מילים נפוצות שאינן מלשון הקודש

עוקר הרים · הודעהעל ידי **עוקר הרים** » ו' אוגוסט 24, 2012 3:04 am

נתקלתי לתומי בכתבי הרמב"ם (פירוש המילות הזרות במו"נ לר"ש בן תבון) בקטע הבא:
מרכז - מלה ערבית, העתקנוה אל לשוננו לצרכנו אליה, והיא שם לנקודה האמצעית שבתוך העגולה אשר כל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה מן הקו הסובב בעגולה כולם שווים - ו'עגולה' יתבאר עניינה באות העי"ן; וכן יש בתוך הכדור נקודה באמצע שכל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה משטח הכדור כולם שוים, היא מרכז הכדור ומרכז לכל עגולה חולקת הכדור לב' חצאים:

מלבד ההסבר המרתק אותו מספק הרמב"ם, היה זה חידוש מפתיע בעיני שמילה כה "מרכזית", איננה מלשון הקודש למרות עתיקותה. סבורני כי לו שאלוני לפני"כ הייתי נוטה לומר שמילה זו היא מלשה"ק.
עלה אפוא במוחי, לשתף את חו"ר הפורום הנכבד בממצא שהעליתי, ואולי ישכילונו אחרים במילים נוספות כדוגמתה.
הקריטוריון להיכנס לאשכול הוא מילים "יהודיות" נפוצות, שאינן מופיעות לא בתנ"ך, לא במשניות ולא בגמרא.
בהצלחה.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' אוגוסט 24, 2012 3:25 am

זו עוד אחת ממילים רבות שחודשו בימי הביניים.
הרי לך מילה אחת שתופתע כנ"ל - טבע.

ישעיהו לוריא

המילה טומאה. כתובה בלשון הקודש כל כך הרבה פעמים ואף נלמדו עליה הלכות לשון נקיה בריש מס' פסחים, אשר איננו טהור, ורש"י הקדוש בפר' נשא בפס' וכל טמא לנפש כותב אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי" . ואכן ראיתי פעם אחד מגדולי המפרשים החולק ע"ז בגלל טעם זה שלא בא מלשה"ק אלא מארמית .

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' אוגוסט 24, 2012 3:26 am

ישעיהו לוריא כתב:המילה טומאה. כתובה בלשון הקודש כל כך הרבה פעמים ואף נלמדו עליה הלכות לשון נקיה בריש מס' פסחים, אשר איננו טהור, ורש"י הקדוש בפר' נשא בפס' וכל טמא לנפש כותב אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי" . ואכן ראיתי פעם אחד מגדולי המפרשים החולק ע"ז בגלל טעם זה שלא בא מלשה"ק אלא מארמית .

עוקר הרים כתב:הקריטוריון להיכנס לאשכול הוא מילים "יהודיות" נפוצות, שאינן מופיעות לא בתנ"ך, לא במשניות ולא בגמרא.

ישעיהו לוריא

לייטנר כתב:
ישעיהו לוריא כתב:המילה טומאה. כתובה בלשון הקודש כל כך הרבה פעמים ואף נלמדו עליה הלכות לשון נקיה בריש מס' פסחים, אשר איננו טהור, ורש"י הקדוש בפר' נשא בפס' וכל טמא לנפש כותב אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי" . ואכן ראיתי פעם אחד מגדולי המפרשים החולק ע"ז בגלל טעם זה שלא בא מלשה"ק אלא מארמית .

עוקר הרים כתב:הקריטוריון להיכנס לאשכול הוא מילים "יהודיות" נפוצות, שאינן מופיעות לא בתנ"ך, לא במשניות ולא בגמרא.

