פורום אוצר החכמה

הפולמוס על ספר שש"כ



היא שיחתי כתב:יש למישהו את מכתב הגרד"ל כנגד השש"כ?
האם היו עוד מכתבים בעניין? הסטייפלער כתב משהו או יצא משמו?
גילוי -יש לי הכל אבל מפחד אני מאוצר החכמה שכמד' לא רואה בעיין יפה להביא את דברי הסטייפלער והגרד"ל כנגד השש"כ
אוצר החכמה-אנו מונעים כאן מכתיבה שאינה ראויה אבל דברי בקורת כדרך ת"ח או דברים שנכתבו ע"י ת"ח וגדולים, אפשר להביאם, כך שגם אם מתחתי ביקורת זו היתה תחושה אישית שלי ולא פנייה כמנהל להמנע, אבל בכלל עיקר כוונתי היתה שעלינו להמנע מלהסחף אחר הויכוח או הדברים הנאמרים, ולהקל ראש בת"ח וק"ו בגדולי עולם, ולא לומר שאין מקום להביא את הדברים. גם יתכן שנזעקתי יתר על המידה, אבל כדאי גם בויכוח הזה על השש"כ להקפיד בכבודם וגדולתם של כל הת"ח המשתתפים בו. עם זאת אין שום מניעה לענ"ד להביא את הדברים ולדון בטענות לגופן.


חדש מהדורא מתוקנת

למען הסר לזות שפתיים
אין ספק שזכה בעל השש"כ להיות הספר המרכזי בהלכות שבת וכל הבאים אחריו הם כננס על גבי ענק וצא ולמד מספר ארחות שבת שהביאו דבריו בכל עניין, וכידוע שהגרשז"א סמך ידיו עליו, וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי הדור -כ"ז פשוט וברור [ומה שלא כולם יודעים שהוא זה שהכניס את לימוד הלכות שבת לבנות יעקב בירושלים]
עוד יש להעיר דבעל השש"כ כל מעשיו ודרכיו ע"פ השו"ע, וכו' וכו' - לא כאותם שיודעים להחמיר באתרוג ובחמץ ווכו' אבל ... וכבר אמר פעם הגרד"ל אמר היצר הרע קחו את סוכות ופסח ותנו לי את כל האמצע.

לגבי בננה ואבוקדו- הרי מרן הגרמ"פ התיר לכתחילה וכן דעת רוב הפוסקים.

מחכים למכתבי הגרד"ל וכו'.

אגב, כבודו של השש"כ במקומו מונח, ואין מי שיכול לפגוע בו בכהוא זה. ומבחן התוצאה יוכיח!

יש"כ לכל המבקרים אף אם עינבל כתב כן מ"מ הדברים לא ראויים לפרסום ולכן מחקתי כמה מילים מהערה

קיבלתי באישי
הגרד"ל כתב "אי הזהירות בהפצת פסקים, שבדור שהפרצות בו כה מרובות הם ראויים להצנעה, אף אם נניח שההיתר הזה מוכרע." עכ"ל
ודבריו אינם מובנים פרצות רבות ככל שיהיו אינם משנים את השו"ע ואת כללי ההלכה ודרך הפסיקה ואסור שיגרמו לאסור את המותר. אם כללי ההלכה מורים להיתר ברור, אז חובה להתיר בפסיקת ההלכה, ומעבר לכך "המחמיר תבוא עליו ברכה", והפרצות המרובות יכולות לגרום שיש להחמיר במקום שנהגו להקל, אך זה עדיין חומרה שיש להקפיד עליה ולא איסור מעיקר הדין.ע"כ

לענ"ד הגרד"ל לא נתכוון לכתוב אסור במקום מותר אלא כוונתו שיש דברים שצריך להשמיט

רק אציין, שכשציינתי בשבוע שעבר בשיעור שהיתה ביקורת על השש"כ בגלל הקולות שבו- הביטו בי הלומדים בעיניםפעורות ואמרו (איני מצטט כרגע את הלשון המדוייקת אלא את התוכן): והרי השש"כ הוא מחמיר מאוד, ונחשב כסמל להחמרה בהלכות שבת.

