פורום אוצר החכמה

האם מישהו מכיר חכם מהראשונים, שכנראה פעל באשכנז או בצרפת בסוף האלף החמישי (בערך בדורו של בעל ה'רוקח'), ששמו או כינויו הוא: קהלת.
אודה לכל בדל מידע.

היכן הם חכמי ורבני האוצר?

הקל עלינו.

ספר מה מצאת, וננסה לסייע.

כנראה זאת התשובה גם כאן

בר ששת ותולדות אדם,
שניכם נתנבאתם בסגנון אחד...
אבל תאמרו לי מה שייכות השאלה היכן נזכר אותו ר' קהלת? לשאלתי גופא.

אני מחפש אישיות, שפעלה בזמן ה'רוקח' לכל המאוחר (סוף האלף החמישי; המחצית הראשונה של המאה ה-13), באשכנז או בצרפת, ושמא באיטליה, וששמו או כינויו היה 'קהלת'.
מישהו יכול לתרום בדל מידע?

וכך היה חכם באשי שואל: האם עיינת באוצר הרבנים? האם פשפשת בספריו של אברהם גרוסמן על חכמי צרפת ואשכנז? האם הצצת באטלס ע"ח של הלפרין? האם גלשת בקטלוג ביהס"ל במדור כתה"י בשמות המחברים?

וחכם באשי עונה:
אכן בדקתי בכל המקורות האמורים, פרט לאלטס עץ חיים (מסיבות מובנות...)

האם תוכל לצטט את השורה המדוברת? שמא נוכל לפענח את החידה בדרכים אחרות, לא דוקא בכיון שאתה מחפש.

הנה:
1. "ויעלו בנגב וַיָּבֹא עד חברון", ויבא הדרך עד חברון, כי משך להם מן המישור עד חברון. מפי קהלת הספרדי.
2. למה הכה בלעם את אתונו ולא קיללה? מפני שהיה בדעתו לקלל את ישראל, ולא היה רשאי לקלל שתי קללות ביום אחד. דוגמת גחזי, שהחיה את הכלב במשענת אלישע, וכששמו על פני הילד - "אין קול ואין עונה" (מל"ב ד לא). מפי קהלת הספרדי.

למרות שהוא נתכנה 'קהלת הספרדי', נראה שרק מוצאו (או מוצא משפחתו) מספרד, והוא עצמו חי ופעל באשכנז, ושמא בצרפת, כי שם פעל המצטטו.
יש לי גם 'הרגשת בטן', ש'קהלת' אינו אלא כינוי לשלמה, ואכן מצאנו לכמה 'שלמה'ים ספרדיים שעסקו בפירוש המקרא, כמו ר' שלמה אבן-גבירול שאנו יודעים כי עסק בפרשנות המקרא, אלא שדבריו לא שרדו בידינו והובאו בידי בני הדורות שלאחריו, ראה: פירוש אבן עזרא לבראשית ג א, כח יב, לתהלים קמג י, קנ ו.
אך לא נראה שכוונתו לבן גבירול, כי מלשון 'מפי' משמע, שהוא שמע זאת ממנו בעל פה, ואבן גבירול קדם למחבר בכמה דורות.

ואם נבקש יפה שתחשוף את זהות הכותב, התעשה זאת? יתכן שיהיה מי שידע ליצור את הקישורים הנכונים בין בני אותו דור וכו'.
הערה נוספת: סבורני שנוכל לקבוע די בבטחה שלא היה שמו קהלת אלא כינוי הוא לו, דמילתא דמסתברא היא שכאשר אומר דבר בשם אומרו יכנהו בשם 'רבי', כדברי המשנה. וכאן שלא כינהו דרך כבוד, פשיטא שרק כינוי הוא לו ואין זה שמו המפורש.

זקן, אתה לא רק שוכח, אלא גם לא מבין דברים חדשים.
אני בטוח, ששאר החכמים הבינו זאת מעליהם.
וארמז לך:
viewtopic.php?f=7&t=1162&view=unread#p7177

הוא ביקש לדעת את זהות הכותב של זה:

1."ויעלו בנגב וַיָּבֹא עד חברון", ויבא הדרך עד חברון, כי משך להם מן המישור עד חברון.

וזה:

2.למה הכה בלעם את אתונו ולא קיללה? מפני שהיה בדעתו לקלל את ישראל, ולא היה רשאי לקלל שתי קללות ביום אחד. דוגמת גחזי, שהחיה את הכלב במשענת אלישע, וכששמו על פני הילד - "אין קול ואין עונה" (מל"ב ד לא).

הבנתי את שאלת זקן, ועניתי לכך בהפנייה להודעה ששם נתפרש, כי הוא ר' שלמה בר' שמואל מווירצבורג.
מה לא מובן?

חכם באשי כתב:2. למה הכה בלעם את אתונו ולא קיללה? מפני שהיה בדעתו לקלל את ישראל, ולא היה רשאי לקלל שתי קללות ביום אחד. דוגמת גחזי, שהחיה את הכלב במשענת אלישע, וכששמו על פני הילד - "אין קול ואין עונה" (מל"ב ד לא). מפי קהלת הספרדי.

[אינני יודע אם יש בכך כדי לסייע, אך פירוש זה מופיע בבעה"ט על אתר(שלו אמנם יש קשר ספרדי, אך נשמע שהוא מאוחר ממה שאתה מחפש). והחכם יק"ר במהדורתו ציין לספר חסידים תט.]

מרחביה, תודה.
אבל אני יודע ממקורות אלו, והוספתי עליהם כהנה וכהנה, בע"ה.

אולי, ואני מסייג בכוונה, הכוונה ל"קהילת הספרדי[ם]"?

בצלאל כתב:אולי, ואני מסייג בכוונה, הכוונה ל"קהילת הספרדי[ם]"?

נו באמת...

בצלאל,
מה 'עובר' עליך?
בספר מופיע פעמיים "מפי קהלת הספרדי", ובדיוק בשניהם נשמטה אות "ם"?