אכן כבודך צודק. ולא דקתי. וא"כ צריך לפתוח אשכול חדש בו יקבעו קריטריונים אחרים... אבל לעצם מה שהבאתי מה דעתך והלא נדמה לי שארמית נולדה הרבה אחרי לשון הקודש וממנה נוצרה. ואולי הכוונה ברש"י שכמו שמצאנו בארמית מילה זו א"כ יש לה שורש בלשה"ק שהרי קרובות הם.
תגובתך בבקשה. תודה.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' אוגוסט 24, 2012 3:32 am

ישעיהו לוריא כתב:
לייטנר כתב:
ישעיהו לוריא כתב:המילה טומאה. כתובה בלשון הקודש כל כך הרבה פעמים ואף נלמדו עליה הלכות לשון נקיה בריש מס' פסחים, אשר איננו טהור, ורש"י הקדוש בפר' נשא בפס' וכל טמא לנפש כותב אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי" . ואכן ראיתי פעם אחד מגדולי המפרשים החולק ע"ז בגלל טעם זה שלא בא מלשה"ק אלא מארמית .

עוקר הרים כתב:הקריטוריון להיכנס לאשכול הוא מילים "יהודיות" נפוצות, שאינן מופיעות לא בתנ"ך, לא במשניות ולא בגמרא.

אכן כבודך צודק. ולא דקתי. וא"כ צריך לפתוח אשכול חדש בו יקבעו קריטריונים אחרים... אבל לעצם מה שהבאתי מה דעתך והלא נדמה לי שארמית נולדה הרבה אחרי לשון הקודש וממנה נוצרה. ואולי הכוונה ברש"י שכמו שמצאנו בארמית מילה זו א"כ יש לה שורש בלשה"ק שהרי קרובות הם.
תגובתך בבקשה. תודה.

הארמית לא נוצרה מלשון הקודש, אבל יש להן אם (או סבתא) משותפת

ישעיהו לוריא

ואנסה במקצת לענות לקריטוריונים. זה מזמן ידוע שהמילה 'גיס' במשנה מופיע רק לאחת מצורות הנישואין בעל אחות אשתו, בסנהדרין איפשהו, וכיום משתמשים בזה לכל צורות קשרי הנישואין שני אחים שני אחיות (כבמשנה) וכו'. כך שזו מילה שאין לה יסוד כמעט במשנה . נראה לי שבתשובות הראשונים כן מתייחסים כבר לגיס בצורה כוללת.

עוקר הרים · הודעהעל ידי **עוקר הרים** » ו' אוגוסט 24, 2012 3:43 am

ישעיהו לוריא כתב: והלא נדמה לי שארמית נולדה הרבה אחרי לשון הקודש וממנה נוצרה.

מה עם "יגר שהדותא" ועוד אי אלו מילים? האם זה אומר שארמית היתה קיימת עוד לפני לשה"ק? אם כן יתכן וזה ההסבר לרש"י על טמא, שמילה זו מגיעה מעצמות בלש' ארמי.

ישעיהו לוריא

עוקר הרים כתב:
ישעיהו לוריא כתב: והלא נדמה לי שארמית נולדה הרבה אחרי לשון הקודש וממנה נוצרה.

מה עם "יגר שהדותא" ועוד אי אלו מילים? האם זה אומר שארמית היתה קיימת עוד לפני לשה"ק? אם כן יתכן וזה ההסבר לרש"י על טמא, שמילה זו מגיעה מעצמות בלש' ארמי.

יגר שהדותא ועוד מילים אינן ראיה. לבן היה מאוד מאוחר ביחס לאברהם. הארמית נקראת על שם מקומו ארם שהיה הראשון הידוע כדובר שפה זו. ואילו אדם קרא ודיבר בלשה"ק, קרוב לוודאי.

ערער בערבה

viewtopic.php?f=7&t=928&hilit=%D7%99%D7%92%D7%A8

עוקר הרים · הודעהעל ידי **עוקר הרים** » ו' אוגוסט 24, 2012 4:02 am

לייטנר כתב:זו עוד אחת ממילים רבות שחודשו בימי הביניים.
הרי לך מילה אחת שתופתע כנ"ל - טבע.

