בעלי התוספות - דברי הערכה (בקשת עזרה)

[ארי שבחבורה]

מפורסמים הם דברי ההערכה שכתב המהרש"ל בהקדמתו לספרו הגדול 'ים של שלמה' על מסכת חולין אודות מפעלם הכביר של בעלי התוספות "שעשאוהו ככדור אחד... והפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום, שנראה לנו כחלום מבלי פותר ומבלי עיקר, אלא סוגיא זו אומרת בכה וסוגיא זו אומרת בכה, ולא קרב זה אל זה, ונמצא מיושר התלמוד ומקושר, וכל החתומות יתפשרו, ותוכן פסקיו יאושרו", ושאלתי היא - האם ידוע למישהו על מקורות תורניים נוספים שבהם ישנם דברי הערכה כאלו ואחרים למפעלם של בעלי התוספות על כל היחודיות והמהפכנות שבו? (ונא לא לציין ל'בעלי התוספות' של אורבך או ל'חכמי צרפת הראשונים' של גרוסמן שכן גם שם - ככל שבדקתי - המקור התורני היחיד שמובא בענין זה הוא דברי המהרש"ל הנ"ל).

[לייטנר]

האין בספר צידה לדרך משהו בעניין?

[צביב]

ספר אורחות צדיקים שער התורה

אחר כך עמד הרב הגדול רבינו משה בר מיימון, וכלל כל התורה כולה שבעל פה בספר אחד, בלשון קל מאוד.
ואחר כך עמד רבנו משה מקוצי וחיבר ספר אחר, וליקט מאותו ספר של מיימוני וחיבר עליו שאר דברים של אחרונים. וכן כל אחד ואחד עשה ספר לפי מה שראה ענייני הדור שהיה בו. וכן חיברו רבנים רבים פסקות, כגון: הרוקח,ורבי אליעזר ממיץ,ואבי העזרי,ואור זרוע. וכן עשו רבנים רבים, כל אחד חיבר ספר לפי מה שראה ענייני הדור שהיה בו, כי ראו שנתמעט בעוונותינו הרבים ידיעת התלמוד, ואין אדם יכול לידע אם לא מתוך ספר פוסקים.
וגם רבינו שלמה עליו השלום, שראה בימיו מיעוט הלבבות, שהיו הדורות בעוונותינו הרבים מתמעטים והולכים, ועל כן נתעורר לבו לפרש התלמוד, ללמד בני ישראל דעה. ואחר כך עמדו יוצאי ירכו, רבינו תם ורבינו יצחק ושאר רבנים, ופלפלו פלפול גדול עד שחיברו ה"תוספות" בישיבתו של רבי יצחק בעל התוספות. ושם היו גדולים, כגון רבינו שמשון משאנץ שחיבר גם כן תוספות, לבד משארי תלמידים שהיו לרוב מאוד. והם היו גיבורים בתורה, והיה לבבם גדול מאוד ופתוח כאולם, ולמדו בעסק גדול, ומסרו נפשם על התורה, וידעו בלא עיון כל התלמוד, פירוש [רש"י] ותוספות.

[בספר מעבר יבוק כותב שראוי לסיים כל שנה את ספר הסמ"ג,
איני זוכר את טעמו, אם משום שבו כל מצוות התורה, או משום שבו שיטת ר"ת בכל התלמוד]

[חכם באשי]

כדומני, שב'סדר הקבלה' למאירי (הנספח לראש פירושו עמ"ס אבות) תמצא משהו בענין.
אולי יש גם לבדוק בספר 'קורא הדורות'.

[עוקר הרים]

לא מה שביקש ארי שבחבורה, אבל בכ"ז לתוספת נופך, מעשה חסידי שהובא בספר דברי תורה (מונקאטש):
...והנה שמעתי בילדותי מת"ח חסידי עליון מתלמידי זקיני הגה"ק מדינוב זי"ע בעל בני יששכר שאמר שמקובל אצלו כי רבותינו הקדושים בעלי התוספות זי"ע אשר רובם מגדוליהם נהרגו על קידוש השם הי"ד כנודע ובהיותם במאסר וידעו כי למחר יקראו אותם לפני יום הדין האחרון לפני שוביהם הרשעים ואם לא יודו לעבודתם אז יהרגום מיד ואף על פי כן בלילה שלפניו עסקו וכתבו חידושי תוספות הארוכים בפרק מרובה במסכת ב"ק עד כאן שמעתי כנ"ל בקבלה זי"ע.

