פורום אוצר החכמה

בספר עלי מרורות, בסופו, חלק פרקי חייו של הגרי"מ אהרונסון נכתב עליו כך:

ענין נוסף עליו נתן דעתו בשנותיו האחרונות היה מקום הנחת קשר היו"ד של התפילין, הוא השתוקק מאד להחזיר עטרה ליושנה כמנהג הקדום בפולין, שהקשר יגע בבשר היד ובתיתורא, ולא כמנהג הרווח היום שהקשר מונח מעל התיתורא ונוגע בבית עצמו (ראה שו"ת אב"נ אר"ח סי' י"ד) כהוכחה למנהג הקדום החזיק ברשותו את תמונת מכסי תפיליו של התפארת שלמה מראדומסק העשויים כסף שאינם חתוכים עבור הקשר של יו"ד

לא כ"כ ברור לי מה הכונה שיגע גם בבשר וגם בתיתורא. כלומר איך הצמידו בכל פעם את היו"ד לתיתורא.
אכן מש"כ לגבי התמונה המוכיחה שלא היה שום פתח ליו"ד. הדברים מעניינים מאד. באוסף של ביל גרוס שהזכרתי כאן, ישנם מכסי תפילין רבים, מעשה אמנות עשויים מכסף, חלקם היו שייכים לצדיקים (כנראה מהשמות המוטבעים למטה). ואף באחד מהם לא נמצא פתח לקשר של היו"ד!
כאשר עינכם תחזנה מישרים:

לא הבנתי מה לא כ"כ ברור.
בכל בית של תפילין הן ש"י והן ש"ר יש חיתוך של 2 משולשים בשני הצדדים בין התיתורא והמעברתא, כדי לסיים את הריבוע של התיתורא שהוא הלמ"מ, והשאר שייך למעברתא. חיתוכים אלה הם לכל הגובה הן בצד העליון והן בצד התחתון.
אבל כיום, בתפילין ש"י, במקום שצריך להיות הקשר (בימין הבית בתפילין רגילות ובשמאל הבית לאיטר) מעמיקים את החתך בצד העליון של המעברתא, ושם נדחק לו הקשר עם היו"ד, והיו"ד נוגע בבית עצמו מעל התיתורא. ואז הקשר אינו על הבשר.
בעבר היה החיתוך הזה בתש"י ותש"ר שוה, ובתש"י של איטר כמו של מי שאינו איטר, הקשר עם היו"ד לא היה צמוד לבית מעל התיתורא, אלא צמוד לתיתורא מחוץ לבית, ואז הקשר מונח על הבשר והיו"ד צמודה לתיתורא ולא לבית.

את זה הבנתי. אבל המציאות לא ברורה לי. אם היו"ד לא קשור למעברתא (ומזה שאין פתח במכסים נראה שלא היה קשור). איך אפשר להצמיד את היוד למעברתא, הרי בקשירה זה נמשך למטה.

והנה עוד:
והנה מש"כ למעלה על שמות החקוקים מתחת

יתכן שהיה מהודק ע"י רצועה קטנה בתוך המעברתא, או שהמעברתא היתה צרה והרצועה מהודקת בתוכה ואינה יוצאת ע"י המתיחה והקשירה.
מה גם שקשר נוסח ספרד, שבו הלולאה עוברת בתוך המעברתא (ולא רצועה בודדת כנוסח אשכנז) הרצועה מהודקת במעברתא, ולא זו בלבד אלא שמקום ההידוק הוא לא בצד של היו"ד אלא בצד השני, ואז המתיחה בצד של היו"ד אינה חזקה כ"כ.

בספר של המומר משה מרגליות, The fundamental principles of modern judaism (לונדון 1843), שבו כתב סקירה על מנהגי היהודים, יש את הציור הבא. אני לא יודע כמה אפשר לסמוך עליו, אבל כאן רואים שהקשר הוא חופשי ולא צמוד לתיתורה.

