פורום אוצר החכמה

מה הפירוש "לא בקיצו"? מי הוא זה המת שלא בזמנו? הרי כל מיתה, פתאומית ככל שתהיה, זהו הזמן שנקבע לה. הלא כן?
גם הביטוי המתעדן והמתחסד "נפטר בטרם עת", על בחורים שקופצים מצוקים וטובעים בבריכות ב'בין הזמנים' וכד', הוא גם בכלל התמיהה הנ"ל.
למי פתרונים?

עוקר הרים כתב:מה הפירוש "לא בקיצו"? מי הוא זה המת שלא בזמנו? הרי כל מיתה, פתאומית ככל שתהיה, זהו הזמן שנקבע לה. הלא כן?
גם הביטוי המתעדן והמתחסד "נפטר בטרם עת", על בחורים שקופצים מצוקים וטובעים בבריכות ב'בין הזמנים' וכד', הוא גם בכלל התמיהה הנ"ל.
למי פתרונים?

הכוונה, שמת שלא בגיל הרגיל, שכן "ימי שנותינו בהם שבעים שנה" וגו'.
ואגב, בנוגע לדבריך "הרי כל מיתה, פתאומית ככל שתהיה, זהו הזמן שנקבע לה" - זה לא ברור. יש בענין ויכוח מפורסם וגם הרמב"ם כתב עליו על ה'אג'ל' (זהו המונח הערבי לנידון). עי' באגרות הרמב"ם, מהדורת שילת.

הלא גמרא מפורשת הוא? זכה משלימין לו וכו' (יבמות מ"ט ע"ב).

וגמ' מפורשת בחגיגה ד בענין מרים מגדלא?

נכון. שכחתי.
אבל באמת זה לא כ"כ ברור, חסידי אשכנז דנים במעשה דמרים מגדלא, כיצד מלאך המוות נטל את חייה בלא שהגיעו לקיצם.
הרוקח כותב (חכמת הנפש, עמ' קיט):

ואם המלאך יקח מה שאין הדין ובמלאכיו ישים תהלה (איוב ד, יח). ואשר טעה שלוחו של מלאך המות במרים מגדלא שער נשיא (חגיגה ד, ב), אם לא היה מן הדין היה נידון על כך.

משמע, לכאורה, שבאמת הגיע קיצה של אותה מרים. (ויש להבין כיצד הסביר את פשטות הגמרא. אגב, במקום אחר כותב הרוקח, שמלאך המוות לא יכול לטעות אלא השלוחים שלו טעו. ואיני זוכר היכן כתב כן).
מאידך, אביו של הרוקח, ריב"ק ממגנצא כותב:


כתבתי את הדברים בחפזה, וצריך עוד עיון ובירור.

אפשר בביאור הענין באופן הפשוט: 'שלא בקיצו' - הנקבע לו לאדם מעיקרו ללא חטאו ו'שלא בקיצו' כשגרם החטא..

האם מותר לכתוב נפטר בטרם עת?

ימצא לנו כת"ר.

יש גמרא (ב"מ קז,ב ע"פ פירש"י) שאומרת שרק אחד למאה מת בזמנו.

מספרים על רחבעם זאבי המכונה גנדי, שמישהו איחל לו ליום הולדתו ה75 "עד מאה ועשרים", והוא ענה: "עד 119, שיוכלו לכתוב עלי 'נפטר בטרם עת'...".
ושלשה חודשים אחר כך הוא נרצח. ה' יקום דמו במהרה בימינו.

אבל הענין עצמו שהוא אמר - נכון. שגם מי שנפטר בגיל 119, אפשר לומר עליו שלא השלים את שנותיו. ואם כן - האם קיים חילוק מהותי בין 19 לבין 119?

'יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה, וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת ׀ שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה'. מכאן ואילך אריכות ימים היא, מידו הרחבה של הבורא ית"ש.