בברכה המשולשת כתב:רק אציין, שכשציינתי בשבוע שעבר בשיעור שהיתה ביקורת על השש"כ בגלל הקולות שבו- הביטו בי הלומדים בעיניםפעורות ואמרו (איני מצטט כרגע את הלשון המדוייקת אלא את התוכן): והרי השש"כ הוא מחמיר מאוד, ונחשב כסמל להחמרה בהלכות שבת.

טוב, נו, הכל יחסי.... ודו"ק...

או שהם ראו את המהדורה החדשה....

א. הא והא איתא.
ב. עדיין, יש מקום להדגיש את היחסיות בדיון הזה- השאלה מה הנחת היסוד ההלכתית- דהיינו מי הפוסק שלפיו נבחנת שורת הדין הרגילה.

ככל שאני קורא את ה"הערות" על קונטרס "בירור דברים" זה, נראה שהקונטרס צדק בהערותיו.
הנה ציטוט מהערה בעמוד הראשון, המראה את כיוון ההגנה של המעיר.
לאחר העיון בדברי הגרד"ל באמת גיליתי שהמחבר [כנראה "ביודעים"] הרבה דינים שהפוסקים כתבו להתיר אבל נכון וכד' להחמיר, המחבר משמיט החומרא וכותב מותר- יש ללמד זכות שמחבר חיבר ספר לבעלי בתים ודלת העם וסבר שהם לא צריכים להחמיר אלא די להם שיקיימו את עיקר הדין, ויתכן בבחינת תפסת מרובה וכו'. - מה לעשות שברבות הימים הספר נהפך להיות הספר המרכזי להלכות שבת ובאמת המחבר במהדורה שנייה תיקן את הנ"ל.
"לימוד זכות" דחוק זה, מעיד שגם המבקר את הקונטרס מאשר שבמהדורה עליה נכתבו ההערות, במקומות שנפסק בפוסקים מפורסמים "ראוי להחמיר" השש"כ השמיט דעה זו, ואם כך כמה מיותרות ההערות בהמשך על כל שורה שניה "תוקן במהדו"ב". א"כ אתה מודה שהיה מקום להערה, ועל דבר זה שם אצבע הסטייפלער שם, ולכן יצא קונט' ההערות. (זאת בלי לרדת לעומקם של דברים, יתכן שיש תשובות אחרות על כך, אבל תשובה "תוקן", היא הודאה בהערה. אם כך חוזרת התמיה מדוע נהג כך המחבר במהדורה ראשונה, ואם מישהו מחזיקה בידיו, שיראה האם בהקדמה כתב שם שאכן כך נהג והביא שכל מטרתו להביא את ההיתרים ללא חומרות, אז יש מקום להערה העקרונית, ואולי זו מחלוקת בתפיסה.)
ולגבי השש"כ עצמו, הוא אולי הספר הראשון שהרבה ממקורותיו הם שמועות, בעיקר מהגרש"ז, והרבה פעמים ללא תוספת ביאור או מקור, ולא סידור דיליה של פסקיו והבנותיו.

מה שאני מרגיש בענין זה, שדבר כ"כ גדול כמו ספר שש"כ, היה כביכול חייב להגיע ב"שלבים" לרמתו הנוכחית. לפני כן היה קשה מאד למצוא הלכה למעשה בים הפסיקה של משנה ברורה חלק ג', על כל פרטיו המרובים, ונושא אחד נמצא במקומות שונים, עד שבא הגרי"נ שליט"א ופשוט עשה סדר נפלא בים הפרטים. וזו מלבד הראשוניות שלו בספר פסיקה המתייחס לכל מקרה מעשי. לדוגמא קטנה, מי היה יכול להכריע על כל משחק ילדים בשבת מה דינו, ע"פ מ"ב חלק ג'? ובא השש"כ ומתיחס מעשית לכל פרט ופרט במשחקי הילדים.

