פורום אוצר החכמה

ישעיהו לוריא כתב:המילה טומאה. כתובה בלשון הקודש כל כך הרבה פעמים ואף נלמדו עליה הלכות לשון נקיה בריש מס' פסחים, אשר איננו טהור, ורש"י הקדוש בפר' נשא בפס' וכל טמא לנפש כותב אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי" . ואכן ראיתי פעם אחד מגדולי המפרשים החולק ע"ז בגלל טעם זה שלא בא מלשה"ק אלא מארמית .

עוקר הרים כתב:הקריטוריון להיכנס לאשכול הוא מילים "יהודיות" נפוצות, שאינן מופיעות לא בתנ"ך, לא במשניות ולא בגמרא.

לייטנר כתב:

ישעיהו לוריא כתב:המילה טומאה. כתובה בלשון הקודש כל כך הרבה פעמים ואף נלמדו עליה הלכות לשון נקיה בריש מס' פסחים, אשר איננו טהור, ורש"י הקדוש בפר' נשא בפס' וכל טמא לנפש כותב אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי" . ואכן ראיתי פעם אחד מגדולי המפרשים החולק ע"ז בגלל טעם זה שלא בא מלשה"ק אלא מארמית .

עוקר הרים כתב:הקריטוריון להיכנס לאשכול הוא מילים "יהודיות" נפוצות, שאינן מופיעות לא בתנ"ך, לא במשניות ולא בגמרא.

ישעיהו לוריא כתב:

לייטנר כתב:

ישעיהו לוריא כתב:המילה טומאה. כתובה בלשון הקודש כל כך הרבה פעמים ואף נלמדו עליה הלכות לשון נקיה בריש מס' פסחים, אשר איננו טהור, ורש"י הקדוש בפר' נשא בפס' וכל טמא לנפש כותב אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי" . ואכן ראיתי פעם אחד מגדולי המפרשים החולק ע"ז בגלל טעם זה שלא בא מלשה"ק אלא מארמית .

עוקר הרים כתב:הקריטוריון להיכנס לאשכול הוא מילים "יהודיות" נפוצות, שאינן מופיעות לא בתנ"ך, לא במשניות ולא בגמרא.

אכן כבודך צודק. ולא דקתי. וא"כ צריך לפתוח אשכול חדש בו יקבעו קריטריונים אחרים... אבל לעצם מה שהבאתי מה דעתך והלא נדמה לי שארמית נולדה הרבה אחרי לשון הקודש וממנה נוצרה. ואולי הכוונה ברש"י שכמו שמצאנו בארמית מילה זו א"כ יש לה שורש בלשה"ק שהרי קרובות הם.
תגובתך בבקשה. תודה.

ישעיהו לוריא כתב: והלא נדמה לי שארמית נולדה הרבה אחרי לשון הקודש וממנה נוצרה.

עוקר הרים כתב:

ישעיהו לוריא כתב: והלא נדמה לי שארמית נולדה הרבה אחרי לשון הקודש וממנה נוצרה.

מה עם "יגר שהדותא" ועוד אי אלו מילים? האם זה אומר שארמית היתה קיימת עוד לפני לשה"ק? אם כן יתכן וזה ההסבר לרש"י על טמא, שמילה זו מגיעה מעצמות בלש' ארמי.

לייטנר כתב:זו עוד אחת ממילים רבות שחודשו בימי הביניים.
הרי לך מילה אחת שתופתע כנ"ל - טבע.

תוכן כתב:למה הטבע יותר עגול מאשר מרובע או משולש?

יאיר כתב:אולי יש קשר מבחינת צורת העיגול ולכן נקראת טבעת משום שעגולה כמטבע.

