פורום אוצר החכמה

טור אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפה
וכן עוד מנהג באשכנז שגדולי העיר מקדימין לתקוע כל מי שזריז בו יותר מה שאין כן בספרד שבורחים מן המצוה עד שצריכים לשכור אחד מן השוק לתקוע להם ולא ידעתי מאין מצאו היתר זה כי נ"ל שאסור כדתניא (ב"מ נח ב) השוכר את הפועל לשמור הפרה והתינוק אין נותנין לו שכר שבת אלמא בהדיא קתני שאסור ליטול שכר שבת אלא ע"י הבלעה כדמפרש בסיפא דברייתא ששכרו לשמור חדש משם יראה שיצא שכרו בהפסדו וע"ז נאמר עבירה גוררת עבירה ע"כ:

לכאורה יש להביא סמך מבגמרא ראש השנה כח,ב: דאמר רבי זירא לשמעיה איכון ותקע לי וכו' משמע שנתנהו לשמשים דייקא.
אבל טעם למנהג לא ידעתי האם מישהו דיבר בזה?
תודה מראש.

בקרב ההמון היה מקובל שהתוקע אינו מוציא שנתו רח"ל. אך קראתי כן אודות ההמון במזרח אירופה ובשנים מאוחרות יותר, אינני יודע אודות ההמון בספרד בזמן הראשונים.

ומה עם הראיה שלי מרבי זירא?!

הוגה ומעיין כתב:בקרב ההמון היה מקובל שהתוקע אינו מוציא שנתו רח"ל. אך קראתי כן אודות ההמון במזרח אירופה ובשנים מאוחרות יותר, אינני יודע אודות ההמון בספרד בזמן הראשונים.

משונה ביותר. התוכל להיזכר היכן ראית את הדברים?

אינני יכול להיזכר, לפי שאין זכרון אלא בדבר הנשכח. ראיתי זאת בספר "באר החסידות" של שטיינמן, הנמצא באוצר. הנה קישור לעמוד:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 31&page=88
יצויין שהאמונה הנ"ל עוסקת בתוקע בשופר שאינו צדיק גמור. אך ראה שם בכל התיאור, שנראה שלא היה מי שהחזיק עצמו לצדיק גמור, ולכן לא היה מסכים לתקוע אלא חולה עני הנוטה למות, ומה"ט לרוב אכן לא היה משלים שנתו.
ואכן, מבואר שם שהתוקע העני והחולה היה בד"כ ג"כ שמש, אך אינני יודע אם מישהו חשב על קשר לשמשו של רבי זירא.

הוגה ומעיין כתב:אינני יכול להיזכר, לפי שאין זכרון אלא בדבר הנשכח.

אמרת בראש השנה "זכרונות"? הרי לך לשון זכירה כלפי שמיא ודלא כדבריך

(יש לחלק בין זכירה לבין היזכרות, ודברי אמורים כלפי היזכרות, כלשונו הזך של חכם באשי, ולא על לשון זכירה הנאמר בר"ה. ואכן לא דקתי בלשוני כשכתבתי שאין זכירה אלא בדבר הנשכח והיה לי לכתוב שאין היזכרות אלא בדבר הנשכח).

ועדיין ה'מנהג' הזה משונה ביותר.
מדוע כה חששו לתקוע בשופר?
עולה אצלי ההשערה, שאולי זה נובע בעקבות המנהג לתקוע בהלווית המת ובנידוי.

מסתברא מילתא ש"מנהג ההשטמטות" לא פסחה גם על האשכנזים
והנה דברי ר' הירץ ש"ץ בענין

מדבריו נראה שהוא מפני שהיו ממאנים להוציא ידי חובה מי שהם מאויביו של התוקע.
(כתבתי למי שהתקשה כמוני באותיות השבורות.)



למעשה בני ספרד שנהגו לשכור אחד מהשוק לא נראה שביזו כ"כ את התקיעה כי הרי נאלצו בסוף להוציא ע"ז ממון אלא נראה שהם באמת חששו במשהו מהשופר וכנ"ל מד הוגה ומעיין
אבל ר זירא שנתן לשמשו לתקוע נראה שהיה זה כעין משהו לא מכובד לתקוע. וצ"ע כ"ז.