וממילא לגודל וחומרת המלאכה, חסד עשה עם כלל-ישראל הגרי"נ שליט"א ש"קפץ לים" להוציא ספר זה במהדורה קמא, אע"פ שאולי סיכן עצמו במספר טעויות (למאן דס"ל כך) ובביקורת מסויימת.
ולכן היתה מהדורה קמא, ואחריה המהדורה הרגילה הנפוצה ביותר, אח"כ קונטרס הערות מרן הגרשז"א, ולבסוף הספר כעת במהד' פלדהיים.

והמבקרים אז, ראו ספר רגיל מול עיניהם, וממילא דנו אותו ברותחין, ולא יכלו לדעת עתידות איזה סדר גודל של "מהפך" יעשה ספר זה בעם ישראל, בשמירת שבת כהלכתה.

ולמעשה, ת"ח שכוחו במותניו וזמנו בידו לברר לעצמו כל פרט בהלכות שבת ביסודיות ועמקות ולמדנות, בכבוד, יותר טוב, ולא יזדקק לשש"כ,
אבל רובא דעלמא, כולל ת"ח, ודאי מכירים טובה עצומה לגאון המחבר שליט"א.

מבית ומחוץ כתב:ככל שאני קורא את ה"הערות" על קונטרס "בירור דברים" זה, נראה שהקונטרס צדק בהערותיו.
הנה ציטוט מהערה בעמוד הראשון, המראה את כיוון ההגנה של המעיר.
לאחר העיון בדברי הגרד"ל באמת גיליתי שהמחבר [כנראה "ביודעים"] הרבה דינים שהפוסקים כתבו להתיר אבל נכון וכד' להחמיר, המחבר משמיט החומרא וכותב מותר- יש ללמד זכות שמחבר חיבר ספר לבעלי בתים ודלת העם וסבר שהם לא צריכים להחמיר אלא די להם שיקיימו את עיקר הדין, ויתכן בבחינת תפסת מרובה וכו'. - מה לעשות שברבות הימים הספר נהפך להיות הספר המרכזי להלכות שבת ובאמת המחבר במהדורה שנייה תיקן את הנ"ל.
"לימוד זכות" דחוק זה, מעיד שגם המבקר את הקונטרס מאשר שבמהדורה עליה נכתבו ההערות, במקומות שנפסק בפוסקים מפורסמים "ראוי להחמיר" השש"כ השמיט דעה זו, ואם כך כמה מיותרות ההערות בהמשך על כל שורה שניה "תוקן במהדו"ב". א"כ אתה מודה שהיה מקום להערה, ועל דבר זה שם אצבע הסטייפלער שם, ולכן יצא קונט' ההערות. (זאת בלי לרדת לעומקם של דברים, יתכן שיש תשובות אחרות על כך, אבל תשובה "תוקן", היא הודאה בהערה. אם כך חוזרת התמיה מדוע נהג כך המחבר במהדורה ראשונה, ואם מישהו מחזיקה בידיו, שיראה האם בהקדמה כתב שם שאכן כך נהג והביא שכל מטרתו להביא את ההיתרים ללא חומרות, אז יש מקום להערה העקרונית, ואולי זו מחלוקת בתפיסה.)
ולגבי השש"כ עצמו, הוא אולי הספר הראשון שהרבה ממקורותיו הם שמועות, בעיקר מהגרש"ז, והרבה פעמים ללא תוספת ביאור או מקור, ולא סידור דיליה של פסקיו והבנותיו.

המעיר לא מגן על השש"כ אלא רק מאיר, כל מקום שכתוב תוקן הכוונה שהגרד"ל צדק.
כל מקום שכתוב שמעתי מהגרשז"א הכוונה שהגרשז"א הכתיב לו בדיוק מה לכתוב רק רצה שיהא כתוב שמעתי, ולכן הספר אינו מכיל כלל שמועות

דבריו של אותו מעיר או מאיר, באו ע"מ לדחות את הקונט' ולהגן על השש"כ, וא"כ גם הוא מודה, אז מה פשר ההתקפות החריפות על הקונט'.
ולגבי שמועות הגרש"ז, כוונתי היא, הוא הראשון בדרך זו של הבאת פסקים בקצרה, ללא נימוק ושאר הצדדים, אלא "כך שמעתי"
(הגרש"ז לא עבר על כל הדברים וכן הוציא אח"כ הערות)

