פורום אוצר החכמה

רש"י בסוף מטות עה"פ 'ויקרא לה נובח בשמו' כתב שאין תיבת 'לה' דגושה במפיק ה"א לפי שלא נתקיים לה שם זה, לפיכך הוא רפה, שמשמע מדרשו כמו לא. עכ"ל. היינו שתיבת לה (בקמץ) כשאינה מפיק ה"א נשמעת כמו לא (בחולם). והנה לפי ההברה הספרדית אין שום שייכות בין קמץ לחולם, ואיך יבארו דברי רש"י כאן.
והתמיהה גדולה כשמעיינים בדברי הרמב"ן שם שמביא מקור דברי ר"מ הדרשן ממדרש רות, ומביא דרשה כעי"ז מן הגמרא בסנהדרין כד ע"א הדורשת 'לבנות לה בית' כאילו כתיב 'לבנות לא בית' עיי"ש.
וכל זה לכאו' אינו שייך אצל ההברה הספרדית, ומסתמא כבר דשו בזה רבים, וצ"ע.

אולי הכוונה שמשמע מדרשו בקמץ קטן.

ידוע שההברה הנכונה של הקמץ היא בין פתח בהברה הספרדית לקמץ בהברה האשכנזית.
בכל מקרה הברת הקמץ האשכנזית היא חדשה, ורש"י עצמו כנראה שהברתו היתה קרובה לספרדים, כך שהשאלה על רש"י עצמו.
נחכה למגיבים הבאים שיביאו ידיעות מפורטות יותר. וראה כאן

אינני יודע כיצד יסתדר הדבר עם ההברה האשכנזית. הרי תיבת לו נקראת loy ואילו לה נקראת lo .

זקן ששכח כתב:אינני יודע כיצד יסתדר הדבר עם ההברה האשכנזית. הרי תיבת לו נקראת loy ואילו לה נקראת lo .

מה השאלה ברור שיש הבדל בין קמץ לפתח רק כיון שהוא מעומעם יותר יש מקום להחליף ביניהם

אוצר החכמה כתב:

זקן ששכח כתב:אינני יודע כיצד יסתדר הדבר עם ההברה האשכנזית. הרי תיבת לו נקראת loy ואילו לה נקראת lo .

מה השאלה ברור שיש הבדל בין קמץ לפתח רק כיון שהוא מעומעם יותר יש מקום להחליף ביניהם

אני הגבתי לשאלת השואל, אשר שאל אודות הספרדים והערתי שגם לבני אשכנז יש לשאול כן. מקוה שדברי ברורים.

לפי הבנתי הפשוטה עיקר כוונתו של רש"י שכשאין דגש בה"א אין הדגישים את הה"א בקריאתה וע"כ נשמע כאילו יש א' בסופה.

אין ספק תולדות אדם, שהסברך מסביר את הפירוש הנכון בדברי רש"י, אולם הדיון היה על ענין צדדי שאינו נוגע במישרין לפירוש דברי רש"י, אלא למשתמע מתוכם.

יש הרבה שאלות כאלו אף בחז"ל שמחלקם משמע כהגיה הספרדית ובחלקפ כהגיה האשכנזית.
ולי נראה פשוט שאין כלל ראיה, שאף שיש הבדל מ"מ דומה ובדיבור רציף וכדו' נשמע דומה.
ועיין פ"ב דב"ב שטעה בין זכר בקמץ לזכר בסגול (אולם עיי"ש הגה"ה בצד הגמ'. ואינני זוכר ממי היא)

אברהם כתב:לפיכך הוא רפה, שמשמע מדרשו כמו לא. עכ"ל. היינו שתיבת לה (בקמץ) כשאינה מפיק ה"א נשמעת כמו לא (בחולם). והנה לפי ההברה הספרדית וכו'...וצ"ע.

הקושיא היא רק לפי מה שאתה מפרש שתיבת לה נשמעת כמו לא בחולם. אבל לכאורה אינו מוכרח כלל, אלא הפירוש הוא לפיכך הוא רפה שמשמע מדרשו כמו לא באל"ף מפני שאל"ף וה"א מתחלפות. ולא משום שהגייתם נשמעת דומה.

כמדומני שכבר הזכרתי פעם את דברי הגר"א על עשב בשדך כהברת הספרדים שהיא הנכונה
וזה כשלעצמו פלא גדול כי גם כמעט כל הספרדים מבחינים בין ב דגושה לרפויה

אוצר החכמה, לא הבנתי כוונתך. הלא אם אנו קוראים לָה כמו לַה, א"כ אפילו אם יתחלף באל"ף [לַא] לא ישמע כשלילה. משא"כ אם אנו קוראים כמו לוֹ א"כ כשמתחלפת הה"א באל"ף הרי זו תיבת השלילה.

אברהם כתב:אוצר החכמה, לא הבנתי כוונתך. הלא אם אנו קוראים לָה כמו לַה, א"כ אפילו אם יתחלף באל"ף [לַא] לא ישמע כשלילה. משא"כ אם אנו קוראים כמו לוֹ א"כ כשמתחלפת הה"א באל"ף הרי זו תיבת השלילה.

התכוונתי שאין כוונת רש"י איך זה נשמע. השאלה איך זה נכתב. וכיון שה"א ואל"ף מתחלפים בכתיבתם, א"כ יש לדרוש תיבות לה כמו לא.

אם כך הלא אין המפיק שייך לזה. דממה נפשך, אם אנו מתייחסים לכתיבה השלימה עם הניקוד אז בוודאי אין שום משמעות ל'לא' בחולם, ואם מתייחסים לכתיבת ספר התורה הלא אין בה שום אזכור למפיק כמובן. במילים אחרות, העדר המפיק אינו מורגש בכתיבה אלא בקריאה.

לא הבנתי, רש"י היה בצרפת, לא מסתבר שעוד אז היו בני מקומו בעלי הברה אשכנזית, למה?

אברהם כתב:אם כך הלא אין המפיק שייך לזה. דממה נפשך, אם אנו מתייחסים לכתיבה השלימה עם הניקוד אז בוודאי אין שום משמעות ל'לא' בחולם, ואם מתייחסים לכתיבת ספר התורה הלא אין בה שום אזכור למפיק כמובן. במילים אחרות, העדר המפיק אינו מורגש בכתיבה אלא בקריאה.

כוונתי היתה, שדוקא ה"א שאינה דגושה מתחלפת באל"ף, אבל מפיק ה"א אינה מתחלפת. אבל יתכן שאני טועה.

שמואל ברמה כתב:לא הבנתי, רש"י היה בצרפת, לא מסתבר שעוד אז היו בני מקומו בעלי הברה אשכנזית, למה?

כמובן שההנחה היא שרש"י דיבר בהברה אשכנזית, רק השאלה היא איך בעלי ההברה הספרדית יפרנסו את הדרשה הזו שהביא רש"י.

יתירה מכך, הבאתי את הדרשה בשם רש"י משום שממנו למדתי זאת, אבל עיי"ש ברמב"ן שהביא מן המדרשים ומן התלמוד שדרשו כך. [כגון גבי בועז דכתיב 'ויאמר לה' ונדרש כמו 'ויאמר: לא!'.