פורום אוצר החכמה

מה מקור העניין לגדל פאות ארוכות יותר משאר השער? הרי על פי הלכה מספיק להשאיר אורך מועט
שאלה נוספת בעניין זה, מדוע בחסידויות סלונים וגור הפאות מתחת לכיפה, אם מתחת מדוע לגדל ואם לגדל אז למה מתחת, וכידוע שהאמרי אמת אמר שבארץ יהיו הפאות בחוץ שאין אנטישמיות

לשאלתך הראשונה, עי' בספרו של זימר, עולם כמנהגו נוהג, המקדיש לעניין פרק שלם.
בנוגע לפאות שמתחת לכיפה אצל חסידי גור - עד כמה שידוע לי זה היה בגלל 'גזירת המלבושים', שבסופו של דבר הסכימו השלטונות לפשרה מסויימת.

חביבות מצווה בעלמא !
ובקשר לגור ניראה שאין להקשות דא"כ מאי שנא נמי ירושלים משאר ערי הארץ לגבי ענין זה.

מפולס כתב:חביבות מצווה בעלמא !

יותר נכון הידור מצוה.
מסתמא יש בזה בספר המקיף "הדרת פנים זקן" ולהעיר שסוד הפיאות הוא ה'תגין' בספר תורה.

חכם באשי כתב:לשאלתך הראשונה, עי' בספרו של זימר, עולם כמנהגו נוהג, המקדיש לעניין פרק שלם.

ויש לי הקטן מה להעיר על דבריו שם, במח"כ, ויהי רצון שאזכה להעלות את הדברים על הכתב.

מפולס כתב:חביבות מצווה בעלמא !
ובקשר לגור ניראה שאין להקשות דא"כ מאי שנא נמי ירושלים משאר ערי הארץ לגבי ענין זה.

פעם שמעתי, איני יודע אם זה נכון, שבערים הפולניות היו חסידי גור מסתירים הפאות תחת הכובע מפני הגויים [עכ"פ ברחוב], ורק כשנסעו לעיירת גור אל הרבי, היו מורידים כי לא היה כ"כ חשש. וכך נשאר גם באה"ק, שרק בעירו של הרבי משלשלים את הפיאות.

בברכה המשולשת כתב:

חכם באשי כתב:לשאלתך הראשונה, עי' בספרו של זימר, עולם כמנהגו נוהג, המקדיש לעניין פרק שלם.

ויש לי הקטן מה להעיר על דבריו שם, במח"כ, ויהי רצון שאזכה להעלות את הדברים על הכתב.

מאיזה היבט?

בהיבט של הבנת המקורות, ושל הבאת המקורות, אך אין לי כרגע את הזמן להאריך, ויהי רצון שנזכה בעז"ה לדון בכך בהרחבה בקרוב.

בברכה,
מצטרף לתקוותך, שתזכה להעלות את הדברים על הכתב (רק תעדכן אותנו). שכן למיטב ידיעתי, אף אחד לא עסק בעניין חוץ מזימר, וכמובן, תמיד יש מה להוסיף, אם במקורות ואם בניתוחם.

יש מאמר של לדרמן, בספר היובל לזימר.

דווקא זכורים לי מחמאות על מאמר זה בביקורת של ח' סולוביצ'יק על הספר בJQR.

להרבה פסלים מהתקופה הרומית יש לזכרים פאות.

אז מה זה אומר לעניינינו?

לא אדע בעצמי איך לפרש נתון זה.

תוכן כתב:להרבה פסלים מהתקופה הרומית יש לזכרים פאות.

התואיל לבאר?
פסלים מאיפה?

יש בתפארת אדם למרן החפץ חיים על זה.

מותר בכלל להביט על פסלים אלו? שאף שנעשו לשם נוי וכו', לא ראיתי שחילקו, ובפשטות כולם אסורים. וא"כ יש בזה איסור ד"אל תפנו".
תקנו אותי אם אני טועה בדבר משנה (תורה)...

המהדיר כתב:

תוכן כתב:להרבה פסלים מהתקופה הרומית יש לזכרים פאות.

התואיל לבאר?
פסלים מאיפה?

במויזאון הבריטי יש חדר אחד עם הרבה פסלים מהתקופה הרומית מסודרים אחד אחד, חלקם של אנשים מפורסמים. לחלק ניכר מהפסלים יש פאות מסולסלות.

צאנזער כתב:http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?p=83900#p83900

טוב, לו יש גם זקן (הוא אפילו לא 'סידר' את הזקן...)