ומענין גדולת נשמת רבותינו בעלי התוספות זי"ע מקובל אצלינו מעשה שהיה לפני הגאון וכו' מהר"מ ברבי זי"ע אבד"ק פ"ב שבא אצלו בלילה הגה"ק מברדיטשוב וי"ע בעל קדושת לוי ושאל אותו הגאון מהר"מ ברבי דברי התוספות שייגע א"ע אז בלילה לפני השיעור ליום מחר והוא הקדוש בעל קדושת לוי התחיל לרוץ בהחדר ולומר מזמורי תהלים כגון לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה ומזמור לדוד הבו לה' בני אלים ומיד הגיד הפירוש האמיתי בתוספות
ונבהל המהר"מ ברבי והיה בעיניו כמתעתע כי מה זה האמירת תהלים להבנת פירוש דברי התוספות והגיד לו הגה"ק בעל קדושת לוי כי בעלי התוספות רובם ככולם קדושת נשמותיהם רמוזים במזמורי תהלים ופסוקיהם על כן כאשר ראה מיד בתוספות מי המה בעלי המימרא אשר שאל אותו פירוש דבריהם הגיד מזמורי תהלים אשר שם שורש נשמותיהם ועל ידי זה המשיך קדושת נשמתם וידע מיד פירוש לדבריהם ע"כ והמעשה עוד באורך...

[צביב]

לא מה שביקש ארי שבחבורה, אבל בכ"ז לתוספת נופך, מעשה חסידי שהובא בספר דברי תורה (מונקאטש):
...והנה שמעתי בילדותי מת"ח חסידי עליון מתלמידי זקיני הגה"ק מדינוב זי"ע בעל בני יששכר שאמר שמקובל אצלו כי רבותינו הקדושים בעלי התוספות זי"ע אשר רובם מגדוליהם נהרגו על קידוש השם הי"ד כנודע ובהיותם במאסר וידעו כי למחר יקראו אותם לפני יום הדין האחרון לפני שוביהם הרשעים ואם לא יודו לעבודתם אז יהרגום מיד ואף על פי כן בלילה שלפניו עסקו וכתבו חידושי תוספות הארוכים בפרק מרובה במסכת ב"ק עד כאן שמעתי כנ"ל בקבלה זי"ע.

ומענין גדולת נשמת רבותינו בעלי התוספות זי"ע מקובל אצלינו מעשה שהיה לפני הגאון וכו' מהר"מ ברבי זי"ע אבד"ק פ"ב שבא אצלו בלילה הגה"ק מברדיטשוב וי"ע בעל קדושת לוי ושאל אותו הגאון מהר"מ ברבי דברי התוספות שייגע א"ע אז בלילה לפני השיעור ליום מחר והוא הקדוש בעל קדושת לוי התחיל לרוץ בהחדר ולומר מזמורי תהלים כגון לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה ומזמור לדוד הבו לה' בני אלים ומיד הגיד הפירוש האמיתי בתוספות
ונבהל המהר"מ ברבי והיה בעיניו כמתעתע כי מה זה האמירת תהלים להבנת פירוש דברי התוספות והגיד לו הגה"ק בעל קדושת לוי כי בעלי התוספות רובם ככולם קדושת נשמותיהם רמוזים במזמורי תהלים ופסוקיהם על כן כאשר ראה מיד בתוספות מי המה בעלי המימרא אשר שאל אותו פירוש דבריהם הגיד מזמורי תהלים אשר שם שורש נשמותיהם ועל ידי זה המשיך קדושת נשמתם וידע מיד פירוש לדבריהם ע"כ והמעשה עוד באורך...