לייטנר כתב:
הארמית לא נוצרה מלשון הקודש, אבל יש להן אם (או סבתא) משותפת

בספר התשבי (עמוד קיג, מהדו' מכון מצליח) כתב ב' ערכים הא' שמו על עניין ט.ב.ע מלשון מטבע ואילו בשני כתב וז"ל: לך לך מארצך, פירש"י שאודיע טבעך בעולם, רוצה לומר הטבע והמזג הטוב שלך. ותמהתי כי לא מצאתי עוד זה הלשון בכל דברי רבותינו ואיך לא זכרו דבר מטבעי בעלי חיים וצמחים ? ויש ספרים שכתוב בהם שאודיע טיבך בעולם והוא מלשון טיב דלעיל והוא הנכון. עכ"ל. וכעי"ז כ' היעב"ץ בהספדו על אביו הנקרא 'יציב פתגם' (עמוד 11 באוצר החכמה ובספר עצמו עמוד ו) דאוצ"ל טיבך, אלא, דשם פירש דטיבך היינו מלשון מהות (!) ונסמך על מאחז"ל (כתובות יג,א) מה טיבו של עובר זה. עכ"ד. אמנם כ"כ בתשבי שם לעיל וכן בהגהות שם דט.י.ב. היינו לשון עסק או כל לשון אחר אבל בודאי לא שייך ללשון מהות. (ובערבי מהות הוא מאהיה כידוע, ושם כתב הר"מ בפיה"מ ד'טיב' היינו 'אלסבב' ואף שאיכ"מ לעיין כוונתו בדקדוק מכ"מ בודאי לא לשון מהות קאמר וד' היעב"ץ אינם דווקנים כלל בעניינינו.)
ומכ"מ הנה בעיקר דברי רש"י שם העירו- הגהות בשם מרדכי שם- דלא יתכן לתקן הלשון לטיבך דכ"ה גם בשבועות ו,ב ובמגילה יד,ב וע"כ דכוונתו מלשון מטבע דכשם שמטבע הוא דבר היוצא בעולם כך יהיה שמו של אברהם מפורסם וכו'. וכעי"ז אסיק היעב"ץ שם בהמשך הדרוש. ומכ"מ כ"ז לא שייך לעניינינו מהו לשון טבע.
והיעב"ץ בהגהותיו שם כתב וז"ל: אבל נמצא לרוב בדברי יוסיפון לעבריים. עכ"ל. וכעי"ז כתב בדרוש שם דמילת טבע היא מילה מחודשת אצל הפילוסופים. עכ"ד. אמנם בהגהות רגלי מבשר שם כתב לעיין בנדה כ,ב מימרא דרבי זירא שם טיבעא דבבל גרמה לי וכו'. ושם בהגהות היעב"ץ שכתב דהיינו מלשון 'טבע העולם' שנשתמשו בו הרבה הפילוסופים ומכאן לקחוה אבל לא מצאנו לה חבר. עכ"ד. וא"כ מכ"מ הדר ותבריה לגזיזיה דמקורה טהור.
ועי"ע במילון הרב תנחום עמוד 58 בערך טבע וערך אנפר (ובערוך דפוס ונציא ליתא לערך טבע ג' והוא תוספת של הרב בנימין הרופא)

הוגה ומעיין כתב:הרי מילים רבות נוספו ללשון העברית על ידי המתרגמים מלשון הגרי בימה"ב, בראשם התיבונים, ורבות ממילים אלו השתלבו בטבעיות בכל ספרי הראשונים והאחרונים והפכו נפוצות, וימצאן המעיין ללא טורח וחיפוש בפירוש המילות הזרות לרשב"ת. לחלק מהן מקור בעל דמיון קלוש בלה"ק, אך במובן הרווח מחודשות הן על ידם.
ביניהן: איכות, סוג, גדר (וממנה - הגדרה וכו'), עצם, מצב, אופק, קוטב, חוש, ועוד רבים.

הוגה ומעיין כתב:הרי מילים רבות נוספו ללשון העברית על ידי המתרגמים מלשון הגרי בימה"ב, בראשם התיבונים, ורבות ממילים אלו השתלבו בטבעיות בכל ספרי הראשונים והאחרונים והפכו נפוצות, וימצאן המעיין ללא טורח וחיפוש בפירוש המילות הזרות לרשב"ת. לחלק מהן מקור בעל דמיון קלוש בלה"ק, אך במובן הרווח מחודשות הן על ידם.
ביניהן: איכות, סוג, גדר (וממנה - הגדרה וכו'), עצם, מצב, אופק, קוטב, חוש, ועוד רבים.

אליהוא כתב:פי' מילות הזרות אינו מהרמב"ם אלא מהר"ש ן' תיבון.

ישבב הסופר כתב:ראיתי רבים דורשים קשר הדברים באופנים שונים, אבל ביאור מספיק ומתקבל על הדעת טרם ראיתי.
כנראה חיפשו מילה מנגדת ל'רוח', ו'אדמות' או 'עפרות' לא נשמע טוב, [אדמות נשמע כצבע אדמימות].

אדג כתב:אויר ופנס.
----

אדג כתב:

ישבב הסופר כתב:ראיתי רבים דורשים קשר הדברים באופנים שונים, אבל ביאור מספיק ומתקבל על הדעת טרם ראיתי.
כנראה חיפשו מילה מנגדת ל'רוח', ו'אדמות' או 'עפרות' לא נשמע טוב, [אדמות נשמע כצבע אדמימות].

חומריות.

עוקר הרים כתב:

לייטנר כתב:זו עוד אחת ממילים רבות שחודשו בימי הביניים.
הרי לך מילה אחת שתופתע כנ"ל - טבע.

אכן המילה טבע היא אחת מאלו. בספרי קבלה מופיע שהיא נגזרת מהמילה "טביעה" בים. שכן טביעה משמעותה שקיעה, וכן הטבע של הבריאה קיבל את שמו מהמטבעות, ששמם ניתן להם על שם הצורה החקוקה - טבועה - שקועה בהם. יצויין כי אם אכן המילה "טבע" היא מוטציה של "טביעה" כאמור, אם כן שורשה מופיע בתורה.
עכ"פ השימוש הראשון במילה זו בהקשר זה מופיע כבר במשנה, וממנה התגלגל והפך למושג בפני עצמו. (סנהדרין ד מ"ה): "וּלְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרו".

ובעניין זה אבקש לדעת, האם המילה "טבעת" (טבעות הארון) קשורה ל"מטבע"?

אפרקסתא דעניא כתב:

אדג כתב:אויר ופנס.
----

שתיהם מלשון חז"ל. אוירא בארמית, ופנס במדרשים רבים.