עמוד 1 מתוך 1

נטילת לולבים בפסח??

פורסם: ה' ספטמבר 13, 2012 9:27 pm
על ידי חכם באשי
הבית הראשון בפיוט 'אי פתרוס בעברך' הוא:
אי פתרוס בעברך ראש תנין להדף
במלאת ספקו סאונו מוד בגודש
באוכלי פסחים נתקדשת בשיר לחדש
השיר יהיה לכם כליל חג התקדש


על השורה המודגשת הנ"ל, נכתב בפירוש אשכנזי בכת"י:
בישראל שהם אוכלים פסחיהם ונוטלים לולביה'[ם] בידיהם, אז נתקדשת...

איך הגיע לכאן הלולב? נוסח אחר בפיוט לא מצאתי לע"ע.

זו אינה הערה שלי, אלא של אחד מחכמי הפורום (לשעבר?)

Re: נטילת לולבים בפסח??

פורסם: ה' ספטמבר 13, 2012 10:08 pm
על ידי הוגה ומעיין
עכ"פ בכך כבר אין מוקשים דברי הקנה (קעה ע"א) ור"י דמן עכו במאירת עיניים (75 ע"א) שטרחו למצוא טעם לכך שאין נוטלים לולב בפסח. ומבואר שהסברא הפשוטה מחייבת ליטול, והנה לנו מנהג שנהגו כאותה סברא פשוטה (שכיון שהנטילה מורה שמחה, ופסח נלמד מסוכות לחיוב "ושמחת בחגיך", א"כ יש ליטול בו לולבים לשמחה).

נותר רק למצוא מקבילות נוספות..

Re: נטילת לולבים בפסח??

פורסם: ה' ספטמבר 13, 2012 10:13 pm
על ידי חכם באשי
מעניין.
היכן מצאת שהנטילה היא עניין לשמחה? זכור לי שרבינו 'אברהם' כתב משהו בעניין באחד האשכולות בפורום.

Re: נטילת לולבים בפסח??

פורסם: ה' ספטמבר 13, 2012 10:21 pm
על ידי יאיר
ויקרא (כג, מ)
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים.

Re: נטילת לולבים בפסח??

פורסם: ה' ספטמבר 13, 2012 10:26 pm
על ידי הוגה ומעיין
ואי לא דרשת סמוכין, המקור הראשון הוא כנראה הירושלמי ר"ה פ"ד ה"ג "בשמחת הלולב הכתוב מדבר".

Re: נטילת לולבים בפסח??

פורסם: ה' ספטמבר 13, 2012 10:36 pm
על ידי חכם באשי
תודה לכם.
עכשיו צריך רק לפתור את 'הבעייה הקטנה' כיצד הגיעו לולבים לפסח?
(רק שאף אחד מסוחרי הלולבים לא יקום וינהיג את זה היום...)

Re: נטילת לולבים בפסח??

פורסם: ה' ספטמבר 13, 2012 10:37 pm
על ידי יאיר
הוגה ומעיין כתב:ואי לא דרשת סמוכין, המקור הראשון הוא כנראה הירושלמי ר"ה פ"ד ה"ג "בשמחת הלולב הכתוב מדבר".

גם בבבלי יש בזה (עיין רש"י):
http://www.otzar.org/aspcrops/142560_97 ... 392012.asp

[אם החיפוש במקוון היה תקין היה יותר קל לעזור]

Re: נטילת לולבים בפסח??

פורסם: ה' ספטמבר 13, 2012 11:18 pm
על ידי מתעמק
גרסינן בסוף פסחים (קיז.):
תניא היה רבי מאיר אומר, כל תשבחות האמורות בספר תהלים, כולן דוד אמרן שנאמר כלו תפלות דוד בן ישי אל תיקרי כלו אלא כל אלו, הלל זה מי אמרו, רבי יוסי אומר אלעזר בני אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים, וחלוקין עליו חביריו לומר שדוד אמרו, ונראין דבריו מדבריהן אפשר ישראל שחטו את פסחיהן ונטלו לולביהן ולא אמרו שירה, דבר אחר פסלו של מיכה עומד בבכי וישראל אומרים את ההלל.
וברש"י:
אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן. מיציאת מצרים ועד דוד לא אמרו עליו הלל:
אתאן לדידן, שכוונת מפרש הפיוט פשוטה, שהשירה החדשה שנתקדש בה הקב"ה, שהיא ההלל, בה מודים על יציאת מצרים, הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה, זה נאמר בכל אכילת פסחים ובכל נטילת לולב. וכלשונו, בישראל שהם אוכלים פסחיהם ונוטלים לולביהם, אז נתקדשת [שיר לחדש]

Re: נטילת לולבים בפסח??

פורסם: ה' ספטמבר 13, 2012 11:25 pm
על ידי חכם באשי
תודה רבה ועצומה, רבינו המתעמק ומאיר עיני כולם!

Re: נטילת לולבים בפסח??

פורסם: ה' ספטמבר 13, 2012 11:47 pm
על ידי צאנזער
נראה פשוט שדברי המתעמק הם פשוטם של דברים.
ורח"ל מהאי דעתא שנוטלין לולב בפסח. עיי' כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... 7%99%D7%9D

Re: נטילת לולבים בפסח??

פורסם: ה' ספטמבר 13, 2012 11:58 pm
על ידי עוקר הרים
חכם באשי כתב:מעניין.
היכן מצאת שהנטילה היא עניין לשמחה? זכור לי שרבינו 'אברהם' כתב משהו בעניין באחד האשכולות בפורום.

חינוך מצוה שכד: "וכמו כן מצות הלולב עם שלשת מיניו מזה השורש היא, לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן בבית, ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף, וצוה האל לעמו לעשות לפניו חג באותו העת, לזכותם להיות עיקר השמחה לשמו. ובהיות השמחה מושכת החומר הרבה ומשכחת ממנו יראת אלהים בעת ההיא, ציונו השם לקחת בין ידינו דברים המזכירים אותנו כי כל שמחת לבנו לשמו ולכבודו. והיה מרצונו להיות המזכיר מין המשמח, כמו שהעת עת שמחה, כי צדק כל אמרי פיו, וידוע מצד הטבע כי ארבעה המינין כולם משמחי לב רואיהם."

Re: נטילת לולבים בפסח??

פורסם: ד' ספטמבר 19, 2012 1:34 pm
על ידי סורגים
מתעמק כתב:גרסינן בסוף פסחים (קיז.):
תניא היה רבי מאיר אומר, כל תשבחות האמורות בספר תהלים, כולן דוד אמרן שנאמר כלו תפלות דוד בן ישי אל תיקרי כלו אלא כל אלו, הלל זה מי אמרו, רבי יוסי אומר אלעזר בני אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים, וחלוקין עליו חביריו לומר שדוד אמרו, ונראין דבריו מדבריהן אפשר ישראל שחטו את פסחיהן ונטלו לולביהן ולא אמרו שירה, דבר אחר פסלו של מיכה עומד בבכי וישראל אומרים את ההלל.
וברש"י:
אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן. מיציאת מצרים ועד דוד לא אמרו עליו הלל:
אתאן לדידן, שכוונת מפרש הפיוט פשוטה, שהשירה החדשה שנתקדש בה הקב"ה, שהיא ההלל, בה מודים על יציאת מצרים, הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה, זה נאמר בכל אכילת פסחים ובכל נטילת לולב. וכלשונו, בישראל שהם אוכלים פסחיהם ונוטלים לולביהם, אז נתקדשת [שיר לחדש]


הלשון אז נתקדשת קצת קשיא. שלא התקדש אז אלא שמזה הביאו ראיה שכבר שכבר מאז ומתמיד אמרו את ההלל.

Re: שחטו את פסחיהן ונטלו לולביהן

פורסם: ו' אוקטובר 06, 2023 1:52 pm
על ידי עושה חדשות
מתעמק כתב:גרסינן בסוף פסחים (קיז.):
תניא היה רבי מאיר אומר, כל תשבחות האמורות בספר תהלים, כולן דוד אמרן שנאמר כלו תפלות דוד בן ישי אל תיקרי כלו אלא כל אלו, הלל זה מי אמרו, רבי יוסי אומר אלעזר בני אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים, וחלוקין עליו חביריו לומר שדוד אמרו, ונראין דבריו מדבריהן אפשר ישראל שחטו את פסחיהן ונטלו לולביהן ולא אמרו שירה, דבר אחר פסלו של מיכה עומד בבכי וישראל אומרים את ההלל.
וברש"י:
אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן. מיציאת מצרים ועד דוד לא אמרו עליו הלל:
וכן שם צה: אגב גררא.

והשאלה עברה לגמרא, מה נכנסו הלולבים כאן? בשלמא שחיטת הפסח שהיא מחייבת הלל (כידוע מהגרי"ז וכו') אבל היכן מצינו שנטילת הלולב מחייבת הלל יותר מחג השבועות או שמיני עצרת?

Re: שחטו את פסחיהן ונטלו לולביהן

פורסם: ו' אוקטובר 06, 2023 2:41 pm
על ידי סעדיה
עושה חדשות כתב:והשאלה עברה לגמרא, מה נכנסו הלולבים כאן? בשלמא שחיטת הפסח שהיא מחייבת הלל (כידוע מהגרי"ז וכו') אבל היכן מצינו שנטילת הלולב מחייבת הלל יותר מחג השבועות או שמיני עצרת?

למה קורין את ההלל כל שבעת ימי החג - כנגד הלולב שהוא מתחדש כל שבעה (ירושלמי סוכה פ"ה ה"א).
[וע"ע ברמב"ן סה"מ שורש א', ובחי' מרן רי"ז הלוי (סוכה עמ' 62 ועל התורה עמ' 58).]

Re: נטילת לולבים בפסח??

פורסם: א' אוקטובר 08, 2023 3:13 pm
על ידי גביר
אולי קשור לזה גם -

ותרב חכמת שלמה ויחכם מכל האדם" ישב לו תמיה על ד' מינין הללו שנאמר (משלי ל, יח): "שלשה המה נפלאו ממני" ג' המה פסח מצה ומרור "וארבעה לא ידעתים" אלו ד' מיני' שבלולב.

[ויקרא רבה ל טו ובמקבילות ]


בשורות טובות ישועות ונחמות עת צרה ליעקב וממנה יוושע