו לתרבות רעה?

קיצורו של דבר, כדי לקבוע האם באמת,לא מסיבות חינוכיות ,אלא לאמיתו של דבר,האם אכן יש לכנותו בתואר זה, יש קודם לערוך בדיקה מדוקדקת על האיש.

לענ"ד, כותב הדברים כבר אינו מבאי בית מדרשנו. בכל אופן, במילים ספורות אפשר לתמצת את הוספת האיחול 'שר"י' לשמו של מנדלסון, על שם רשעו. ואין צורך להגיע לדקדוקים וסלסולים בעומק מעשיו ושורשי כוונותיו. די ברשעותו, כדי לאחל ולצפות לרקב שמו.

יימח שמו, זה כבר משהו אחר. אבל את זה לא אמרו.

איני יודע אם זה שייך באשכול זה, אבל מצאתי להרש"ש ביומא (ג:) שמזכיר ביאור רנה"ו שבשולי החומש של מנדלסון.


לגבי יחסו של הרש"ש למנדלסון, לפהי הרבה שנים ראיתי חומש של מנדלדון בהוצאת טעפליץ, ובשמות המתנדבים נזכר שם רבי שמואת שטשון מוילנא. (בספרייה לאומית ישנו סט ממהדורת טפליץ אבל לא הצלחתי למצוא שם את מבוקשתי.) https://rosetta.nli.org.il/delivery/Del ... jA3Mi42MA..

אולי זה מקומו, אצל ידידי יש מכתב ארוך בכתב ידו של הרמ״ד להיעב״ץ

בדיעבד כתב:איני יודע אם זה שייך באשכול זה, אבל מצאתי להרש"ש ביומא (ג:) שמזכיר ביאור רנה"ו שבשולי החומש של מנדלסון.


לגבי יחסו של הרש"ש למנדלסון, לפהי הרבה שנים ראיתי חומש של מנדלדון בהוצאת טעפליץ, ובשמות המתנדבים נזכר שם רבי שמואת שטשון מוילנא. (בספרייה לאומית ישנו סט ממהדורת טפליץ אבל לא הצלחתי למצוא שם את מבוקשתי.) https://rosetta.nli.org.il/delivery/Del ... jA3Mi42MA..

ראה עוד כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t ... 80#p654440

מנדלסון לא היה רשע, הוא שמר תורה ומצוות קלה כבחמורה. אבל הוא היה קל, וציניקן, ורציונליסט, והוא לא מצא סיפוק לנפשו בקיום תורה ומצוות ובלימוד תורה. אם היה אדם פשוט, זה לא היה כזה גרוע. אבל הוא היה אדם מוכשר מאד, וממילא השפיע על מעגל נרחב. גם ילדיו המשיכו את אשר התחיל והסוף ידוע.

תוכן כתב:מנדלסון לא היה רשע

כמדומני שרבים חולקים עליך, וקוראים עליו את הפסוק "שם רשעים ירקב".