אכן המילה טבע היא אחת מאלו. בספרי קבלה מופיע שהיא נגזרת מהמילה "טביעה" בים. שכן טביעה משמעותה שקיעה, וכן הטבע של הבריאה קיבל את שמו מהמטבעות, ששמם ניתן להם על שם הצורה החקוקה - טבועה - שקועה בהם. יצויין כי אם אכן המילה "טבע" היא מוטציה של "טביעה" כאמור, אם כן שורשה מופיע בתורה.
עכ"פ השימוש הראשון במילה זו בהקשר זה מופיע כבר במשנה, וממנה התגלגל והפך למושג בפני עצמו. (סנהדרין ד מ"ה): "וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרו".

ובעניין זה אבקש לדעת, האם המילה "טבעת" (טבעות הארון) קשורה ל"מטבע"?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' אוגוסט 24, 2012 4:06 am

אולי יש קשר מבחינת צורת העיגול ולכן נקראת טבעת משום שעגולה כמטבע.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ו' אוגוסט 24, 2012 11:20 am

למה הטבע יותר עגול מאשר מרובע או משולש?

עוקר הרים

תוכן כתב:למה הטבע יותר עגול מאשר מרובע או משולש?

ללא קשר ישיר לשאלתך, אבל בבריאה כפי שנבראה אין צלעות. הכל עגול. אין צמחים עם זוויות, ואין בעלי חיים כאלו, כמובא בירושלמי (מעשרות כה): "תני רבן שמעון בן גמליאל אין מרובע מששת ימי בראשית".

עוקר הרים

יאיר כתב:אולי יש קשר מבחינת צורת העיגול ולכן נקראת טבעת משום שעגולה כמטבע.

נכון שמטבע הוא עגול (למה באמת?), אבל טבעת כאמור כתובה כבר בתורה, ולא מסתבר שלקוחה מהמילה מטבע.

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ו' אוגוסט 24, 2012 11:37 am

לייטנר כתב:
הארמית לא נוצרה מלשון הקודש, אבל יש להן אם (או סבתא) משותפת

מי היא האם או הסבתא של לשון הקודש, לדעתך?
ובאיזו לשון נברא העולם?

הוגה ומעיין

הרי מילים רבות נוספו ללשון העברית על ידי המתרגמים מלשון הגרי בימה"ב, בראשם התיבונים, ורבות ממילים אלו השתלבו בטבעיות בכל ספרי הראשונים והאחרונים והפכו נפוצות, וימצאן המעיין ללא טורח וחיפוש בפירוש המילות הזרות לרשב"ת. לחלק מהן מקור בעל דמיון קלוש בלה"ק, אך במובן הרווח מחודשות הן על ידם.
ביניהן: איכות, סוג, גדר (וממנה - הגדרה וכו'), עצם, מצב, אופק, קוטב, חוש, ועוד רבים.

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » ו' אוגוסט 24, 2012 12:17 pm

זה מקצת מש"כ על אודות המילה טבע:

בספר התשבי (עמוד קיג, מהדו' מכון מצליח) כתב ב' ערכים הא' שמו על עניין ט.ב.ע מלשון מטבע ואילו בשני כתב וז"ל: לך לך מארצך, פירש"י שאודיע טבעך בעולם, רוצה לומר הטבע והמזג הטוב שלך. ותמהתי כי לא מצאתי עוד זה הלשון בכל דברי רבותינו ואיך לא זכרו דבר מטבעי בעלי חיים וצמחים ? ויש ספרים שכתוב בהם שאודיע טיבך בעולם והוא מלשון טיב דלעיל והוא הנכון. עכ"ל. וכעי"ז כ' היעב"ץ בהספדו על אביו הנקרא 'יציב פתגם' (עמוד 11 באוצר החכמה ובספר עצמו עמוד ו) דאוצ"ל טיבך, אלא, דשם פירש דטיבך היינו מלשון מהות (!) ונסמך על מאחז"ל (כתובות יג,א) מה טיבו של עובר זה. עכ"ד. אמנם כ"כ בתשבי שם לעיל וכן בהגהות שם דט.י.ב. היינו לשון עסק או כל לשון אחר אבל בודאי לא שייך ללשון מהות. (ובערבי מהות הוא מאהיה כידוע, ושם כתב הר"מ בפיה"מ ד'טיב' היינו 'אלסבב' ואף שאיכ"מ לעיין כוונתו בדקדוק מכ"מ בודאי לא לשון מהות קאמר וד' היעב"ץ אינם דווקנים כלל בעניינינו.)
ומכ"מ הנה בעיקר דברי רש"י שם העירו- הגהות בשם מרדכי שם- דלא יתכן לתקן הלשון לטיבך דכ"ה גם בשבועות ו,ב ובמגילה יד,ב וע"כ דכוונתו מלשון מטבע דכשם שמטבע הוא דבר היוצא בעולם כך יהיה שמו של אברהם מפורסם וכו'. וכעי"ז אסיק היעב"ץ שם בהמשך הדרוש. ומכ"מ כ"ז לא שייך לעניינינו מהו לשון טבע.
והיעב"ץ בהגהותיו שם כתב וז"ל: אבל נמצא לרוב בדברי יוסיפון לעבריים. עכ"ל. וכעי"ז כתב בדרוש שם דמילת טבע היא מילה מחודשת אצל הפילוסופים. עכ"ד. אמנם בהגהות רגלי מבשר שם כתב לעיין בנדה כ,ב מימרא דרבי זירא שם טיבעא דבבל גרמה לי וכו'. ושם בהגהות היעב"ץ שכתב דהיינו מלשון 'טבע העולם' שנשתמשו בו הרבה הפילוסופים ומכאן לקחוה אבל לא מצאנו לה חבר. עכ"ד. וא"כ מכ"מ הדר ותבריה לגזיזיה דמקורה טהור.
ועי"ע במילון הרב תנחום עמוד 58 בערך טבע וערך אנפר (ובערוך דפוס ונציא ליתא לערך טבע ג' והוא תוספת של הרב בנימין הרופא)

ועוד יש להאריך.

אפרקסתא דעניא

הוגה ומעיין כתב:הרי מילים רבות נוספו ללשון העברית על ידי המתרגמים מלשון הגרי בימה"ב, בראשם התיבונים, ורבות ממילים אלו השתלבו בטבעיות בכל ספרי הראשונים והאחרונים והפכו נפוצות, וימצאן המעיין ללא טורח וחיפוש בפירוש המילות הזרות לרשב"ת. לחלק מהן מקור בעל דמיון קלוש בלה"ק, אך במובן הרווח מחודשות הן על ידם.
ביניהן: איכות, סוג, גדר (וממנה - הגדרה וכו'), עצם, מצב, אופק, קוטב, חוש, ועוד רבים.

חוש היא לא בדיוק מילה מחודשת, שהרי מצאנו את הפועל "חש" (בגרונו וכד') בחז"ל, ובקהלת מצינו "מי יחוש" במובן של תחושה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 24, 2012 12:49 pm

הוגה ומעיין כתב:הרי מילים רבות נוספו ללשון העברית על ידי המתרגמים מלשון הגרי בימה"ב, בראשם התיבונים, ורבות ממילים אלו השתלבו בטבעיות בכל ספרי הראשונים והאחרונים והפכו נפוצות, וימצאן המעיין ללא טורח וחיפוש בפירוש המילות הזרות לרשב"ת. לחלק מהן מקור בעל דמיון קלוש בלה"ק, אך במובן הרווח מחודשות הן על ידם.
ביניהן: איכות, סוג, גדר (וממנה - הגדרה וכו'), עצם, מצב, אופק, קוטב, חוש, ועוד רבים.

כדברי הוגה, רבו מספור, והנה אחת מן הנפוצות: תאריך.

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ו' אוגוסט 24, 2012 1:11 pm

פי' מילות הזרות אינו מהרמב"ם אלא מהר"ש ן' תיבון.

הוגה ומעיין

אליהוא כתב:פי' מילות הזרות אינו מהרמב"ם אלא מהר"ש ן' תיבון.