העיר קורא אחד במכתבים למערכת של אחד העיתונים השנה לפני ל"ג בעומר, כי החפץ לקיים את מנהג החלאקה עליו לספר את בנו בקרחת מס' אפס (או מס' אחד). במספר גדול יותר לא עובר על בל תקיף גם אם יספר הצדעים, כי כל זמן שאפשר לכוף ראשו לעיקרו אין זה תספורת. ואם כן, לחינם עמל ונסע למירון... כן עורר שרצוי על כל אדם להסתפר לכה"פ פעם אחת בחייו במס' אפס, כדי לזכות לקיים מל"ע של לא תקיף.

שיבר כתב:העיר קורא אחד במכתבים למערכת של אחד העיתונים השנה לפני ל"ג בעומר, כי החפץ לקיים את מנהג החלאקה עליו לספר את בנו בקרחת מס' אפס (או מס' אחד). במספר גדול יותר לא עובר על בל תקיף גם אם יספר הצדעים, כי כל זמן שאפשר לכוף ראשו לעיקרו אין זה תספורת. ואם כן, לחינם עמל ונסע למירון... כן עורר שרצוי על כל אדם להסתפר לכה"פ פעם אחת בחייו במס' אפס, כדי לזכות לקיים מל"ע של לא תקיף.

ועפ"ז שמעתי להסביר את מנהג ברסלב להסתפר (לעולם? לפרקים?) בתער. וגם מה שמקצת חסידויות נוהגים כן בחתן בשבת שלפני חתונתו (בעלזא? אחרים?) שמעתי מסבירים כן, כדי שעכ"פ פעם אחת יקיים את מצות בל תקיף כשהוא מסתפר באופן שיש איסור בהקפה.

המהדיר כתב:יש מאמר של לדרמן, בספר היובל לזימר.

דווקא זכורים לי מחמאות על מאמר זה בביקורת של ח' סולוביצ'יק על הספר בJQR.

סולובייצ'יק שיבח את כל החצי הראשון של הספר, והעיר בעיקר על החלק השני, ולענ"ד המאמרים בחלק הראשון חלשים (כולם) בהרבה מאלו שבחלק השני.
ואעיר, שמה שהפריע לי הקטן במאמר של זימר על הפאות (כמו גם בזה על הכיפה), היא הנטיה להוביל את המקורות לכיוון מסויים.

יש לדון אם יש איזה ענין שלא לקצר הפאות כלל, וגם אם יש בזה מנהג.
איני ראוי לדון על נידון הראשון, אבל יש להעיר שהאריז"ל לא נהג כן, כמבואר בבית לחם יהודה [יו"ד קפ"א סע' ג'] וז"ל האר"י ז"ל היה נוהג כו' וגם היה מניח הפאה של הראש לגדל ולא היה חותכן רק עד שיגדלו כ"כ שיכניסו למטה במקום שער הזקן ממש שאז היה חותכן עד אותו המקום שמשם למטה לא יקרא פאת הראש ע"כ. [כמובן יתכן דיש עוד דעות והנהגות בזה, והגם שאלו שאינם נוהגים לחתוך הפאות כלל הולכים באופן כללי אחר האר"י יתכן דשיש יוצא מן הכלל, או מסורת אחרת בהנהגת האר"י, ולא באתי אלא להעיר.]
היום יש אנשים שאינם מקצרים הפאות כלל אבל צ"ע אם זה המנהג וותיקין ויש לו מקור או לא. בתמונות ישנות מלפני חמישים שנה מכל העדות כמעט לא תמצא תמונה של פאות שהם ארוכות יותר הסנטר, לי אישית זכור רק תמונה אחת כזה. שמתי לב שגם בקהילות שהיום אינם חותכים הפאות כלל, כגון בברסלב, שכיח טובא שהאבא או הסבא חותך הפאות שלו ורק הדור הצעיר נוהג שלא לחתוך אותם כלל.

בבעלזא עוד מימות השר שלום לא קצרו את הפאות כלל, וידועה אמרתו של השר שלום 'לאנגע פאות - לאנגע יראת שמים, והיו (נ"ל שבשינאווא) שקצרו ע"י נר דווקא ולא ע"י סכין.

אצל רוב החסידים לא נוגעים בזקן אבל חותכים הפאות ובהתאם למה שמבואר שהאר"י קיצר פאותיו. ולפלא בעיני, שהרי איפכא מסתברא שזקן מותר במספרים כעין תער, ובפאות הראש אסור גם מספרים כעין תער. וא"כ לכאורה עדיף היה לא לגעת בפאות ולקצר הזקן.

תוכן כתב:אצל רוב החסידים לא נוגעים בזקן אבל חותכים הפאות ובהתאם למה שמבואר שהאר"י קיצר פאותיו. ולפלא בעיני, שהרי איפכא מסתברא שזקן מותר במספרים כעין תער, ובפאות הראש אסור גם מספרים כעין תער. וא"כ לכאורה עדיף היה לא לגעת בפאות ולקצר הזקן.

אי קיצור הזקן הוא על-פי דברי הזוה"ק ווי וכו'.

אז מק"ו לא יגעו בפאות.

אצל האשכנזים מקובל יותר דיש ענין שלא לקצר הזקן כלל, אבל חכמי קבלה הספרדים נחלקו בזה. יש מהם, כגון הרב בן ציון אבא שאול ז"ל, שקצרו זקנם בדוקא ותלו זה בקבלה.

אלו שקיצרו את הפאות סברו שמתחת לסוף עצם הלחי ואילך אי"ז בכלל פאות וממילא ליכא הענין של לא לגעת.
ובצאנז אמרו ביז דא (השיעור הנ"ל) איז צאנז פון דא איז שוואנץ.

היש עניין המנהג בני הישיבות הלטאיים שיש פאות ארוכות אבל בעביין הם לא על כל שטח הפאות? לכאורה מנהג שטות

סטפנסקי כתב:היש עניין המנהג בני הישיבות הלטאיים שיש פאות ארוכות אבל בעניין הם לא על כל שטח הפאות? לכאורה מנהג שטות

בדרך כלל זה בגלל התקנות של הישיבה שצריכים שיהיו פאות ויהיו מאחורי האוזניים, וככה זה יוצא להם נח.

היכן שאני למדתי לא היה שום תקנה בעניין וברוב הישיבות אין שום תקנה בעניין . בכל אופן אני שואל האם אני לעצמי שרוצה לגזרם יש בזה איזה בעיה האם צריך התרת נדרים

שו"ת הרמב"ם (מהד' בלאו) סימן רמד

ומותר לו לגלח הפאות כולן במספרים וכך עושים אנחנו תמיד, ר"ל נגלח פאתי הראש במספרים, לפי שלא נאסר אלא השחתה של תער ולא צווינו לגדל הצדעים, כמו שחושב ההמון, אלא הנזיר הוא אשר צווה לגדל השער, ולכן אם גלח, ביטל מצות עשה ועבר על מצות לא תעשה ואין הדבר בפאות כך, אלא הוא מצות לא תעשה לבד, ולפיכך אינו חייב לגדלן, אלא אסורה עליו ההשחתה לבד. וכתב משה.

משה נטע כתב:

סטפנסקי כתב:היש עניין המנהג בני הישיבות הלטאיים שיש פאות ארוכות אבל בעניין הם לא על כל שטח הפאות? לכאורה מנהג שטות

בדרך כלל זה בגלל התקנות של הישיבה שצריכים שיהיו פאות ויהיו מאחורי האוזניים, וככה זה יוצא להם נח.

א. ב"ה זכיתי ללמוד בישיבות ומימי לא שמעתי על תקנה כזו, באיזה ישיבות היא קיימת?

מענין לענין הרב"צ קוק שליט"א בשם הגרי"ש אלישיב
זצ"ל שהמגדל פאות לכאורה אסור לו ליכנס למקדש או
לעבוד עבודה משום פרוע ראש, והוסיף הגרי"ש שזהו דבר פלא.

גביר כתב:א. ב"ה זכיתי ללמוד בישיבות ומימי לא שמעתי על תקנה כזו, באיזה ישיבות היא קיימת?

זה בגדר שמועה בלבד, שמעתי מבחורים כששאלתי אותם לפשר הדבר וזה מה שהם ענו לי...

קראקובער כתב:מענין לענין הרב"צ קוק שליט"א בשם הגרי"ש אלישיב
זצ"ל שהמגדל פאות לכאורה אסור לו ליכנס למקדש או
לעבוד עבודה משום פרוע ראש, והוסיף הגרי"ש שזהו דבר פלא.

לפי זה כל מנהג הפיאות הוא דבר חדש מאחרי חורבן בית המקדש בעצם?

קראקובער כתב:מענין לענין הרב"צ קוק שליט"א בשם הגרי"ש אלישיב
זצ"ל שהמגדל פאות לכאורה אסור לו ליכנס למקדש או
לעבוד עבודה משום פרוע ראש, והוסיף הגרי"ש שזהו דבר פלא.

לפי זה כל מנהג הפיאות הוא דבר חדש מאחרי חורבן בית המקדש בעצם?[/quote]

לפחות אצל כהנים זה לא היה ולפי"ז זה עשה שאינו בכל...

קראקובער כתב:לפחות אצל כהנים זה לא היה ולפי"ז זה עשה שאינו בכל...

אצל כהנים בעניני גילוח היו כמה דברים שלכלל ישראל היה אסור מדינא, ממילא לגבי זה המנהג הוא פשוט.

זכורני שראיתי פעם מאמר על זה שאין בעיה לכהנים במקדש לגדל פאות (כמדומני שפורסם בקובץ מעלין בקודש)