מבית ומחוץ כתב:דבריו של אותו מעיר או מאיר, באו ע"מ לדחות את הקונט' ולהגן על השש"כ, וא"כ גם הוא מודה, אז מה פשר ההתקפות החריפות על הקונט'.
ולגבי שמועות הגרש"ז, כוונתי היא, הוא הראשון בדרך זו של הבאת פסקים בקצרה, ללא נימוק ושאר הצדדים, אלא "כך שמעתי"
(הגרש"ז לא עבר על כל הדברים וכן הוציא אח"כ הערות)

לא ראיתי שהקונטרס בא להגן ומה הכוונה ההתקפות החריפות לאיזה התקפה הכוונה?
הגרש"ז לא עבר על הדברים- מניין לך?

לא הקונטרס בא להגן, אלא החוכמולוג שכתב את ההערות כנגד דברי הקונטרס, ואת מטרתו להגן ו"חיבתו" למחבר הקונטרס, רואים בהערה הראשונה שהשמטת בעקבות הביקורת.
ועל המהדורה הראשונה לא עבר הגרש"ז ואישר כל מילה, לכן הוציא אח"כ קונטרס הערות, שלפיו תוקנו אח"כ המהדורות הבאות.

אלו עוד ספרים יש בסגנון "שמירת שבת כהלכתה" והשבת והלכותיה" של הר' זכאי?

יש פה איזה מישהו ת"ח ברמה של הרב נויבירט שליט"א שמרשה לעצמו בכלל לעשות עליו פולמוס?
להיכן הגענו ה"י.
לתת לאשכול כזה להתקיים זה בגדר זלזול בת"ח שהעונש עליו ידוע ב"מ.

אוהב אוצר כתב:יש פה איזה מישהו ת"ח ברמה של הרב נויבירט שליט"א שמרשה לעצמו בכלל לעשות עליו פולמוס?
להיכן הגענו ה"י.
לתת לאשכול כזה להתקיים זה בגדר זלזול בת"ח שהעונש עליו ידוע ב"מ.

את הפולמוס לא אני עשיתי אלא גדולי הדור הקה"י הגרד"ל ועוד ואכמ"ל

האם יש כאלו שהיום לא משתמשים בספר בתור עיקרון?

שכחו להזכיר את "הדברים למהדורה השניה" בשש"כ עמ' 16: "אחרי הופעה הספר שש"כ במהדורתו הקודמת, רבים הם ידידי שוחרי-אמת ורודפי-צדק אשר עוררו אותי במה שראו שיש לתקן בספר הנ"ל ולהוסיף עליו." - היש חך מתוק מזה?

מניין לך שלזה הוא התכוון במילים אלו, ראיתי את המהדורה הזו בה נכתבו מילים אלו (תשכ"ה בהוצאת פלדהיים כמדומני זו מהדורה שניה ), ושם נכתב כנ"ל שהעירוהו וכו' ושם "בין הפתיחה להקדמה" יש את מה שהעיר שם בקובץ "בירור דברים" שהכניס שם הבהרה לגבי דין מיעוך בננה.

גילוי כתב:למען הסר לזות שפתיים
עוד יש להעיר דבעל השש"כ וכל מעשיו ודרכיו ע"פ השו"ע, וכו' וכו' - לא כאותם שיודעים להחמיר באתרוג ובמץ ווכו' אבל ... וכבר אמר פעם הגרד"ל אמר היצר הרע קחו את סוכות ופסח ותנו לי את כל האמצע.

זה אותו הגרד"ל שהעיר עליו למה לא הביא גם את החומרות?

עד עולם כתב:

גילוי כתב:למען הסר לזות שפתיים
עוד יש להעיר דבעל השש"כ וכל מעשיו ודרכיו ע"פ השו"ע, וכו' וכו' - לא כאותם שיודעים להחמיר באתרוג ובמץ ווכו' אבל ... וכבר אמר פעם הגרד"ל אמר היצר הרע קחו את סוכות ופסח ותנו לי את כל האמצע.

זה אותו הגרד"ל שהעיר עליו למה לא הביא גם את החומרות?

כן, למה זה סתירה?