וכפי שנכתב מעלה: "בפירוש המילות הזרות לרשב"ת".

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ו' אוגוסט 24, 2012 1:32 pm

מן הסתם כוונת אליהוא לציטוט שבפתיחת האשכול, שאינו מהרמב"ם אלא מרשב"ת.

ישבב הסופר

איכות, כמות, מהות, זהות, רוחניות, גשמיות, עוד רבות.
כל אלו מילים אבן תיבוניות שנתחדשו בימיהם להורות על ענין מסויים. המילים האלו נשאלו ממילים אחרות בלשון הקודש, אבל מובנם שונה לגמרי ואין לראותם כשייכים למילה שנשאלו ממנה. כמו איכות מ'איך', וגשמיות מ'גשם' [מטר].

תאריך הוא מילה ערבית לכל דבר "כתאב אלתאריך", וכן קוטב, מרכז ועוד, ולכן יש להבחין בין שני הסוגים.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ו' אוגוסט 24, 2012 6:01 pm

אויר ופנס.
----
מה הקשר בין גשם לגשמיות? (משא"כ רוח לרוחניות, וד"ל)

ישבב הסופר

ראיתי רבים דורשים קשר הדברים באופנים שונים, אבל ביאור מספיק ומתקבל על הדעת טרם ראיתי.
כנראה חיפשו מילה מנגדת ל'רוח', ו'אדמות' או 'עפרות' לא נשמע טוב, [אדמות נשמע כצבע אדמימות].

הוגה ומעיין

גשם במובן של גוף לקוח מערבית (שם, אגב, בשי"ן שמאלית), ולא מהמטר שבלה"ק.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ו' אוגוסט 24, 2012 8:01 pm

ישבב הסופר כתב:ראיתי רבים דורשים קשר הדברים באופנים שונים, אבל ביאור מספיק ומתקבל על הדעת טרם ראיתי.
כנראה חיפשו מילה מנגדת ל'רוח', ו'אדמות' או 'עפרות' לא נשמע טוב, [אדמות נשמע כצבע אדמימות].

חומריות.

אפרקסתא דעניא

אדג כתב:אויר ופנס.
----

שתיהם מלשון חז"ל. אוירא בארמית, ופנס במדרשים רבים.

הוגה ומעיין

אדג כתב:
ישבב הסופר כתב:ראיתי רבים דורשים קשר הדברים באופנים שונים, אבל ביאור מספיק ומתקבל על הדעת טרם ראיתי.
כנראה חיפשו מילה מנגדת ל'רוח', ו'אדמות' או 'עפרות' לא נשמע טוב, [אדמות נשמע כצבע אדמימות].

חומריות.

לתיבונים "חומר" ודאי לא היה טוב, כיון שהוא תפוס במונחיהם (בניגוד לרווח היום) לחומר של הצורה. (הגשם מבטא חומר שכבר דבקה בו הצורה).

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ש' אוגוסט 25, 2012 11:55 pm

זכור לי שראיתי (כנראה באוצר) מחבר שקובל על כך שהתחילו לדבר בלשון שונה מלה"ק ומביא שם בין השאר כדוגמא

את המילה "עכשיו" כתחליף ל"עתה". חפשתי ולא הצלחתי למוצאו - מי יוכל להשיב לי אבידתי עפ"י הסימנים שנתתי?
-----------------
"מסיבות גשמיות ורוחניות לא יצאתי מהבית"

אפרקסתא דעניא

"עכשיו" לא טוב לו?! אולי שישנה את נוסח ההגדה של פסח!...

