פורום אוצר החכמה

אמר הגרי"ד סאלאוויצ'יק מבוסטון שכשמזכירים הבית החרב יש לנגן מנגינה עצובה להזכיר החורבן ולכך מנגנים כניגון של אלי ציון ועריה
עוד ידיעות בעניין יתקבלו בברכה

היא שיחתי כתב:אמר הגרי"ד סאלאוויצ'יק מבוסטון שכשמזכירים הבית החרב יש לנגן מנגינה עצובה להזכיר החורבן ולכך מנגנים כניגון של אלי ציון ועריה
עוד ידיעות בעניין יתקבלו בברכה

נדמה לי שהמקור לזה הוא רבי ברוך בער

להעיר שעפ"י הפשט זו תנועה אשכנזית קדומה שמנוגנת בכו"כ מקומות, כמו גם בריש הפיוט "אזכרה אלוהים ואהמיה" וכמדומה שבעוד מקומות.

הוגה - אם לוקחים בחשבון את העובדה ש'אזכרה' אף הוא מדבר אודות המקדש החרב והשמם, לא נראה לך שזה מאותה סיבה?

אולי להיפך
בבחינת "הפכת מספדי למחול לי", ביקשו להפוך קטע של קינה לקטע של זימרת תפילת פסח, אלא שהלבישוהו כמובן על מילים הכי מתאימות

זה ניגון שחוזר על עצמו לאורך כל הקטע, גם בקטע "בחג המצות" וכן ב"והשיאנו".

יש בנותן טעם להזכיר שניגון "אתה הראית לדעת" שעושים בשמחת תורה זהה לניגון איכה רק הסיומת שונה (דהיינו חלק מהמילה האחרונה בלבד).

עוד יש לציין שחלק מניגון חזרת הש"ץ למועדים משמש גם בקינות לפי מנהג אשכנז (למשל כמו בקטע "ושבחך אלקינו מפינו לא ימוש לעולם ועד כי אל מלך גדול וקדוש אתה").
והאזן כאן את הניגון האשכנזי.

וכן יום ל'יבשה זהה' ל'טובים מאורות' ובאופן מפתיע או לא כל כך גם ל'משיב הרוח ומריד הגשם' של הגננות.
וכן 'ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו' זהה ל'פרעה בפיג'מה'.
ודו"ק היטב.

יורד ומתעה כתב:וכן יום ל'יבשה זהה' ל'טובים מאורות' ובאופן מפתיע או לא כל כך גם ל'משיב הרוח ומריד הגשם' של הגננות.
וכן 'ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו' זהה ל'פרעה בפיג'מה'.
ודו"ק היטב.

מה, אתה מלעיג?
ניגוני התפילה של פעם לא היו "העתק הדבק" כמו הגננות של היום. לכל דבר יש טעם.

ניגון הברכה וספירת העומר של החסידים זהה לניגון הפסוק "ויבולע המוות לנצח" בהספדים.

משולש כתב:

יורד ומתעה כתב:וכן יום ל'יבשה זהה' ל'טובים מאורות' ובאופן מפתיע או לא כל כך גם ל'משיב הרוח ומריד הגשם' של הגננות.
וכן 'ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו' זהה ל'פרעה בפיג'מה'.
ודו"ק היטב.

מה, אתה מלעיג?
ניגוני התפילה של פעם לא היו "העתק הדבק" כמו הגננות של היום. לכל דבר יש טעם.

אתה באמת מתעה,
דבריך ברצינות?

נכון הדבר שאצל בני ליטא עניין הנגינה היה חלש מאד, והיכן שהוצרכו לנגן, על כרחם השתמשו באותו ניגון שחוזר ע"ע כמו שכתבת, אבל מכאן לניגוני התפילות של אשכנזים שחלקן מקורם אצל מהרי"ל ובני דורו, המרחק רב.

מו"ר הרב יפרח זצ"ל היה אומר [בשיחה הקצרה שנהג לומר לאחר הקינות בליל תשעה באב] שניגון זה מבטא געגועים לדבר שהיה ולעת עתה אבד, ממילא מובן גם השימוש בו בבנה ביתך כבתחילה במוסף, שעניינו גם הוא געגועים לעבודת המקדש במהרה בימינו יחודש.