כי אם הספר הוא בכיוון שאמר הגרד"ל שכן להחמיר, על מה באו ההערות שלא החמיר מספיק?

עד עולם כתב:כי אם הספר הוא בכיוון שאמר הגרד"ל שכן להחמיר, על מה באו ההערות שלא החמיר מספיק?

אני לא מבין מה יש כאן לא להבין
א' הגרד"ל משיג את הספר שהוא מיקל יותר מדי
ב' הגרד"ל מלגלג על אותם "חרדים" שמלבד פסח וסוכות, אינם מקפידים במשך כל השנה על שמירת ההלכה -אין הכוונה שמקילים אלא שכלל אינם נותנים דעתם לכך
בעל השש"כ הוא סמל ודוגמא להיפך מאות ב' אין אצלו חילוק בין סוכות ופסח לכל השנה וכו' אולם מ"מ הגרד"ל השיגו על דרכו להקל

אז לא התנסחת מקודם ברור, אבל זה היה באגב, רק עניין אותי האם זה הגרד לנדו אמר את הדברים, וזו אמרה יפה.

הקפצה

ציבור כתב:הקפצה

למה? לעילוי נשמה...

כתוב בהערה הראשונה בקונטרס שהובא בתחילת האשכול:

וז"ל עינבל - כיום מורשת החזו"א היא בקורת על רבנים, לא למהר ולהכתיר כל הונגרי מלקט לרב, וידוע הכתוב באגרות חזו"א ב קלג [דעתי כי ראוי למחזיקים בתורת השם לדעת את גודליה באופיים האמיתי ואם מותר לדבר לשה"ר על אומן באומנתו לאיש הדורש עליו לצורך, על מי שתורתו אמונתו לא כ"ש שצריך להודיע למחזיקים בתורה וצריכים לדעת כי הידיעה של חכמי הדור ליבם ומידתם הן הן גופי תורה (ב' קלג)]
וכמנהג החזו"א בעצמו שהיה משמיץ ומלגלג על הרבנים השונים שבזמנו, כמעט אף אחד  לא יצא נקי, וכך מספרים אלו שמעלעלים במחברות הידועות בהם רשם ר' שמערל את כל הפנינים.

זכורני שראיתי באיזה מקום שהחזו"א ישב בוילנא עם ר' שלמה כהן ודן עמו אילו היה היום סנהדרין מי היה יושב בה, וכך התחילו למנות אחד לאחד את כל חכמי ישראל, והחזו"א מנה "שבחם" ופסל אחד אחד..כך חינך החזו"א.

עינבל מי זה?
ומי כתב את ההערות הנ"ל?

הספר של ר' יצחק ברנד, עד כמה איכותי הוא?
והאם המחבר התייחס להערותיו במהדורות הבאות?
(לא נמצא באוצר)

כבר השיגו על הגאון שר התורה המהרש"ם מבערזאן שמיקל ביותר כמ"ש בתחילת ס' דרכי תשובה ע"ש ומ"מ המהרש"ם הוא פוסק הדורות
וכמדומה שגם על הדרכי תשובה יצא בשעתו חיבור להשיג עליו במה שטעה וכדומה ושמו נקרא דלתי תשובה אם שם אחר כיו"ב
וכפתגם החכם יותק קל לבקר מלחבר והובא בכס"מ ה' חמץ

ועי' עבודה זרה לז. אם כן קרו לן בית דינא שריא
הרי שכבר בימים קדמונים חששו להתיר קולות אע"פ שהוא מן הדין שיאמרו עליו שהוא מיקל יותר מדאי

מבית ומחוץ כתב: . . ראיתי את המהדורה הזו בה נכתבו מילים אלו (תשכ"ה בהוצאת פלדהיים כמדומני זו מהדורה שני') . .

תשכ"ה, הוצאת פלדהיים = מהדורא הראשונה.
המהדורא השני' י"ל בתשל"ט, בהוצאת מורי'.
ליתר שאת: אחוז בידי כעת הכרך דתשכ"ה, "הוצאת ספרים פלדהיים בע"מ" - וכמובן, אין כל זכר לתיבות כגון אלו בע' 16 (שכלל אינו ממוספר...).