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' אוגוסט 26, 2012 12:02 am

זה באמת מה שמוזר לי, אך כך אני זוכר.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » א' אוגוסט 26, 2012 12:15 am

א. מוחה על דברי ההבל שללה"ק ולארמית היתה סבתא, וזה בניגוד מוחלט לדברי חז"ל שהעולם נברא בלה"ק.
ב. רש"י מסביר עוד מילים עם שרשים בשפות אחרות שודאי מאוחרות, כ'מכרותיהם' בפר' ויחי, חרב בל' יונית מכיר [ומזה באמת מסר- מסור ובאידיש מעסער וכו'], ורז"ל גם דרשו ש'הן' בל' יוני אחת ולא"ד בד' אגדה אלא אף להלכה כמו באש ישרפו אותו ואתהן שלחד שיטה הפירוש ואת-הן, ואת א' מהן.
ג. אם למילים חדשות - למה לא נחפש אחרי המילים שחז"ל הכניסו משפות אחרות?! ראה ערך תרנגול ועוד רבים מאד.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' אוגוסט 26, 2012 12:17 am

בנוגע ל'מרכז', ש'הומצאה' בעקבות הערבית (כמובא בראש האשכול), עי' אלפא ביתא תניתא לר"ש אשכזי, בערכו.

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » א' אוגוסט 26, 2012 1:33 am

והנה, קיי"ל דלשוה"ק מהני אף אם אינו מבין אותה משא"כ שאר לשונות דבעינן דוקא לשונו ולהריטב"א בעינן שיהא במקום שמדברים לשון זה.
ורגילים לבאר דלשון הקודש היא 'לשון בעצם' מצד שמילותיה מכוונות באמת כנגד תוכנם ואינם רק הסכמה ורמז בעלמא.

אלא דלפי"ז נמצא דהמשתמש בתיבות שנשתרשו ללשון משנה משפות זרות, וכדו', לא נחשב לשוה"ק ולא מהני בלא הבנה, וזה פלא.

[ופעם שמעתי ממדקדק אחד שהטעם שאנו אומרים 'אפילו' (שעה אחת) במלעיל אע"פ שלפי כללי הדקדוק צ"ל אפילו במלרע, היינו משום דאין זו מילה מלשוה"ק אלא מאוחרת, ולא חלים עליה כללי הדקדוק, והדברים זרים בעיני].

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » א' אוגוסט 26, 2012 1:42 am

עוקר הרים כתב:
לייטנר כתב:זו עוד אחת ממילים רבות שחודשו בימי הביניים.
הרי לך מילה אחת שתופתע כנ"ל - טבע.

אכן המילה טבע היא אחת מאלו. בספרי קבלה מופיע שהיא נגזרת מהמילה "טביעה" בים. שכן טביעה משמעותה שקיעה, וכן הטבע של הבריאה קיבל את שמו מהמטבעות, ששמם ניתן להם על שם הצורה החקוקה - טבועה - שקועה בהם. יצויין כי אם אכן המילה "טבע" היא מוטציה של "טביעה" כאמור, אם כן שורשה מופיע בתורה.
עכ"פ השימוש הראשון במילה זו בהקשר זה מופיע כבר במשנה, וממנה התגלגל והפך למושג בפני עצמו. (סנהדרין ד מ"ה): "וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרו".

ובעניין זה אבקש לדעת, האם המילה "טבעת" (טבעות הארון) קשורה ל"מטבע"?

בטבעת חותמים, כלומר מטביעים חתימה, או לפחות מטביעים את הטבעת בדיו. זה שכבר בימי קדם היתה קיימת טבעת משונה לנוי 'טבעת דשאין עליה חותם' אינה משנה את השימוש המקורי והמקראי של ונחתם בטבעת המלך.

ספרא · הודעהעל ידי **ספרא** » א' אוגוסט 26, 2012 1:44 am

המלה צריך אינה נמצאת במקרא.
ואף הטייותיה אינם כי אם פעם אחת (צרכך).

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » א' אוגוסט 26, 2012 5:16 am

אפרקסתא דעניא כתב:
אדג כתב:אויר ופנס.
----

שתיהם מלשון חז"ל. אוירא בארמית, ופנס במדרשים רבים.

סליחה, לא שמתי לב שמחפשים רק מה שמחודש ממש, ולא מלשון הקודש (בהגדרתה הרחבה, היינו כולל לשון המדרשים).

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » א' אוגוסט 26, 2012 8:15 am

פיוט.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר