רבי עקיבא בבית האסורים - דוגמת משה שעלה ההרה?

[מגיב ומניב]

ברצוני להציע לפני החברים שיחי' דבר חדש שלא מצאתי עליו בספרים, ואשיש על כל ידיעה או תוספת בענין כמוצא שלל רב.

הנה מצינו במקומות רבים שייכותו של רבי עקיבא למשה רבינו ודימויו אליו כמוסר התורה שבע"פ, וכמו שיתבאר להלן בס"ד.

הנה ז"ל השיט"מ כתובות מ,א: וי"ל משום שהיה העולם שמם עד שבא ר"ע ושנאה להם... הלכך כ"א מתלמידיו שהיה מכוין לדעתו הרי הסכים להלכה, ור"ע היה להם במקום משה רבינו אדון הנביאים ע"ה, לפי שכבר נשתכח תורה שבע"פ עד שבא הוא ושנאה וכו'.

ובמנחות כט,ב: בשעה שעלה משה למרום... א"ל רבש"ע יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי... מה שלא נגלה למשה נגלה לר"ע.

וראה עוד בתנחומא ומד"ר ריש חוקת.

וראה ברש"י עה"ת דברים לא,ב עה"פ לא אוכל עוד לצאת ולבוא - מלמד שנסתתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה. והשווה לזה, סוטה מט,ב: משמת ר"ע בטלו זרועי תורה ונסתתמו מעינות החכמה.

וביבמות טז,א: אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך... ועדיין לא הגעת לרועי בקר. א"ל ר"ע ואפילו לרועי צאן. ועי' מהרש"א בח"א דקאי על משה רבינו.

ואצל משה רבינו נאמר: בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, וכן ר"ע היה מנין שנותיו מאה ועשרים, ראה ספרי פר' וזאת הברכה לד,ז: ב"ר ויחי ק,י.

ובמדרש אבכיר: שלח נא ביד תשלח זה ר"ע.

ובספר עשרה מאמרות מאמר חיקור דין ה,יג, וז"ל: כמו שתורה שבכתב נקראת תורת משה והוא מחצבה, כך ר"ע מחצב תורה שבע"פ, סתם משנה ר"מ, סתם תוספתא ר' נחמיה וכולם אליבא דר"ע.

ובספר מגלה עמוקות אופן עג, וז"ל: הראה הקב"ה למשה א' זעירא הוא סוד ר"ע, שכן אלף זעירא בגימט' ר"ע, נשתיירו אתוון ויקר, ודרשו חז"ל ולי מה יקרו רעיך אל זה ר"ע.

ועוד איתא שם: כששכח משה רבינו חשבון ווי העמודים לא יכול לכוין החשבון עד שבא אליו נשמת ר"ע, אז אמר ואת האלף עשה ווין לעמודים.

ונראה לומר בזה עוד דבר חדש בעזרת השי"ת.

הנה בספר בן יהוידע ברכות סא,ב כתב דר"ע נחבש באלול ונפטר ביוה"כ, ומעת אשר נחבש עד יוה"כ היה נידון בכל יום לפני אותו רשע, וכל יום היו סורקין את בשרו עד יוה"כ שאז יצתה נשמתו.

והנה לא נתבאר בדבריו אימתי באלול היתה חבישת ר"ע. ואולם לולי דמיסתפינא אמינא, שהיה זה בראש חודש אלול והיה ארבעים יום בבית האסורים במצב זה כנגד ארבעים יום שישב משה בהר סיני בקבלת לוחות שניות מאלול ועד יוה"כ, וזוהי בחינה של התפשטות הגשמיות דומיא דמשה רבינו בהר בזעיר אנפין.

ובאמת מצינו כמה דינים שנתחדשו באותה ישיבה בבית האסורים, עי' סנהדרין יב,א בענין עיבור השנה, פסחים קיב,א שרבי שמעון ב"ר יוחאי בא ללמוד תורה אצלו, יבמות קח,ב בדיני מיאון, ויעו"ש קה,ב ועוד.

[יאיר]

ראשית יישר כח על דברי התורה המלהיבים מילים כדורבנות!

שנית..ידוע שר"ע היה גלגול זמרי בן סלוא (ולפניכן שכם בן חמור..ולא היה גלגול אחד השבטים (למרות שיש דיעות החולקות בדבר) אלא "כיפר" כנגד השכינה כמו שכותב ר' שמשון מאוסטרופולי זצ"ל..ויש לי על כך "וורט" שלם..) וכיון שמשה וזמרי היו באותו דור ובאותו מקרה עם כזבי
ועוד שבא כנגד השכינה ומשה קיבל התורה ממנה אולי יש בכך לפתוח פתח וקצה חוט להקשר הדברים..וכרגע איני מרוכז דיי ולא עולה במוחי רעיון שיקשר הדברים אך אולי אתה או אחד מהקוראים יוכל לפתח ולפתוח את הנושא ולהרחיב את דעתנו ותורתנו..

[מגיב ומניב]

מענין שהיה ר"ע גלגול זמרי בן סלוא, ראה בספר סדר הדורות בערכו אות יא באריכות, ואין עמי להוסיף על האמור שם. וענין שהוא כנגד שכינה, אעתיק בזה מהרשום אצלי: ידוע מכתבי המקובלים שמבין עשרת הרוגי מלכות היה ר"ע כנגד השכינה כביכול, וזהו משום שהיה בן גרים, ראה הקדמת הרמב"ם ליד החזקה, ויוסף אביו גר הצדק היה, ועי' ברכות כז,ב דלית ליה זכות אבות. ורמזו זה ב'יצתה נשמתו באחד', היינו כנגד אחד יחיד ומיוחד.

ויש שביארו זאת בכונת הפיוט לר"ה: והוא באחד ומי ישיבנו נפשו איותה ויעש, דזה קאי על ר"ע שהוא כנגד אחד ויצתה נשמתו באחד, נפשו איותה למסור נפשו על קידוש ה' ויעש ה' בקשתו.

וידוע דרושו של רבי שמשון מאוסטרופולי עה"פ וכל מעשר בקר וגו' שרמוז כאן בר"ת (בערך), וכי למה מת עקיבא שהיה רועה בקר וצאן כל אשר יעבור-היינו שאר הרוגי מלכות-תחת השבט והעשירי-זה ר"ע-יהיה קודש לה'.

ולכך דוקא ר"ע הוא דמצי למידרש בב"ק מא,א מקרא דאת ה' אלוקיך תירא, לרבות תלמידי חכמים, שהוא הגיע לדרגה זו של כנגד שכינה-נחלת יעקב עה"ת, וכן כתב בספר תשואות חן (מהרה"ק ר' גדליה מליניץ ז"ל) בסו"ס הספר בליקוטים בשם בעל סמיכת חכמים.

(אמנם, לאידך גיסא, עי' בן יהוידע בפסחים כב,א דמה שמצא בקעה לדרוש כן ולא דרש כן שמעון העמסוני היינו משום שרצה הקב"ה לזכותו בדרשא זו לתקן עוון שנאתו לת"ח קודם שלמד תורה שאמר מי יתנני ת"ח ואנשכנו כחמור).

והשוה לזה, בחגיגה יד,א: כדתניא אחד לו ואחד לדוד, דברי ר' עקיבא, א"ל ריה"ג עד מתי אתה עושה שכינה חול, ופירש"י: להושיב אדם לצידו. (ולפי האמור י"ל דר"ע לטעמיה אזיל).

[תולדות אדם]

ראה גם דברים נפלאים בענין זה בשער הגלגולים הקדמות לה-לו, והנה קטע אחד בהקשרנו:

[איש_ספר]

דברים מכבשונו של עולם השמיענו החכם מגיב ומניב. ויש להוסיף על המקורות שהציע בהשוואת בחינת ר"ע למשה רבינו, ממה שראיתי פעם מתורתו של ר' לייב מינצברג. ומצ"ב: עיינו בעיקר בטור השמאלי.

[נוטר הכרמים]

בטור ובשו"ע או"ח סי' תקפ בתוך הימים של 'תענית צדיקים', בה' בו [בתשרי] מתו כ' איש מישראל ונחבש ר"ע בן יוסף בבית האסורין ומת.
באיזה מאורע של הריגה מדובר, ומהו יחודו?

[חלמישצור]

המקור הוא מגילת תענית [בתרא], סדר רב עמרם גאון, בה"ג ועוד.

אפשר לשער שהריגת עשרים האנשים קשורה למאסרו של רבי עקיבא. שמא היו אלה תלמידיו שלמדו עמו (ברכות סא, ב) ואולי גם ביקשו להגן עליו כחלק מהמרד. אגב, די ברור שמאסרו של רבי עקיבא היה לאורך תקופה, ולא שנהרג מיד (יעויין).

[נוטר הכרמים]

הרב צוריאל היקר, יישר כח.

הזכרתי הנשכחות, כל הנכתב מ'מגיב ומניב' מאיתי הוא.