בתפילת שחרית: משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כולם: מי כמכה באלים ה'...שירה חדשה שבחו גאולים לשמך על שפת הים יחד כולם הודו והמליכו ואמרו: ה' ימלך לעולם ועד.
צ"ב מהו שחזר ואמר ואמרו 'כולם', הרי כבר מתחילה הקדים-משה ובני ישראל וכו'. ועוד, מהי חלוקה זו בין עניה לאמירה, ומאי שנא.
ונראה בס"ד בהקדם דברי הגמ' בסוטה ל,ב: ת"ר בו ביום דרש רבי עקיבא, בשעה שעלו ישראל מן הים...וכיצד אמרו שירה, כגדול המקרא את ההלל והן עונין אחריו ראשי פרקים, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה'...רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר, כקטן המקרא את הלל והן עונין אחריו כל מה שהוא אומר, משה אמר אשירה לה' והן עונין אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן עונין כי גאה גאה.
ומעתה נראה שלפי דעת ר' עקיבא, הרי שאת כל פסוקי השירה אמר רק משה ובני ישראל ענו אחריו בראשי פרקים, אולם את הפס' מי כמכה באלים ה' וגו' אמרו כולם יחד, ואילו לדעת ר"א בנו של ר"י הגלילי שאת כל השירה אמרו ג"כ בני ישראל, מ"מ את כל השירה ענו אחרי משה, ואילו פס' זה אמרו כולם יחדיו.
ובזה מבואר היטב, משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה, בדרך עניה של הלל , ואמרו כולם יחד: מי כמכה באלים ה' וגו'.
ואזי שוב שירה חדשה שבחו גאולים לשמך על שפת הים, וזה קאי על המשך פסוקי השירה שחזרו ואמרום בדרך עניית שירה הנ"ל, ואח"כ: יחד כולם הודו והמליכו ואמרו: ה' ימלך לעולם ועד, שפס' זה שבו ואמרו כולם יחד.
וכן בתפילת ערבית: ומלכותו ברצון קבלו עליהם, משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כולם מי כמכה וגו'. פי' דפסוק זה אמרו כולם, וכנ"ל. ואח"כ: מלכותך ראו בניך בקע ים לפני משה זה אלי ענו, דהיינו הפס' זה אלי ואנוהו שאמרוהו בצורת של עניה, ושוב אמרו: ה' ימלך לעולם ועד.
וקצת נראה כן בדברי הילקוט רמז רנ: מי כמכה באלים ה', כיון שראו ישראל שאבד פרעה וחילו בים ובטלה מלכותן של מצרים...פתחו כולם פיהם ואמרו מי כמכה וגו'. וצ"ב הרי לא פתחו במי כמכה אלא באז ישיר. ונראה מזה דאמנם היתה פתיחה של 'אמירה' של כולם יחד, ולא בדרך עניה, בפס' זה ד'מי כמכה'.
כן נראה בפשט נוסחאות התפילה, אך כיון שהדברים מחודשים, צריכים אנו מקורות לכך, וברוך אשר יקים את דברי ה'תורה' הזאת.