פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:יש תח"י חוברת שיצאה לרגל שמחה משפחתית, ושם נדפס מאמר נפלא מהגאון רבי גדליה רבינוביץ אל הגאון ר' נחמן גרינשפאן, ובו חוקר אם קבורה אי דוקא השפלה בקרקע או סגי בלפזר עליו עפר. יש שם מו"מ נפלא מאד.
אולי אסרוק לכאן בעז"ה.
על הגאון המופלא ר' גדליה היה לנו אשכול במשפחות.

רוח קדים כתב:מי שביקר במקום קבורה כזה, וראה את המוני הזבובים, והריח את הסרחון הנורא של המתים - לא יעלה בדעתו כי זו היא קבורה.

איש_ספר כתב:יש תח"י חוברת שיצאה לרגל שמחה משפחתית, ושם נדפס מאמר נפלא מהגאון רבי גדליה רבינוביץ אל הגאון ר' נחמן גרינשפאן, ובו חוקר אם קבורה אי דוקא השפלה בקרקע או סגי בלפזר עליו עפר. יש שם מו"מ נפלא מאד.
אולי אסרוק לכאן בעז"ה.
על הגאון המופלא ר' גדליה היה לנו אשכול במשפחות.

כהן כתב:אולי עומד שם על השאלה מסנהדרין מ"ו ע"ב דמבואר דעץ מחובר הוא מחוסר קציצה וקבורה ולא אמרינן יכסהו בעפר עכ"פ בבקשה תסרוק

אראל כתב:ובהאי ענינא אשאל שאלה הלכה למעשה שנתקלתי לזה ביום ת"ב העעל"ט, נסעתי עם א' לבקר בית החיים יהודי סמוך לשכונתי (בנוא יארק), והיות שאני כהן היה לי בעיה ליכנס לתוך פנים הבית החיים, אבל בעמדי בחוץ אצל הגדר הבחנתי איך שאילנות הבית החיים מאהילים על כמה אהלים מאזעליום'ס (לא על קברים ומצבות), וכפי ידיעתי היה המנהג אז אצל היהודים המודרניים באמעריקא באותה תקופה (בשנות ה'תר"ן) לקבור המתים בכותל בנין מאזעלעיום בלע"ז, במדפים סתומים בנוים תוך כותל של בנין [ולא בקרקע כלל] זה למעלה מזה, (קבורה שלכאורה אינה מתאים לפי ההלכה המצריך קבורה בתוך הקרקע), ומעתה שאלתי אם האילנות המאהילים על מאזעליום כאלו, אם דין המאזעליום כקבר שאינו חוצץ בפני הטומאה והאילן יש לו דין אהל המת, או שבנין המאזעליום עצמו נחשב כאהל המת, וחוצץ בפני הטומאה (איני יודע המציאות אם יש פותח טפח בין הארון לגג המדף).
מי יוכל לציין לי המדברים בזה?

ספרא כתב:אך כשמדברים על קבורה בקומות, היינו שאין הקבורה בקרקע כלל, אלא שבונים ארגז חול גדול, מנותק מן הקרקע, ומניחים בו עפר.
וזה פשוט שלא חשיב קבורה, שהדין הוא לקבור בקרקע ולא בעפר.

ובלע המות לנצח.

אברהם כתב:

כהן כתב:אולי עומד שם על השאלה מסנהדרין מ"ו ע"ב דמבואר דעץ מחובר הוא מחוסר קציצה וקבורה ולא אמרינן יכסהו בעפר עכ"פ בבקשה תסרוק

הנה היה מקום ליישב קושיתך בפשיטות, דאם יכסהו בעפר זה עצמו חשיב מחוסר מעשה, דצריך לקבץ עפר ולהערימו על העץ המחובר,
אלא דאם כן יקשה למה בעץ תלוש לא הוי מחוסר מעשה הלא גם בזה צריך לכסותו בעפר כדי לקוברו. וע"כ דזה לא חשיב מעשה כקציצת העץ וא"כ למה לא נימא גם במחובר שיכול לכסותו בעפר, וכמו שכתבת.

ושמעתי בשם הגאון ר' דוב לנדאו ליישב דלעולם עצם כיסוי העפר חשיב מעשה, ולכך במחובר חשיב מחוסר מעשה (קציצה או כיסוי), והטעם דבתלוש לא הוי מחוסר מעשה הוא משום דשפיר יכול לקוברו ע"י הכנסתו לכוך שבמערת הקבורה ולסגור הפתח, ובזה לא עשה שום מעשה, משא"כ במחובר דאין שייך לקוברו בלא מעשה קציצה או כיסוי בעפר, ודפח"ח.

מאיר חכמים כתב:

ספרא כתב:אך כשמדברים על קבורה בקומות, היינו שאין הקבורה בקרקע כלל, אלא שבונים ארגז חול גדול, מנותק מן הקרקע, ומניחים בו עפר.
וזה פשוט שלא חשיב קבורה, שהדין הוא לקבור בקרקע ולא בעפר.

ובלע המות לנצח.

אולי תברר את המציאות לפני שאתה מגיב(ב)?

כהן כתב:

איש_ספר כתב:יש תח"י חוברת שיצאה לרגל שמחה משפחתית, ושם נדפס מאמר נפלא מהגאון רבי גדליה רבינוביץ אל הגאון ר' נחמן גרינשפאן, ובו חוקר אם קבורה אי דוקא השפלה בקרקע או סגי בלפזר עליו עפר. יש שם מו"מ נפלא מאד.
אולי אסרוק לכאן בעז"ה.
על הגאון המופלא ר' גדליה היה לנו אשכול במשפחות.

אולי עומד שם על השאלה מסנהדרין מ"ו ע"ב דמבואר דעץ מחובר הוא מחוסר קציצה וקבורה ולא אמרינן יכסהו בעפר עכ"פ בבקשה תסרוק

שלח כתב:1כמה כסף וטרחה ראוי להשקיע בקבורה רגילה?

שלח כתב:2 האם אפשר לסמוך על המתירים ולא להחמיר ולשלם יותר

חכם באשי כתב:שאלתך השלישית, אם קבורה היא מדאורייתא או מדרבנן, היא בעייא דלא איפשטא במסכת סנהדרין (סביבות דף מז כדומני)

הידעת שמתחת הר המנחות – מתחת חלקות קבורה קיימות - נחפרו 3 מנהרות באורך של 3 ק"מ, כשהתכנית לחפור מנהרות נוספות?
ובמנהרות אלו הונחו כוכי בטון ע"מ לקבור בתוכם בדיוק כמו כוכי בטון מע"ג האדמה וכן באופנים נוספים וכדלהלן.
וכ"ז מתבאר בלווי תמונות מפורטות במאמר המצ"ב
למאמר הוקדמה סקירה קצרה על כל פרשת הקבורה בקומות בארה"ק.
החשיבות במאמר זה מלבד עצם בירור המציאות וההלכה על הצורות הנ"ל היא:
א] יתכן שלכהנים תהיה בעיה להסתובב בכבישי הר המנוחות מעל מנהרות אלו, וכפי הנשמע רוצים לפתור זאת עם איזה פתרון ויש לברר אם נעשה ואם כדין. [על זה לא התברר במאמר זה אלא קצת במאמר נפרד].
ב] חשוב לדעת כיון שהח"ק בקרוב תציע לקבור שם, ואחר שיסיימו בנייתם לא יהיה שייך לדעת איך בנו אותם, ויש בזה נפ"מ גדולה כפי שמתבאר במאמר, ולכן במאמר מובאים תמונות מבנייתן, עם פירוט הסוגים השוני
ג] ואם יאמר הקורא הנלבב שב"ה לי ולדכוותי אין הדבר נוגע, כיון שאין בתכניתי לקנות כאלו קברים, והגם שכמעט אין קברים רגילים בהר המנוחות, מ"מ זקני או אבותי או בני משפחתי קבורים שם אצל ח"ק מסוימות שאינם קוברים בסוגים כאלו – וממילא גם אני כשארצה אקבל מהם קבר רגיל - לזה חשוב לדעת, שגם ח"ק שעד כה לא קברו בקבורה בקומות ודומיו, מ"מ בשנים האחרונות החלו לתכנן לקבור במנהרות אלו – לחפור באדמה עצמה, [ויתכן שגם ישתמשו בכוכין שיחצבו בקירות המנהרה] – וגם מי שיש לו שם קברי אבות אצלם כבר לא יוכל לתבוע דוקא קבורה רגילה כפי שהיה עד עכשיו.
ואם ישאל השואל מה הבעיה בזה, ובכן, ראשית יש בעיה ממונית כיון שהכל מתחת חלקות עם קברים קיימים ויש שיטות שמת קונה את מקומו עד התהום עי' במאמר בפרק ב. וכלפי הכוכין בקירות המנהרה בזה יש חיסרון מהותי גדול כפי שהתבאר במאמר פרק א ענף א, וחסרונות נוספים גדולים שם ענף ד ע"ש.
ואחת מהחברות קדישא ניסו לבקש אישור מגאוני הבד"ץ העדה חרדית, ואחר שביקרו במנהרה וקיימו ישיבת בד"ץ לא הסכימו לאשר זאת כלל, גם לא באדמה עצמה, מהטעמים המבוארים במאמר. ומסיבות שונות עדיין לא ברור האם אכן הח"ק הזאת תקבור באופנים אלו או לא [אבל שאר הח"ק ודאי שיקברו באופנים אלו, וגם בכוכין מבטון]. ולכן המודעות הציבורית לענין חשובה מאוד.

המאמר עבר בקורת מעמיקה של גדולי תורה - לצד ראשי ח"ק ומומחים בתחום זה.

גם זו לטובה כתב:האם יש עוד מאמרים שעוסקים בסוגיא הנ"ל?