בגליונות שפע חיים, מדרשותיו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה -מקלויזנבורג - נתניה
לפרשת ויחי-שמות, כותב שבכל תוס' בש"ס יש יחוד, שכשעושים אותו מבינים את התוס'
[וכנראה הדרך אצלינו היא שע"י עמל התורה נעשה היחוד]
ובחגיגה צריך לעשות שני יחודים בכל תוס',כדי להבינו, וזה הביאור במעשה הנ"ל,

[מבקש חכמה]

ראה שו"ת הריב"ש שצד:
על הרועים, חרה אפך, ותעלם על שפת לשון. היו בעיניך: כחגבים; זה כפול, וזה רשון. המאור הגדול, רבינו שלמה זצ"ל /רש"י/, גלה עמוקות התלמוד, מני חשך. לא עממוהו כל סתום. ובזולת פירושו, היה כדברי הספר החתום. והמאור השני: רבינו יעקב, איש תם /רבינו תם/; אשר כמוהו בפלפול, לא נהיה מאחר שהתלמוד נחתם, תלמוד ערוך בפיו, ושגור. סיני, ועוקר הרים וטוחנן זה בזה; מפלפולו, ועמק שכלו, ורחב בינתו. כל חכם לב, הן גור יגור. ואת שאר הכוכבים, חכמי הצרפתים: מפיהם, אנו חיין, ומימיהם אנו שותים. לא זכו בעיניך! הם כלם: כמר מדלי, וכשחק מאזנים נחשבו. וכמוצא מים אשר מימיו נכזבו. תחשוב צפרנך, עבה מכרסם; וברוח שפתיך תמטיר על חלקתם, אש וגפרית. ורוח זלעפות, מנת כוסם. באמרך כל היום: גם לך, לבב כמוהם. ולשונך, לדבר צחות כאלה, תמהר. לא תחוש: אם יטמאו המה, ואתה תטהר. בעיניך, משפטם יצא מעקל. וצדיקים כבירים, לא חקר. תרשיע ותכתיר, לא תקפיד. אם יאסרו המה, אתה תתיר. תחשוב: כלם נבראו לשרתך, לקרות לפניך: אברך. לא תשים לב: אם יקללו המה, ואתה תברך...

[הגהמ]

לשון הרמב"ן בהקדמתו לקונטרס דינא דגרמי:

וחכמי הצרפתים אספו רובן אל עמן,
הם המורים הם המלמדים הם המגלים לנו נטמן

.

[יורה דעה]

לשון רבי אברהם זכות מגולי ספרד, תלמידו המובהק של מהר"י אבוהב (השני), ומגדולי החכמים במדע האסטרונומיה, ב''ספר יוחסין'' (מאמר חמישי):

הרב הגדול רבינו יצחק הזקן בר שמואל היה בן אחותו של ר"ת, וזהו סתם ר"י בעל התוספות אשר למד ולימד בישיבה, כי העידו עליו רבני הצרפתים כי נודע ונתפרסם שהיו לומדים לפניו ששים רבנים, שכל אחד ואחד היה שומע ההלכה שהיה מגיד, גם היה לומד כל אחד לבדו מסכתא והיו חוזרין על פה.

[אורח_נטה]

אולי ימצאו עניין בדברי הרא"ש בתשבתו (צ"ד ב) הכותב כי רבנו יצחק הזקן בעל התוספות (וכן הרי"ף והראב"ד) היו מופלגים מהרמב"ם בחכמה ובמנין.

לא מה שביקש ארי שבחבורה, אבל בכ"ז לתוספת נופך, מעשה חסידי שהובא בספר דברי תורה (מונקאטש):
...והנה שמעתי בילדותי מת"ח חסידי עליון מתלמידי זקיני הגה"ק מדינוב זי"ע בעל בני יששכר שאמר שמקובל אצלו כי רבותינו הקדושים בעלי התוספות זי"ע אשר רובם מגדוליהם נהרגו על קידוש השם הי"ד כנודע ובהיותם במאסר וידעו כי למחר יקראו אותם לפני יום הדין האחרון לפני שוביהם הרשעים ואם לא יודו לעבודתם אז יהרגום מיד ואף על פי כן בלילה שלפניו עסקו וכתבו חידושי תוספות הארוכים בפרק מרובה במסכת ב"ק עד כאן שמעתי כנ"ל בקבלה זי"ע.

אשמח לקבל מר"מ מדויק ואשמח כפלים אם ימצאו עוד עדים לסיפור זה
וישא"כ מראש.

[איש_ספר]

ח"ח אות ל"א. ובס"א מביאין כן מס' שערי אריה (המאוחר לו ומסתמא נטל משם). עמ' 50 מעמודי האוצר.