אלי_ש כתב:בספר של המומר משה מרגליות, The fundamental principles of modern judaism (לונדון 1843), שבו כתב סקירה על מנהגי היהודים, יש את הציור הבא. אני לא יודע כמה אפשר לסמוך עליו, אבל כאן רואים שהקשר הוא חופשי ולא צמוד לתיתורה.

הלולאה ברור שאינה במקום (וכי אפשר לקשור כך)

בציור זה, משך את היו"ד למטה, כדי שיוכל לכוין אליה את האות יו"ד (בצד שמאל) כמו שמכוין אל הש' בצד ימין בראש העמוד, ואל הד' למטה.
אגב.
התבוננות בציור מראה כי הוא בלתי מדויק. הקשר של יד הוא קשר של איטר, והקשר של ראש, אוי ואבוי, הפוך אף הוא.

לא הצלחתי להבין מה קורה כאן.
הדיון החל באמירה:
אכן מש"כ לגבי התמונה המוכיחה שלא היה שום פתח ליו"ד. הדברים מעניינים מאד. באוסף של ביל גרוס שהזכרתי כאן, ישנם מכסי תפילין רבים, מעשה אמנות עשויים מכסף, חלקם היו שייכים לצדיקים (כנראה מהשמות המוטבעים למטה). ואף באחד מהם לא נמצא פתח לקשר של היו"ד!
וזו אמורה להיות ראיה "מנהג הקדום בפולין, שהקשר יגע בבשר היד ובתיתורא". וכדעת האבנ"ז.
המעיין באבני נזר יראה שהוא טוען שמספיק שהיו"ד יגע בתיתורא ולא צריך שיגע בקציצה. והוא מעדיף שיגע בתיתורא, כדי שיגע גם בבשר. בקופסאות אלו שבתמונות, כשהם סגורים, היו"ד לא יכול לנגוע גם בתיתורא!
אז הקופסאות האלה מוכיחים שלא חששו להפרדת היו"ד מהתפילין בשעה שהם בכיסם, ודלא כמו שכתבו המקובלים.
אבל שוב, א"א לנו לדעת איך היה היו"ד נוגע בתפילין בשעת הנחתן!
אשמח אם תחכימו אותי

אלי_ש כתב:בספר של המומר משה מרגליות, The fundamental principles of modern judaism (לונדון 1843), שבו כתב סקירה על מנהגי היהודים, יש את הציור הבא. אני לא יודע כמה אפשר לסמוך עליו, אבל כאן רואים שהקשר הוא חופשי ולא צמוד לתיתורה.

באיורים אלו ובאיורים דומים דן דניאל שפרבר, ב'מנהגי ישראל' (המצוי באוצר).

לפי הקבלה על הקשר להיות צמוד לבית ואף שלא בזמן הנחתם ולכן כתוב שיש לקושרם בגיד לבית עצמו, אבל יכול להיות שכל זה רק למנהג עה"מ שהולכים ע"פ הוראותיו של האר"י ז"ל.

תודה
אז תמונות אלו לא מוכיחות כלום בנוגע לנידון שלשמם הובאו?

מה שבטוח, התמונות האלו לא לפי שיטת האר"י כאמור לעיל.

חכם באשי כתב:

אלי_ש כתב:בספר של המומר משה מרגליות, The fundamental principles of modern judaism (לונדון 1843), שבו כתב סקירה על מנהגי היהודים, יש את הציור הבא. אני לא יודע כמה אפשר לסמוך עליו, אבל כאן רואים שהקשר הוא חופשי ולא צמוד לתיתורה.

באיורים אלו ובאיורים דומים דן דניאל שפרבר, ב'מנהגי ישראל' (המצוי באוצר).

נ.ב. אם הכונה לדיון שבספר מנהגי ישראל חלק ד', יש כאן דבר משונה. הוא מציג תמונה זו המובאת למעלה ממקור אחר, אותה תמונה בדיוק (מצו"ב בקובץ), אבל במקורי הקשר של ראש הוא מרובע. ובתמונה שלמעלה, הוחלפה (כך זה נראה בתמונה) לקשר בצורת דל"ת, כנראה כדי שיהיה יותר קל לראות את אותיות השם!